הדפסה

מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' דלתון עבודות אלומיניום בע"מ ואח'

בפני
כב' השופטת איריס לושי-עבודי

תובעת

מגדל חברה לביטוח בע"מ
על-ידי בא-כוחה עוה"ד גרובר

נגד

נתבעת

צדדי ג'

דלתון עבודות אלומיניום בע"מ
על-ידי בא-כוחה עוה"ד דיינים

נגד

  1. אלברט אבישר
  2. דוד קנפו

על-ידי באת-כוחו עוה"ד אריאלה גפן
3. דוד ציזילנג

פסק דין

בפניי תביעת שיבוב (תחלוף) על סך של 428,139 ₪, להחזר תגמולי ביטוח ששולמו על-ידי חברת הביטוח מגדל (להלן: " מגדל" או "התובעת") למבוטחיה בגין נזקים שנגרמו לביתם עקב העובדה שחלק מחיפוי האלומיניום על גג ביתם ניתק מחיבורו.

התביעה הוגשה בשנת 2008 נגד חברת דלתון עבודות אלומיניום בע"מ, אשר ביצעה את עבודות האלומיניום והחיפוי בביתם של המבוטחים (להלן: "הנתבעת" או "דלתון"), וכן נגד המהנדס והאדריכל שהיו מעורבים בעבודות אלה.

העובדות

במועדים הרלוונטיים לתביעה התגוררו ה"ה רונית ואלברט אבישר (להלן בהתאמה: "רונית", "אלברט", וביחד ייקראו: "אבישר") בבית קרקע תלת-מפלסי (מרתף, קומת כניסה וקומה עליונה) ברחוב הר ציון 1 באשדוד, המצוי בקרבה לחוף הים (להלן "הבית").

הקומה העליונה של הבית כללה גג בטון קמור ששטחו 184 מ"ר, אשר חופה בלוחות אלומיניום מעורגלים. לוחות אלה חוברו ביניהם באמצעות פינים מפלדה שאף קיבעו אותם לפרופילי אלומיניום ראשיים שהיו מחוברים לתקרת הבטון. פרופילי האלומיניום הראשיים עצמם חוברו לתקרת הבטון בברגים שהוחדרו לתוך דיבלים ( תיאור זה ביחד ייקרא להלן: "הגג").

הבית תוכנן על-ידי האדריכל דוד קנפו (להלן: "האדריכל") בהתאם להסכם התקשרות בין אלברט (שהוגדר בהסכם כ"מזמין") לבין "קנפו כלימור אדריכלים" (שהוגדרו בהסכם כ"מתכנן"), (להלן: "הסכם האדריכל").

הסכם האדריכל נחתם ביום 30.8.1995 ובו נקבע, בין היתר, כדלקמן:

המזמין מזמין בזאת והמתכנן מתחייב בזאת לבצע עבור המזמין את עבודת התכנון בנאמנות וברמה מקצועית נאותה, והוא אחראי לטיב העבודות שהוכנו או בוצעו על ידו.
המתכנן יבצע עבור המזמין את כל שירותי התכנון האדריכלי המפורטים להלן:
גיבוש פרוגרמה.
גיבוש אלטרנטיבות ותכנון מוקדם.
תכנון סופי.
הכנת תכנית ומסמכים אדריכליים לצורך אישור ברשויות.
הגשת תכנית לקבלת היתר בניה.
הכנת תכניות עבודה, רשימות ופרטים.
הכנת מפרטים, כתבי כמויות.
ו. (צ"ל סעיף ח' – א.ל.ע) פיקוח עליון (לא כולל את עבודת ה"אחראי על הביקורת" כמשמעו בחוק).

עוד נקבע בסעיף 10 להסכם כי:

המזמין יזמין לפי שיקול דעתו ועל חשבונו ולאחר התיעצות עם המתכנן את היועצים לבצוע העבודות המפורטות להלן: קונסטרוקציה, פיתוח, הנדסת קרקע ובטום, אינסטלציה סניטרית – מים ביוב וכו', הנדסת חשמל ותקשורת, מזוג אויר, עיצוב פנים וכו'.

בנוסף, שכר אבישר את שירותיו של מר דוד ציזלינג כמהנדס שלד המבנה (להלן: "המהנדס"). יש לציין כי הסכם ההתקשרות בין השניים לא הובא בפניי במסגרת הליך זה.

לצורך ביצוע עבודות האלומיניום בבית, לרבות העבודות בגג הבית, שכר אבישר את שירותי הנתבעת והצדדים חתמו על טופס הנושא כותרת "הזמנה לביצוע עבודות אלומיניום בבית אבישר" (נספח א' לתצהירה של רונית אבישר, להלן: "הסכם הזמנת העבודה"). הסכם זה מחזיק שלושה עמודים ואינו נושא מועד חתימה. ברם, אין מחלוקת בין הצדדים כי הוא נחתם בשנת 1997 או ב- 1998, כפי שאישר נציגה של דלתון.

הסכם הזמנת העבודה מכיל טבלה המחולקת למספר עמודות, בין היתר, עמודת "מס' פריט" בבית (ביחס אליו תבוצע עבודת האלומיניום), עמודת "דגם", עמודת "כמות", עמודת "מחיר יחידה" וכיו"ב. בכל הקשור לגג הבית, תחת עמודת "דגם" צוין "כיסוי קמרון בפרופילי אלומיניום" ותחת עמודת ה"כמות" צוין: "קומפלט".

בעמ' 3 להסכם הזמנת העבודה נכללו מספר הערות ובכלל זה תנאי התשלום. כן צוין בסעיף 4 בו כי: "המחירים כוללים הספקה והתקנה של הפריטים בהתאם לתכנית של האדריכל ושביעות רצון המזמין".

בימים 29-30.1.2008 שרר מזג-אוויר סוער באזור ביתם של אבישר, אשר לווה ברוחות עזות. חלק מחיפוי האלומיניום על הגג ניתק ממקומו ועף עם הרוח וכתוצאה מכך נגרמו לבית נזקים שונים כפי שיפורט להלן (להלן: "האירוע").

כפועל יוצא מן האירוע נותר גג הבטון של הבית ללא חיפוי, ולפיכך מיד לאחר האירוע בוצע איטום לגג ביריעות ביטומניות באמצעות חברת מורגד חברה לבנין (1999) בע"מ.

במועד הרלוונטי לאירוע, היה ביתם של אבישר מבוטח על-ידי התובעת באמצעות פוליסה לביטוח מבנה אגב משכנתא, שמספרה 529358022/08 (להלן:"הפוליסה") והעתק ממנה צורף כנספח א' לתצהירה של הגב' טלי מורדוב, מסלקת תביעות רכוש בשמג"ד חברה לניהול תביעות בע"מ (להלן: "מורדוב").

בעקבות האירוע נשאה מגדל בעלות ביצוע איטום הגג ובשכר טרחת שמאי וחוקר, וכן שילמה לאבישר תגמולי ביטוח במסגרת הפוליסה. מכאן תביעת השיבוב שבפניי.

ההליכים

כאמור, התביעה הוגשה בשנת 2008.

לאחר הגשת התביעה הגישה מגדל בקשה להורות על מחיקתם של האדריכל והמהנדס מכתב-התביעה, וביום 21.10.2009 נעתר בית-המשפט לבקשה.

ביום 8.11.2009 הגישה דלתון בקשה לסילוק התביעה על הסף, בה העלתה טענות שונות, לרבות טענה לפיה יש לסלק התביעה על הסף מחמת התיישנות וכן טענה כי לא סוכם בינה לבין אבישר על תקופת אחריות ולפיכך אחריותה של הנתבעת לטיב העבודות שביצעה משתרעת, לכל היותר, על פני תקופת בדק בת שנה בלבד .

בדיון שהתקיים ביום 13.4.2010 בפני כבוד סגנית-הנשיאה דאז נ' קוצר נקבע, בין היתר, כי:

עם סיום ההליכים המקדמיים יואיל ב"כ הנתבעת ליידע ב"כ התובעת ובית המשפט בתוך 20 יום מסיום ההליכים המקדמיים האם הינו עומד על הבקשה לסילוק על הסף, ובמידה ולא תוגש כל הודעה נוספת ייראה הדבר כויתור על טענת הנתבעת כמפורט בבקשה לסילוק על הסף.

הודעה כאמור לא הוגשה על-ידי דלתון. לפיכך, ובהתאם להחלטה הנ"ל, יש לראות את דלתון כמי שוויתרה על הטענות שהעלתה בבקשה לסילוק התביעה על הסף.

יצוין כי אף שדלתון לא העלתה טענות אלה בהמשך ההליך, היא שבה והעלתה את טענות הסילוק על הסף במהלך סיכומי הצדדים בעל-פה בפניי ביום 9.7.2014, ואלה שבו ונדחו על-ידי באותו מועד.

התיק הועבר לטיפולי בשנת 2011. לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים, ולאחר שהתקיים דיון קדם-משפט מסכם ואף נקבע מועד להוכחות ליום 4.12.2012, הגישה דלתון בקשה להתיר לה לשלוח הודעה לצדדים שלישיים נגד אלברט אבישר, האדריכל והמהנדס.

בהחלטתי מיום 10.9.2012 נעתרתי לבקשה בכפוף לתשלום הוצאות, וביום 7.11.2012 הגישה דלתון הודעה לצדדים השלישיים כאמור.

צדדי ג', למעט אלברט אבישר, הגישו כתבי-הגנה. ביום 14.5.2013 ניתן נגד אלברט פסק-דין בהעדר הגנה על-ידי כבוד הרשמת ד' בונדה (כתוארה אז), לפיו ככל שתחויב דלתון במסגרת התובענה דנן, יחויב אלברט לשפותה במלוא סכום החיוב.

טענות מגדל

טענות מגדל נתמכו בתצהיריהן של רונית ושל מורדוב. בנוסף, צירפה מגדל חוות-דעת מטעמה, שנערכה על-ידי המהנדס נחמן אידלס (להלן: "המהנדס אידלס"), וחוות-דעת מטעם השמאי עופר לוי (להלן: "השמאי לוי").

רונית מסרה בתצהירה כי ביום 29.1.2008, בשעות הערב, עת שרר מזג-אוויר סוער שלווה ברוחות עזות, הבחינה "בשתי פלטות ענקיות של כיסוי גג הבית שעף לחצר השכנים... התברר כי נגרם נזק לשער החשמלי של בית השכן ונזקים לגינתו".

עוד מסרה רונית כי חלק ניכר מלוחות האלומיניום שחיפו את הגג ניתקו ממקומם, עפו עם הרוח "ואף גרמו לנזקים לתריס, סף שיש וגופי תאורה שונים" שבחצר הבית. רונית הצהירה עוד כי למחרת התברר שחלק אלומיניום, אשר ניתק ממקומו, שבר עמוד חשמל ובשל כך נגרמה הפסקת חשמל בשכונת המגורים.

לטענת רונית אבישר, מאחר וייצור לוחות האלומיניום דרש הזמנה מיוחדת, ובשים לב לכך שלאחר האירועים המפורטים נותר הגג ללא חיפוי, אישרה מגדל לבצע איטום מיידי ביריעות ביטומניות לגג על-ידי חברה אחרת, ביצוע אשר נמשך כשבוע ונועד להקטין את נזקי אבישר ולמנוע את החרפת הנזקים.

עוד נטען, כי דלתון היא שביצעה את מלוא עבודות האלומיניום בבית, לרבות התקנת חיפויי האלומיניום לגג הקמור, וכי לא היה קבלן אחר שביצע את עבודות האלומיניום ואת חיפוי הגג באלומיניום.

בחוות-הדעת מטעמו של המהנדס אידלס, שביקר בבית מספר פעמים בסמוך לאחר האירוע, צוין כי "התקנת חיפויי האלומיניום לגג הבטון הקמור נעשתה ברשלנות" אשר גרמה לכך שלוחות האלומיניום ניתקו ממקומם וגרמו לנזקים נשוא התובענה. ואלה היו עיקרי הרשלנות אליבא דמהנדס אידלס:

שימוש בברגים שאינם עשויים ו/או מצופים בחומרים המונעים קורוזיה וזאת "בניגוד למתחייב ממיקומו החשוף לרוח של הנכס, מרחק כ-200 מ' בלבד מקו החוף" (עמ' 5, סעיף 1 לחוות-הדעת). השימוש האמור גרם להיחלשות הברגים, להפחתה בחוזקם ולכך שלא נמנעה התנתקות לוחות החיפוי.
שימוש בדיבלים ללא תו תקן, אשר יוצרו מחומר מאיכות נחותה שאינו מתאים ל"כוחות המתיחה שהתקיימו באירוע, כוחות בהם היו אמורים הדיבלים המותקנים לעמוד" (עמ' 5, סעיף 2 לחוות-הדעת).
עבודת התקנת הדיבלים הייתה לקויה ונעשתה בחוסר-מקצועיות ועקב כך דיבלים רבים נשלפו בשלמותם במהלך האירוע.

בהתאם למפורט בחוות-דעתו של המהנדס אידלס, הרי שמעבר לנזק שנגרם לגג הבית עצמו, נגרמו אף הנזקים העקיפים הבאים: נשברה דלת זכוכית, נפגע תריס אלומיניום במטבח, נשברו מספר גופי תאורה, נשבר פנס תאורה ונשבר "קופינג שיש" בגג המבנה.

בנוסף, נגרמו אף נזקים לצד ג' (שאינם ממין תביעה זו), ובכלל זה פגיעה וחיתוך של עמוד עץ של חברת בזק, פגיעה בשער אלומיניום של השכן, פגיעה בקיר של אותו שכן וכן של שכן נוסף.

אשר לעבודות איטום הגג שבוצעו בסמוך לאחר האירוע, ציין המהנדס אידלס בחוות-דעתו כי הואיל והאירוע התרחש בחורף וגג המבנה הקמור מבטון נותר חשוף "היה צורך מידי במיגון המבנה למזעור נזק אפשרי לפרטי הגמר של המבנה" (עמ' 4 לחוות-הדעת) וכי עבודות אלה הסתיימו תוך שבוע ימים לאחר האירוע.

השמאי לוי ביקר אף הוא בבית בסמוך לאחר האירוע, וערך חוות-דעת בה צוין כי הגג תוכנן על-ידי האדריכל בשנת 1995 ובוצע בפועל בשנת 1997 עוד צוין בחוות-הדעת כי "עקב הרוחות ניתק ועף גג האלומיניום, שלבי האלומיניום נעקרו מחיבורם לגג הבטון..." וחלקי הגג שנעקרו ועפו גרמו נזק לתריס סף שיש ולגופי תאורה.

ההערכה הכספית של השמאי לוי נסמכה על חוות-דעתו של המהנדס אידלס, אשר העביר לידיו "מפרט ביצוע וכתב כמויות מתומחר... המתייחסים לעלות שיקום הנזקים הישירים", וזאת בהתאם לפירוט להלן (בערכי כינון):

עבודות אלומיניום - 395,600 ₪.
פירוק והרכבת תריס אלומיניום - 3,420 ₪.
פירוק והרכבת זכוכית בדלת - 2,520 ₪.
עבודות שונות
אספקה והרכבה של קופינג פינה מאבן שיש - 600 ₪.
קיבוע שלבי עץ קיימים לכנף הדלת - 300 ₪.
החלפת ספוטים קיימים בחיבור עם הבריכה - 1,050 ₪.
החלפת פנס עמיד בלחץ מים- 3,800 ₪.

סה"כ בערכי כינון 407,290 ₪ (לא כולל מע"מ) ו-325,500 ₪ בערכים ריאליים.

