לנדמן נ' סופרקום בע"מ

מספר בקשה: 4 (סמכות עניינית)
בפני
כבוד ה שופטת הדס פלד

התובע

אבי לנדמן

נגד

הנתבעת

סופרקום בע"מ

החלטה

1. זוהי החלטה בטענות הנתבעת למחיקת התביעה על הסף בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 מהטעם של תשלום אגרה בחסר, ולחילופין העברתה לבית המשפט המחוזי מחמת שוויה, זאת בהמשך לקדם המשפט מיום 21.6.2015 ולטענות הצדדים בכתב ;

2. מדובר בתובענה לפסק-דין הצהרתי ולצו עשה במסגרתה עותר התובע לסעדים כדלקמן –

- פסק דין הצהרתי לפיו האופציות שהוקצו לתובע כמפורט בסעיף 14 לתובענה, הן בתוקף והתובע רשאי לממשן;

- צו עשה המורה לנתבעת לנקוט בכל פעולה דרושה לשם מימוש האופציות לרכישת 51,145 מניות של הנתבעת, אשר הוקצו לתובע על פי הסכם הקצאת האופציות.

-צו עשה המורה לנתבעת להנפיק לתובע כתבי אופציות לרכישת 11,765 מניות רגילות של הנתבעת בתנאים שהיו מקובלים במחצית השנייה של שנת 2010;

- פסק דין הצהרתי לפיו הנתבעת חייבת בכל נזק שנגרם לתובע בגין אי מימוש האופציות במועד בו ביקש התובע לעשות זאת – 6.6.2013.

- היתר לפיצול סעדים, כך שאת עתירתו הכספית לפיצוי בגין מלוא נזקיו יגיש רק לאחר מועד מימוש האופציות בפועל, מועד בו יתגבשו כלל נזקיו.

רקע ומהות התביעה
3. התובע הינו אחד ממייסדי הנתבעת, חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסת NASDAQ בארצות-הברית העוסקת בזיהוי אלקטרוני חכם ו- RFID;
4. התובע שימש כמנהל הפיתוח בנתבעת משנת ייסודה –1988 ועד לשנת 2001, כאשר החל משנת 2001 יעץ לנתבעת במעמד של נותן שירותים ובנוסף, שימש כחבר מועצת מנהלים ממועד ייסוד הנתבעת ועד לשנת 2010.
5. בשנת 2003 אימצה הנתבעת תכנית אופציות מוכרת בשם – "2003 Israeli Share Option Plan";
6. במהלך השנים, נחתמו עם התובע מספר הסכמי התקשרות לשם קבלת הקצאות של האופציות לרכישת מניות הנתבעת; לתובע הוענקו במהלך שנות עבודתו 217,366 אופציות כדלקמן –37,400 אופציות במחיר מימוש של 1.1 דולר ארה"ב למנייה ו – 179,966 אופציות במחיר מימוש של 0.015 דולר ארה"ב למניה ( לכל מניה תאריך פקיעה אחר, ומתוארים שישה מועדים בסך-הכל).
7. לטענת התובע ביום 8.7.2010 נחתם בין הצדדים הסכם, במסגרתו התחייב לספק לנתבעת שירותי ייעוץ ותמיכה טכנית לאחד הפרויקטים ו בתמורה בין היתר, היה זכאי, לקבלת אופציות לרכישת 50,000 מניות במחיר ובתנאים שייקבעו על ידי מועצת המנהלים (11,765 בעקבות מהלך של "Reverse Split") (להלן-"ההסכם").
8. התובע טוען כי למרות תנאי ההסכם, לא הנפיקה לו הנתבעת את כתבי האופציה ולא מסרה לו את התנאים לרכישת 50,000 המניות ובכך הפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפיו. כן טען כי הנתבעת מנעה ממנו לממש את האופציות.
9. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת, כי התובע הסתיר בכתב התביעה עובדות מהותיות, לפיהן קיבל 347,182 אופציות בתמורה לוויתור על כל חובות העבר של החברה כלפיו ( ר' כתב ההגנה החל מסעיף 15). כמו כן, טענה כי האופציות פקעו ביום 7.10.2012 היות והתובע חדל לייעץ לחברה ולספק שירותי תמיכה.
טענות הנתבעת
10. הנתבעת מבקשת למחוק את התביעה על הסף בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, בשל תשלום אגרה בחסר או להורות על העברתה לבית המשפט המחוזי מחמת שוויה. לחילופין, מבקשת להורות לתקן את כתב התביעה ולשלם אגרה בהתאם לערכה של התביעה בפועל;

11. הנתבעת מפנה לסעיף 40 לכתב התביעה, במסגרתו מציין התובע כי שווין של 51,145 האופציות, במועד הגשת התביעה, עומד על סך של 400,000 דולר ברוטו ועל כן בהתאם, שווין של 11,765 האופציות הנוספות עומד על 100,000 דולר, כך שהשווי הכולל של האופציות עומד, אליבא לתובע, על סך בשקלים השווה ל- 500,000 דולר ארה"ב .

