הדפסה

מ"ת 18391-06-11 מדינת ישראל נ' הלבוס(עציר) ואח'

בית משפט השלום בכפר סבא
מ"ת 18391-06-11 מדינת ישראל נ' הלבוס(עציר) ואח'

06 ספטמבר 2011

בפני כב' השופט עמית פרייז
המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיבים
1. יפית הלבוס (עציר)

2. שלום סופר (עציר)

<#2#>
נוכחים: ב"כ המבקשת – עו"ד שני קופנהגן
ב"כ המשיבה 1 – עו"ד עלא תילאווי
ב"כ המשיב 2 – עו"ד אשר חן
המשיבים 1 ו-2 – הובאו

פרוטוקול

ב"כ המשיב 2: כב' השופט גדול החליט בתיק זה, בעניינו של המשיב, לעוצרו עד תום ההליכים.
בערר שהוגש לבימ"ש המחוזי בפני כב' השופט ויינברג, ביום 28/6, הוחלט שחייבים לבחון חלופה ועל כן יש לשלוח המשיב לקבלת תסקיר.
התיק ירד לבית משפט קמא וב-20/7 הוגש תסקיר ראשון שפסל חלופה שהוצעה לשירות המבחן ובהסכמת המבקשת נדחה הדיון לדיון נוסף ולתסקיר משלים.
ב-3/8 התקיים דיון בפני כב' השופטת סמדר אברמוביץ כאשר החלופה הנוספת שהוצעה אז נפסלה שוב על ידי שירות המבחן וכב' השופטת, בניגוד לעמדת המבקשת, ביקשה לקבל תסקיר משלים.
לכן הגיע תסקיר משלים, כאשר במצב זה נתן שירות המבחן חלופה שהתבססה על תנאים אחרים, מיקום אחר וכב' השופטת מרשק החליטה שלא לקבל המלצות שירות המבחן וזאת לאור העובדה כי אחד הערבים – האח ניסים, יש לו עבר פלילי שהוא משנת 02' ושירות המבחן לא בדק אותו.
בימ"ש המחוזי, ע"י כב' השופט אברהם יעקב, בערר שהתקיים, קבע תסקיר משלים, ששירות המבחן יבחן את כשירותו של אותו ערב למרות עברו הפלילי והיום ניתן תסקיר משלים כאשר הוא מאשר שלמרות העבר ולמרות הבעייתיות שאולי יש בכך, הוא מוצא שערב זה ראוי וחוזר על ההמלצה לשחררו לחלופה למעצר בית מלא.
למעשה, אנו נמצאים כאן היום במצב שאחרי שבית המשפט המחוזי בדק החלטת כב' השופטת מרשק וקבע שיש להתייחס רק לעניין אחד בלבד – כשירותו של האח ניסים לענין שימושו כמפקח למרות עברו הפלילי.
לטעמנו, לאחר הקביעה הנ"ל, ששירות המבחן קבע שהוא כשיר, אנו סבורים שאין אפשרות אחת אלא לשחררו לחלופה, כי אנו נמצאים אחרי שתי החלטות של בימ"ש המחוזי בענין זה. שירות המבחן לא החליט כלאחר יד, אנו מדברים על עצורים שעצורים מזה 4 חודשים ובעצם לאחר ההחלטה של כב' השופט אברהם יעקב, הנקודה שאנו צריכים לדון בה היום זו אותה נקודה של אותו ערב שהורשע.
חייבים שלפחות שני האחים – ניסים ואלי, יהיו ערבים לצורך פיקוח לסירוגין. אנו גם הצענו איזוק אלקטרוני ומעצר בית מלא.
אני רוצה לציין, מבלי לחזור על מה שהיה, שכל הראיות בתיק והסיכום בתיק ועילת המעצר – הכל נבדק, פעמיים, על ידי ביהמ"ש המחוזי ופעמיים נקבע שיש לבחון חלופת מעצר.