בנוסף לכך, איטום דחוף של הגג (תשלום ישירות לחברה המבצעת) – 71,826 ₪.

סה"כ - 397,326 ₪.

לטענת מגדל, דלתון אחראית לנזק שנגרם לגג ביתם של אבישר אם באחריות ישירה ואם באחריות שילוחית למעשי ו/או מחדלי עובדיה ו/או מי מטעמה. עוד טענה מגדל כי נטל הראיה להראות אחרת מוטל על דלתון, שכן למגדל לא הייתה ידיעה אודות הנסיבות הממשיות שגרמו לאירוע.

לטענת מגדל, הנזק אירע כתוצאה מרשלנות דלתון ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה ו/או כתוצאה מהפרת התחייבויותיה החוזיות ו/או כתוצאה מהפרת חובה חקוקה. כך, למשל, נטען כי חיפוי הגג הקמור לא תוכנן כראוי; כי דלתון לא נתנה דעתה להשפעת האקלים והקירבה לים על חיפוי הגג; כי עשתה שימוש בברגים שאינם מתאימים; כי השתמשה בחומרי בנייה באיכות ירודה ואשר ממילא אינם מתאימים לגג בית המצוי בסמוך לים; כי דלתון התקינה חלקים שונים של הגג בצורה שגויה ו/או חסרה ובהיעדר פיקוח ראוי ובאמצעות עובדים בלתי מיומנים. לסיכום נטען כי דלתון הפרה את סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").

כאמור, הנזק בכתב-התביעה הועמד על סך של 428,139 ₪ בהתאם לפירוט להלן:

תגמולי ביטוח ששולמו על-ידי מגדל לאבישר בגין האירוע - 325,000 ₪.
עלות ביצוע איטום הגג (לאחר האירוע) - 71,826 ₪.
שכר-טרחת שמאי - 9,956 ₪.
שכר-טרחת חוקר פרטי - 5,120 ₪.
הפרשי הצמדה וריבית כחוק נכון ליום 19.9.2008 - 16,237 ₪.

בנוסף עתרה מגדל לחייב את דלתון בתשלום הוצאות משפט וכן בשכר טרחת עורך-דין, והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כמפורט בכתב-התביעה.

טענות דלתון

דלתון הגישה תצהיר אחד מטעמו של מר יוסף נאור, מנהל טכני בדלתון (להלן: "נאור"), אשר במהלך דיון ההוכחות התברר כי הוא אחיו של מר ראובן ננקשוילי מנכ"ל דלתון (להלן: "ננקשוילי"). ננקשווילי עצמו לא הגיש תצהיר, אם כי נכח בדיונים והיה מעורב בהם.

לטענת נאור, אלברט הינו הנדסאי בניין ובעל ניסיון קודם בניהול פרויקטים, ולמעשה היה הקבלן הראשי ומזמין העבודה, אשר ניהל ופיקח על בניית ביתו באופן צמוד ומלא.

עוד נטען על-ידי נאור, כי אלברט הזמין מדלתון ביצוע עבודות אלומיניום בביתו, ואלה בוצעו על-ידי עובדי דלתון בשנת 1998 "על פי תוכניות אדריכל הפרויקט - מר דוד קנפו (האדריכל – א.ל.ע), ובהתאם להוראות והנחיות שניתנו בשטח על ידי מר אבישר אלברט, בהיותו מפקח על פרויקט הבניה" (סעיף 13 לתצהיר נאור). בהמשך לכך טען נאור כי דלתון לא הייתה מעורבת בתכנון הגג.

נאור טען עוד כי חומרי החיפוי לגג נבחרו על-ידי אלברט והאדריכל מטעמו, כי העבודה בוצעה בהתאם להנחיותיהם ובפיקוחם הצמוד וכי דלתון לא נדרשה "לערוך חישובים כלשהם, כגון התייחסות להשפעות האקלים, מהירות ועצמת הרוח, מידת לחות וכדומה, שכן דלתון לא תכננה את חיפוי הגג" (סעיף 17 לתצהיר נאור).

לגופו של ביצוע העבודה טען נאור כי כל אחד מחלקי הגג היה מחובר לתשתית אלומיניום, אשר הייתה מחוברת באופן מכאני לגג הבטון, כאשר שיטת חיפוי הגג תוכננה להרכבה על-ידי היצרן ולא על-ידי דלתון. לטענתו, אלומיניום הינו חומר בעל עמידות לתנאי מליחות בקרבת הים, כאשר בהתאם להנחיות אלברט גם התשתיות בוצעו מאלומיניום ולא מפלדה.

כמו כן ציין נאור כי "מכיוון שדלתון לא קיבלה הנחיות ספציפיות, בוצעה דוגמה של החיפוי בשטח לתשתית, לפח וצורת החבור ואושרה על ידי הגורמים הרלוונטיים" (סעיף 26 לתצהירו).

עוד צוין כי דלתון השתמשה בברגים מגולוונים ובדיבלים מפלסטיק, אשר בתקופה הרלוונטית שימשו לעבודה מן הסוג שבוצע. דלתון התבקשה להשתמש בברגי פלדה מגולוונים, שהינם חזקים יותר מברגי נירוסטה, וכי אלה לא היו אמורים להיות חשופים לפגעי מזג-האוויר, מאחר שלאחר התקנתם אמורים היו "לקבל הגנה בדמות שכבת בטון בגובה של כ-10 ס"מ ובידוד פוליאוריטן בצידי התשתית" (סעיף 28 לתצהיר נאור).

לטענת דלתון, ככל שהברגים אכן החלידו, הטעם לכך עשוי להיות נעוץ בעובדה ש"חגורת הבטון שבוצעה על ידי מר אבישר נערכה בצורה לקויה ו/או כי איטום הפוליאוריטן שבוצע על ידי המזמין בצידי התשתית כשל עם הזמן, דבר שגרם לחדירת רוח ו/או מי גשמים לברגים" (סעיף 31 לתצהיר נאור).

דלתון טענה עוד כי הואיל ונתגלעו חילוקי דעות בינה לבין אלברט היא נאלצה להפסיק את ביצוע עבודות האלומיניום וכי למיטב ידיעתה, העבודה הושלמה על-ידי קבלן אלומיניום אחר. כמו כן טענה דלתון כי אלברט לא שילם לידיה את מלוא הסכום עליו סוכם בין הצדדים בגין ביצוע העבודות ונותר חייב לה כספים עד היום. לטענתה, אלברט שלח לה מספר מכתבים במסגרתם אישר כי דלתון לא השלימה את העבודות והבהיר כי ככל שאלה לא תושלמנה על ידיה, העבודות תוזמנה מגורם אחר.

לטענת דלתון, היא עשתה שימוש בפרופיל אלומיניום המקנה חוזק "מעבר לפח המצוי בשוק בעזרתו מחפים מבנים רבי קומות" (סעיף 18 לתצהיר נאור) וכי היא לא התקינה את יתר הרכיבים: קרניזים ופלשונגים, שתפקידם סגירת חיפוי הגג למבנה והגנה מפני חדירת פגעי מזג-אוויר ומשבי רוח, וזאת עקב הפסקת עבודתה בשל הסכסוך עם אלברט אבישר.

לאור האמור, נטען על-ידי דלתון כי יש לדחות את הטענות כלפיה בגין הנזקים שנגרמו מעבודתה, וכי יש לראות באלברט או בצד ג' אשר השלים את עבודות חיפוי הגג כמי שאחראי לנזקים אלה.

דלתון הוסיפה וטענה כי עבודות האלומיניום בוצעו על ידה בבית כעשור שנים לפני הגשת התביעה נגדה ועמדו "על מכונם" (סעיף 14.1 לכתב-ההגנה) וכי הנזקים הנטענים, אף שהוכחשו, אירעו בגין נסיבות שאינן תלויות בה, ובכלל זה בגין תחזוקה לא ראויה של הבית, ומכל מקום מדובר בנזקים אשר דלתון אינה אחראית להם.

סיכומו של דבר, נטען על-ידי דלתון כי לא התרשלה וממילא אין קשר סיבתי בין העבודות שבוצעו על ידה לבין האירוע והנזקים הנתבעים.

אשר לחוות-הדעת של השמאי והמהנדס, טענה דלתון הסכומים הנקובים בחוות-דעת השמאי אינם תואמים את המציאות וכי הנזקים הנתבעים מופרזים ומוגזמים, וממילא מגדל ו/או אלברט לא עשו די להקטנת הנזקים הנטענים.

יצוין כי טענות עובדתיות אלה וכן ההערכות של דלתון ביחס לגורמי הנזק האפשריים ולגובה הנזק, לא נתמכו בחוות-דעת מטעמה.

בנוסף לכך טענה דלתון כי מגדל לא הציגה את הרשימה של פוליסת הביטוח הרלוונטית. מכאן, שלא ניתן לבחון האם אבישר אכן היו מבוטחיה. עוד טענה דלתון כי מגדל החליטה מסיבותיה שלה לשלם לאבישר את הסכומים נשוא התביעה, ובנסיבות אלה ממילא לא קמה לה זכות שיבוב כלפי דלתון.

יצוין, כי במסגרת ההודעות ששלחה דלתון לצדדים השלישיים נטען כי אלברט ו/או האדריכל ו/או המהנדס היו אלה שהתרשלו בכל הנוגע לתכנון הגג ולביצוע החיפוי וכי האחריות לנזקים מוטלת עליהם באופן בלעדי. כך, למשל, התרשלו השלושה בתכנון הגג, בכך שהורו לחפות אותו בחומר שאינו מתאים לתנאי האקלים, בבחירת חומרי העבודה, בפיקוח על העבודה, במתן הנחיות שגויות ובאי-נקיטת אמצעים סבירים לשם מניעת הנזקים הנטענים וכיו"ב.

בהקשר זה נטען על-ידי דלתון, כי יש לראות באלברט "קבלן ראשי" בהתאם לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות הפיקוח עליון על הבניה"), כ"מבצע בניה" כמשמעו בסעיף 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ע-1988, וכ"אחראי על הביקורת" כמשמעו בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן: "תקנות בקשה להיתר תנאיו ואגרות"), וכי בכל תפקידיו אלה יש לראות את אלברט כמי שהתרשל.

נגד האדריכל נטען כי התרשל בתכנון הגג וכי יש לראותו כאחראי לכשל, שכן הוא זה שנתן הנחיות בנוגע לחומרים ולשימוש בהם ולא נהג כאדריכל סביר ואף הפר חובתו כ"מפקח עליון" של הפרויקט.

נגד המהנדס טענה דלתון כי אף הוא לא נהג כבעל מקצוע סביר ולא דאג לבחון את הקונסטרוקציה של הגג, ולכן הוא אחראי לכך שהגג לא היה חזק דיו כדי להחזיק את חיפוי האלומיניום. כמו כן, המהנדס אמור היה לחתום על תעודת הגמר של הבית וחתימה כאמור הינה בבחינת "ראיה לקיום תנאי שימוש במבנה" בהתאם לתקנות בקשה להיתר, תנאיו ואגרות, ומכאן אחריותו לאירוע.

לאור האמור, נטען כי דלתון אינה אחראית לנזקים הנטענים, ולפיכך על הצדדים השלישיים לשפותה בגין כל סכום בו תחויב - ככל שתחויב - במסגרת התובענה נגדה.

לחילופין נטען, כי יש לייחס לאלברט ולקבלנים אחרים מטעמו רשלנות תורמת המצדיקה שלילת פיצוי בגין הנזקים הנתבעים.

טענות צד ג' - האדריכל

לטענת האדריכל, דין התובענה נגדו להימחק או להידחות על הסף מחמת התיישנות, שכן עבודות התכנון נשוא התביעה בוצעו בשנת 1995 או בסמוך לכך ולפיכך במועד הגשת התובענה נגדו היא התיישנה. עוד נטען, כי יש לדחות התובענה על הסף מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות בין דלתון לאדריכל, שכן לא נחתם בין השניים הסכם התקשרות כלשהו.

לגופו של עניין, נטען על-ידי האדריכל כי בהתאם להסכם שנחתם בינו לבין אלברט ביום 30.8.1995, הוא נשכר לצורך ביצוע תכנון אדריכלי של הפרויקט וקיבל על עצמו את "הפיקוח העליון" על בניית הבית, "שמשמעותו בדיקה תקופתית של שלבי הבניה" (סעיף 13 לתצהיר האדריכל) וכן "...פיקוח עליון לגביו צוין מפורשות כי הוא אינו כולל את עבודת 'האחראי על הביקורת' כמשמעו בחוק" (סעיף 5 לתצהיר).

לטענת האדריכל, סוכם בינו לבין אלברט אבישר, כי תכנון הבית הכללי יעשה על ידו, כאשר בהתאם להסכם האדריכל, עבודות תכנון מקצועיות ייעודיות שונות, כגון קונסטרוקציה, פיתוח, אינסטלציה ועוד, יוזמנו על-ידי אלברט מיועצים מקצועיים, וזאת בהתאם לשיקול דעתו של אלברט ולאחר התייעצות עם האדריכל.

לטענת האדריכל, "התכנון האדריכלי של ציפוי הגג" נעשה על-ידו " והוא מתייחס לרמה האדריכלית בלבד דהיינו הצורה הגיאומטרית של הגג בלבד", כאשר לא הייתה לו אחריות על התכנון המפורט של הגג, לא ברמת סוגי הפרופילים ופירוט הגמר, ובוודאי שלא בנושא הקונסטרוקטיבי, לרבות עיגון ברגים וכדומה. התכנון שנעשה על-ידי האדריכל היה אדריכלי בלבד, דהיינו התייחס לצורתו של הגג ודרישות אדריכליות בלבד, אך לא לדרישות קונסטרוקטיביות, כגון עובי הפרופילים או הפח וכן חיבור ועיגון חיפוי הפח על הגג (סעיף 7 לתצהיר).

עוד טען האדריכל כי ביצוע כל עבודות האלומיניום בבית, לרבות כיסוי הגג ועיגונו לגג הבטון, נמסרו לדלתון וכי דלתון קיבלה לידיה את התכנית הכללית של הגג ונטלה על עצמה את התכנון המפורט של כיסוי הגג בפח האלומיניום, וזאת הן ברמה של פרטי הביצוע והן ברמה הקונסטרוקטיבית וחיבורו לגג הבטון. כמו כן נטלה על עצמה דלתון את ביצוע התקנת הגג על-פי תכניות מפורטות של מתכננים מטעמה (סעיף 9 לתצהיר). האדריכל הבהיר, כי הוא זה שתיכנן בתוכנית אדריכלית את צורת הגג וכן את עצם חיפויו באלומיניום, אך התכנון המפורט המתייחס לפרטים הטכניים, כגון סוג הפרופיל, דרך עיגונו וכיו"ב, לא נעשה על ידו, אינו בתחום התמחותו ואף אינו במסגרת התכנון הקונסטרוקטיבי שבסמכות מהנדס בניין (סעיף 12 לתצהיר).

עוד הוסיף האדריכל, כי לשם ביצוע עבודות חיפוי הגג, קיבלה דלתון ייעוץ מהמהנדסת סטלה טליסמן (להלן: "טליסמן"), יועצת בתחום עבודות האלומיניום, אשר תכננה עבור דלתון את התקנת לוחות הפח לרבות עיגונם לגג ואשר הייתה אחראית ביחד עם דלתון על תכנון וחיפוי הגג, "לרבות קביעת סוג הפרופיל שישמש את הכיסוי, דרך עיגונו לגג, אטימה, וכו'" (סעיף 11 לתצהיר).