12. לטענת הנתבעת, יש לכמת את סכום התביעה בהתאם לשווי המניות; סך 12.75 דולר למניה, דהיינו, סכום התביעה בהתאם לאופציות המבוקשות על ידי התובע, עומד על סך בשקלים השווה ל- 802,103 דולר, ועובר את גבול סמכותו של בית משפט זה.

13. חלף תביעה כספית ותשלום אגרה כדין בגינה, עתר התובע לצו הצהרתי ושילם אגרה מינימלית בסך של 655 ₪ ולפיכך עותרת הנתבעת למחיקת התביעה או העברתה לביהמ"ש המוסמך .

עיקרי טענות התובע
14. התובע טוען כי רק בעת מימוש האופציות ניתן יהיה לקבוע את שווין הכלכלי של המניות בהתאם למימוש בפועל. על כן טעות בידי הנתבעת בטענתה כי יש לכת את סכום התביעה לפי שווי המניות בסמוך למועד הדיון.

15. מחיר האופציות קבוע. ניתן לכמת את שווי האופציות ( התובע מציין את מחיר המימוש לאופציה בדולר ארה"ב, כאשר לכל כמות של אופציות מחיר מימוש אחר – (37,400 אופציות במחיר 1.1 דולר ו- 179,966 אופציות במחיר 0.015 דולר), אולם לטענתו, לא ניתן לתבוע בגין האופציות סעד כספי גרידא, שכן לא מדובר בחוב של הנתבעת והתובע אינו מבקש לתבוע את עלות מימוש האופציות למניות.

16. הסעדים המבוקשים הינם סעד הצהרתי וצו עשה לקבלת נכס- האופציות- אשר הוצאו מידיו שלא כדין על ידי הנתבעת.

דיון
17. מטרתו של סעד הצהרתי הינו להבטיח הליך יעיל ומהיר, אשר יסיים את הסכסוך ולא יהווה פתח להליכים נוספים; על כן, יש לבקש את מלוא הסעדים ולא ראוי לפצלם לתביעות נוספות ( ר' תא 994-01-11 אבנר ליאור נ' סינרון מדיקל בע"מ ( פורסם בנבו), עמ' 7).

18. על בית המשפט לבחון, במסגרת שיקול דעתו, אם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי. במידה וניתן לעשות כן, המשמעות היא שהסעד המבוקש הינו חלקי ובית המשפט בדרך כלל לא ייעתר לכך, אלא אם כן יצביע המבקש על אינטרס שיצדיק זאת אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט – 2009, בעמ' 507).

19. מקום בו התבקש צו עשה במסגרת תובענה לסעד הצהרתי ויש במתן הצו ליתן בידי התובע סעד כספי, ההליך ניתן לביטוי בכסף ויש לשלם בגינו אגרה.

20. בחינת הסעדים בענייננו, מעלה כי במסגרת הסעדים המבוקשים נכללים צווי עשה לקבלת כתבי האופציה. אלה אם כן הסעדים האופרטיביים ואינם בגדר סעד חלקי .

21. העובדה לפיה גלום בכתבי האופציה שווי כספי , אינה מובילה בהכרח למסקנה כי מדובר בסעד כספי במהותו. יפים לענייננו דברי כב' השופט אורנשטיין בבשא (ת"א) 11339/06 יגאל ארנון נגד שלומה פטרוקובסקי (פורסם בנבו), 31.8.2008–

" טעם נוסף למסקנתי הוא בכך שקבלת עמדת המשיבים, תרוקן הלכה למעשה, מכל תוכן את תקנות האגרות בכל הנוגע לתביעות שאינן ניתנות לביטוי כספי. כמעט ואין בנמצא תביעה אזרחית, שאינה מגלמת בחובה עניין כספי. יפים בהקשר זה דברי בית המשפט העליון ברע"א 232/02 ויקטור שרייבמן נ' מ.ט.ס. תעשיות מחקר כרמיאל בע"מ ואחר' [פורסם בנבו]: "כבר נפסק לא פעם שיכול ועניין יכנס בגדר תובענה לסעד הצהרתי או לצו עשה גם אם הוא ניתן לשומה כספית". בית המשפט באותו מקרה ראה בתביעה להסרת הקיפוח, כתביעה שאינה ניתנת לביטוי כספי, הגם שכאמור הבהיר שניתן היה לערוך שומה ולכמת את הסכום מאחורי הקיפוח הנטען.
זאת ועוד, תוצאה אחרת עלולה לגרום לשינוי סדרי בראשית שאין לה כל הצדקה, וזאת בנוגע לחיובי אגרות באותן תביעות למתן פסק דין המצהיר על בעלות בנכס, בין מיטלטל ובין דלא ניידי הכוללות גם עתירה להקניית הנכס לתובע, בהן האגרה המחוייבת היא כרגיל לפי סעד שאינו ניתן לביטוי בכסף".