ב"כ המשיבה 1: העניינים בקשר למשיבה, הם שונים במקצת.
כב' השופט גדול בהחלטתו הראשונה מ-20/6 קבע שהראיות בענין המשיבה הן חלשות והן פחות מעניינו של המשיב וקבע שבעניינה ניתן להרחיקה מהוד השרון ועליה להציע חלופה בדמות מעצר בית שתיבדק מקצועית על ידי שירות המבחן.
התקבלו שני תסקירים שבהם נבחנו שתי חלופות שלא קיבלו האישור של שירות המבחן ועל שתי ההחלטות הללו, גם של השופט גדול וגם של השופטת מרשק, הוגש ערר לבימ"ש המחוזי שתקף שלושת הרבדים בסעיף 21 – הן הראיות, הן העילה והן אפשרות החלופה.
כב' השופט אברהם יעקב קבע בהחלטתו מ-23/8 שהחלטת כב' השופט גדול בענין הראיות היא נכונה – הן ביחס לאישום הראשון והן לאישום הרביעי, היינו שהראיות חלשות ולא נמצאות ברף גבוה. ככל שהדברים מתייחסים לעילת המעצר – קבע שקיימת עילת מעצר של מסוכנות, אם כי היא לא בלתי ניתנת לנטרול וככל שהדברים מתייחסים לדרך של הנטרול (השופט גדול קבע שהיא צריכה להיות במעצר בית), קבע השופט אברהם יעקב שצריכים לשחרר אותה בדרך של הרחקה במרחק גדול מאזור ביצוע העבירה, והוא קבע שניתן להסתפק בהרחקה בלבד – כלומר אין לנו מעצר בית.
באותו יום סברנו שניתן לשחררה לאשקלון בבית אחיה, אך מכיוון שהאח לא היה נוכח פיזית בבית המשפט, השופט אברהם יעקב הורה לשירות המבחן להכין תסקיר תוך 10 ימים והשופט אף קבע שניתן לבדוק הצעות אחרות, כלומר הוא לא היה נעול על האח ולכן אפשר לנו לבדוק אפשרות נוספת אך הדגש היה על מרחק רב מהוד השרון ואשקלון היא עיר שנלקחה בחשבון בהחלטת השופט אברהם יעקב.
אבקש לציין, שעל ההחלטה של השופט אברהם יעקב אנחנו שוקלים להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון.
מכיוון שהשופט אברהם יעקב, כאשר התייחס לעניין של מסוכנותה, הוא לקח בחשבון שאין לה עבר מכביד בתחום עבירות האלימות.
אני אומר לבית המשפט שהשופט אברהם יעקב, במקרה זה – טעה, שכן הסתמך על הרישום הפלילי של המשיבה, שהוא מוטעה. המשיבה לא הורשעה אף פעם בעבירת אלימות. ברישום הפלילי מופיעה בתיק הרשעה מס' 5, שכביכול מכילה בחובה עבירות של התעללות פיזית בקטין בשתי הזדמנויות ואני אומר שהרישום הזה הוא מוטעה. הרישום הזה מפנה לתיק 2885/08 של בימ"ש השלום בת"א ואני מבקש להגיש לבית המשפט את הכרעת הדין באותו תיק מ-19/1/09 ושם היא הורשעה בעבירה של עושק, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה.
לראיה על הטעות ברישום, אציין שבר.פ. רשום שהיא ריצתה עונש של 30 חודש מאסר בפועל, אבל מישהו שם שכח לציין שהוגש ערעור על אותו גז"ד ובהסכמת המדינה העונש שלה עמד על שנתיים ואני מגיש הפרו' של ע"פ 7193/09 מיום 15/3/2009. כלומר, הנתון הזה שאין לה בכלל עבר בעבירות אלימות היה אולי מנחה או מוביל את כב' השופט אברהם יעקב לקבוע קביעות אחרות בענין המסוכנות.
לכן, אם הנתון הזה היה מופיע בפני כב' השופט אברהם יעקב, יכול בהחלט שגם קביעתו, שקיימת מסוכנות מן המשיבה, היתה משתנה ואני חושב שהיא צריכה להיות שונה, שכן גם בתיק עצמו לא עולה שהיא אפילו ניסתה לגעת פיזית בגרוש שלה למרות שהם התגוררו תקופה ארוכה באו תו מתחם, באותו בית – לא היה שום קשר ביניהם, אפילו לא דיבור ולכן לבוא ולטעון למסוכנות פיזית ממנו, העניין הזה מוטל בספק ובספק רב.
שירות המבחן הגיש שני תסקירים שבהם לא המליץ והציג המשיבה כאישה מסוכנת, מניפולטיבית, שלא ניתן ליתן בה אמון ושהיא מסוכנת מאוד ושלא ניתן לשחררה, למרות שהוצעו חלופות של אנשים ראויים ואמרו שזה לא מספיק.
אבל מה לעשות, המילה האחרונה בעניין זה היא לבית המשפט ושירות המבחן כפוף להחלטות שיפוטיות ומקום ששופט מחוזי או כל שופט קובע קביעה לענין המסוכנות, שירות המבחן חייב ללכת בעקבות הדברים האלה וכאשר השופט קבע שהיא לא מסוכנת ברמה שלא ניתן לשחררה וכאשר ביהמ"ש קובע שהמסוכנות הקיימת בה, שהיא נמוכה, לא מחייבת להשאירה במעצר בית עם פיקוח אנושי, שירות המבחן היה חייב ללכת בעקבות ההחלטה ולבדוק מה שביהמ"ש המחוזי ביקש – האם אותו אח או הצעה אחרת מוכנים לקלוט אותה אצלם בבית ולא במעצר בית, ללא פיקוח אנושי.
הסיבה היחידה שהשופט יעקב שלח זאת לשירות המבחן כי האח לא היה שם.
אני מבקש שבית המשפט ילך בעקבות החלטת השופט יעקב. בשו' 16 קובע שניתן להסתפק בהרחקה בלבד, הוא אומר מפורשות שאין מעצר בית, בשו' 17 כתוב שהוצע שהיא תתגורר באשקלון. לא נאמר שהיא צריכה להיות במעצר בית באשקלון, לא נאמר שצריכים מפקחים אנושיים עליה.
השופט יעקב העביר הענין לשירות המבחן כדי שיבדוק האם יש מקום אצל האח, פיזית, שיקלוט אותה, האם יש נכונות של האח, או כל אדם אחר, שיקבל אותה אצלו באשקלון, האם באמת לאחיה יש בית באשקלון, יש לה חדר, האם יש התנאים הפיזיים והרצון של האח לקבלה – את זה בית המשפט ביקש לבדוק ולא ביקש לבדוק האם האח כשיר לפקח והאם יש צורך בפיקוח אנושי.
נתעלם מהאח – מה שירות המבחן בא ואומר לנו בתסקיר? שחרף החלטת השופט אברהם יעקב, הם לא מוכנים להמליץ על שחרורה בתנאים של הרחקה בלבד. קצינת המבחן אומרת שהיא זקוקה לתכנית שחרור הכוללת פיקוח אנושי – מי דיבר על כך? למה אנו צריכים את זה? הרי השופט יעקב התערב גם בעניין זה בהחלטת השופט גדול. הערר בעניין זה התקבל, כלומר ששופט מחוזי קבע שהיא לא צריכה מעצר בית ולא צריכה פיקוח אנושי. כאשר אנו מצרפים זאת לנתון החדש שאין לה בכלל עבר בעבירות אלימות ושהר.פ. שלה מוטעה וכאשר אנו בצד הקביעה שהראיות חלשות – אני חושב שהגיעה העת להגיד די ולשחררה לאשקלון, יש לנו מקום שהיא תתגורר בו, בבית של מר דוד אברהם, ברח' כל ישראל חברים 16.
ביררתי עם מר אברהם לגבי העובדה אם הוא נמצא 24 שעות מחוץ לבית – דבר זה אינו נכון. אמנם למר אברהם יש חנות והוא צלם במקצועו ויוצא לאירועים, אך יש לו גם שותף ומכיוון שהוא עצמאי ויש לו שותף, הוא יושב בבית ולא יוצא יום-יום. כל התניה שבית המשפט יקבע לגבי זה, זה נתון שאנו מוכנים לקבלו.
נקודה נוספת היא שבעבר נבדק מר שבט אברהם (אלברט) והוא נמצא אדם בעל יכולות פיקוח, אדם נורמטיבי, יש לו יכולת כלכלית לממן עצמו ואת המשיבה אך שירות המבחן שם לא המליץ על שחרור למעצר בביתו בחולון, אולי בגלל הקרבה הפיזית ובגלל שהם סברו שהיא מסוכנות מאוד.
עכשיו נמסר לי שיש למר שבט בית נוסף באשדוד, והוא גם מוכן לעבור לשם ולהתגורר עם המשיבה אם יהיה צורך בכך.
אבקש לציין שהתיק נקבע להוכחות לחודש ינואר 2012 והמשיבה עצורה מאז חודש יוני 11'.