לטענת האדריכל, תכנון ואופן ביצוע חיפוי הגג בלוחות האלומיניום אינו בתחום אחריותו וכך גם עמידות החומרים בהם חופה הגג בפני השפעות האקלים וחוזקם, ונושאים אלה מצויים בתחום אחריותם של המהנדס ודלתון בלבד.

עוד נטען על-ידי האדריכל, כי בשל מחלוקת בינו לבין אלברט אבישר, הוא הודיע לאחרון באופן אישי על סיום ההתקשרות עמו, וזאת עוד בטרם השלמת עבודות הבנייה. עוד טען האדריכל כי הגשת טופס האכלוס (טופס 4) נעשתה על-ידי אלברט ובאחריותו הבלעדית.

לאור כל הטעמים שפורטו לעיל, טען האדריכל כי דין התביעה נגדו להידחות תוך חיוב דלתון בהוצאותיו.

טענות צד ג' - המהנדס

לטענת המהנדס, הוא נשכר לתפקיד מהנדס שלד הבניין, בעוד שמערכת חיפוי הגג אינה חלק משלד הבניין "אלא תגמיר בלבד", לגביו לא התבקש ולא נעשה כל חישוב על-ידו. לפיכך טען המהנדס כי אינו אחראי על התגמיר האמור (סעיף 4 לתצהירו).

עוד טען המהנדס כי אלברט לא הזמין ממנו תכנון לחיפוי הגג ולא קישר בינו לבין דלתון, וכי דלתון עצמה מעולם לא יצרה עמו קשר בנוגע לתכנון החיפוי.

המהנדס הוסיף כי דלתון ביצעה את העבודות בהתאם לתוכניות עבודות גמר אדריכליות, וזאת מבלי להתייעץ עמו וללא כל תכניות עבודה ממשרדו, כאשר ממילא חומרי הגמר אינם חלק משלד הבניין.

בנוסף, טען המהנדס כי גג הבטון לא ניזוק כלל עקב האירוע וכי מערכת חיפוי האלומיניום נועדה לצורך קישוט בלבד ואינה מהווה, כאמור, חלק משלד הבניין.

דיון והכרעה

הצדדים העידו בפניי.

מטעם התובעת העידו מורדוב, השמאי לוי, רונית והמהנדס אידלס. מטעם הנתבעת העיד נאור וכן אלברט אבישר, אשר זומן על-ידי הנתבעת הן כעד מטעמה והן כצד ג'. כן העידו בפניי צדדי ג', האדריכל והמהנדס. יצוין כי מנכ"ל דלתון, ננקשווילי, אשר כאמור בחר שלא להגיש תצהיר מטעמו, ביקש למסור גרסה בעל-פה במהלך הדיון (עמ' 43 לפרוטוקול מיום 9.7.2014).

כאמור לעיל, דלתון טענה כי לא סיימה את חיפוי הגג וכי גורם אחר ביצע זאת עבור אבישר. לפיכך, נדרש תחילה להכריע האם דלתון ביצעה את עבודות חיפוי הגג באלומיניום, והאם סיימה את ביצוע העבודות.

ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, יהיה מקום לבחון האם דלתון התרשלה בביצוע העבודות כאמור וככל שיימצא כי התרשלה וכי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, יש לבחון את הנזקים הנתבעים.

לבסוף, ככל שיימצא שדלתון אחראית לנזקים הנתבעים או לחלקם, יהיה מקום להידרש להודעות לצדדים שלישיים ששלחה דלתון נגד אלברט אבישר, האדריכל והמהנדס.

אתייחס אפוא לשאלות אלה על-פי סדרן.

ביצוע עבודות האלומיניום בגג הבית

לאחר שבחנתי היטב את הראיות שהובאו בפניי שוכנעתי כי דלתון היא זו שביצעה את עבודות האלומיניום על גג הבית ואף סיימה אותן.

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי דלתון נשכרה לשם ביצוע עבודות האלומיניום בבית אבישר. כך הצהיר נאור: "במסגרת פרויקט הבניה שניהל, הזמין מר אבישר מדלתון עבודות אלומיניום בביתו" (סעיף 7 לתצהיר נאור), וכך אף העיד: "ש. האם נכון שמשפחת אבישר הזמינה את חיפוי האלומיניום על הגג כולו? ת. כן כל מה שקשור לאלומיניום" (עמ' 36 לפרוטוקול מיום 23.2.2014, שורות 30-29).

כפי שפורט לעיל בפרק העובדות, הסכם הזמנת העבודה נחתם על-ידי דלתון ואלברט והוא מחזיק שלושה עמודים, כאשר על גבי שני העמודים הראשונים מצויה טבלה המחולקת למספר עמודות. כאמור, בכל הקשור לגג הבית, תחת עמודת ה"דגם" צוין "כיסוי קמרון בפרופיל אלומיניום" ותחת עמודת ה"כמות" צוין "קומפלט" - קרי ביצוע עבודות האלומיניום על הגג בהיקף מלא. זאת, בשונה מעמודות אחרות, שעניינן עבודות אלומיניום במקומות אחרים בבית - שם תחת עמודת "כמות" צוינו ספרות שונות.

נאור עצמו אישר בעדותו כי דלתון התקינה את פרופילי האלומיניום הראשיים של גג האלומיניום, כי דלתון, באמצעות עובדיה, התקינה את חיפוי האלומיניום על גבי הפרופילים, וכי לשם ביצוע האמור דלתון תקעה דיבלים והבריגה ברגים (שם, בעמ' 37).

נאור אף העיד כי העבודות בוצעו על-ידי דלתון באמצעות מספר עובדים מטעמה והניח כי גם במקרה זה, כמו במקרים אחרים, היה גורם מוביל מטעם דלתון, אשר היה אחראי על צוות העובדים של דלתון, ואף פירט את שמות האחראים על עובדי דלתון:

ש. כמה עובדים של דלתון היו באתר בממוצע?
ת. באופן כללי עבדו שם אולי 5-6 איש, לא כל יום אבל סה"כ הכללי עבדו 5-6 איש, כל פעם לפי הצורך.
ש. האם באתר היה גם ראש צוות מטעמכם? שפיקח על העובדים שהיו?
ת. כאשר יוצאת קבוצה של 2-3 אנשים יש מישהו יותר אחראי ואני מניח שגם כאן היה כך. כל פעם יש מישהו יותר מוביל.
ש. אתה זוכר את שמו של האחראי מטעמכם באתר?
ת. אני זוכר שהיה שם בחור בשם פואד אבו ראד, אח"כ בחור בשם טוביה לוי, דוד נאור עבד שם גם.
כל מיני כל פעם מישהו אחר.
ש. דוד נאור קרוב שלך?
ת. אחי.
(שם, עמ' 36, שורה 31, ועמ' 37, שורות 1-10).

לכך יש להוסיף כי גם האדריכל העיד בפניי כי: "היה ברור לחלוטין שידענו שדלתון מעורבת בפרויקט, בביצוע הגג הזה" (עמ' 27 לפרוטוקול מיום 9.7.2014, שורות 3-2). כמו כן הסכם הזמנת העבודה מחזק מסקנה זו, שכן תחת עמודת ה"כמות" צוינה, כאמור, המילה "קומפלט", שהיא, כך לשיטת האדריכל שעדותו הייתה מהימנה עלי, מילה שמשתמשים בה "כאשר זה תכנון ביצוע.." - קרי תכנון קונסטרוקציית האלומיניום וביצועה (שם, שורות 28-27).

מן האמור לעיל עולה אפוא בבירור כי - בהתאם להסכם הזמנת העבודה - דלתון קיבלה על עצמה את ביצוע עבודות האלומיניום בבית, לרבות בגג הבית, וכי למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי דלתון ביצעה עבודות אלומיניום בגג הבית.

ברם, כאמור, דלתון טענה כי לא סיימה את ביצוע העבודות בגג הבית וזאת בשל סכסוך בינה לבין אלברט אבישר.

ואולם, אני סבורה כי מדובר בטענה שנטענה בעלמא, כאשר דלתון לא הביאה כל ראיה לכך שהעבודות בוצעו על-ידי גורם אחר. אכן, למעשה, מדובר בטענה מסוג "הודאה והדחה", לפיה דלתון מודה כי נטלה על עצמה את תכנון וביצוע עבודות הגג, אך טוענת כי לא השלימה אותן, כי גורם אחר פעל להשלמתן וכי בכך התנתק הקשר הסיבתי בין חלקה של דלתון בביצוע לבין הנזקים שנגרמו לבית.

למותר לציין כי טענה מסוג זה היה על דלתון להוכיח, כגון באמצעות עדויות עובדים מטעמה, אשר היו מפרטים את שלבי עבודתם בבית, או באמצעות הצגת מכתב הודעה מסודר על הפסקת עבודה למזמין העבודה. ברם, דבר מכל אלה לא נעשה על-ידי דלתון.

אכן, ניכר היה כי דלתון ערה לקושי הראייתי בביסוס טענה זו ולפיכך ניסתה לבססה על מכתבים, אשר נטען על-ידה כי נשלחו אליה על-ידי אלברט עצמו או באמצעות בא-כוחו דאז (נספח 3 לתצהיר נאור). ברם, עיון במכתבים אלה, בהם מלין אלברט על העיכוב בעבודות שהיה על דלתון לבצע ועל נזקים העלולים להיגרם נוכח העיכוב האמור, אין בו כדי ללמד על כך שדלתון לא סיימה את העבודות שלשם ביצוען נשכרה וממילא אין בו כדי לבסס טענות דלתון, לפיהן העבודות הושלמו על-ידי צד ג' או כי העבודות כלל לא הסתיימו. לכל היותר, ניתן ללמוד מאותם מכתבים כי לאלברט היו טענות כאלה ואחרות כלפי דלתון ובכלל זה ביחס לקצב עבודתה.

מכל מקום, דלתון לא הראתה באופן פוזיטיבי כי אלברט אכן התקשר עם גורם אחר לצורך השלמת העבודות וכי היא עצמה לא הייתה זו אשר השלימה את העבודות.

לכך יש להוסיף את האמור בתצהירה של רונית אבישר, לפיו "לא היה קבלן אחר כלשהו שביצע במקומה של דלתון את עבודות האלומיניום בבית בכלל, ואת התקנת חיפויי האלומיניום של הגג בפרט" (סעיף 5 לתצהירה), וכן את עדותו של אלברט אבישר, לפיה דלתון לא הסכימה לשלוח עובדים מטעמה לסיים את ביצוע הגג עד שלא תשולם לה התמורה בגין העבודות וכי בסופו של יום השלימה את ביצוע הגג אף שעובדיה עבדו בתדירות של פעם בשבוע-שבועיים (שם, בעמ' 14, שורה 27).

עוד יצוין בהקשר זה, כי עדותו של אלברט הייתה מהימנה ועקבית והתיישבה עם עדותה של גרושתו, רונית אבישר, ואין בעובדה כי לא היו בידי אלברט קבלות ביחס לתשלומים ששילם לדלתון כדי לגרוע מן האמון שנתתי בגרסתו העובדתית או להוות תחליף להרמת הנטל המוטל בהקשר זה על כתפיה של דלתון בלבד.

כמו כן ניתן למצוא חיזוק לעדות זו של אלברט דווקא בעדותו של נאור, אשר אישר כי דלתון לא הגישה תביעה נגד אלברט בגין אי-תשלום מלוא התמורה בגין העבודות (עמ' 40 לפרוטוקול מיום 23.2.2014, שורות 26-24).

בנוסף לכך, אני דוחה אף את טענתה החלופית של דלתון, לפיה העבודות בגג כלל לא הושלמו, היינו לא על ידה ולא על-ידי גורם אחר. אכן, אף טענה זו נטענה בעלמא מבלי שנתמכה בראיה כלשהי, כאשר מנגד עלה מחוות-דעת המהנדס אידלס והשמאי לוי - אשר לא נסתרו - כי עסקינן בגג שהיה מחופה באלומיניום ערב האירוע ולא נאמר בהן כי רק חלקו היה מחופה.

אף עדותו של המהנדס אידלס מחזקת את המסקנה לפיה ערב האירוע היה הגג כולו מחופה באלומיניום:

ש. יכול להיות שהגג הזה היה לקוי עוד מהמועד התקופה של 97 שכבר אז היו חדירות מים שזה מה שתרם תרומה מהותית לתלישה של הגג?
ת. אני ביקרתי יומיים לאחר הארוע וראיתי בית מאוד עשיר בפרטי הגמר שלו. לא היה שם ריהוט סטנדרטי, לא היה ריצוף סטנדרטי ולא טיח סטנדרטי, שום דבר לא היה שם סטנדרטי. באותו יום היו כבר הרבה נזילות משטח הגג שהיו עם סימני נזילות מים חדשים. הכל נגרם עקב כך שהגג נתלש בזמן של גשם חזק. אני לא מאמין שמשפחת אבישר כמו שהכרתי אותם בכמה שעות היו מרשים לעצמם שבבית שלהם יהיו נזילות.
[שם, בעמ' 29, שורות 18-12.]

יצוין כי המהנדס אידלס והשמאי לוי אף לא נחקרו על-ידי דלתון ישירות בשאלה, אם הגג היה מחופה כולו באלומיניום במועד האירוע, ומכאן שיש לקבל את עדותם בהקשר זה כאמינה וכמלמדת על המצב העובדתי שהיה קיים באותה עת.

זאת ועוד. נאור עצמו מסר בסעיף 43 לתצהירו כי למיטב ידיעתו עבודות החיפוי הושלמו, אם כי טען שבאמצעות קבלן אלומיניום אחר – טענה שכאמור לא הוכחה.

מכלל האמור לעיל, אני קובעת כי עבודות חיפוי הגג באלומיניום בוצעו במלואן על-ידי דלתון.

מעבר לדרוש יצוין עוד, כי אף אם דלתון הייתה עומדת בנטל להוכיח כי עבודות חיפוי הגג באלומיניום לא הושלמו על ידה, הרי שממילא לא היה בטענה זו כדי לפטרה מאחריות לאירוע הנטען, שכן - כפי שיפורט להלן - האירוע נגרם כתוצאה מאותו חלק בעבודות החיפוי, שדלתון עצמה אינה חולקת כי בוצע על ידה. כאמור, דלתון טענה כי הרכיבים של קרניזים ופלשונגים, שתפקידם סגירת חיפוי הגג למבנה והגנה מפני חדירת פגעי מזג אויר, לרבות חדירת משבי רוח, לא הותקנו על ידה עקב הפסקת עבודתה. ברם, כפי שיפורט להלן, המהנדס אידלס העיד כי לרכיבים אלה לא היה קשר לאירוע ועדותו בעניין זה נמצאה על-ידי מהימנה. מכל מקום, אף טענה זו לא נתמכה בחוות-דעת מטעמה של דלתון.

התרשלותה של דלתון

משהגעתי למסקנה כי דלתון ביצעה במלואן את עבודות חיפוי הגג באלומיניום, יש לבחון האם מתקיימים במקרה שבפנינו יסודותיה של עוולת הרשלנות בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין, קרי קיומה של חובת זהירות, הפרתה וקיומו של נזק שנגרם בשל ההפרה.

חובת הזהירות

אשר לקיומה של חובת זהירות, אני סבורה כי יש כי דלתון הינה נותנת שירות אשר נשכרה לבצע את מלאכת תכנון וחיפוי גג הבית באלומיניום, וככזו חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית למזמיני העבודה, אבישר. בכלל זה הייתה מוטלת על דלתון החובה לבצע את עבודות חיפוי הגג במיומנות ובמקצועיות תוך שימוש בחומרים מתאימים. דלתון יכולה וצריכה הייתה לצפות כי ביתם של אבישר עלול להינזק כתוצאה מביצוע רשלני או לקוי של התקנת חיפויי הגג או שימוש בחומרים לקויים או בלתי-מתאימים בהתקנה. זאת, קל וחומר בשים לב לקרבת הבית לים.

