הדפסה

מ"ת 4014-02-12 מדינת ישראל נ' בן נעים

בית משפט השלום בראשון לציון
מ"ת 4014-02-12 מדינת ישראל נ' בן נעים

25 מרץ 2012

3982-02-12

בפני כב' השופטת הלית סילש
המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
גבי יהודה בן נעים
<#2#>
נוכחים:
המבקשת באמצעות ב"כ עו"ד אחישר יחידה כלכלית
המשיב וב"כ עו"ד אייל שמולביץ

פרוטוקול

ב"כ המשיב:
חוזר על האמור בבקשה. נבקש מביהמ"ש לאפשר למשיב לצאת לעבודה בפיקוחו של מר דרזו אילן, הוא מנהל חב' מזגנים, הוא גם טכנאי בחברה. הרעיון שלמעשה המשיב יצא לעבודה במזגנים בשעות היום, יגיע עם טכנאי, דרזו יקח את הפיקוח, הוא יצא תמיד בצמוד לאחד הטכנאים, יש קשר מתמיד בכל כתובת ובכל מקום עבודה, דרזו יודע את האישום המיוחס למשיב ומבין את האחריות בכל רגע נתון. הוא יוכל לדווח למשטרה באם המשיב יפר. אני סבור שנכון לאפשר יציאה כזו כמבוקש, מדובר בעבירה כזו שהמסוכנות היא לא פיזית לציבור, מדובר בעבירה של סימני מסחר, העונש בגינה הוא 3 שנות מאסר, סוג של מרמה, לכן בנסיבות כאלו אפשר לאיין את המסוכנות לציבור בצורה מוחלטת. ביום הגשת כתב האישום עוד בטרם צולמו הראיות, הייתה הסכמה שאלו התנאים שיוותרו. כבוד השופט יקואל אמר שמדובר במצב דינמי וכן ניתן לבחון את זה, אני סבור שבזמן מעצר המשיב אמו נפטרה והוא היה צריך להגיד עליה קדיש, אותה הסכמה לא מידתית. לא מדובר במצב של מקדמה על העונש, יש להסתכל פה בעיניים שוקלות, הוא יכול לעבוד מבלי לסכן את הציבור. יש נסיבות מיוחדות, בעקבות ההלוויה - עברו כחודשיים מאז מעצר הבית, אשתו לומדת משפטיים ולא עובדת, דורשים תשלום הכלב והוא לא משלם. חובותיו מצטברים. המדינה תצטרך לנקוט בהליכים נוספים והוא לא יוכל להתמודד עם זה. בעניין חלוף הזמן, בית המשפט העליון קבע שיש מקרים מסוימים שניתן לחרוג מהדרישה לעניין חלוף הזמן, ויציאה לעבודה עדיפה על מעצר בית. אני לא רואה צורך להותיר את האיזוק האלקטרוני, המסוכנות היא לא ברף הגבוה לציבור. הנאשם השני הוא בלי איזוק. אני טוען שמרשי הוא המשני והנאשם השני הוא העיקרי. אם זה צוותא חדא, אין לאבחן ביניהם בעניין האיזוק. לחילופין אבקש אוורור. קיום סדר פסח – זה אמור להיות בדירת הסבתא, אני חושב שזה ראוי וסביר בנסיבות העניין. הצגנו את הדברים בפני כבוד השופט יקואל, השופט ביקש לדבר עם הערב, ואז השופט גילה שמדובר בחברו ואז פסל עצמו.

ב"כ המבקשת:
מדובר בבקשה שאין לה עילה ואין שינוי נסיבות. לא עבר זמן ניכר. הבקשה הזו חותרת תחת הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים ביום 2.2.12. המשיב היה מיוצג על-ידי עו"ד אחר הצהיר שהוא מוכן לתנאים הללו עד תום ההליכים. המשיב החליף ייצוג, זה תרגיל ידוע לצערי. לא נסכים לכך. רצינו לעתור למעצר עד תום ההליכים לאור עברו הפלילי המכביד. עבר חודש והנה הוא מבקש להטיב את התנאים. לאור עברו הפלילי המכביד, שעוסק בזיוף בקבוקי אלכוהול, יש להותירו במעצר בית ולהותיר את האיזוק האלקטרוני. לטעמי בקשת המשיב חצופה. לא יבש הדיו על החלטת בית המשפט המבקש מחליף ייצוג ומגיש בקשה. מגיש גיליון ר.פ. לעניין הערב, יש לו עבר ישן משנת 95', הרשעה על איומים ותקיפה. מגיש החלטה של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, גם שם ביקשו להתיר את כל התנאים ולשחרר, בית המשפט הותיר במעצר בית מלא (מגיש), נקבע שיש עילת מעצר. פה גם הייתה הסכמה לעילת מעצר ומסוכנות. אבקש לדחות את הבקשה.
<#3#>
החלטה
לפני בקשה לעיון חוזר.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום שעניינו עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, עיסוק וסימון לשם מסחר בלא רשות ביחס לסימנים מסחריים.

