הדפסה

מדינת ישראל ואח' נ' גסאר

בפני
סגן הנשיא השופט אילן שיף

בעניין:

מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז חיפה – עו"ד שגב אדלר

המאשימה

נגד

אשרף ג'סאר, ת"ז XXXXXX823
ע"י ב"כ עו"ד אביגדור פלדמן ואח'

הנאשם

גזר דין

1. הכרעת הדין
עובדות המקרה הובאו בהרחבה בהכרעת הדין. הנאשם הורשע לאחר ניהול משפט הוכחות.

בקליפת אגוז יאמר, כי ביוני 2007 הנאשם קיבל במרמה, בנסיבות מחמירות, מבנק אלעקרי, סך של 8,255,000 ש"ח בתואנת שווא, כי שילם סכום זה, כאגרת בימ"ש, עבור תביעה שהגיש בשם הבנק. בפועל , הגיש תביעה לפסק דין הצהרתי שסכום האגרה עבורה היה 955 ₪. כמו-כן, זייף קבלה של בית המשפט שהעידה כביכול על תשלום אגרה.

בחודש פברואר 2008, קיבל הנאשם במרמה בנסיבות מחמירות סך של 10,169,910 ₪ מבנק מצר. גם סכום זה נתקבל בתואנת שווא, כי שילם סכום זה כאגרת בית המשפט עבור תביעה שהוגשה בשם הבנק. בפועל, הוגשה תביעה לפסק דין הצהרתי.

בשל המעשים המתוארים בהכרעת הדין, הורשע הנאשם גם בעבירת מרמה לפי פקודת מס הכנסה, שכן שילשל סכומי האגרה לחשבונותיו הפרטיים ולא דיווח לשלטונות המס על סכומי ההכנסה בגין פעילויותיו הנ"ל – 8,255,000 ₪ ו-9,971,734 ₪.

בעקבות פעילויות שביצע לאחר כל אחד ממעשי המרמה הנ"ל, הורשע גם בעבירת איסור הלבנות הון, כמפורט בהכרעת הדין.

עוד הורשע הנאשם, בעבירה של גניבה ע"י מורשה בגין גניבת 940,000 דולר שהיו מיועדים כשכר טרחה למומחה, שאמור היה לסייע לנאשם בניהול התביעה של הבנקים המצריים הנ"ל. סכום זה שילשל לכיסו.

2. ראיות לעניין העונש
א. ב"כ המאשימה, הגיש את גיליון המרשם הפלילי של הנא שם המתייחס להרשעתו הקודמת משנת 2006, בעבירת איומים. בגין עבירה זו נדון למאסר מותנה ולשל"צ .

ב. מטעם הנאשם העיד אבו מוך סמיח מורה במקצועו ויו"ר הוועד הציבורי של בקה אל גרביה.
הוא העיד על פעילות הנאשם בהתנדבות למען הזולת, כולל על נדיבותו הכספית.

ג. עוד הובא לידיעתי, בהסכמה, כי הנאשם טיפל בהתנדבות, ללא תמורה, בתיקים רבים.

3. טיעונים לעונש
ב"כ המאשימה הגיש בהס כמה טיעונים כתובים וחזר על עיקריהם.
התובע עמד על חומרת העבירות, על מעילת הנאשם, שהוא עו"ד, באמון לקוחותיו ו על סכומי המעילה הגבוהים. אליבא דהתביעה, מתחם הענישה צריך להקבע בנפרד לגבי כל אישום וכן ראוי לצבור העונשים.

ב"כ הנאשם עמד על כך שהנאשם אב ל-4 ילדים מגיל 5 עד גיל 14. עבודת משרדו, שמנה 6 עורכי דין , נקטעה בעקבות מעצרו, אך אחיו המשיך לנהל המשרד. מאז מועד הסמוך להגשת כתב האישום, הושעה הנאשם מלשכת עוה"ד.