הפרת חובת הזהירות

אשר להפרת חובת הזהירות, כאמור, עסקינן בחיפוי גג של בית הממוקם בסמוך לחוף הים. מעדות האדריכל עלה, כי ניתן לראות בקלות את הים מגג הבית (עמ' 30 לפרוטוקול מיום 9.7.2014, שורות 18-16), היינו דלתון ידעה על קרבת הבית לים על כל המשתמע מכך ובהתאם היה עליה להשתמש ברכיבים מתאימים ולהתקינם כראוי.

כמפורט בפרק העובדות לעיל, מחוות-דעתו של המהנדס אידלס עלה, כי לוחות האלומיניום שחיפו את גג הבטון של הקומה העליונה היו לוחות מעורגלים. הלוחות המעורגלים חוברו ביניהם באמצעות פינים מפלדה שקיבעו את פח האלומיניום לפרופילי אלומיניום ראשיים, שהיו מחוברים לתקרת הבטון. פרופילי האלומיניום הראשיים חוברו לתקרת הבטון בברגים שהוחדרו לתוך דיבלים.

המהנדס אידלס ביקר בבית מיד ובסמוך לאחר האירוע, בימים 31.1.2008, 3.2.2008, 7.2.2008 ו-13.3.2008, וקבע בחוות-דעתו כי דלתון השתמשה בחומרים מאיכות ירודה, כי חלק מהחומרים כלל לא הותקן/חובר כראוי וכי דלתון התרשלה הן בבחירת החומרים והן בשימוש בהם.

עוד צוין בחוות-דעתו של המהנדס אידלס כי לאחר האירוע התגלו ליקויים בפרטי הגג. כך, למשל, התברר כי פרופילי האלומיניום הראשיים קובעו לתקרת הבטון "בברגים מפלדה רגילה" וכי "בכל הברגים מפלדה רגילה הובחנה קורוזיה רבה שהקטינה את שטח החתך של הברגים ב 50% ויותר, דבר שגרם להחלשת תסבולת המתיחה שלהם". כן נטען, כי פחי אלומיניום שחיפו את הגג התעוותו, וכי ברגים, ניטים ודיבלים, באמצעותם חוברו לוחות האלומיניום לפרופילי האלומיניום ולבטון, נקרעו.

בחקירתו הבהיר המהנדס אידלס כי בשל הקרבה לים היה צורך להשתמש דווקא בברגי נירוסטה ולא בברגי פלדה כפי שנעשה בפועל:

ש. מר יוסי נאור מנהל טכני הגיש תצהיר ואומר שהחומר שממנו הורכב הגג הוא אלומיניום, בעל כושר עמידה גם בקרבה לים, להבדיל למשל מפלדה. מה אתה אומר על זה?
ת. אני יכול להרחיב שרוב הקיבועים שנעשו לאלומיניום בגג נעשו מפלדה שחורה או מגלוונת שהגלוון עצמו הוא חומר שהסולבנטים של הים תוקפים עוד יותר מהר מאשר פלדה. בגג הזה היו צריכים להרכיב ברגי נירוסטה אך ורק בגלל שזה נמצא במרחק של 500 מטר מקו הים שזה התקן הכי ליברלי הקיים והנרוסטה עולה פי 8 מפלדה שהורכבה בגג.
ש. לא די בחומר מגלוון?
ת. בורג מגלוון נתקף יותר מהר על ידי סולבנטים של הים.
[עמ' 28 לפרוטוקול מיום 23.2.2014, שורות 14-7.]

יצוין כי עדותו של המהנדס אידלס הייתה מהימנה, קוהרנטית ולא נסתרה במהלך חקירתו. זאת ועוד, קביעתו המקצועית לפיה דלתון התרשלה שעה שבחרה להשתמש בברגי פלדה במקום לעשות שימוש בברגי נירוסטה, מצאה למעשה תימוכין בעדותו של נאור מטעם דלתון. שכן, הלה אישר בעדותו כי עובדים מטעם דלתון הם שהתקינו את פרופילי האלומיניום הראשיים שהיו מעוגנים לגג הבטון וכי לאחר מכן התקינו העובדים על גבי הפרופילים את חיפוי האלומיניום באמצעות ברגים ודיבלים, אך לא הדגיש מאיזה סוג היו הברגים וודאי שלא ציין כי היו אלה ברגי אלומיניום (שם, בעמ' 3). בהתאם לכך, דלתון אף לא הביאה חוות-דעת מטעמה אשר תסתור את חוות-דעתו של המהנדס אידלס ותראה כי ניתן היה להסתפק בברגי פלדה מגולוונת ובדיבלים שהותקנו.

לכך יש להוסיף, כי דלתון בחרה להשתמש בברגי פלדה שעה שהיה ברור וידוע לה עצמה כי מקובל לעשות שימוש בברגי נירוסטה כאשר מדובר בברגים החשופים לפגעי מזג-האוויר. בהקשר זה יש לראות אף את האמור בתצהירו של נאור, לפיו בעבודות אלומיניום אחרות שבוצעו בבית נעשה שימוש בברגי נירוסטה בשל החשיפה לפגעי מזג-האוויר:

בהקשר זה אציין, כי ביתר עבודות האלומיניום שביצעה דלתון בבית ובכלל זה התקנת חלונות וויטרינות, נעשה שימוש בברגי נירוסטה כמקובל בהתקנת פרטי אלומיניום כאשר ברגים חשופים לפגעי מזג אוויר ויש להם מגע ישיר למסגרות אלומיניום.
[סעיף 30 לתצהיר נאור.]

לכך יש להוסיף כי המהנדס אידלס העיד כי בנוסף למחדל של שימוש בברגים שאינם תואמים את תנאי המקום ומזג-האוויר, הרי שגם לגבי הדיבלים בהם נעשה שימוש "אין שום דוקומונטציה של מכון מאושר לגבי כוח מתיחה שהם מחזיקים לעומת דיבלים מפלסטיק או מכניים שיש לגביהם אינפורמציה" (שם, בעמ' 32, שורות 13-11) וכי "...דיבלים אדומים מאז ומתמיד הוצאו ממחזור של חומר פי.בי.סי. דיבל מפלסטיק עולה בערך פי 3 מדיבל אדום שהורכב בגג" (שם, שורות 16-15).

כאמור, דלתון לא הביאה כל ראיה או חוות-דעת הסותרת את מסקנות המהנדס אידלס. תחת זאת עתרה דלתון במסגרת סיכומיה לראות בתצהירו של נאור כחוות-דעת מטעמה, וזאת ללא כל בסיס משפטי ושעה שתצהירו של נאור לא נערך ואף לא הוגש כחוות-דעת מומחה בהתאם לדין.

בנסיבות אלה, אני מוצאת לנכון לאמץ את קביעתו המקצועית של המהנדס אידלס, לפיה גג הבית קרס כתוצאה ממחדלה של דלתון, אשר עשתה שימוש בברגי פלדה במקום בברגי נירוסטה שמידת התאמתם לסביבת הבית נמוכה יותר. בהקשר זה יצוין עוד, כי אין בעובדה, שהמהנדס אידלס לא זכר למסור בעדותו מה היה מספר הברגים שנתלשו ממקומם, כדי לשנות מיתר האמור בעדותו, אשר כאמור נמצאה מהימנה בעיניי, לפיה הברגים בהם דלתון השתמשה - כולם או חלקם - נתלשו ממקומם, כך שיומיים לאחר האירוע "כ-30-40 אחוז משטח הקירוי העליון היה מפוזר בכל שטח המבנה..." (שם, בעמ' 3, שורות 19-18).

עוד יצוין כי עדותו של המהנדס אידלס וחוות-דעתו מתיישבים גם עם התמונה ת/4, אשר צולמה על-ידי השמאי לוי בעת ביקורו במקום האירוע ביום 30.1.2008, ממנה עולה בבירור כי הברגים מפלדה רגילה החלידו וכי הדיבלים נשלפו מהבטון ונקרעו.

להשלמת התמונה יצוין, כי דלתון צירפה לסיכומיה מכתב מיום 3.3.2014, שנשלח אליה על-ידי מכון התקנים, ואשר לשיטתה מהווה "ראיה לסתירה". במכתב צוין כי לא קיימים תקנים ישראליים החלים על ברגים שמיועדים לדיבלים וכן לא קיימים תקנים ישראליים החלים על דיבלים. למכתב צורפה "רשימת התקנים הרשמיים בכל התחומים למעט מזון" האוחזת 34 עמודים. מכתב זה היה ברשותה של דלתון סמוך לאחר המועד שצוין על גביו, אלא שדלתון לא מסרה כל הסבר לכך שמכתב זה לא הוצג כראיה מטעמה במסגרת הליך ההוכחות. עוד טענה דלתון בסיכומיה כי לא ניתנה לה האפשרות "להביא ראיות לסתירה לאחר השמעת העדויות והסיכומים מטעם התובעת שהחלו מייד עם גמר החקירות" (סעיף 7 לסיכומים) וכי בשל כך יש לקבוע ש"עצם הידיעה כי אין תקנים לדיבלים ולברגים שמשתמשים בדיבלים, הינו בחזקת ידיעה שיפוטית שהמומחה חייב היה לדעת. לכן, בית המשפט מתכבד לדחות את קביעת המומחה או טענותיו בכל הקשור לדיבלים ולברגים שדלתון השתמשה בפרויקט".

למותר לציין, כי דלתון לא הניחה כל תשתית עובדתית ומשפטית לבקשה דנן, שהינה למעשה בקשה להבאת ראיות נוספות בשלב הסיכומים ולאחר שנשמעו הראיות. מכל מקום, מכתב מכון התקנים לא הוגש על-ידה כראיה בהתאם לסדרי-הדין וממילא לא התאפשר ליתר הצדדים לחקור את הגורם הרלוונטי בנוגע לתוכנו. בנסיבות אלה לא מצאתי, כאמור, כל בסיס משפטי לצירופו של מכתב זה כראיה בשלב הסיכומים.

למעלה מן הצורך יובהר, כי אף לו הייתי מאמצת את טענת דלתון, לפיה בישראל אין תקנים לברגים ולדיבלים (ואינני קובעת מאומה ביחס לסוגיית קיומם של תקנים כאמור), הרי שממילא אין בטענה זו כדי לסתור את קביעותיו של המהנדס אידלס, לפיהן דלתון עשתה שימוש בברגים ובדיבלים שאינם מותאמים לגג של בית המצוי בקרבת הים ואשר מטבע הדברים חשוף לפגעי מזג-האוויר.

זאת ועוד. חוות-דעתו של המהנדס אידלס לא אזכרה קיומם של תקנים כאמור וקביעותיו לפיהן דלתון התרשלה לא התבססו על הפרת תקנים כאלה או אחרים. אכן, עצם העובדה כי בעדותו טען המהנדס אידלס כי חלק מחישוביו ביחס לחוזק הברגים התבסס על תקן זה או אחר, אין בה כדי לסתור את המסקנות המוצגות בחוות-הדעת ואין בה כדי לערער את אמינות חוות-דעתו.

לבסוף יוזכר שוב כי דלתון לא הגישה חוות-דעת נגדית מטעמה, וזאת מבלי שנמסר לכך הסבר כלשהו. לפיכך לא מצאתי כי קיים בסיס כלשהו לטענותיה בנושאים אלה.

כאן המקום להתייחס גם לטענתה של דלתון, לפיה נגרם לה נזק ראייתי שעה שלא עודכנה לאחר קרות האירוע ובשל כך נמנע ממנה "לבחון באופן ישיר את הממצאים", כפי שנטען בסעיף 39 לסיכומיה, כמו גם לטענתה, לפיה התובעת הסתירה ממנה מסמכים שונים, כדוגמת רשימת אלומיניום מקורית הנזכרת בחוות-דעת המהנדס אידלס, וכי בשל כך נמנע ממנה להתגונן כראוי.

טענות אלה לא נטענו בכתב-ההגנה שהוגש על-ידי דלתון ואף לא בתצהירו של נאור, והן בבחינת הרחבת חזית אסורה.

למעלה מן הצורך יצוין, כי ממילא לא מצאתי בהן ממש שכן לא היה באי-התייצבותם של נציגי דלתון במקום האירוע בסמוך לאחריו כדי למנוע ממנה להגיש חוות-דעת מטעמה ביחס לרכיבים בהם השתמשה בעת ביצוע חיפוי הגג, לרבות ביחס לעמידותם. העובדה כי בורג זה או אחר אשר נעקר ממקומו לא הוצג בפני דלתון אין בה כדי למנוע הגשת חוות-דעת מטעמה ביחס לעבודה שבוצעה על-ידה והפרטים לגביה מצויים בידיעתה. בדומה לכך, אף הטענה כי לא הוצגו בפני דלתון "רשימות האלומיניום המקוריות" לא היה בה כדי למנוע מדלתון להגיש חוות-דעת עניינית מטעמה. אכן, אותן "רשימות אלומיניום מקוריות" נזכרות בחוות-דעת המהנדס אידלס כחלק מן המסמכים והמידע עליהם ביסס את חוות-דעתו. בעדותו הבהיר המהנדס אידלס כי "רשימת אלומיניום של האדריכל כללה פתחים של חלונות אלומיניום ודלתות אלומיניום במבנה..." (שם, בעמ' 25, שורות 5-4). אלא שעניינה של התביעה דנן הינו, כאמור, בנזק שנגרם לגג הבית ולא לחלונות ודלתות הבית. מכאן, שממילא לא ברור איזה נזק ראייתי נגרם לדלתון בשל כך שלא הוצגו בפניה אותן רשימות. בדומה, לא מצאתי ממש ביתר הטענות של דלתון בנוגע למסמכים אחרים שהועלמו ממנה כביכול ושבגינם נגרם לה לכאורה נזק ראייתי.

לסיכום: כאמור, דלתון בחרה שלא להגיש חוות-דעת נגדית מטעמה ולכן מיקדה את הגנתה בהכחשה של השלמת העבודות על ידיה ובטענות נגד הצדדים השלישיים. כל זאת, מבלי שסיפקה מענה ענייני כלשהו לנטען נגדה בחוות-דעתו של המהנדס אידלס.

כך, למשל, כאשר נשאל נאור על הרכיבים בהם עשתה דלתון שימוש לשם חיפוי הגג השיב תשובות סתמיות, ללא כל התייחסות לאיכות הרכיבים בהם השתמשה דלתון: "...ברגים מגולוונים היו בסדר גמור" (שם, בעמ' 39, שורה 16); ובהמשך: "..משתמשים בדיבלים שהיו קיימים באותה תקופה, לא קיבלנו הנחיות לשים דיבל כזה או אחר" (שם, שורות 10-9).

בנסיבות אלה, ובהיעדר חוות דעת נגדית ו/או כל ראיה אחרת מטעם דלתון, אני מאמצת את האמור בחוות-דעתו ובעדותו של המהנדס אידלס וקובעת כי הברגים והדיבלים בהם עשתה דלתון שימוש בעת ביצוע חיפוי הגג באלומיניום לא תאמו את תנאי מזג-האוויר השוררים בסמוך לביתם של אבישר, השוכן בסמוך לחוף הים, וכי דלתון התרשלה בבחירתם של רכיבים אלה ובשימוש בהם.

אכן, למעשה, התרשמתי כי דלתון - כמומחית בתחומה - בחרה את הרכיבים בהם עשתה שימוש ככל הנראה מתוך שיקולי כדאיות כלכלית ובמטרה להפחית עלותם.

