הדפסה

לחאם נ' לחאם ואח'

בפני כב' השופט יוסף סוהיל – סגן נשיא

מבקשים

רמזי לחאם

נגד

משיבים

1.סמיר לחאם
2.סמיר לחאם
3.הנריית לחאם
4.אמיל לחאם
5.נביל לחאם

פסק דין

1. ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל רביע ג'באלי, מיום 28.1.2014, בתיק הוצל"פ מספר 10-06100-11-0 (להלן : "תיק ההוצל"פ"). בהחלטתה, הורתה כב' הרשמת על הטלת עיקול ברישום על נכסי עיזבון המנוחה ג'ורג'ית לחאם ז"ל (להלן : "המנוחה") אצל רשם המקרקעין, בכך שהעיקול יירשם לטובת תיק ההוצל"פ אשר במסגרתו חבים שניים מיורשיה.

רקע עובדתי בתמצית וההחלטה נשוא הערעור:
2. בתאריך 10.10.2011 נפתח תיק ההוצל"פ כנגד המבקש, וכנגד מר ואסף לחאם בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת.

3. בתאריך 1.3.2012 הטילה כב' הרשמת במסגרת תיק ההוצל"פ עיקול על זכויות החייבים בעיזבון המנוחה ז"ל.

4. צו העיקול הומצא למבקש וליתר היורשים והחייבים במסירה אישית, אולם לא טרחו להשיב לצו העיקול.

5. לאור זאת, בתאריך 1.10.2013 הגישו המשיבים במסגרת תיק ההוצל"פ בקשה לחיוב עיזבון המנוחה ג'ורג'ית לחאם בחוב הפסוק ובהטלת עיקול על נכסי העיזבון ( להלן : "הבקשות").

6. המבקש ושאר היורשים לא הגישו כל תגובה מטעמם לבקשות המשיבים, ולדיון שהתקיים בתאריך 28.1.2014 התייצב אך ורק המבקש בעצמו.

7. כאמור, לאחר הדיון שהתקיים בבקשות המשיבים, ניתנה החלטה ע"י כב' הרשמת, בזו הלשון:
"אני מורה על הטלת עיקול ברישום על (עיזבון המנוחה), ג'ורג'ית לחאם ת.ז. XXXXXX883, אצל רשם המקרקעין לפי הפירוט הבא:
א. חלקה 9 גוש 16571 מאדמות נצרת.
ב. חלקה 14 גוש 16571 מאדמות נצרת.
ג. חלקה 15 גוש 16571 מאדמות נצרת.
ד. חלקה 7 גוש 16561 מאדמות נצרת.

העיקול יירשם לטובת תיק זה אשר במסגרתו חבים שניים מיורשי המנוחה: לחאם רמזי ת.ז. XXXXXX761 ולחאם ואסף ת.ז. XXXXXX917.
על הזוכה להמציא את הצו לרשם המקרקעין.
על מנהל העיזבון, מר רמזי לחאם, להגיש תוך 20 ימים מהיום הודעה מפורטת באמצעותה יפרט בתצהיר אם חודש מינויו כמנהל עיזבון וכן, ימציא את ההחלטות הרלוונטיות מבית משפט לענייני משפחה לרבות, החלטה על חידוש מינויו / החלטה בדבר אי חידוש מינויו.
על מנהל העיזבון להמציא את המסמכים לב"כ הזוכה ולתיק."

טענות המבקש בתמצית:
8.א. החלטת כב' הרשמת ניתנה שלא כדין ובחוסר סמכות. לטענתו, צו העיקול ניתן שלא כדין היות ומדובר בנכסי העיזבון שטרם חולקו.
ב. החייבים בתיק ההוצל"פ אינם זכאים להירשם כבעלים על נכסי העיזבון עד לחלוקה סופית של העיזבון.
ג. למנוחה ג'ורג'ית לחאם ז"ל חובות אדירים שטרם סולקו, ומכאן, ליורשים עדין אין מעמד חוקי כבעלים כל עוד לא סולקו חובות העיזבון במלואן.
ד. משכך, כל עוד לא הוכרה זכותם של החייבים כיורשים בעיזבון מסוים, לא ניתן לעקל את נכסי העיזבון או חלקם. רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך להטיל עיקולים ואין זה מתפקידו ליתן סעדים מכוח סעיף 7 (א) לחוק הירושה.