הסנגור ציין את פעילותו הציבורית, בהתנדבות, של מרשו ואת עברו הנקי, לרבות בלשכת עוה"ד, למעט בגין עבירת איומים שהתיישנה.

אליבא דהסנגור יש לראות בכל העבירות שעבר הנאשם פרשה אחת שננקטה באותה שיטה ולפיכך אין לצבור העונשים. לא זאת אף זאת, המדובר במעשה אחד של עבירת שרשרת. עוד ציין ב"כ הנא שם כי שני קורבנות העבירה הם בנקים.

לדעת הסנגור אין דומה גזילת כסף מאנשים חלשים מעוטי אמצעים שנשארו בחוסר כל, לגניבה מגופים כלכליים , עתירי ממון. חזקה על הבנקים שימצו גם את כל ההליכים המשפטיים בניסיון להחזיר את סכומי הגזילה. לפיכך, הנזק שנגרם אינו גדול. עוד טען כי הבנקים פיקחו על הנאשם באופן קלוש ובפיקוח רציני היה אפשר לגלות את מעשי הנאשם.

עוד טען ב"כ הנאשם , כי אם רכושו של הנאשם יחולט כבקשת המאשימה, או יימסר לבנקים כבקשתם, או לצדדים שלישיים אחרים, אזי יש לראות בכך חלק מעונשו של הנאשם.

לדעת ב"כ הנאשם, מעשיו של הנאשם לא בוצעו מתוך תאוות בצע. הנאשם השקיע עבודה רבה בטיפולו בתיק ושכ"ט שהובטח לו, על פי ההסכמים היה נמוך, מה עוד שהסכמי שכה"ט היו מעורפלים וסתומים.

עוד טען הסנגור כי משמדובר בעבירות מס הנובעות מעבירות מרמה, אין להעניש בנפרד על עבירות מס ועבירות המרמה.

לדעת ב"כ הנאשם ניתן להסתפק במקרה זה בעונש אחד, בן 4 שנים, שהוא ברף הנמוך של מדרג הענישה.

כל אחד מב"כ הצדדים הפנה אותי לפסיקה, התומכת לדעתו בעמדתו.

הנאשם ב"דברו האחרון" ציין כי במשך כשנתיים היה נתון במעצר וב"מעצר בית" באיזוק אלקטרוני. ערב מעצרו החזיק במשרד גדול, מהגדולים באזור הצפון. הוא נאלץ לסגור את משרדו ולחיות ממשכורתה של אשתו. הייתה זו תקופה קשה עבורו , עד שהוא מהרהר האם כדאי היה לו להשתחרר ממעצרו. עוד טען, כי הבנקים לא ניסו כלל לשים ידם על רכושו של אלערוסי,שהיה אף הוא מעורב בעבירות.

4. דיון
א. נסיבות ביצוע העבירות חמורות מאד. הנאשם שלשל לכיסו, שלא כדין, כ-21,500,000 ₪ וביצע פעולות פליליות נוספות, כמפורט לעיל, בין השאר, על מנת לממש את מעשיו.
הנאשם פגע קשות בקניינם של הבנקים המצריים והפר את יחסי האמון האמורים לשרור בין עו"ד ולקוחו.

בשל סכומי העתק ששלשל הנאשם לכיסו שלא כדין, נראה כי הפגיעה בערך הקניין הייתה ממשית. אף שבבנק עסקינן (ולא בלקוחות קשי יום) , נראה כי סכומי כסף כה גבוהים, הנלקחים במרמה או בגניבה מבנק, גורמים נזק ממשי הן לקניינו והן למוניטין שלו.
כחומרת מעשי המרמה, כך גם חומרת הפגיעה ביחסי האמון שבין עו"ד ללקוחו. משחר לימודיו מחונך עורך הדין לכללי אתיקה, שלא לדבר על כיבוד החוק. במקרה הנדון, נרמסו ברגל גסה מושכלות בסיסיים ויסודיים שביחסי הנאמנות והאמון, החייבים לשרור בין עו"ד ללקוחו. על כגון דא, נאמר ע"י ביהמ"ש העליון:

