הדפסה

מדינת ישראל ואח' נ' מפעלי תחנות בע"מ ואח'

  1. מדינת ישראל
  2. מינהל מקרקעי ישראל

ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

התובעים

נגד

1. מפעלי תחנות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אסף אורן ועו"ד ישראל שלו

2. אג"ד- אגודה שיתופית לתחבורה בישראל
ע"י ב"כ עו"ד אשר אקסלרוד

הנתבעים

החלטה (בקשות 35 +36)

לפניי "בקשה דחופה" מטעם התובעים להחליף את המצהיר מטע מם, מר חמי כסיף, מחמת השעייתו מעבודתו כמנהל מחוז ירושלים במינהל מקרקעי ישראל אצל התובע 2, מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"). התובעים מבקשים להחליף את המצהיר בגב' גלית ויטנברג, המנהלת בפועל של המחוז במינהל, כאשר על פי הודעת ב"כ התובעים אין כל כוונה לשנות מהאמור בתצהירו של המצהיר להוסיף עליו, או לגרוע ממנו.

ראשית, יש לתמוה על הגשת הבקשה בעיתוי הנוכחי, רק ביום 12.6.14, כשבועיים ימים בלבד קודם למועד עדותו של המצהיר, שנקבעה ליום 25.6.12. צא וראה – על פי הנטען, הודיעה ב"כ התובעים לב"כ הנתבעים ולבית המשפט עוד בדיון קדם המשפט ביום 2.3.2014, כי בכוונתה להחליף את המצהיר , אם עדיין יהא מושעה מעבודתו בסמוך למועד שמיעת העדויות. בהנחה שהדברים נאמרו אזי הם לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון, וגם לא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול על דרך הוספת אמרה זו.
שנית, מעיון במסמכים שצורפו לתשובת התובעים לתגובת הנתבעים עולה, כי המצהיר הושעה מעבודתו על ידי נציבות שירות המדינה ביום 31.10.13, לאחר חקירת משטרה, והרחקה ממקום העבודה במשך 15 ימים. ההשעייה הוארכה מעת לעת, ולאחרונה הודע למצהיר על הארכת השעייתו בהחלטה מיום 30.4.2014, שתוקפה עד ליום 3.9.14, שעה שתיבחן שוב. הנה כי כן, מיום ההודעה על הארכת ההשעייה, ביום 30.4.14 , היה סיפק בידי ב"כ התובעים להגיש את הבקשה מבעוד מועד ולהמתין להחלטת בית המשפט, לאחר קבלת עמדות הנתבעים. לא מצאתי כל נימוק מדוע הוגשה הבקשה רק במועד שהוגשה, ולא מוקדם יותר – אם בסמוך לאחר הדיון בבית המשפט ביום 2.3.14 או בסמוך לאחר ההודעה למצהיר ביום 30.4.14.
צודקים הנתבעים בטענתם, כי הפרשה בגינה הושעה המצהיר מעבודתו אינה קשורה כלל ועיקר לנושא התובענה ואף לא במסגרת תפקידו במינהל, אלא בגין מעשים, לכאורה, המיוחסים לו קודם למילוי תפקידו במנהל מקרקעי ישראל. כמו כן טרם הוחלט אם להגיש נגד המצהיר כתב אישום, לאחר שימוע שנעשה לו. עם זאת, כטענת התובעים, לא ניתן להתעלם מעצם השעייתו מעבודתו והאיסור החל עליו בעניין זה, והעובדה כי ייתכן ויוגש נגדו כתב אישום.

עיון בתצהירו של המצהיר מעלה כי עדותו ניתנת על סמך המסמכים שבתיקי המינהל ועל מסמכים שהוחלפו בין הצדדים, ולא מידע אישי. על כך תעיד, מן הסתם, גם המצהירה המוצעת כמחליפה. מכיוון שהאמור בתצהיר עצמו אינו משתנה אלא רק האדם שיתייצב לחקירה, בנסיבות שפורטו, כאשר העדות נסמכת על מסמכים בלבד, אין כל רבותא לזהותו של המצהיר מטעם התובעים, ולנתבעים לא קיימת זכות מוקנית בנסיבות התיק דנן לעניין המצהיר מטעם התובעים.

אוסיף, כי מקובלת עליי טענת ב"כ התובעים כי לצורך היערכות לעדות יהא על המצהיר להגיע למקום העבודה במינהל, לעבור על תיקי המינהל ומאות מסמכים, לישב שעות רבות להכנת עדותו עם היועצים המשפטיים של המינהל ועם באת כוח התובעים. דומה, כי לאור השעייתו מעבודתו, אין זה ראוי גם משום מראית עין.

במכלול השיקולים של טענות הצדדים, ומשלא מצאתי נימוק ממשי בטענות הנתבעים שלא להיעתר לבקשה, אני נענה לה, ומורה כי המצהירה - המחליפה תחתום על תצהיר זהה לזה שהגיש המצהיר.
למען הסר ספק אבהיר, כי לא תישמע כל טענה מטעם התובעים בקשר להחלפה זו.

ב"כ התובעים תוודא כי העדה תתייצב לעדות במועד שנקבע ותודיע למצהיר כי הוא פטור מהתייצבות.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ד, 19 יוני 2014, בהעדר הצדדים.