טענות המשיבים בתמצית:
9.א. בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור ובניגוד להוראות תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל, ואף מבלי שנתבקשה ארכה כלשהיא מטעם המבקש, לכן, דינה להידחות על הסף.
ב. המבקש והחייב הנוסף ואסף לחאם, הינם חלק מיורשי המנוחה ז"ל שהלכה לעולמה בשנת 2003.
ביום 22.1.2007 ניתן צו קיום צוואה שהשאירה המנוחה ז"ל מאחוריה, במסגרתה, יוחדו נכסים ספציפיים למבקש, ובהתאם לצוואה מונה המבקש למנהל עיזבונה של המנוחה ז"ל.
ג. המבקש נהנה מפירותיהם של אותם נכסים ששייכים לו ע"פ הצוואה וזאת תחת המסווה של עיזבון המנוחה ז"ל. והוא נמנע בכוונה מהעברת אותם נכסים על שמו במטרה לחמוק מנושיו. ועוד, העיקול שהוטל על נכסי המנוחה ז"ל, הוטל ברישום בלבד, באופן שאותו צו עיקול תקף רק לגבי החייבים בתיק ההוצל"פ ואינו יכול לפגוע ביתר היורשים.
ד. המנוחה נפטרה עוד בשנת 2003, מאז עברו מעל לעשר שנים, ועיזבונה טרם חולק, כשבין היורשים לבין עצמם החלוקה בפועל בוצעה כבר מלפני זמן רב .
ה. המבקש מתחמק ממסירת מידע בדבר מינויו כמנהל עיזבון, ומדוע לא השיב לצו העיקול שהוטל.
ו. החלטת כב' הרשמת ניתנה כדין, שכן, אין כל אפשרות אחרת ממשית לרשום את העיקול שהוטל על חלק החייבים בעיזבון.
ז. צו העיקול ניתן בסמכות ע"י כב' הרשמת, מכוח סעיף 48 לחוק ההוצל"פ. ולטענתם, אין ממש בטענת המבקש, לפיה, לעיזבון חובות שטרם סולקו, ואף תוהים כיצד טענה זו קשורה לעיקולים שהוטלו ברישום בלבד.
ח. לחלופין, ככל שבית המשפט יתערב בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, אז יש להורות לרשם המקרקעין לתקן את הרישום באופן שליד ההערה שתירשם על זכויות העיזבון יירשם כי העיקול מותנה כדי חלקם של החייבים בעיזבון המנוחה ז"ל.

דיון והכרעה
10. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

11. אקדים ואומר, הטענה כי החלטת כב' הרשמת ניתנה מכוח הוראת סעיף 48 לחוק ההוצל"פ דינה להידחות. החלטת כב' הרשמת ניתנה לבקשת זוכה להטלת עיקול על זכויות החייב בנכסי המקרקעין, אף שאלה טרם נרשמו על שמו. ואילו סעיף 48 (כמו גם סעיף 47) עניינו בהטלת עיקול על נכסי החייב את צד ג', וכאשר צד ג' אינו מקיים אחר צו העיקול.

טענה מקדמית - דחיה על הסף:
12. לטענת המשיבים דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף מחמת איחור בהגשתה ללא שהוגשה בקש ה להארכת מועד מטעמם, בניגוד לתקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל , תש"ם-1979 (להלן: " תקנות ההוצל"פ"):
תק' 119 )ה) מורה לאמור:
"...
(ה) בקשת רשות לערער לפי תקנת משנה (ד) תוגש תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו..." ( ההדגשה שלי ס"י)

13. ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור ניתנה, במעמד הצדדים, ביום 28.1.2014. משכך, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור היה 17.2.2014, בעוד ש הבקשה הוגשה ביום 19.2.2014, היינו באיחור של יומיים.