"המערער מעל באמונם של לקוחות אשר שכרו את שרותיו כעורך דין, ובאחדים מהמקרים תוצאות מעשיו גרמו לאותם לקוחות תמימים נזקים קשים אולם, לא רק את שמו הכתים המערער, אלא גם את שמו הטוב של ציבור שלם העושה מלאכתו נאמנה, הואיל ונשמת אפו של מקצוע עריכת הדין הוא האמון שהציבור נותן בו, והתנהגות מן הסוג בה חטא המערער, עלולה לערער אמון זה מן היסוד" (ע"פ 7090/06 פרידמן נ' מדינת ישראל (16.10.2007)).

אי הדיווח לרשויות המס נועד, אף הוא, לגזול נתח נכבד מההכנסות המגיעות למדינה וחלוקתן על פי תקציב המדינה. פגיעה זו אינה פוגעת רק בקופה הציבורית אלא גם בערך השיוויון בין בני האדם " הנדרשים לשאת באורח שווה בנטל החובות והצרכים שהמדינה נדרשת לספק לאזרחיה" (ראו רע"פ 5064/04 דוד הגואל נ' מדינת ישראל, ניתן ב-24/2/2005 ופורסם במאגרים; וראו גם ע"פ 3829/13 שניידר נ' מ"י (10.10.2013)).

מעשיו של הנאשם היו מתוכננים, שיטתיים וממושכים. הוא אף לא נרתע מלחזור לסורו, לאחר שהצליח להוציא במרמה את "כספי האגרה" מבנק אלעקרי.

סכומי הגזילה הנם גבוהים מאד ועד היום טרם החזיר הנאשם את כספי הגזילה לבנקים ואף לא שילם מס לרשויות המס. יחד עם זאת נמסר לי על ידי ב"כ הנאשם כי מרשו ימשיך לנהל מגעים במגמה למצוא פשרה לעניין פיצוי הבנקים ו/או לעניין בקשת החילוט.

מנגד, כמובהר בהכרעת הדין, אצא מנקודת הנחה שהנאשם חילק את רווחי הגזילה עם אחר.

בהכרעת הדין, מפורטות הנסיבות הפתלתלות שאפשרו את הבשלת פרי הבאושים. לא בכדי הורשע הנאשם בסעיפי האישום המייחסים לו נסיבות מחמירות. גם הדרכים שנקט הנאשם, על מנת שלא לאפשר את גילוי מעשיו , לרבות הטעיית רשם ההוצאה לפועל, זיוף קבלה ותרגום מטעה של מסמכים לערבית - מצביעים על חומרת הנסיבות.
ב. סיווג האירועים
מהמתואר לעיל ובפרט בהכרעת הדין, עולה כי למעשה מדובר בשלושה אירועים שונים, שכל אחד מהם בנפרד נועד לשלשל לכיסו של הנאשם סכומי כסף שנתקבלו בתואנות שווא.

האירוע הראשון – הוא המרמה כלפי בנק אלעקרי שבעקבותיו הצליח הנאשם לקבל מהבנק את "סכום האגרה" הנ"ל. על מנת להשלים מעשה המרמה ועל מנת שלא יעלו על עקבותיו, זייף הנאשם קבלה של בית המשפט וכן לא דיווח על סכום ההכנסה לשלטונות המס. מעשה זה וכן הפעולות שביצע בכספי המרמה נועדו על מנת לממש את קבלת הסכום שהושג במרמה.

האירוע השני – המרמה כלפי בנק מצר שבעקבותיה קיבל הנאשם מהבנק את "סכום האגרה" דלעיל. הנאשם לא דיווח על הכנסתו ממעשה המרמה לרשויות המס ואף נקט בדרך פתלתלה כדי להעלים הכנסה זו ולפדות את השיק, שיועד לתשלום האגרה. בכך עבר גם עבירות נוספות שנועדו לממש את הפרי הבאוש של מעלליו.