בנוסף לכך, אני מאמצת את קביעתו הנוספת של המהנדס אידלס בחוות-דעתו, לפיה התקנת הדיבלים הייתה לקויה ונעשתה בחוסר מקצועיות, ועקב כך דיבלים רבים נשלפו בשלמותם במהלך האירוע.

כאמור, מסקנות אלה של המהנדס אידלס לא נסתרו, וממילא נאור העיד כי הוא עצמו לא נכח במקום ביצוע העבודות באופן יומיומי (שם, בעמ' 37) וכי אין זה מתפקידו "להסתכל על כל דבר" (שם, עמ' 38). היינו, רמת הפיקוח של נאור על עובדי דלתון הייתה מוגבלת.

הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות על-ידי דלתון לבין הנזק לגג הבית

לאחר שאימצתי את מסקנותיו של המהנדס אידלס לפיהן דלתון התרשלה, יש לבחון אם התרשלות זו של דלתון היא שגרמה להתנתקות חלקים מהגג ממקומם וכתוצאה מכך לנזקים הנטענים.

בחוות-דעת המהנדס אידלס צוין כי "ביום האירוע נרשמו במקום משבי רוח במהירות של 140 קמ"ש, כלומר כ 40 מ' לשנייה. מהירות זו גרמה לכוחות יניקה על פני הגג בעוצמה של 100 ק"ג למ"ר".

עוד צוין כי כתוצאה ממשבי הרוח, דיבלים רבים נשלפו בשלמותם עקב התקנה לקויה ובלתי-מקצועית וכן "נקרעו פחי החיבורים בין פחי האלומיניום ובין החיבורים לגג הבטון ועפו למרחקים של עשרות מטרים מהמבנה". עקב כך נגרמו נזקים הן לגג הבית והן לרכוש של צדדים אחרים ובכלל זה פגיעה וחיתוך של עמוד עץ של חברת בזק, פגיעה בשער אלומיניום של השכן, פגיעה בקיר של אותו שכן וכן של שכן נוסף.

כאמור, מעבר לנזק שנגרם לגג הבית, נגרמו גם נזקים עקיפים נוספים לבית: נשברה דלת זכוכית, נפגע תריס אלומיניום במטבח, נשברו מספר גופי תאורה, נשבר פנס תאורה ונשבר "קופינג שיש" בגג המבנה.

המהנדס אידלס נשאל בחקירתו האם עוצמת הרוח ביום האירוע לא הייתה חריגה והשיב, בין היתר, כי הנחת היסוד שלו היא "שגג 8 שנים או 10 שנים לאחר הרכבתו לא צריך לעוף" (שם, בעמ' 30), וכי דווקא בשל הקרבה לים היה הכרחי להשתמש בברגי נירוסטה ולא בברגי פלדה רגילה שתסבולת המתיחה שלהם נחלשה עקב קורוזיה.

כאמור, דלתון לא הציגה חוות-דעת נגדית מטעמה או ראיה אחרת הסותרת את מסקנתו של המהנדס אידלס, לפיה חיפוי האלומיניום ניתק ממקומו עקב שימוש בחומרים מאיכות ירודה שלא התאימה לחיפוי גג המצוי בקרבת הים וכן עקב התקנה בלתי-מקצועית. דלתון אף לא הביאה ראיות מהן ניתן ללמוד כי עוצמת הרוח בעת האירוע הייתה חריגה וטענתה שהועלתה רק בסיכומיה, לפיה "אין ספק שמדובר באסון טבע שלנתבעת אין כל קשר אליו", לא נתמכה במאומה. כך, למשל, לא צורפה חוות-דעת מומחה המלמדת על עוצמה חריגה של רוחות במועד האירוע, אישור מרכז החזאות לגבי עוצמת הרוחות באותו מועד וכן השפעת רוחות אלה על הגג וכיו"ב. בהיעדר ראיות כאמור, אני דוחה טענה זו של דלתון.

זאת ועוד. טענות דלתון בסיכומיה, לפיהן המהנדס אידלס ביקר במקום האירוע רק יומיים לאחר התרחשותו ולפיכך לא יכול היה לקבוע אלו נזקים נגרמו כתוצאה מהסערה ואלו נגרמו כתוצאה מנזקי מזג-האוויר ששרר לאחר "אירוע הסופה", אין בהן ולא כלום. ראשית, המהנדס אידלס הופיע במקום והעיד על מה שראו עינו ועל נזקים שאירעו כתוצאה מהאירוע ואשר לא היו קודם לכן. שנית, כבר קבעתי לעיל כי הרכיבים בהם עשתה דלתון שימוש נעקרו ממקומם מאחר שלא היו עשויים מחומרים עמידים לפגעי מזג-האוויר כפי שמתחייב שעה שמדובר בבית המצוי בקרבה לים וכן כי חלקם לא הותקנו כראוי. בנסיבות אלה, אין משמעות לשאלה אם בורג זה או אחר או רכיב אחר של קונסטרוקציית הגג נעקר ממקומו במהלך האירוע או יום לאחריו, שכן הגג נעקר ממקומו מיד לאחר האירוע, וסיבת עקירת רכיבי הגג ממקומם הייתה התרשלות דלתון כפי שקבעתי לעיל.

בנוסף להעדר חוות-דעת מטעמה של דלתון, דבקה האחרונה בטענות לפיהן היא לא התקינה רכיבים אחרים כגון: קרניזים ופלשונגים, שתפקידם סגירת חיפוי הגג למבנה והגנה מפני חדירת פגעי מזג-האוויר, לרבות חדירת משבי רוח, וזאת עקב הפסקת עבודתה.

אף שטענות אלה של דלתון לא הוכחו וכבר נקבע לעיל כי דלתון היא זו אשר ביצעה במלואה את עבודת חיפוי הגג באלומיניום, הרי שלמען הזהירות אתייחס אליהן קצרות.

כפי שיובהר להלן, הנזק לא התרחש בגין אותם קרניזים ופלשונגים. ברם, מעדותו של המהנדס אידלס עולה כי הסגירה הצידית אשר לגביה הועלו טענות אלה של דלתון כלל לא התפרקה:

ש. תסכים איתי שאותה סגירה צידית היא חשובה, בעצם אם מדברים על אזור שמוכה רוחות, אזור הים, רוח יכולה להכנס בתווך שבין הבטון לבין אלומיניום, להכניס פנימה מליחות, מים וליצור קורוזיה.
ת. יומיים לאחר האירוע לא זיהיתי אף סגירה צידית שהתפרקה ועפה, עפו רק לוחות מעורגלים שהיו מעל גג הבטון.
ש. מהיכן הרוח נכנסה, איך יצרה את כוחות היניקה?
ת. הרוחות עוברות מעל לגג בזוויות שונות, אין סוף זוויות וברגע שיש רוח מעל פני גג אלומינים באותו זמן נוצר כוח עילוי שמרים את הגג כלפי מעלה, קוראים לזה תופעת היניקה.
ש. רוחות מעל הגג?
ת. בודאי. בדיוק, כך מתרומם מטוס.
ש. בשטח מצאת כאלה חלקי חיפוי?
ת. הם לא היו מפורקים. אנחנו פירקנו אותם לאחר מכן.
ש. מר יוסי נאור הצהיר שהחלקים האלה דלתון לא הרכיבה, סגירה צידית. בהנחה שבאמת הדבר הזה לא הותקן על ידה, יכול להיות לזה משמעות לתלישה של הגג?
ת. הסגירה הצידית בוצעה באותו סוג פח, באותו גוון, באלומיניום מאוד קשה להתאים גוון לגוון. לא היה שום הבדל והעובדה היא ששום דבר לא נפגע מהסגירה הצידית שבוצעה בשטח.
[שם, בעמ' 28, שורות 31-20, וכן בעמ' 29, שורות 4-1.]

הנה כי כן, מעדותו של המהנדס אידלס עלה כי הסגירה הצידית כלל לא נפגעה וכי הגג נעקר מסיבות שאינן קשורות לסגירה זו. מכאן, שאף לו נתקבלה טענת דלתון לפיה היא לא השלימה את העבודה (טענה אותה דחיתי כאמור) הרי שהנזק נגרם כתוצאה מעבודות שבוצעו על ידה ברשלנות ושעה שעשתה שימוש בחומרים שאינם מתאימים.

אחריות - סיכום

סיכומו של דבר, מגדל עמדה בנטל שהוטל עליה להוכיח כי דלתון התרשלה בחיפוי הגג באלומיניום וכי התרשלות זו היא שגרמה לקרות האירוע ולנזקים הנתבעים.

הנזק

כמפורט לעיל, סכום הנזק הנתבע עמד על סך של 428,139 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. הנזק הנתבע הורכב מן הרכיבים הבאים:

תגמולי ביטוח ששולמו על-ידי מגדל לאבישר בגין האירוע - 325,000 ₪.
עלות ביצוע איטום הגג (לאחר האירוע) - 71,826 ₪.
שכר-טרחת שמאי - 9,956 ₪.
שכר-טרחת חוקר פרטי - 5,120 ₪.
הפרשי הצמדה וריבית כחוק נכון ליום 19.9.2008 - 16,237 ₪.

אדון ברכיבים אלה על-פי סדרם.

תגמולי ביטוח ששולמו לאבישר בגין האירוע - 325,000 ₪

בחוות-דעת השמאי לוי נטען כי חלקי הגג שנעקרו ועפו גרמו נזק לתריס, לסף שיש ולגופי תאורה. הערכת השמאי לוי נסמכה על חוות-דעת המהנדס אידלס שביקר בבית מספר פעמים, והתבססה על מפרט ביצוע וכתב כמויות מתומחר אשר התייחסו לעלות שיקום הנזקים הישירים בהתאם לפירוט שכבר הוא לעיל:

עבודות אלומיניום – 395,600 ₪.
פירוק והרכבת תריס אלומיניום – 3,420 ₪
פירוק והרכבת זכוכית בדלת – 2,520 ₪
עבודות שונות:
אספקה והרכבה של קופינג פינה מאבן שייש – 600 ₪
קיבוע שלבי עץ קיימים לכנף הדלת – 300 ₪
החלפת ספוטים קיימים בחיבור עם הבריכה – 1,050 ₪
החלפת פנס עמיד בלחץ מים– 3,800 ₪

סה"כ בערכי כינון 407,290 ₪ (לא כולל מע"מ) ו-325,500 ₪ בערכים ריאליים (בכתב-התביעה נתבע בגין סעיף זה סך של 325,000 ₪ ולא סך של 325,500 – א.ל.ע.).

דלתון טענה בכתב-הגנתה כי מגדל לא עשתה די לשם הקטנת נזקה, כי הנזקים הנתבעים הינם מופרזים ובלתי-ריאליים וכי באשר לרכיב האלומיניום הנתבע הרי שזה גבוה פי כמה וכמה מן הסכום ששולם לדלתון עצמה בגין ביצוע העבודה.

דלתון אף חקרה את השמאי לוי ביחס לפער הנטען בין הסכומים, ברם, לא הציגה בפניו חוות-דעת נגדית כלשהי בה הובאה הערכה שונה משל השמאי לוי, וממילא לא הביאה כל חוות-דעת ממנה ניתן ללמוד כי הסכומים המפורטים לעיל מופרזים.

בנסיבות אלה, ואף על-פי התרשמותי, מצאתי כי עדותו של השמאי לוי הייתה מהימנה ולא ראיתי מקום להסתייג ממנה.

לכך יש להוסיף, כי השמאי לוי העיד כי הסך של 37,000 ₪ שסוכם כי ישולם לדלתון בגין ביצוע העבודה (בהתאם להסכם הזמנת העבודה) ממילא אינו מהווה סכום ריאלי בעיניו (שם, בעמ' 14-13) וכפי שפורט לעיל אין זאת מן הנמנע כי היה בתמחור בלתי-ריאלי של עבודתה של דלתון מלכתחילה כדי לגרום לאחרונה לחסוך בעלויות הרכיבים בהם השתמשה - חסכון שבגינו בסופו של יום נגרם האירוע נשוא התביעה על נזקיו.

המהנדס אידלס נשאל אף הוא ביחס לעלויות שהוערכו על ידו בהתאם לפירוט לעיל, וציין כי פנה לשלוש חברות העוסקות ביצור והרכבת גגות, וקיבל מהן הצעות מחיר וכי למיטב זכרונו אבישר בחרו את ההצעה הזולה ביותר (שם, בעמ' 31-30, שורה 29 ואילך).

כאמור, דלתון ממילא לא הציגה חוות דעת ו/או כל ראיה אחרת לפיה הנזקים הסכומים ששולמו על-ידי מגדל במסגרת הפוליסה מוגזמים, ותחת זאת טענה כי היה על מגדל לפנות אליה לאחר האירוע לשם קבלת הצעת מחיר (עמ' 8 לסיכומי דלתון). ברם, אף בטענה זו לא מצאתי כל ממש, שכן מגדל סברה באותה עת שהנזק אירע כתוצאה מרשלנותה של דלתון ומכאן שאין זה סביר בנסיבות העניין לצפות ממגדל לשכור את שירותיה של דלתון לתיקון אותם נזקים.

בנסיבות אלה אני סבורה כי יש לחייב את דלתון בתשלום רכיב זה של התביעה.

עלות ביצוע איטום הגג (לאחר האירוע) - 71,826 ₪.

בהתאם לחוות-דעתו של המהנדס אידלס, הואיל והאירוע התרחש בחורף וגג המבנה הקמור מבטון נותר חשוף "היה צורך מידי במיגון המבנה למזעור נזק אפשרי לפרטי הגמר של המבנה" (עמ' 4 לחוות-הדעת) ועבודות אלה הסתיימו תוך שבוע ימים לאחר האירוע.

דלתון, מצידה, טענה כי לא היה צורך בביצוע בהול של איטום הגג.

ברם, כדרכה של דלתון בתיק זה, אף טענה זו נטענה בעלמא, ללא חוות-דעת או ראיה אחרת הסותרת את האמור בחוות-דעתו של המהנדס אידלס, ואשר על פניו יש בו הגיון.

לפיכך לא מצאתי מקום לסטות מחוות דעת זו.

אשר לעצם ביצוע התשלום, הרי שבנספח ח' לתצהיר מורדוב צוין כי סכום זה שולם ישירות לקבלן המבצע, מורגד חברה לבניין (1999) בע"מ. ברם, דלתון טענה בסיכומיה כי מגדל לא צירפה חשבונית המלמדת על ביצוע התשלום וכי יכול והתשלומים הנזכרים בתדפיס הנ"ל (נספח ח' לתצהיר מורדוב) שולמו בגין עבודות אחרות ולא בגין האיטום.

לאחר שעיינתי בתדפיס שצורף לתצהיר מורדוב, בצירוף הצהרתה של מורדוב כי הסכום אכן שולם בגין איטום הגג - ובהעדר ראיה אחרת - אני קובעת כי הסכום אכן שולם כנטען על-ידי מגדל בגין האיטום. עניין זה נתמך גם באמור בחוות-דעתו של השמאי לוי, שמצאתיה כאמור מהימנה, ובה צוין כי: "עלות ביצוע האיטום לגג הבטון הקמור בסך 71,826 ₪ שבוצע כעבודה דחופה... נכללה בדוח ביניים מתאריך 10.3.08 שהועבר אליכם, הסכום אינו לתשלום למבוטח אלא ישירות לקבלן המבצע. פרטי הקבלן: מורגד חברה לבניין (1999) בע"מ, ח.פ. 512761875 רח' העבודה 16 אור יהודה טל. 03-XXXX126".