14. תקנה 528 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") קובעת, כי מועד או זמן אשר נקבעו בחיקוק, רשאי בית המשפט להאריכם "מטעמים מיוחדים שיירשמו".
15. על פי הפסיקה, 'טעמים מיוחדים' כאמור ייבחנו תמיד לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין השיקולים עליהם יש לתת את הדעת הו זכרו השיקולים הבאים: משך האיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד.
ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד; ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית-המשפט לבקשה ביתר חיוב.
ובאשר לסיכויי ההלך, נקבע, כי ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך גם נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו (ראו: בש"א 5636/06 נשר נ' גפן [פורסם בנבו] (מיום 23.8.06). הוא הדין גם במצב ההפוך. מקום בו סיכויי ההליך אינם קלושים, עשוי הדבר לחזק את ההצדקה להאריך את המועד (ראו בש"א 482/08 פיכמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' 4 ([פורסם בנבו], 28.1.2008); בש"א 1364/10 פלונית נ' פלוני, פס' 3 ([פורסם בנבו], 21.4.2010)).ועד.
בענייננו, בקשת רשות הערעור הוגשה על ידי המבקש באיחור של יומיים בלבד . משכך, אני סבור שמשך האיחור הקצר בהגשתה אין בו , כשלעצמו , להוות טעם לדחיית בקשת רשות הערעור.
גם סיכויי הערעור הינם טובים מאוד, וזאת יכולתי להעריך, מן הסתם, לאחר שנזקקתי לגוף הענין.
16. שיקול נוסף אותו יש להביא בחשבון הוא אינטרס ההסתמכות של המשיבים. בענייננו, דומה כי שיקול זה אינו משמעותי. המשיבים לא העלו טענה הנוגעת לפגיעה באינטרס ההסתמכות ש הם. במצב דברים זה, נראה שלא ניתן לומר שנפגע אינטרס ההסתמכות של המשיבים, בוודאי לא באופן המצדיק אי היעתרות לבקשה.
לדעתי, השיקול המכריע את הכף לטובת היעתרות לבקשת רשות הערעור, נעוץ בסיכויי הערעור, במקרה דנן הינם גבוהים, וזאת כפי שיפורט בהמשך.
17. מכל מקום, על אף החשיבות של המועדים במסגרת ההליך השיפוטי, יש להדגיש כי הגישה העקרונית המנחה הינה "שהפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן" ( ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479 (1966)). "בנסיבות המתאימות, ראוי לסטות מכללי הפרוצדורה, כאשר הדבר דרוש לשם עשיית צדק ואינו פוגע בבעל הדין האחר" (רע"א 4038/09 ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר ג'ורג' – מ.א.ר בע"מ ([פורסם בנבו], 19.7.2009)). לא כדאי להגיע למצב בו ההליך המשפטי מקבל "צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק" ( ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד א 5, 18 (1948)).

18. לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי אף שהמועד בו מוגשת הבקשה אינו מתיישב עם עקרונות דיונים ראויים, אין הצדקה לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף בשל מחדל פרוצדורלי זה, במיוח ד כשמדובר באיחור של יומיים בלבד ו כשסיכויי הערעור טובים מאוד.

עיקול נכסי העיזבון/המסגרת המשפטית
19. עניינים של ירושה אמורים להתברר במסגרת הדינים וסדרי דין החלים לגבי ירושה. כך הוצגה שאלה זו ע"י המלומד כב' השופט ד. בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל - הליכים והלכות", מהדורה שביעית, בעמ' 666 :
" מה דינו של חייב שנפלה בחלקו ירושה, והוא איננו משלם לנושיו? האם רשאי זוכה או כונס נכסים לפעול על פי הוראות סעיף 34 (ב) לחוק ההוצאה לפועל כדי להעביר על שמו של חייב נכסי מקרקעין הכלולים בעזבון, עוד לפני שניתן לטובתו צו ירושה? התשובה לשאלה זו היא שלילית. ההלכה הפסוקה קבעה כי אין לברר עניינים של ירושה במסגרת תביעה לפי סעיף 34 (ב), מכיוון שעל עניינים אלה להתברר לפי הדינים וסדרי הדין החלים לגבי ירושה. במותו של אדם עובר עזבונו ליורשיו. אולם כל עוד לא חולק העזבון, זכאי היורש לחלק בעזבון ולא לנכסים מסוימים בו. "( ההדגשה שלי ס"י)

20. יפים בהקשר זה גם הדברים הקולעים שנאמרו בע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' גלבוע, בעמ' 641, שם נקבע כי:
"אין לברר ענייני ירושה במסגרת תביעה לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל. על ענייני ירושה להתברר על פי הדינים וסדרי הדין החלים לגבי ירושה. אכן, במותו של אדם עובר עיזבונו ליורשיו. אולם כל עוד לא חולק העיזבון, זכאי יורש לחלק בעיזבון ולא לנכסים מסוימים (ראה, למשל, ע"א 570/70 ח' חי ואח' נ' יוסף כהן ואח', פ"ד כה (2) 339], בעמ' 343). לאחר מות המוריש, וכל עוד לא חולק העיזבון, רשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון (סעיף 7 (א) לחוק הירושה). אך עיקול כאמור אינו מקנה זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העיזבון (סעיף 7 (ג)), וזכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה ניתנת לעיקול, כל עוד לא חולק העיזבון (סעיף 7 (ד); והשוהו לדין שקדם ל חוק הירושה ע"א 239/65 רוט נ' מנהל עזבון צבי ברייער ואח', פ"ד כ (3) 85], בעמ' 92-91). משמע, המדובר 'בעיקול של זכות שטרם באה לעולם, דהיינו זכות היורש בנכס אחרי חלוקת העזבון' ( ע"א 834/75 זיק נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1) 662], בעמ' 665; ראה גם ע"א 314/79 שליין ואח' נ' עו"ד ברק, מנהל עזבון המנוחה בטי שינגוט ואח', פ"ד לה(3) 225], 234)"." ( ההדגשה שלי ס"י)