ברור, כי לצורך סעיף 40י"ג לחוק העונשין, אין לראות במעשי ההונאה כלפי שני הבנקים כאירוע מתמשך אחד כטענת הסנגור. השיטה בשני האירועים, אכן הייתה זהה, אך מדובר בשני מעשי מרמה נפרדים, בפרקי זמן שונים לחלוטין (האחד בחודש יוני 2007 והשני בחודש פברואר 2008). מעשי המרמה נעשו כלפי בנקים שונים. כל אחד ממעשי המרמה הצריך מגעים עם אנשים שונים בשני הבנקים וכן חתימת הסכמים שונים, העברת כסף בצינורות שונים ודרך שונה למימוש המרמה. אין מדובר בשרשרת פעולות עוקבות, אלא בפעולות שונות לחלוטין כמפורט לעיל. המדובר אפוא בשני אירועים שונים שבגין כל אחד מהם מן הדין לגזור עונש נפרד.

האירוע השלישי - גניבת הכסף שהופקד בידי הנאשם לצורך תשלום לעד או עדים מומחים, היה אירוע נפרד מקבלת "סכומי האגרה". המדובר באירוע חדש, שאינו קשור "בסכומי האגרה" ו מטרתו לשים יד על סכום כסף שיועד לצרכים אחרים (שכר לעד מומחה). קבלת הכסף מבנק אלעקרי נעשתה בנפרד, בזמן שונה, וכאמור, לצרכים אחרים. גניבת סכום זה, שהופקד בנאמנות אצל הנאשם, לא נועדה לאפשר את השלמת עבירות המרמה אלא על מנת לזכות בסכום כסף נכבד, בנוסף ל"סכומי האגרה" שהושגו במרמה.

לפיכך, כאמור, יש לראות באירוע זה אירוע עצמאי ונפרד מקבלתם במרמה של "סכומי האגרה".
מנגד, לא אוכל לקבל, כמפורט לעיל, את טענת התביעה כי העבירות כלפי רשויות המס ועבירות הלבנת ההון וכן זיוף הקבלה הם אירועים נפרדים כמשמעותם בסעיף 40י"ג הנ"ל.

כאמור, נועדו עבירת הזיוף, עבירת המס ועבירות הלבנת ההון, למימוש קבלת "סכומי האגרה" ע"י הנאשם. המדובר "בעבירות אינסטרומנטליות" לעבירות של קבלת דבר במרמה. לפיכך, לא אראה בהן אירועים נפרדים.

ג. מתחם הענישה
קשה היא קביעת מתחם הענישה, שכן כל מקרה לנסיבותיו ופס ה"ד התקדימיים והמנחים ניתנו טרם תיקון 113 לחוק, אך נראה כי מתחם הענישה המשקלל את מה שראוי לגזור עם מה שנגזר בגין מעשים דומים, הוא בין שלוש ל- 5 שנות מאסר בפועל וכן קנס בגין כל אחד מהאירועים הנדונים (לעניין זה ראו ת"פ 40193/02 מ"י נ אביזמיל (21.6. 2006); ע"פ 9788/03 מ"י נ' דוד גולן (25.2. 2004); ע"פ 23/97 רפיד נ' מ"י (6.5.1998); ת.פ. (י-ם) 353/97 מ"י נ' מקס בן סלומון רודמן (6.9. 2000) ורע"פ 5060/04 דוד הגואל נ' מ"י (24.2. 2005)).

ד. נסיבות אישיות
הנאשם הוא אב ל-4 ילדים קטינים. בשל מעשיו החמורים נסגר משרדו הגדול. הוא הושעה מלשכת עורכי הדין וסביר להניח כי לא יוכל עוד לשמש במקצועו. אין ספק כי ספג ויספוג מכה כלכלית קשה.