22. כך, אין להעביר הדיון לביהמ"ש המחוזי. שווי האופציות בהתאם לחישוב שנעשה ע"י התובע, נופל לגדר סמכותו של בית משפט זה (ראו: תא (ת"א) 41598-05-10 פרידמן צעצועים וספורט בע"מ נ' סקוטר סנטר בע"מ (2011) (פורסם בנבו), כב' השופט ד"ר בנימיני מיום 28.2.2011) –
"סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט קובע שבית משפט שלום מוסמך לדון בתביעות אזרחיות "כסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 ₪". כאשר מוגשת תביעה בקניין רוחני וברור ששוויה איננו מגיע לסכום של 2.5 מיליון ₪, גם אם היא כוללת סעד שלא ניתן להעריכו מבחינה כספית בצורה מדוייקת, הסמכות לדון בתיק היא לבית משפט השלום. זה המקרה שבפני. ברור לחלוטין ששוויה של התביעה איננו מתקרב לסך 2.5 מיליון ₪, הגם שהיא כוללת צו עשה להסרת התמונה. ברור לחלוטין ששוויו השימוש בתמונה לעסקם של הנתבעים איננו מתקרב ל- 2.5 מיליון ₪. לכן, אין בקשה למתן צו לחשבונות והסעד הכספי המבוקש הוא 100,000 ₪".
(ר' בעמ' 2 לפסק הדין).

23. אשר על כן נקבע כדלקמן:
הצדדים יבצעו הליכים מקדמיים באופן שתצהירי גילוי מסמכים יומצאו הדדית בתוך 30 ימים. עיון במסמכים יתבצע הדדית ודרישות לשאלונים יומצאו הדדית בתוך אותו מועד.
במועדים אלה יבצעו הצדדים הליכים מקדמיים נוספים ככל שקיימים, לפי בקשת מי מהצדדים.

הצדדים יגישו תצהירי ראיות ויעבירו ישירות ובמסירה אישית את תצהירים אחד למשנהו.
תצהירי התובע יוגשו בתוך 60 ימים מהיום.
תצהירי הנתבעים יוגשו 30 יום לאחר מכן.

מסמכים המצורפים לתצהירים יסומנו כנספחים במספרים סידוריים או אותיות ויהוו חלק מהראיות שבתיק בית המשפט כמסמכי אשר הוגשו על ידי המצהיר בחקירה ראשית, בכפוף לזכות הצד שכנגד להתנגד להגשת מסמך כלשהו בטרם תחילת חקירתו הנגדית של המצהיר.

כל צד יהיה רשאי לוותר על עדות שהוגשה על ידו בתצהיר כאמור כל עוד לא עמד המצהיר לחקירה נגדית, בכפוף לכל הסכמה אחרת של הצדים לעניין ויתור על חקירת המצהיר וקבלת תצהירו ללא חקירה נגדית.

כל צד יהיה רשאי להתנגד לכל אמרה הכלולה בתצהיר מכל סיבה שבדין בטרם תחילת חקירתו הנגדית של המצהיר, ובכפוף להסכמה אחרת כאמור לעיל.

על כל מצהיר להתייצב לחקירה נגדית, אלא אם ויתר על כך הצד שכנגד.
חוות דעת מומחים מטעם הצדדים יוגשו במועדים ובדרך שנקבעה לעיל בעניין תצהירים ודינם כדין תצהירים לכל האמור בהחלטה זו.

צד אשר ירצה להזמין אדם להעיד ללא תצהיר מסיבה כלשהי, יגיש לבית המשפט בקשה מנומקת זמן מתאים לפני המועד הקבוע לדיון.

במידה וביהמ"ש יאשר זימון כאמור, יודיע על כך הצד המבקש לצד שכנגד מיד עם אשור ביהמ"ש לזימון העד, כמבוקש.

24. קדם משפט על בסיס תצהירי ראיות ליום 21.2.16 בשעה 09:30.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ו, 20 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.