21. באשר להליך שנועד להביא לידיעת הציבור דבר מותו של אדם וקיומו של טוען לזכות בעיזבון נאמר ע"י כב' השופט ד. בר אופיר שם, בעמ' 666, 667 :
"לצורך בירור זהותם וחלקם של יורשים או של יורש יחיד (סעיף 145 לחוק הירושה) נקבע הליך מסודר אשר נועד להביא לידיעת הציבור, על דרך של פרסום ברבים, דבר מותו של אדם וקיומו של טוען לזכות בעיזבון (סעיפים 66, 67 לחוק הנ"ל). הפנייה אל בית המשפט המחוזי לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל איננה משיגה מטרה זו של פרסום ברבים, ומתן הזדמנות לכל המעוניינים להגיש התנגדויות. ולכן אין תועלת בתצהיר המוגש מטעם הזוכה בדבר היותו של החייב יורש יחיד. ואפילו הייתה הודאה מצד החייב כי הוא היורש היחיד של המנוח, אין די בכך. ייתכן שקיימים טוענים נוספים לעזבון, יורשים על פי דין או יורשים על פי צוואה. וייתכן גם שלמוריש היו נושים, וגם לאלה יש כמובן אינטרס לדעת על העזבון ולתבוע סילוק החובות מן העזבון"

22. ועוד, בעמ' 667:
" המסקנה היא כי לא ניתן לפעול, במקרה זה, בתחום דיני ההוצאה לפועל אלא על פי דיני הירושה. ולכאורה אין מניעה לכך שהנושה יפעיל את המנגנון של דיני הירושה, ויפעל לחלוקת העזבון בין היורשים לטובת היורש- החייב באמצעות מנהל העזבון. דברים אלה אמורים כאשר נושה של היורש או היורשים סבור כי היורש- החייב מסרב להפעיל את המנגנון האמור כדי לסכל את מימוש החוב".( ההדגשה שלי ס"י)

23. יפים לענייננו גם דברי כב' השופט יוסף בן-חמו בת"א (עפ') 2894-06 עלי סולימאן נ' סארי שיבלי (פורסם בנבו) ניתן 2.7.2008:
"לאחרונה, ניתן פס"ד בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (תע (ת"א) 109860/07, פלוני נגד אלמוני, פסק דין מיום 20.3.08) כי כל עוד לא חולק העיזבון זכאי היורש לחלק בעיזבון ולא לנכס מסוים, ואזי רשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון מכוח סעיף 7(א) לחוק הירושה. עיקול כזה אינו מקנה זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העיזבון, וזכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה ניתנת לעיקול כל עוד לא חולק העיזבון.
בהתאם, על פי סעיף 34(א) לחוק ההוצאה לפועל, ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך לעקל את חלקו של החייב בעיזבון אביו, בטרם הוצא צו ירושה וחולק העיזבון, משום שאין עדיין ליורש – חייב זכות בנכס ספציפי, אלא רק חלק בכלל העיזבון ורק בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לעקל את חלקו של יורש בעיזבון." ( ההדגשה שלי ס"י)

מן הכלל אל הפרט
24. כל עוד לא הוכרה ולא הוגדרה זכותו של אדם כיורש בעיזבון מסוים, לא ניתן לעקל את נכסי העיזבון או חלק מהם.
בענייננו, לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים שהעיזבון טרם חולק ע"י מנהל העיזבון. משכך, ומשלא הוגדרה זכותם של היורשים בעיזבון, לא הייתה סמכות בדין לרשמת ההוצאה לפועל להורות על עיקול נכסי העיזבון.

25. הצדדים הסתפקו בצירוף החלטת צו קיום הצוואה בלבד ולא טרחו לצרף את הצוואה עצמה המעידה על שמות יורשי המנוחה ז"ל ואופן חלוקת העיזבון. משכך, אין בידי לקבוע ממצאים כלשהם בעניין זה או לדעת מי מהצדדים נמנה להיות יורש ע"פ צוואה מעיזבון המנוחה ז"ל.
הנחתי כי החייבים ( ובכללם המבקש) נמנים עם היורשים על פי הצוואה.