לנגדי עיניי תעמוד גם הנחתי כי סביר להניח שלפחות חלק מרכושו של הנאשם ילקח ממנו, בין באמצעות חילוט ובין בתביעות של הבנקים המצריים , שמן הסתם , מנסים וינסו , להשיב לחיקם , לפחות חלק מהסכומים שניטלו מהם במרמה ובג ניבה.

אין בהנחתי זו כדי להביע עמדה באשר להליכים התלויים ועומדים בכל הקשור לחילוט רכושו של הנאשם או בתביעות הבנקים להפרע מהנאשם.

עוד תעמוד לנגד עיניי לקולא, העובדה שהנאשם פעל במקרים רבים בהתנדבות למען הזולת.

הנאשם שהה במעצר ומאז שחרורו ב-25.4.2012, למעט בתקופה של 4 חודשים בהם קיבל היתר לצאת לעבודה במחסן, הוא נתון ב"מעצר בית" באיזוק אלקטרוני. ראוי ליתן גם לכך משקל לקולא.

מנגד, לא אתעלם מהרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירת איומים, מה שמוכיח שאין המדובר במעידה חד פעמית. בענייננו, המדובר כאמור ב-3 אירועים נפרדים, מה שמחזק את מסקנתי כי אין המדובר במעידה חד פעמית.

ה. סוף דבר
בהתחשב בכל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם בגין כל אחד מהאירועים הראשון והשני, 6 שנות מאסר, מתוכן 4 שנים לריצוי בפועל והיתרה מותנית, למשך 3 שנים , לבל יעבור עבירה שבין יסודותיה מרמה ו/או שליחת יד ברכוש הזולת או עבירה שבין יסודותיה העלמת הכנסות ו/או מרמה כלפי רשויות המס או עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון.

בגין האירוע השלישי אני גוזר על הנאשם 5 שנות מאסר, מתוכן ש לוש לריצוי בפועל והיתרה מותנית , למש ך 3 שנים, לבל יעבור עבירה שבין יסודותיה מרמה ו/או שליחת יד ברכוש הזולת.

בגין הנסיבות לקולא ובשים לב לעונש הכולל , אני קובע כי שנתיים מתוך שלוש שנות המאסר בפועל שנגזרו בגין האירוע השלישי, תרוצנה בחופ ף למאסר בפועל שנגזר בגין האירועים הראשון והשני.

הנאשם ירצה אפוא תשע ( 9) שנות מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו מ-10.1.2012 עד 25.4.2012.

כמו כן, אני גוזר על הנאשם קנס בסך של 250,000 ₪. הקנס ישולם תוך 3 חודשים מהיום. היה ולא ישלם הקנס, יאסר למשך שנה.

עוד אני מורה, כי הנאשם יפצה את בנק אלעקרי בסכום של 516,000 ₪ ואת בנק מצר בסך של 258,000 ₪. הפיצוי ישולם תוך חודשיים מהיום. יצויין כי אלו הם סכומי הפיצוי המקסימאליים שבסמכותי לפסוק וכמובן אין בסכומים אלה כדי למנוע המשך הליכים של הבנקים נגד הנאשם.

לנוכח הנסיבות לא אוכל להמשיך לטפל בהליך האזרחי של בקשת החילוט.

המזכירות תעביר את התיק לנשיא בית המשפט המחוזי, על מנת שיחליט מיהו השופט שיטפל בהליך החילוט.

ו. לסיום, ארשה לי לסיים דברי בנימה אישית
זה לי גזר הדין האחרון, לפני פרישתי לגמלאות. צר לי שפרידתי מכס השיפוט עומדת דווקא בסימן של שליחתו של עורך דין, חבר לשכה מכובדת בה הייתי חבר אף אני, שנים הרבה, אל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת, אך חובה עלי לנטרל את תחושותיי ולמלא אחר דרישות הדין והאינטרס הציבורי .

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט העליון.

ניתן היום, כ"חכ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, במעמד הצדדים.