הדפסה

לייטמן מערכות חשמל בע"מ נ' קוניבסקי

בפני:
כבוד ה שופטת דורית פיינשטיין

תובעת:
לייטמן מערכות חשמל בע"מ - ח.פ. 51-643805-5

נגד

נתבע:
יהודה קוניבסקי - ת.ז. XXXXXX010

ע"י ב"כ עוה"ד איתן ואייל ביבר

פסק דין

השאלה העומדת להכרעתי במסגרת תובענה זו היא האם קיימת התקשרות ובשל כך יריבות בין הצדדים. התובעת טוענת כי היא התקשרה עם הנתבע בהסכם, ומכוח הסכם זה התקינה את כל מערכת החשמל בביתו החדש. הנתבע לעומת זאת טוען כי בנה את הבית החדש באמצעות קבלן, שילם לקבלן, ורק הקבלן הוא שהתקשר עם קבלני משנה מטעמו, לרבות חשמלאי.

התובעת היא חברה בערבון מוגבל שהתאגדה ביום 5.7.11. בעל המניות היחיד של התובעת הוא אופיר דהן, והוא מעסיק את אביו מר יהודה דהן ( להלן: "החשמלאי"), ואת דודו מר דוד דהן.

הנתבע הוא בעל הזכויות במגרש 51 ברח' הערבה בישוב צור הדסה.

בשנת 2010 התקשר הנתבע עם יזם וקבלן בנייה, מר מרדכי אליהו ( להלן: " הקבלן") לצורך בניית בית פרטי במגרש. הקבלן שכר את שירותיו של יהודה דהן החשמלאי, לביצוע עבודות החשמל.

באמצע שנת 2011 לערך התגלעו מחלוקות בין הנתבע לבין הקבלן. מחלוקות אלו אינן חלק מתובענה זו, אך במהלך המחצית השנייה של שנת 2011 נותק הקשר בין הקבלן לנתבע, בשל טענות כספיות הדדיות. אין חולק כי הנתבע לא השלים את כל הבניה, והנתבע ובני משפחתו אכלסו את הבית כאשר זה אינו מושלם. במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה בפניי התברר כי המחלוקות בין הנתבע לקבלן יושבו.

בחודש יולי 2011 נערך מסמך שהינו הבסיס למחלוקת בהליך שלפני, ועל כן אפרט את גרסאות הצדדים בכל הנוגע למסמך זה ( להלן: "המסמך שבמחלוקת").
התובעת צירפה נוסח אחד של מסמך זה, שכותרתו " הזמנת עבודה" ובו מאשר הנתבע, לטענתה, כי הוא מזמין מהתובעת עצמה עבודות חשמל בהיקף ניכר. עבודות אלו פורטו במסגרת המסמך, ולדברי התובעת הנתבע אישר כי ישלם 77,000 ₪ בגינן. על פי גרסתה של התובעת במועד עריכת המסמך, והחתימה עליו, נכחו בביתו של הנתבע, הנתבע עצמו, החשמלאי ובנו אופיר דהן. ראוי להדגיש כי על פי גרסת התובעת, הקבלן לא נכח בפגישה, שכן במועד זה הנתבע ביקש לתקן ולשנות מעבודת הקבלן, ולהתקשר ישירות עם התובעת.

הנתבע צירף נוסח אחר של אותו מסמך. בנוסח שהנתבע צירף אין כותרת למסמך, ואין הוא מכונה הזמנת עבודה, ובסיומו אין חתימה של הנתבע כי הוא מאשר את ההזמנה, ואין חותמת של התובעת. לטענת הנתבע במועד עריכת מסמך זה ישב עם הקבלן ועם החשמלאי ובנו אופיר , ויחד רשמו אלו עבודות בוצעו כבר, אלו נותרו לביצוע, וערכו התחשבנות כוללת. במסגרת התחשבנות זו, ונוכח טענות הנתבע כלפי הקבלן, גם צומצם היקף העבודות בחצר הבית.

בכתב התביעה טענה התובעת, כי הנתבע העביר לה באמצעות צד ג' שתי המחאות על סכום כולל של 20,300 ₪, אך אחת מהן בוטלה, ועל כן היא תובעת 68,935 ₪. מעיון באחד הנספחים לכתב התביעה עולה כי אותו צד ג' שהעביר את ההמחאות לתובעת הוא הקבלן, ונציגי התובעת אף אישרו את הדבר במסגרת עדותם.

יש לציין כי גם הנתבע וגם הקבלן העידו כי אכן הנתבע נתן המחאות דחויות לקבלן, המחאות אלו היו ללא מוטב, והקבלן העביר אותן לספקים וקבלני משנה על פי שיקול דעתו.