אשר על כן אני מחייבת את דלתון לשאת בהוצאות בגין רכיב זה.

שכר-טרחת שמאי (9,956 ₪) ושכר-טרחת חוקר פרטי בסך של (5,120 ₪)

מגדל טענה כי תשלומים אלה שולמו על-ידי ישירות לנותני השירות (נספחים ב' ו-ז' לתצהיר מורדוב לעניין שכר-טרחת השמאי ונספחים ג' ו-ד' לתצהיר מורדוב לעניין שכר-טרחת החוקר הפרטי.

מגדל טענה עוד כי השמאי והחוקר נשכרו על-ידיה לשם בחינת נסיבות האירוע ונזקיו, וזאת כמקובל אצל חברות ביטוח. אף מורדוב אישרה בעדותה כי בנסיבות המקרה, וכמקובל באירועים בהם נגרמים נזקים משמעותיים ובהם נבחנת אפשרות שיבוב מצדדים שלישיים, נשכר חוקר על-ידי מגדל לשם בחינת נסיבות האירוע (שם, בעמ' 5, שורות 24-21). לפיכך, ובהעדר כל טענה סותרת לאמור, אני מאשרת רכיב זה ומחייבת את דלתון לשאת בהוצאות אלה.

להשלמת התמונה יצוין, כי אני סבורה שיש לדחות את טענת דלתון בסיכומיה, לפיה מגדל לא צירפה את העתק פוליסת הביטוח, כך שלא ניתן לדעת אם אבישר כלל היו מבוטחים על ידיה.

העתק פוליסת הביטוח מכוחה שולמו הסכומים נשואי התביעה צורף כנספח א' לתצהיר מורדוב. אכן, לתצהיר לא צורפה הרשימה של הפוליסה, אך מורדוב הצהירה כי ביתם של אבישר בוטח על-ידי מגדל במועדים הרלוונטיים במסגרת הפוליסה (נספח א' לתצהירה) וכך אף הצהירה רונית בתצהירה. זאת ועוד, גם בחוות-דעת השמאי לוי צוין כי המבוטח תחת הפוליסה הוא: "אבישר אלברט ורונית רח' הר ציון 1 אשדוד".

כפי שעולה מעיון בפוליסה, מדובר ב"פוליסה לביטוח מבנה אגב משכנתא – בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ובעלי הזכויות בנכס/ים", כאשר תקופת הביטוח בהתאם לפוליסה היא מיום 1.1.2008 ועד ליום 31.12.2008.

בסעיפים 2 ו-3 לפוליסה צוין כי הדירה "וכל החלקים הקבועים של הדירה וחצריה או המחוברים אליה חיבור של קבע" בוטחה, בין היתר, מפני נזקי "סערה לרבות גשם. ..".

בנסיבות אלה, לא מצאתי כל בסיס עובדתי או משפטי לטענות דלתון, לפיהן יכול והדירה כלל לא בוטחה על-ידי הפוליסה או שהאירוע נשוא התביעה כלל לא בוטח תחת הפוליסה האמורה.

לכך יש להוסיף, כי חזקה על מגדל כחברת ביטוח כי לא מיהרה להתנדב ולשלם את הכספים נשוא התביעה וכי עשתה כן רק לאחר שבדקה אם קיים כיסוי ביטוחי לאותם נזקים (ואף שכרה חוקר לבחינת נסיבות האירוע), ולאחר שבחנה את גובה הנזקים. לכך נמצא אישור גם בעדותה של מורדוב (שם, בעמ' 5, שורות 25-23; ובעמ' 6 שורות 3-1).

מנגד, דלתון לא הצביעה על חוסר סבירות כלשהו בהתנהלותה של מגדל ובשיקוליה שעה ששילמה את הנזקים נשוא התביעה. ראו והשוו ע"א 7148/94 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ (21.1.1997).

סיכום - התביעה העיקרית

מכלל האמור לעיל, ומששולמו הסכומים שפורטו על-ידי מגדל בכתב-התביעה, הרי שעומדת לה זכות תחלוף מכוח הדין ובהתאם לסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.

לאור קביעתי לעיל לפיה דלתון התרשלה ולפיה התרשלות זו היא שגרמה לאירוע על נזקיו, אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את דלתון לשלם למגדל סך של 428,139 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן אני מחייבת את דלתון בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין למגדל בסך של 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

אחריות צדדי ג'

לאור קבלת התביעה העיקרית של מגדל נגד דלתון, יש לבחון עתה את טענותיה של דלתון בהודעות לצדדים שלישיים שנשלחו מטעמה.

אחריות צד ג' - אלברט אבישר

כפי שצוין לעיל, אלברט לא הגיש כתב-הגנה מטעמו וביום 14.5.2013 ניתן נגדו פסק-דין בהיעדר הגנה.

עם זאת, כאמור, אלברט הוזמן לעדות מטעמה של דלתון, אשר טענה כי נוכחותו דרושה "על מנת לאפשר לכב' ביהמ"ש לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" (סעיף 4 לבקשה לזימון).
ביום 16.12.2013 ניתנה החלטתי, בה התרתי זימונו של אלברט אבישר, והלה התייצב לעדות לאחר שהוצא נגדו צו הבאה בהתאם להחלטה מיום 25.2.2014.

יצוין, כי אלברט התייצב לדיון מבלי שהיה מיוצג וכי במהלך עדותו ניכר כי לא הבין את פשר ההליך ובית-המשפט נדרש להבהיר לו את מהות התביעה וכן את טענת דלתון נגדו, לפיה הוא זה אשר ניהל בפועל את הבנייה ופיקח עליה (עמ' 10 לפרוטוקול מיום 9.7.2014).

הטענה העיקרית של דלתון הייתה, כאמור, כי אלברט אחראי בעצמו לנזק שאירע לגג הבית.

ברם אלברט העיד בפניי כי הוא לא התנסה בניהול פרויקטים ועדות זו הייתה מהימנה וספונטאנית, בין היתר בשל העובדה כי ניכר היה שהלה לא ידע מלכתחילה במה דברים אמורים ולאיזה צורך זומן וכי עדותו נמסרה באופן חופשי ומבלי שהיה סיפק בידו להתכונן אליה:

ש: אתה יכול לספר מהי השכלתך.
ת. יסודי. אין לי השכלה מקצועית.
ש. עסקת או עוסק בתחום הנדל"ן למחייתך.
ת. הייתי מתווך.
ש. בשנים 95-2000.
ת. מתווך.
ש. זה נכון שהתנסית בניהול של בפרויקטים.
ת. לא.
[שם, בעמ' 9, שורות 22-15].

אלברט אף העיד כי שכר קבלן שלד לשם בניית הבית, כי אין לו כל הבנה באלומיניום וכי ביצוע הגג היה באחריות דלתון בלבד:

הנושא של הגג היה כמה שזכור לי, הוא לקח את זה על עצמו דלתון שהוא מבצע את הגג, הוא מקצועי וזהו כל הביצוע של הגג היה שלהם בלבד. אני לא מבין באלומיניום, בטח שלא יכול לתת הנחיות, גם לא להגיד מה לעשות ואיך לעשות.
[שם, בעמ' 11, שורות 21-18.]

ובהמשך העיד: "אני לא אמרתי להם מה לעשות, לא היתי מעורב בענין עם דלתון. אין לי שום הבנה בזה" (שם, שורה 30).

אלברט הוסיף כי מעולם לא ביקש מנציגי ו/או עובדי דלתון להשתמש בברגים מסוג זה או אחר, כי אין לו ידע בנוגע לסוגי הברגים וכי לא הייתה לו מעורבות מקצועית כלשהי בעבודת דלתון, לרבות בבחירת החומרים בהם השתמשה (שם, בעמ' 16, שורות 30-20). עוד יצוין, כי תוך כדי עדותו, כאשר הבין כי דלתון מנסה להטיל עליו את האחריות, אמר אלברט כי "...אתם רוצים להכשיל אותי" (שם, שורה 26).

כאמור, עדותו של אלברט הייתה מהימנה ועקבית ואף מצאה חיזוק בעדותה של גרושתו, רונית אבישר, שלא היה לה כל אינטרס בדבר תוצאות ההליך. רונית מסרה כי בעלה דאז "השגיח על הבניה כמו כל זוג ובן אדם שבונה לעצמו, הוא לא בנה למישהו אחר, הוא בנה לעצמו והשגיח כי לא היתה לו תעסוקה אחרת ואני חושבת שזה מאוד טבעי ולגיטימי" (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 23.2.2014, שורות 4).

עדותו של אלברט אף התיישבה עם העובדה כי הלה שכר את דלתון לשם ביצוע עבודת חיפוי הגג "קומפלט", כפי שקבעתי לעיל, ולא נטל על עצמו את ביצוע העבודה, וכן כי לצד זה שכר שירותי אדריכל ומהנדס.

בנוסף לכל האמור לעיל, הרי שעדותו של אלברט לא נסתרה על-ידי דלתון. ההיפך הוא הנכון. עדות זו התחזקה על רקע עדותו המעורפלת של נאור, אשר העיד, מחד, כי אלברט והאדריכל נפגשו ביניהם והנחו אותו באלו ברגים להשתמש, ומאידך העיד כי נושא הברגים נדון בפגישה בין דלתון, האדריכל ואלברט (שם, בעמ' 38, שורות 15, 23-20).

זאת ועוד, משנשאל נאור מי הנחה את דלתון להשתמש בברגים מגולוונים, השיב כי הוא מתקשה לזכור אך הוא כמעט בטוח שהיה זה האדריכל מאחר שזה הנוהל המקובל:

ש. מי מבין האנשים הללו אבישר או כנפו אמר לך אישית אני מבקש שתשתמשו בברגים מגולוונים?
ת. אני יכול בכמעט וודאות מלאה לומר שהפרטים של הברגים נולדו מדוד כנפו (האדריכל - א.ל.ע) למרות שקשה לזכור כ"כ הרבה שנים אחורה. זה הנוהל בד"כ.
[שם, בעמ' 39, שורות 7-5.]

על כל פנים, דלתון לא הוכיחה את טענתה לפיה אלברט היה מעורב באופן מקצועי בתכנון ו/או ביצוע חיפוי האלומיניום על גג הבית ועצם נוכחותו הפעילה בבית בעת ביצוע עבודות האלומיניום אין בה, כשלעצמה, כדי לבסס את טענות דלתון כלפי אלברט כפי שהן הופיעו בהודעת צד ג' נגדו.

טענה אחרת שהועלתה על-ידי דלתון היא הטענה כי אלברט שימש כמפקח על העבודות שהביאו לנזק שנגרם לגג.

בתצהירו של נאור נמסר בהקשר זה כי העבודות שבוצעו על-ידי דלתון בוצעו בהתאם "להוראות והנחיות שנתנו בשטח על ידי מר אבישר אלברט, בהיותו המפקח על פרויקט הבניה"; וכן כי "מכיוון שדלתון לא קיבלה הנחיות ספציפיות, בוצעה דוגמה של החיפוי בשטח לתשתית, לפח ולצורת החבור ואושרה על ידי הגורמים הרלוונטיים" (סעיפים 13 ו- 26 לתצהיר).

ברם, טענות אלה של דלתון אינן מתיישבת עם הראיות שהונחו בפני בית-המשפט ולא מצאתי בהן ממש. על כל פנים, לא הובאה בפניי כל ראיה ביחס לזהות של אותם "גורמים רלוונטיים" שהוזכרו בתצהירו של נאור ולכך כי דלתון קיבלה אישור מגורמים (רלוונטיים) כלשהם.

אכן, העובדה כי מזמין העבודה מעסיק בעלי מקצוע וקבלנים לצורך בניית ביתו אינה הופכת אותו ל"מפקח" האחראי באופן מקצועי על ביצוע הבנייה ואף על תכנונה. כאמור, לצורך כך שכר אלברט - מזמין העבודה במקרה זה - שירותי מהנדס ואדריכל, כאשר בהסכם האדריכל נכתב בין היתר, כמצוטט לעיל, כי "הפיקוח העליון" ייעשה על-ידי האדריכל (לא כולל את עבודת ה"אחראי על הביקורת" כמשמעו בחוק).

כמו כן, ולצורך כך בדיוק, שכר אלברט את שירותיה של דלתון, כאשר אלברט העיד כי שכר את שירותיה לאור המלצות שקיבל, כי הסתמך על מומחיותה ובכלל זה הסתמך על כך כי מנהלים מטעמה יבדקו את טיב העבודה (עמ' 16 לפרוטוקול מיום 9.7.2014).

חיזוק לכך שאלברט התייחס לדלתון כחברה בעלת מוניטין ניתן למצוא גם בעדות האדריכל, אשר העיד כי הוא זה שהמליץ לאלברט לפנות לדלתון לשם ביצוע עבודות האלומיניום וכי המדובר בחברה "מכובדת, מקצועית ובעלת מוניטין וניסיון..." (שם, בעמ' 28, שורות 20-19). האדריכל הוסיף כי דלתון ביצעה עבודות אלומיניום גם בפרויקטים אחרים בהם היה מעורב וכי הוא ממשיך להמליץ עליה (שם). במאמר מוסגר יצוין, כי עמדה זו של האדריכל אינה סותרת את קביעתי, לפיה במקרה זה התרשלה דלתון, שכן ייתכן בהחלט כי ניסיונו של האדריכל עם דלתון לא כלל מחדלים מן הסוג שהתגלו בתביעה זו.

כפי שקבעתי לעיל - בין היתר בהסתמך על הסכם הזמנת העבודה - דלתון קיבלה על עצמה את חיפוי הגג באלומיניום "קומפלט", היינו ביצוע עבודות האלומיניום על הגג בהיקף מלא.

נאור עצמו אישר בעדותו כי דלתון נשכרה לשם חיפוי האלומיניום של הגג כולו, כי דלתון התקינה את פרופילי האלומיניום הראשיים של גג האלומיניום, כי דלתון, באמצעות עובדיה, התקינה את חיפוי האלומיניום על גבי הפרופילים וכי לשם ביצוע האמור דלתון תקעה דיבלים והבריגה ברגים (עמ' 37 לפרוטוקול מיום 23.2.2014).

נאור אף העיד, כאמור לעיל, כי העבודות בוצעו על-ידי דלתון באמצעות מספר מעובדיה והניח כי גם במקרה זה, כמו במקרים אחרים, היה גורם מוביל מטעמה של דלתון שהיה אחראי על צוות העובדים של דלתון ואף פירט את שמות האחראים (שם, בעמ' 36).

כאמור, קבעתי לעיל כי דלתון הייתה אחראית על התכנון והביצוע ובהמשך לכך אני קובעת כי דלתון לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח טענותיה נגד אלברט אבישר, לפיהן הוא שימש כמפקח על העבודות שהביאו לנזק שנגרם לגג.

משנקבע כי דלתון תכננה וביצעה את חיפוי האלומיניום בגג, הרי שטענה שלישית של דלתון מתייחסת להסדר הקבוע בסעיף 15 לפקודת הנזיקין, שעניינו "חבותו של בעל חוזה" וזו לשונו:

לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:
(1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו;
(2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק;
(3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק;
(4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי;
(5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין.

יצוין כי דלתון לא טענה בפניי באופן מפורש לתחולתו של אחד החריגים של סעיף זה ובחרה להעלות טענות כלליות בדבר מעורבותו של אלברט בעבודות שביצעה ובדבר מתן הנחיות כאלה ואחרות של אלברט ביחס לרכיבים בהם השתמשה.