זה המקום לציין כי לא מדובר בעבירה בודדת, לכאורה, אלא בריבוי של עבירות.

ביום 2.2.12 התקיים בתיק זה דיון בפני כבוד השופט יקואל. במסגרת דיון זה הגיעו הצדדים לכלל הסכמות דיוניות על פיהן ישוחרר המשיב למעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני, בפיקוח, תוך הפקדת ערבויות.

באותה הסכמה נקבע מפורשות כי תנאים אלו יעמדו על כנם עד לתום ההליכים בתיק זה.
עוד הסכימו הצדדים באותו דיון לכך שקיימות בתיק זה ראיות לכאורה ועילת מעצר.

ביום 7.3.12 הוגשה הבקשה דנן.
אני מוצאת כי יש בכך טעם לפגם. המשיב הינו בגיר אשר למיטב ידיעתי כשיר בהחלטותיו ובשיקול דעתו. כל נאשם כאשר הדיון בעניין שחרורו נדון בביהמ"ש, שוקל באותה עת, את היתרונות והחסרונות של הסכמה זו או אחרת.

חזקה על המשיב שבפני כי עשה כן גם הוא. יש טעם של ממש כי לא יותר הרסן בכל הנוגע להגשת בקשה לעיון חוזר חודש לאחר שנקבעו תנאי השחרור, כאשר תנאי שחרור אלו נקבעו בהסכמה ואף הוסכם מפורשות, כי הללו יעמדו עד לתום ההליכים המשפטיים.

תנאי שחרור במעצר בית יוצרים, מעצם טיבם, קושי כלכלי אשר משליך הן על המשיב והן על משפחתו.
עניינו של המשיב שבפני אינו שונה בהיבט זה מעניינם של משיבים רבים אחרים.

מקום בו תתקבל טענת ב"כ המשיב על פיה יש בכך בלבד, על-מנת להצדיק שינוי תנאי השחרור, הרי שלכאורה יהא מקום בכל תיק ותיק לעשות כן בעבור חודש ימים.

גם בהיבט המהותי, איני סבורה כי נקודת האיזון נמצאת לעת הזו על דרך של מתן היתר למשיב לשוב לעבודה, זאת ממספר טעמים:
איני רואה כיצד יש בנתונים אשר פורטו בפני כדי שינוי נסיבות כמפורט בהוראות סעיף 52 לחוק.
נתתי דעתי בעניין זה כי העבירות המיוחסות למשיב שבפני הן לכאורה עבירות אשר יקל על המשיב לבצען שעה שיהא מחוץ לביתו ויקשה על היחידה החוקרת לעקוב אחר התנהלותו של המשיב.
בעניין זה יש גם ליתן את הדעת במיוחד לכך שלא מדובר בעבודה אשר תתבצע במקום פרטני וסגור, אלא שמדברי הצדדים עלה שמדובר בעבודה אותה יידרש המשיב לעשות במקומות שונים ומכאן שהפיקוח הוא מוגבל מאוד.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, אני מוצאת לדחות את בקשתו של המשיב להסרת האיזוק האלקטרוני וכן ליציאה לעבודה.

עם זאת, אני מוצאת כי בכל הנוגע ליציאתו של המשיב לליל הסדר, יש מקום להתיר לו לצאת ובלבד שתימסר כתובת מדויקת: רח' ד"ר סטופ 27/9 בנתניה, זאת מהשעה 18:00 ביום 6.4.12 ועד לשעה 18:00 ביום 7.4.12 ובלבד שיהא מפוקח בכל עת על-ידי אחד המפקחים אשר אושרו על-ידי בית המשפט.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ב, 25/03/2012 במעמד הנוכחים.

הלית סילש, שופטת

ב"כ המשיב:
אבקש כי בית המשפט יאשר מפקח נוסף שהינו מר גלבוע יוסף שהינו חבר.

מר גלבוע יוסף מוזהר כחוק:
אני חבר, אין קרבה משפחתית, נחקרתי בתיק זה, נתתי עדות, אני לא מעורב בתיק. אני מנהל חב' נדל"ן. אין לי עבר פלילי משום סוג שהוא. אני מבין את משמעות הפיקוח וכי עלי להודיע למשטרה במידה ויפר זאת. כן אני מבין כי הסיפור יכול להימשך תקופה ארוכה.

ב"כ המבקשת:
אנו מסכימים להוסיפו כמפקח.
<#5#>
החלטה
אני מורה על צירופו של מר יוסף גלבוע ת.ז XXXXXX592 כמפקח נוסף ביחס למשיב ובלבד שתיחתם ערבות צד ג' על ידו בהיקף של 50,000 ₪.
<#6#>

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ב, 25/03/2012 במעמד הנוכחים.

הלית סילש, שופטת

7

10