ביום 19.12.11 נפגשו הנתבע ואשתו לראשונה עם דוד דהן, ובפגישה זו נכח גם אופיר דהן. במסגרת אותה פגישה העלה דוד דהן בשמה של התובעת את הדרישה כי הנתבע ישלם לו בגין עבודות החשמל, וזאת בהתאם למסמך שבמחלוקת. הנתבע הציג את נוסח המסמך שברשותו, טען ששילם לקבלן, והצדדים לא הגיעו להסכמות.

כפי שהתברר במסגרת הליכים אלו, גם דוד דהן וגם הנתבע הקליטו את הפגישה מיום 19.12.11. עוד התברר במסגרת הליכים אלו כי דוד דהן והנתבע הקליטו גם את הקבלן מספר פעמים, ועל מכלול ההקלטות אעמוד בהמשך הדברים.

כאשר התובעת הבינה כי חרף פניותיה לנתבע, ולקבלן היא לא תקבל תשלום מהנתבע היא הגישה את התובענה שלפני.

דיון והכרעה:
אפתח ואומר כי התרשמתי באופן קשה מעדי התובעת, ומהתנהלות התובעת, ובמיוחד מהתנהגותו של מנהלה בפועל, מר דוד דהן. לעומת זאת התרשמתי באופן חיובי מעדותו של הקבלן, שהוזמן לעדות על ידי התובעת, אך העיד דווקא לטובת הנתבע, וכן מעדותו של הנתבע. התרשמות זו מתחזקת בשים לב לכך שהוגשו לי הקלטות ותמלילים של שיחות רבות שנערכו בין הצדדים.

כפי שהתברר כבר מכתבי הטענות כל אחד מהצדדים אוחז בנוסח אחר של המסמך שבמחלוקת. הקבלן העיד כי נכח בפגישה שבה נערך מסמך זה, ותמך בגרסתו של הנתבע כי המסמך נועד לסכם את כל עבודות החשמל בבית, ולבדוק מה נותר לביצוע.

עדי התובעת לעומת זאת הציגו גרסאות שונות וסותרות בכל הנוגע לנסיבות עריכת המסמך והחתימה עליו. כך למשל, דוד דהן ויהודה טענו שיהודה ערך את המסמך בכתב ידו, כי התובעת הייתה בתחילת דרכה, ועדיין לא הוציאה הצעות מחיר מודפסות בכתב ללקוחות. לטענת יהודה הוא ערך את המסמך החתים את הנתבע, והעביר אותו לבנו שהחתים אותו בחותמת החברה. הבן אופיר לעומת זאת טען בתחילה שהוא היה במקום וחתם עם חותמת וחתימתו, אך לאחר עיון במסמך שוב, אישר כי לא מדובר בחתימתו.

בחקירה הנגדית התברר כי בניגוד לנטען על ידי התובעת, אף כי דובר בחברה שרק הוקמה באותו חודש, הרי שהיא כבר הציעה הצעות מחיר מודפסות ועל גבי נייר פירמה מחודש אפריל ( לכל הפחות). כלומר ההסברים של העדים השונים מטעם התובעת, מדוע לא הוגשה הצעה מודפסת, התגלו כרחוקים מן האמת.

במהלך החקירה הנגדית התברר גם כי חלק מהעבודות שהתובעת טוענת שנדרשה לבצע לאחר החתימה על המסמך שבמחלוקת, בוצעו עוד לפני מועד החתימה, וגם כאן הציג החשמלאי גרסה מבולבלת. לטענתו הוא אכן הכין את התשתיות לחשמל במהלך שנת 2011 אך היה צריך להכין את כולן מחדש , בעקבות שינויים שהאדריכלית מטעם הנתבע ערכה בבית. על כן החשמלאי דרש תשלום נוסף עבור כל התשתיות, אך גם נתן לנתבע הנחה בסכום גדול, שכפי שהתברר בחקירה הנגדית, עולה על עלות התשתיות. בעוד שההנחה היא של 15,000 ₪ שהכנת התשתית עולה על פי עדותו של החשמלאי כ-1,200 ₪. החשמלאי לא ידע להסביר בחקירה הנגדית כיצד חושבה הנחה זו.

כאמור, התובעת טענה כי הפגישה התקיימה שלא בנוכחות הקבלן, אך בחקירה הנגדית אישר החשמלאי כי הקבלן הוא שיזם את הפגישה. לא ברור מדוע הקבלן יזום פגישה שתכליתה יצירת התקשרות בין התובעת לנתבע, תוך התעלמות מהתקשרות קודמת בין הקבלן לנתבע. לא ברור גם מדוע שהקבלן ייזום פגישה ולא יגיע אליה.

לעומת זאת הקבלן והנתבע העידו כי הסיכום היה ביניהם, וכלל גם עבודות שנעשו וגם עבודות צופות פני עתיד, ושההנחה ניתנה בשל המתיחות בין הקבלן לנתבע, סביב מכלול העבודות בבית.