ב"כ המבקשת: אני שמחה להערה של חברי, כי זה מראה לבית המשפט שחבריי מנסים לפעול בדרך של מלחמת התשה וגם להלך אימים על בית המשפט.
המדובר בתיק רציני, תיק חמור, חבריי נאמו כאן ארוכות וישבתי והתאפקתי.
אחרי ששמענו כאן שמתכוונים להגיש בר"ע לעליון ושהגישו מספר עררים למחוזי ושההוכחות נקבעו למרחק – יש לנו כתב אישום חמור מאוד ואבקש מבית המשפט הנכבד לעיין בכתב האישום.
אל מול כתב אישום זה יש לנו החלטה של כב' השופט גדול, שקבע שיש ראיות כנגד המשיב בתיק. בנוסף קבע שיש ראיות כנגד המשיבה בתיק.
אכן קובע כב' השופט גדול שיש ראיות במידה פחותה מן המשיב. אין ללמוד מכך שאין ראיות כנגד המשיבה.
מכיוון שטרם ניתנה החלטה אופרטיבית בדבר שחרורו לא הגישה המבקשת ערר, וכפי שבית המשפט יודע היטב, אין לנו אפשרות להגיש ערר באשר להחלטה בעניין הראיות כנגד המשיבה כל עוד אין החלטה בדבר מעצר תום הליכים או שחרור. מכיוון שניתנה החלטתה של כב' השופטת מרשק למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים, התייתר הצורך בערר.
אציין כי כב' השופטת מרשק-מרום, נטלה לידיה תיקי החקירה ועיינה בהם משך 4 ימים ולבסוף נתנה החלטתה המפורטת. אבקש מבית המשפט לעיין בהחלטתה של כב' השופטת מרשק-מרום.
אם יש מישהו שיטיב לפרש החלטת כב' השופט יעקב – זו השופטת מרשק-מרום ואבקש להעביר אליה התיק.