ברם, מעבר לעובדה כי טענות אלה של דלתון כלל לא הוכחו מבחינה עובדתית, הרי שבכל מקרה אין בהן כדי לבסס תחולת החריגים הקבועים בסעיף 15(2) או 15(3) לפקודת הנזיקין. ראו והשוו: ע"א 1228/08 מולרם מערכות שינוי והרמה נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ (28.6.2011).

לבסוף יצוין - כאמור לעיל - כי דלתון העלתה טענות שונות ובלתי-מבוססות, לפיהן יש לראות באלברט "קבלן ראשי", "מבצע בניה" ו"אחראי על הביקורת", כמשמעותם בתקנות התכנון והבניה והבטיחות בעבודה הרלוונטיות.

דא עקא, טענות אלה של דלתון נטענו בתמצית, ללא כל בסיס עובדתי וממילא לא הוכחו על ידה. כך, דלתון לא הבהירה מדוע יש לראות באלברט משום "קבלן ראשי" או "מבצע בניה" או "אחראי על הביקורת", כהגדרתם של מושגים אלה בתקנות השונות, לא נימקה מהן חובותיהם של בעלי תפקיד אלה, ואף לא הוכיחה כי התנהגותו של אלברט הייתה בבחינת הפרת מהחובות המוטלות עליהם וכי התנהגותו המפרה של אלברט היא זו שגרמה לנזקים נשוא התביעה.

לסיכום: אני דוחה את כל טענותיה של דלתון נגד אלברט.

מסקנה זו מעוררת לכאורה קושי דיוני, שהרי, כאמור, בהודעת צד ג' שמסרה דלתון נגד אלברט כבר ניתן פסק-דין לטובתה של דלתון בהעדר הגנה מצידו של אלברט.

ברם, מאידך, ברור כי לאור דחיית כל טענותיה לעיל של דלתון נגד אלברט יהיה זה בלתי מתקבל על הדעת ונוגד כל תחושת צדק בסיסי לחייב את אלברט בסכום פסק-הדין שבו חויבה דלתון, וזאת, למעשה, מסיבות דיוניות גרידא.

בנסיבות מיוחדות אלה אני סבורה כי יש לראות בעדותו של אלברט משום בקשה לביטול פסק-הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה. זאת, על אף שלא הוגשה על-ידי אלברט בקשה פורמאלית בכתב לביטול פסק-הדין ועל אף שלא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה זו וממילא לא הוצג על ידו טעם מיוחד להארכת המועד.

האיזון הראוי במקרה זה הוא אפוא לקבל את "בקשתו" של אלברט להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק-הדין שניתן נגדו בהודעת צד ג' ששלחה לו דלתון ולקבל את הבקשה לביטול פסק-הדין, אך כל זאת תוך חיובו של אלברט בהוצאות גבוהות יחסית עקב מחדלו הדיוני הכבד.

אשר-על-כן, אני מבטלת את פסק-הדין שניתן נגד אלברט בהודעת צד ג' ששלחה לו דלתון ודוחה הודעת צד ג' זו ומחייבת את אלברט בהוצאותיה של דלתון בסך של 20,000 ₪.

אחריות האדריכל

כאמור לעיל, דלתון טענה כי ביצעה את העבודות בהתאם לתוכניות האדריכל והנחיותיו (יחד עם הנחיות אלברט). לפיכך טענה דלתון כי אף האדריכל נושא באחריות להתרחשות האירוע.

לאחר שעיינתי בתצהירים ושמעתי את העדויות אני סבורה כי דלתון לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את טענותיה נגד האדריכל.

אכן, מחומר הראיות עולה כי האדריכל תכנן את צורת הגג אך לא תכנן את הקונסטרוקציה ואת ביצוע החיפוי. במלים אחרות, האדריכל הוא שקבע כי הגג יהיה בצורת קמרון וכי הקמרון יחופה באלומיניום, אלא שתכנון קונסטרוקציית החיפוי עצמה באמצעות אלומיניום וכן ביצוע החיפוי נעשו על-ידי דלתון עצמה שכפי שקבעתי לעיל.

כאמור לעיל, מהסכם הזמנת העבודה נלמד כי דלתון קיבלה על עצמה את עבודות התכנון והביצוע של הגג ובהתאם לכך צוין בהסכם ביחס לגג כי דלתון תבצע "כיסוי קמרון בפרופילי אלומיניום" ותחת עמדות ה"כמות" צוין "קומפלט" - היינו דלתון הייתה אחראית לתכנון הקונסטרוקציה ולביצוע חיפוי הגג באלומיניום.

בהקשר זה, מסר האדריכל בתצהירו כי:

ביצוע כל עבודות האלומיניום בבית לרבות התכנון המפורט של כיסוי הגג בלוחות פח, עיגונו לגג הבטון נמסרו לידי הנתבעת, דלתון עבודות אלומיניום בע"מ... בדרך של "תכנון ביצוע", דהיינו, שדלתון קיבלה לידיה את התוכנית האדריכלית של הגג דהיינו, את הצורה הכללית של הגג, ונטלה על עצמה את התכנון המפורט של כיסוי הגג בפח האלומיניום הן ברמה של פרטי הביצוע והן ברמה הקונסטרוקטיבית וחיבורו לגג הבטון את ביצוע התקנת הגג על פי תוכניות מפורטות של מתכננים מטעמה.
[סעיף 9 לתצהיר האדריכל.]

כאמור, האדריכל הבהיר כי הוא היה זה אשר קבע בתכנית האדריכלית מה תהיה צורת הגג וכן את עצם חיפויו באלומיניום אך התכנון המפורט המתייחס לפרטים הטכניים, סוג הפרופיל, דרך עיגונו וכו' לא נעשו על ידו, אינם בתחום התמחותו ואף אינם בתכנון הקונסטרוקטיבי שבסמכות מהנדס בניין (סעיף 12 לתצהיר). בהקשר זה יצוין עוד, כי התוכנית שצורפה כנספח ב' לתצהיר האדריכל תמכה אף היא בטענה, לפיה האדריכל תכנן את צורתו של הגג, להבדיל מן הקונסטרוקציה שלו.

הצהרות אלה של האדריכל התיישבו עם חקירתו הנגדית, בה שב והבהיר כי לא הייתה לו כל נגיעה לפרטי הביצוע של הגג:

ת. כאדריכל הבנין אני אחראי על הצורה על הצבע על החומרים, אני מעצב צורה ואסתטיקה אינני נכנס בשום שלב לפרק הקונסטרוקציה, לא לפרטי הביצוע הברגים, העוגנים, החוזקים. התפקיד שלי הוא בצד האסתטי של הפרויקט, על כן לא היתה לי שום נגיעה בתחום פרטי הביצוע. יתרה מכך, הגג יצא לתכנון ביצוע לאמור הקבלן דלתון מי שנבחר היה עליו לתכנן את פרטי הקונסטרוקציה, העיגון וכל הקשור והכשל שבגינו אנחנו פה הוא כשל קונסטרוקטיבי.
[עמ' 18 לפרוטוקול מיום 9.7.2014, שורות 11-7.]

במאמר מוסגר יצוין בהקשר זה, כי לא הייתה טענה בפניי לפיה עצם תכנון הגג בצורת קמרון גרם לכשל ולאירוע, אלא כי תכנון החיפוי והביצוע הלקוי שלו הם שגרמו לכך; וכדבריו של האדריכל בעדותו: "לא האסתטיקה כשלה אלא הקונסטרוקציה כשלה" (עמ' 18 לפרוטוקול מיום 9.7.2014, שורה 16).

גרסתו של האדריכל נתמכה במספר ראיות נוספות:

ראשית, סעיף 10 להסכם האדריכל קבע כי:

המזמין יזמין לפי שיקול דעתו ועל חשבונו ולאחר התיעצות עם המתכנן את היועצים לבצוע העבודות המפורטות להלן: קונסטרוקציה, פיתוח, הנדסת קרקע ובטום, אינסטלציה סניטרית - מים ביוב וכו', הנדסת חשמל ותקשורת, מזוג אויר, עיצוב פנים וכו'.

שנית, עדותו של המהנדס אידלס חיזקה את גרסתו של האדריכל, לפיה תפקידו ביחס לגג התמצה בתכנון צורתו של הגג ולא בביצוע עבודות חיפוי הגג. כך, נשאל המהנדס אידלס ביחס לתוכנית האדריכל והעיד כי עסקינן בתוכנית שעניינה "שטחים, חלוקה, צורה גאומטרית, מידות" וכי אין בה כל התייחסות ל"ברגים" (עמ' 33 לפרוטוקול מיום 23.2.2014, שורה 10).

שלישית, אלברט העיד כי נאור לא פנה אליו ואמר לו שדלתון התבקשה על-ידי האדריכל להשתמש בבורג כזה או אחר (עמ' 17-16 לפרוטוקול מיום 9.7.2014).

רביעית, בסעיף 26 לתצהירו של נאור נאמר במפורש כי דלתון לא קיבלה הנחיות ספציפיות כיצד לחבר את לוחות האלומיניום.

עוד יצוין כי עדותו של נאור בעניין זה הייתה מגומגמת וכי הלה שינה את גרסאותיו תוך כדי עדותו. כך, נאור טען בתחילה כי "השימוש בצורת התקנה של הגג והתשתיות סוכם בעצה אחת בין שלושת הצדדים" (אלברט, האדריכל ודלתון – א.ל.ע) (עמ' 38 לפרוטוקול מיום 23.2.2014, שורות 19-18), אך מאוחר יותר טען כי ניתנו לדלתון הנחיות על-ידי אלברט והאדריכל.

משעומת נאור עם הסתירה האמורה, אישר כי למיטב זכרונו, שאלת השימוש בברגים מסוג כזה או אחר עלתה בפגישה בה נכחו אלברט, האדריכל ונציגה של דלתון (שם, בעמ' 39).

משנשאל נאור באופן מפורש מי נתן הנחיה לדלתון באלו ברגים להשתמש בחיפוי הגג לא זכר בוודאות ואמר:

ש. מי מבין האנשים הללו אבישר או כנפו אמר לך אישית אני מבקש שתשתמשו בברגים מגולוונים?
ת. אני יכול בכמעט וודאות מלאה לומר שהפרטים של הברגים נולדו מדוד כנפו. למרות שקשה לזכור כ"כ הרבה שנים אחורה. זה הנוהל בד"כ.
[שם, בעמ' 39, שורות 7-5.]

זאת ועוד, אף ביחס לדיבלים אישר נאור בעדותו כי לא זכור לו שדלתון התבקשה להשתמש בדיבלים האדומים בהם עשתה שימוש: "לא זכור לי. משתמשים בדיבלים שהיו קיימים באותה תקופה, לא קיבלנו הנחיות מיוחדות לשים דיבל כזה או אחר" (שם, בעמ' 39, שורות 10-9).

חמישית, חומר הראיות מלמד כי לצורך ביצוע חיפוי הגג קיבלה דלתון ייעוץ מן המהנדסת טליסמן, שהינה יועצת אלומיניום המתמחה בעבודות אלומיניום (להלן: "המהנדסת טליסמן"). לטענת האדריכל המהנדסת טליסמן תכננה עבור דלתון את התקנת לוחות האלומיניום, לרבות עיגונם לגג, והייתה אחראית ביחד עם דלתון על תכנון וחיפוי הגג "לרבות קביעת סוג הפרופיל שישמש את הכיסוי, דרך עיגונו לגג, אטימה, וכו'" (סעיף 11 לתצהיר האדריכל).

ואמנם, נאור אישר בעדותו כי הוא מכיר את המהנדסת טליסמן וכי בתקופות מסוימות עבדה זו כשכירה בחברת דלתון (עמ' 41 לפרוטוקול מיום 23.2.2014).

על מעורבותה של המהנדסת טליסמן כאמור ניתן ללמוד אף מעיון בנספח ג' לתצהיר האדריכל, שהוא מכתב שנשלח מן המהנדסת טליסמן לאדריכל ואשר כותרתו: "הנדון: קימרון בפרויקט בית אבישר, אשדוד". במכתב פורטו, בין היתר, שטח ציפוי האלומיניום, משקל הקונסטרוקציה ועלות האביזרים והחומרים.

במאמר מוסגר יצוין כי דלתון בחרה שלא להעיד את המהנדסת טליסמן על תוכנו של מכתב זה ועל מעורבותה בפרויקט בכלל, ותחת זאת בחרה להעלות טענות מטענות שונות ביחס למעורבותה של המהנדסת טליסמן, וזאת במסגרת מסמך שהוכתר בכותרת "התייחסות מנהל הנתבעת" והוגש לתיק בית-המשפט לאחר הגשת סיכומי דלתון. למותר לציין כי טענות אלה לא נטענו ולא נדונו בבית-המשפט, כי לא התאפשר ליתר הצדדים לחקור ביחס אליהן או להתייחס אליהן וכי הן מהוות הרחבת חזית אסורה. מסיבות אלה לא מצאתי מקום להתייחס לטענות אלה.

מכל מקום, אני סבורה כי יש לראות בהימנעות דלתון מהעדתה של המהנדסת טליסמן כפועלת לחובתה של דלתון.

עוד יצוין כי בהיעדר טענות מבוססות, ניסתה דלתון לבסס את טענותיה בדבר אחריות האדריכל על האמור בעמוד 3 להסכם הזמנת העבודה. בעמוד זה צוינו הערות שונות, לרבות זמני אספקה ותנאי התשלום, וכן בסעיף 4 בעמוד זה צוינה ההערה הבאה:

המחירים כוללים הספקה והתקנה של הפריטים בהתאם לתכניות של האדריכל ושביעות רצון המזמין.

ברם, כפי שהובהר לעיל, הרי שמעדות האדריכל - כמו גם מיתר חומר הראיות שהובא בפניי - עלה בבירור כי תכנון קונסטרוקציית חיפוי הגג וביצועה לא היו באחריות האדריכל וכי דלתון היא שקיבלה על עצמה אחריות למשימות אלה.

אשר להסכם הזמנת העבודה, הרי שהאדריכל העיד כי לא הוא ניסח אותו (עמ' 28 לפרוטוקול מיום 9.7.2014), וטענתו זו לא נסתרה. יתרה מכך, האדריכל אף הבהיר בעדותו כי סעיף 4 האמור כלל לא התייחס לגג, כי אם להתקנת האלומיניום בדלתות וחלונות, לגביהם אכן נמסרה רשימה אדריכלית לדלתון ובהתאם לה הוכנו פרטי הביצוע על-ידי המהנדסת טליסמן:

ש. איך זה מסתדר עם מה שאתה אומר שבהסכם שערכה דלתון עם המזמין הם מסכמים שהכל יהיה בהתאם לתוכניות שלך.
ת. אתה מצטט שוב מפרק עבודה אחר לגמרי לחלוטין שהוא פרק של חלונות ודלתות ולא פרק של הגג שלשמו הגענו לכאן ובפרק החלונות והדלתות רשימה האדריכלית של הפתחים, דהיינו המידות, צורת הפתיחה של החלון, שקיפות הזכוכית, שהם פריטים אדריכליים רשומים ברשימת הפתחים של האלומיניום וזה נמסרה לדלתון שעל פי הרשימה הזאת המהנדסת טליסמן הכינה פרטי ביצוע שעל פיהן גם דלתון ביצעה את הפתחים, קרי את החלונות והדלתות. אין לזה שום קשר לגג. יכולנו לדבר גם על השקעים וזה פרטים אחרים. אנו מדברים על הגג.
[שם, בעמ' 27, שורות 16-9.]