כאמור ביום 19.12.11 הגיעו דוד ואופיר דהן לביתו של הנתבע, וניסו לשכנע אותו לשלם לתובעת את שכרה. מעיון בתמלול הארוך של השיחה מצטיירת תמונה קשה מכמה היבטים. ראשית, דוד דהן מבהיר לנתבע כי בהיותו החשמלאי שביצע את העבודות בפועל, הוא לא יפנה לחברת החשמל בבקשה לעריכת טסט, אם הנתבע לא ישלם לו, והנתבע לא יקבל טופס אכלוס ( עמ' 4 ועמ' 7 לדוגמה בתמלול). בהמשך הדברים כאשר דוד דהן מבין שהנתבע מסרב לשלם לתובעת, וטוען בנחרצות שוב ושוב כי הוא שילם לקבלן ושיש לו הסכם רק עם הקבלן, דוד דהן אומר שיפנה לחברת החשמל ויודיע להם שיש לנתק את החשמל בבית.

במסגרת הדיונים דוד דהן ניסה לחלץ מתוך תמליל זה מילה פה, ומילה שם, מחוץ להקשרן, כדי להוכיח שהנתבע הסכים לכך שעליו לשלם לתובעת. לא מצאתי בטענה זו ממש. הנתבע מציין שוב ושוב, שאין הוא מכיר את החברה התובעת, מאשר כי הוא מכיר את החשמלאי, אך מציין לא פעם כי ההתקשרות שלו הייתה אך ורק עם הקבלן.

התובעת טענה כי העובדה שעל גבי הנוסח של המסמך שבמחלוקת שהגיש הנתבע מצוין " סוכם עם יהודה" מעידה כי הסיכום היה עם יהודה ולא עם הקבלן. הנתבע הסביר כי יהודה נכח במקום, כחשמלאי מטעם הקבלן, ועל כן הסיכום בדבר מכלול העבודות שעליו להשלים היה מולו. בשים לב ליתר העדויות ששמעתי, הרי שאני מקבלת את ההסבר של הנתבע כי מדובר בסיכום מול הקבלן, שיהודה החשמלאי כקבלן משנה שלו, צריך לבצע.

התובעת הגישה לבית המשפט תמלול ( חלקי) של מספר שיחות שדוד דהן קיים עם הקבלן. גם משיחות אלו נותר רושם קשה ביותר, כפי שאפרט.

ראשית דוד דהן מסביר לקבלן שגם הקבלן חייב לו כסף וגם הנתבע, והקבלן חוזר ואומר שהוא לא יודע על הסיכום בין דוד דהן לנתבע. אף כי התובעת ניסתה לטעון בסיכומיה כי פה ושם בדבריו אישר הקבלן במילה הבודדה " כן" כי הנתבע חייב כסף לתובעת, הרי שמקריאת התמליל, ברור שהקבלן אמר " כן" כאישור לדוד דהן להמשיך ולדבר, ובכל פעם הבהיר שאין הוא צד לסיכום עם הנתבע, ואין הוא יודע מה התובעת סיכמה עמו.

אם לא די בכך הרי שהתובעת, שהזמינה כאמור את הקבלן לעדות, טענה כי הקבלן אמר לנציג של הנתבע כי הוא יעזור לנתבע בבית המשפט ורמזה כי הקבלן משקר. אין בידי לקבל טענה זו, מתמלול השיחה ( שגם כן הוקלטה) בין נציג הנתבע לבין הקבלן עולה כי על אף המחלוקות הכספיות שהיו בין הנתבע לבין הקבלן, הקבלן אמר שהוא יעזור לנתבע אם ייתבע על ידי התובעת. אין בין אמירה זו, לבין טענת התובעת לפיה הקבלן הסכים לשקר בבית המשפט, דבר. טוב היה אלמלא טענה זו נטענה, מה גם שמדובר בטענה תמוהה במיוחד שכן התובעת היא שעמדה על הזמנת הקבלן לדיון, ולא הנתבע.

על כן אני קובעת כי נוסח המסמך שבמחלוקת אינו הנוסח שהציגה התובעת, אלא הנוסח שהציג הנתבע. טענת התובעת ולפיה מסמך זה הוא הבסיס להתקשרות בינה לבין הנתבע, נדחית. אני מקבלת את גרסת הנתבע כי הוא התקשר עם הקבלן בלבד, והקבלן הוא ששכר את קבלני המשנה, לרבות החשמלאי, ומטעם זה אני דוחה את טענתה החלופית של התובעת, כי היא זכאית לפיצוי מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

ככל שהיו לתובעת או לחשמלאי טענות בנוגע לשכרם הרי שהיה עליהם לפנות לקבלן, עמו ככל הנראה מי מהם התקשר בהסכם, ולא לנסות ולגבות את הכסף מהנתבע.

על כן אני קובעת כי התביעה נדחית במלואה. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 3,500 ₪ ובשכר טרחת בא כוחו בסך 17,000 ₪ כולל מע"מ.

ניתן היום, ג' תשרי תשע"ו, 16 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.