ב"כ המשיב 2: אני מבקש לקיים את הדיון היום, אנו לא נדרשנו לעניין הראיות אלא לעניין נקודתי של התסקיר המשלים בעניינו של המשיב.

ב"כ המשיבה 1: אני לא נכנסתי לראיות בתיק. מי שהתייחס לראיות זה השופט גדול.
אני מבקש החלטה היום – ככל שניתן.
לשופטת מרשק אין שום יתרון על אדוני בפירוש ההחלטה של השופט יעקב, אני לא פותח שום חזית של ראיות, גם השופטת מרשק לא התייחסה לראיות אלא למסוכנות ובכל הכבוד לה, ואני מאוד מכבד אותה ואפילו מעבר לכך, הערכתה לענין המסוכנות התבררה כלא נכונה בית המשפט המחוזי.
בעוד שכב' השופטת מרשק מרום סברה שהמשיבה מסוכנות ודינה מעצר, השופט במחוזי סבר שלא כך ושאפילו יש לשחררה.

<#3#>
החלטה

שופט השלום האחרון שדן בתיק הינה כב' השופטת מרשק-מרום ביום 12/8/11 אשר נדרשה להחלטה ארוכה, מפורטת ויסודית בעניין שני הנאשמים.

סבורני, כי בנסיבות אלה משמדובר בתיק מורכב אשר ידע דיונים שונים ותסקירים שונים של שירות המבחן, הרי שנכון הוא שהשופטת מרשק מרום תדון בתיק בשלב אליו הגיעה בעקבות ההחלטות של בית המשפט המחוזי וזאת בשים לב אף לכך כי השופטת מרשק-מרום הינה תורנית מעצרים בבית משפט זה רק בעוד 3 ימים, כך שהעברת הדיון אליה לא תכביד על הצדדים.

למען הסר ספק, יש לראות את טיעוני הצדדים כפי שנשמעו בפניי כאילו נשמעו בפני כב' השופטת מרשק-מרום, כאשר לצדדים תהא אפשרות להשלמת טיעונים ובייחוד אמורים הדברים ביחס לתובעת, שרק החלה בטיעוניה לגופו של התיק.

בנסיבות אלה, אני קובע את התיק ביום 8/9/11, שעה 13:30, בפני כב' השופטת מרשק-מרום כשופטת תורנית.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' אלול תשע"א, 06/09/2011 במעמד הנוכחים.

עמית פרייז, שופט

40

45