זאת ועוד, האדריכל העיד כי המהנדסת טליסמן תכננה את עבודות האלומיניום בחלונות הבית וכי אף ביחס לחלונות ולפרטי אלומיניום אחרים בבית, דלתון כלל לא פנתה אליו בבקשה כי יאשר תכניות מסוימות (שם, בעמ' 29). ואמנם, אף דלתון, מצידה, לא הציגה בקשות או תכניות שהגישה לאדריכל בבקשה כי יאשרן וממילא לא הציגה כל תכנית מפורטת של האדריכל ביחס לגג שיש בה כדי לתמוך בטענה לפיה הוא תכנן את קונסטרוקציית הגג.

עוד יצוין כי נראה שדלתון הייתה ערה לקשיים הראייתיים שלה בעניין זה ובסיכומיה ניסתה לבסס את אחריות האדריכל על נספח 4 לתצהיר נאור (שצורף גם כנספח ו' לכתב-התביעה). מדובר במכתב מיום 31.3.2008 שנשלח על-ידי המהנדס אידלס לשמאי לוי ובו סקר המהנדס אידלס בקצרה את הסיבות לקריסת הגג. באותו מכתב צוין, בין היתר, מהו נוהל תכנוני "רגיל ומקובל בהרכבת פרטי בניין מיוחדים ומורכבים" ונקבע כי "חלה אחריות מקצועית מוחלטת על כל המעורבים בפרויקט: אדריכל הפרויקט, מהנדס השלד של המבנה – מר ציזלינג, המפקח שביצע את הפיקוח הצמוד בהקמת המבנה מר כנפו, וקבלן הביצוע של הגג הקמור – חב' דלתון".

אני סבורה כי אין במכתב זה כדי לסייע לדלתון.

ראשית, יצוין כי המהנדס אידלס אמנם נחקר על המכתב האמור, אך חקירתו לא התמקדה בקביעותיו המפורטות לעיל ודלתון אף לא הגישה את המכתב האמור לתיק בית-המשפט באמצעותו של המהנדס אידלס, ולפיכך יש ליתן למכתב זה את המשקל הראייתי הראוי.

שנית, ולמעלה מן הצורך, אני סבורה כי ממילא אין במכתב האמור כדי לסייע לדלתון ולבסס את אחריותו של האדריכל, וזאת משני טעמים עיקריים: ראשית, מעיון במכתב, וכן מעדותו של המהנדס אידלס, עולה כי מדובר ב"חוות-דעת" פנימית, אשר שככל הנראה נכתבה על-פי דרישת מגדל ועניינה תביעת השיבוב (עמ' 24 לפרוטוקול); שנית, מכתב זה אינו ערוך כחוות-דעת וממילא האמור בו ביחס לאחריותם של הצדדים השונים לא נכלל בחוות-דעתו של המהנדס אידלס כפי שהוגשה לבית-המשפט. ואמנם, מדובר במכתב ראשוני אשר נכתב בטרם התבררו מלוא העובדות ביחס לגורמים המעורבים השונים, כאשר המהנדס אידלס הבהיר במכתב זה כי "בשלב זה, לא ברור לח"מ, האם הגג בוצע בהתאם לתוכניות אדריכליות והקונסטרוקטיביות והאם קיימות תוכניות בנושא ייצור והרכבת החיפוי". כן הבהיר המהנדס אידלס כי "לא ידוע האם הקבלן המבצע את חיפוי הגג 'חב' דלתון' ביצעה את העבודה בהתאם לתוכניות או ביצעה עבודה בהתאם לתכנון וייצור של מהנדסיה". בהמשך אף צוין מפורשות כי המהנדס אידלס אינו יודע "באיזה נוהל תכנוני בוצע חיפוי הגג של משפחת אבישר..." וכי הוא אינו יודע אם התכנון נעשה בהתאם לנוהל "התכנון המקובל".

בנסיבות אלה, בהן ציין המהנדס אידלס באופן מפורש כי אינו יודע באיזה נוהל תכנוני בוצעו העבודות נשוא התביעה, הרי שממילא אמירותיו באותה עת ביחס לגורמים האחראיים לקרות האירוע נשוא התביעה אינן מבוססות ובוודאי שאינן קביעות שבמומחיות. לפיכך, אין לייחס לאמור במכתב זה חשיבות רבה, לא כל שכן שממילא ההכרעה בסוגיית אחריות הצדדים מסורה לבית-המשפט, וזאת לאחר שהנסיבות הרלוונטיות והראיות השונות הובאו בפניו ונבחנו לעומק במלואן.

טענתה האחרונה של דלתון ביחס לאחריות האדריכל הייתה כי הלה לא פיקח על הבנייה ועל טיב העבודה כפי שהיה מחויב לעשות בהתאם להסכם האדריכל ובהתאם לדין.

כאמור, בהסכם האדריכל נקבע בין היתר כי האדריכל יבצע "פיקוח עליון (לא כולל את עבודת ה"אחראי על הביקורת" כמשמעו בחוק)".

יש לבחון, אפוא, האם במסגרת "הפיקוח העליון" הנ"ל היה האדריכל מחויב לפקח גם על דרך תכנון קונסטרוקציית הגג וביצועה.

כפי שיובהר להלן, מחומר הראיות שהובא בפניי, ולאחר שקבעתי כאמור לעיל כי האדריכל עצמו לא תכנן את קונסטרוקציית חיפוי הגג באלומיניום (להבדיל מצורת הגג עצמו) ולא היה מעורב מקצועית בביצוע החיפוי, שוכנעתי כי אף התשובה לשאלה אחרונה זו הינה שלילית.

בהתאם לסעיף 10 להסכם האדריכל, נשכר האדריכל על-ידי אבישר לשם ביצוע תכנון אדריכלי של הפרויקט וקיבל עצמו את "הפיקוח העליון" על פרויקט בניית הבית, "שמשמעותו בדיקה תקופתית של שלבי הבניה" (סעיף 13 לתצהיר האדריכל) (לא כולל את עבודת "האחראי על הביקורת" כמשמעו בחוק).

לשון תקנה 4(1) לתקנות הפיקוח העליון על הבנייה קובעת, בין היתר, כי הפיקוח העליון יכלול:

בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו [היתר הבנייה – א.ל.ע.], ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים;

יצוין כי דלתון לא טרחה להבהיר תקנה זו ולפרט מה היו, לדעתה, חובות האדריכל כ"מפקח עליון" במקרה זה, וממילא לא פירטה כיצד - לטענתה - הופרו חובות אלה על-ידי האדריכל.

לעומת זאת, האדריכל הבהיר בעדותו את משמעות התקנה הנ"ל וציין כי הכוונה היא לכך ש"המפקח העליון" מגיע לאתר הבנייה "באופן תקופתי ובודק שהביצוע האדריכלי לא קונסטרוקטיבי לא אינסטלציה, שהאדריכלות תואמת את היתר הבניה" (עמ' 20 לפרוטוקול מיום 9.7.2014, שורות 23-21).

האדריכל הבהיר בעדותו כי במסגרת תפקידו כ"מפקח עליון" הוא אינו בודק תחומים אחרים מעבר להתאמה להיתר הבנייה וכי - כאמור - בכל הקשור לגג הבית דלתון לקחה על עצמה את תכנון וביצוע הקונסטרוקציה. כמו כן, העיד האדריכל שלא הייתה לו מעורבות כלשהי בנושא, לא בדרך עיגון הפרופילים ולא בברגים הנדרשים (שם, בעמ' 18), וכי הוא אינו נהנה מן המומחיות המקצועית "ליתן הוראות לתכנון קונסטרוקטיבי של גג מסוג זה", ובפרט בנסיבות מיוחדות אלה, בהן דובר על גג בית המצוי בקרבה לים (שם, בעמ' 22).

האדריכל הוסיף בעדותו כי במקרה זה דלתון הייתה בבחינת "סמכות עליונה משלה" בכל הקשור לאלומיניום, שכן יש לה מומחיות מיוחדת בתחום זה, בגינה נבחרה לתכנן ולבצע את חיפוי הגג באלומיניום. עוד טען האדריכל כי דלתון הייתה מודעת לסביבה המיוחדת של הבית ואף שכרה את שירותיה של המהנדסת טליסמן, שהיא בעלת מומחיות אשר האדריכל אינו נהנה ממנה, ולפיכך האחרון יכול היה "לישון בשקט" (שם, בעמ' 22).

כפי שכבר הודגש לעיל, מקובלת עלי עדות האדריכל, לפיה שעה שדלתון קיבלה על עצמה את תכנון וביצוע הגג, ואף נעזרה בשירותיה של מהנדסת לשם כך, הרי שדלתון נטלה אחריות על התהליך כולו ולא היה זה מתפקידו של האדריכל לפקח על אופן ביצוע העבודה על-ידי דלתון.

כאמור, חיפוי האלומיניום עצמו לא היה חלק מהתוכנית האדריכלית של הגג עצמו ולפיכך לא שוכנעתי כי במסגרת תפקידו כמפקח עליון היה על האדריכל לבחון את תכנית חיפוי הגג באלומיניום וביצועה של תכנית זו.

ההיפך הוא הנכון. שוכנעתי כי תפקידו של האדריכל כ"מפקח עליון" במקרה זה התמצה בבחינת התאמת הבניה להיתר הבניה, כאשר בהקשר זה דלתון לא טענה, וממילא אף לא הוכיחה, כי התקיים חוסר התאמה בין התוכנית האדריכלית של הגג לבין היתר הבנייה.

לסיכום, בהיעדר ראיות כלשהן לטענה זו, לא מצאתי כי בכל הקשור לגג הבית כשל האדריכל במילוי תפקידו כמפקח עליון.

בשולי הדברים יצוין עוד, כי לאור מסקנה זו ממילא אין חשיבות לשאלה האם האדריכל התפטר בשלב כלשהו מתפקידו כ"מפקח עליון", כטענתו (שם, בעמ' 19).

לבסוף יצוין כי טענת דלתון, אשר הועלתה בסיכומיה, לפיה יש לראות באדריכל משום "אחראי על הביקורת" לא התמודדה עם הקביעה המפורשת הנ"ל בהסכם האדריכל, לפיה האדריכל לא ישמש כ"אחראי על הביקורת". על כל פנים, טענה זו לא פורטה וממילא לא הוכחה על-ידי דלתון.

לסיכום: אני דוחה את ההודעה לצד ג' ששלחה דלתון נגד האדריכל, ומחייבת אותה לשאת בהוצאות ושכר-טרחת בא-כוחו של האדריכל בסך של 20,000 ₪.

אחריות המהנדס

טענות דלתון ביחס לאחריות והתנהלות המהנדס היו לקוניות, לא נתמכו בראיה כלשהי וממילא לא הוכחו.

כאמור, בענייננו מדובר במהנדס השלד של הבניין, אשר נתן אישור, בין היתר, ליציקות הבטון של הבית, לרבות יציקות הבטון של גג הבטון הקמור (עמ' 31 לפרוטוקול מיום 9.7.14). דלתון טענה בסיכומיה כי תכנון גג הבטון היה לקוי, כי המהנדס "לא הציג כל מסמך באשר לתקינות חוזק החומרים בגג הבטון אשר על פי התכנון צריך היה להחזיק את החיפוי" (סעיף 80 לסיכומים מטעם דלתון) וכי היה עליו לוודא כי "תוכנית הקונסטרוקציה תואמת תוכנית האדריכל להתקנת החיפויים" (סעיף 81 לסיכומים מטעם דלתון).

כפי שנקבע על-ידי לעיל, האדריכל לא תכנן את קונסטרוקציית חיפוי האלומיניום אלא את קונסטרוקציית הגג עצמו ואת עצם חיפויו באלומיניום, ולא הוצגה על-ידי דלתון כל "תכנית אדריכלית להתקנת חיפויים".

מעבר לכך, הרי שחיפוי האלומיניום הותקן על גבי גג הבטון ולא היווה חלק ממנו, וממילא לא היווה חלק משלד הבית. כפי שכבר קבעתי לעיל, חלקי חיפוי האלומיניום נעקרו ממקומם עקב שימוש של דלתון עצמה ברכיבים אשר לא הותאמו כראוי, וכן עקב התקנה לקויה של חלק מהרכיבים האמורים. לא הוכח בפניי כי גג הבטון עצמו לא היה תקין, ודלתון לא הציגה חוות-דעת מומחה או ראיה אחרת לתמיכה בטענתה, לפיה תכנון גג הבטון היה לקוי. מאידך הוכח, כפי שנקבע לעיל, כי דלתון בחרה להשתמש בחומרים שלא היו חזקים דיים לעמוד בתנאי מזג האוויר השוררים קרוב לים ועקב כך הרכיבים או חלקם נעקרו מגג הבטון.

המהנדס מסר בתצהירו כי אלברט לא הזמין ממנו תכנון חיפוי לגג ולא קישר בינו לבין דלתון. כן הצהיר, כי לא היה לו כל קשר עם דלתון, כי החברה לא התקשרה עמו "בקשר לתכנון החיפוי" וכי הפרטים נודעו לו רק בדיעבד ולאחר האירוע.

ככל הנראה, דלתון הייתה ערה לקושי הנובע מהיעדר מעורבות של המהנדס בתכנון חיפוי הגג או בביצוע החיפוי, ולכן טענה בסיכומיה כי המהנדס אמור היה לחתום על תעודת הגמר וכי חתימה כאמור "מהווה ראיה לקיום תנאי שימוש במבנה.." בהתאם לתקנות בקשה להיתר תנאיו ואגרות. מכאן נובעת, אליבא דדלתון, אחריותו של המהנדס לאירוע ולנזקים שנגרמו מכוחו.

דא עקא, המהנדס הבהיר בעדותו כי קרוב לוודאי שחתם על תעודת הגמר אך משמעות החתימה היא הצהרה שלו לרשויות בדבר יציבות השלד בלבד.

מכל מקום, דלתון ממילא לא הוכיחה כי עצם חיפוי הגג באלומיניום נעשה בניגוד להיתר הבנייה ונראה כי נשכח ממנה שעניינה של התביעה דנן הוא אופן ביצוע חיפוי הגג באלומיניום (ולא עצם חיפוי הגג באלומיניום), כך שלא מצאתי ממש בטענתה, לפיה משנחתמה תעודת הגמר, נושא המהנדס באחריות כלשהו לאופן ביצוע חיפוי הגג באלומיניום.

לסיכום: אני דוחה את ההודעה לצד ג' ששלחה דלתון נגד המהנדס, ומחייבת את דלתון לשאת בהוצאות המהנדס בסך כולל של 7,000 ₪. מאחר וצד ג' לא היה מיוצג על-ידי בא-כוח לא מצאתי מקום לחייב בשכר טרחה.

סוף דבר

התביעה העיקרית מתקבלת במלואה ואני מחייבת את דלתון לשלם למגדל סך של 428,139 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן אני מחייבת את דלתון בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין למגדל בסך של 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

פסק-הדין שניתן בהעדר הגנה בהודעת צד ג' ששלחה דלתון לאלברט אבישר מתבטל והודעת צד ג' זו נדחית ,בכפוף לתשלום הוצאותיה של דלתון על-ידי אלברט אבישר בסך של 20,000 ₪.

ההודעה לצד ג' ששלחה דלתון נגד האדריכל דוד קנפו נדחית, ואני מחייבת את דלתון לשאת בהוצאות ושכר-טרחת בא-כוחו של האדריכל בסך של 20,000 ₪.

ההודעה לצד ג' ששלחה דלתון נגד המהנדס דוד ציזלינג נדחית, ואני מחייבת את דלתון לשאת בהוצאותיו בסך של 7,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק-הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, ב' טבת תשע"ה, 24 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.

נוסח הסמך כפוף לשינוי עריכה וניסוח.