26. כזכור, בתאריך 22.1.2007 מונה המבקש, על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה למנהל העיזבון בהתאם לצוואת המנוחה ז"ל.
אומנם, עד היום עיזבון המנוחה ז"ל טרם חולק בין היורשים, אולם, אין לזקוף עובדה זו לחובת המבקש. הרי במשך כל התקופה , מיום מינויו , המשיבים לא טרחו להגיש כל בקשה להחליפו או לפטרו מתפקידו כמנהל העיזבון, ולא הועלתה מטעמם כל טענה או טרוניה שיש בה ל הטיל דופי בו כמנהל העיזבון, ולערער את יושרו בניהול העיזבון.

27. הוראת סעיף 92 (ב) לחוק הירושה מעניקה לכל מי שמעוניין בדבר להגיש בקשה לפטר מנהל העיזבון אם לא מילא תפקידו כראוי:
"(א) ...
(ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו."

משכך, וככל שהמשיבים סבורים, כי המבקש מסרב לחלק נכסי העיזבון במטרה לסכל את מימוש החוב, פתוחה בפניהם הדרך, בגדר "מי שמעוניין בדבר" לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה למתן הוראות ו/או בבקשה לפטר מנהל העיזבון ולמנות מנהל עיזבון חלופי שידאג לחלוקת העיזבון תוך זמן סביר.
לא כך פעלו המשיבים, ובין לבין אף הוארכה כהונת המבקש כמנהל העזבון על-פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 3.3.2014 .

28. דברים ברוח זו נאמרו בע"א 329/67 בלומה כהן-רייך (הולצמן) נ' שלמה אייגר, פ''ד כב (1) 091, בעמ' .93 אגב דיון בסעיף 92(ב) ל חוק הירושה הנ"ל.
במקרה האמור החזיק הנושה בפסק דין כספי נגד אלמנת המוריש, שהייתה גם מנהלת עיזבונו, ואשר נמנעה במשך שלוש שנים ממימוש העיזבון ומחלוקתו בין היורשים, וכפועל יוצא מכך השהתה הפרדת חלקה שלה בעיזבון.
השופט ח' כהן קבע, כי הנושה הוא בגדר מי ש"מעוניין בדבר" לצורך סעיף 92(ב) לחוק הירושה, שכן עניינו בכך שהאלמנה תמלא חובתה (לפי סעיף 82 לחוק הירושה) לחלק את העיזבון, וכי בידיו למנות כונס נכסים, אשר "יצטרך תחילה לפנות אליה (אל מנהלת העיזבון) ולהמריצה שתעשה כחובתה ותמלא תפקידיה. ורק אם היא לא תרצה או לא תוכל, תוך זמן סביר, לעשות כן, יוכל לפנות לבית-המשפט, אם בבקשה למתן הוראות למנהלת העיזבון, ואם בבקשה להעבירה מכהונתה, ואם בהליכים ישירים לחלוקת העיזבון בין היורשים" (שם, בעמ' 94).

29. לאור המקובץ, הגעתי לכלל מסקנה, כי החלטת כב' הרשמת בהטילה עיקול ברישום על המקרקעין הרשומים על שם העיזבון , שטרם חולק, ניתנה שלא כדין ובחוסר סמכות , ולפיכך דינה להתבטל.
כאמור לעיל, כב' הרשמת אינה מוסמכת לעקל חלקם של המשיבים בעיזבון המנוחה ז"ל, בטרם חולק העיזבון, משום שאין עדיין למשיבים זכות (ככל שיוכח שיש זכות) בנכס ספציפי, אלא רק חלק בלתי מסויים בכלל העיזבון.

30. זאת ועוד, צודק ב"כ המבקש בטענתו כי הטלת העיקול על עיזבון המנוחה ז"ל יש בו משום העדפה אסורה לנושי המשיבים על פני נושים אחרים של העיזבון שטרם סולק חובם.
ודוק, מחובת מנהל העיזבון תחילה לפרוע חובות העיזבון לנושיו ולאחר מכן לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים לפי צו ירושה או צוואה מקוימת. כידוע, חלוקת העיזבון בין היורשים מתבצעת רק "אחרי סילוקם של חובות העיזבון" ( סעיפי 104 ו- 107 ל חוק הירושה, תשכ"ה - 1965).

ועוד, הוראת סעיף 82 לחוק הירושה מחייבת מנהל העיזבון לחלק יתרת העיזבון בין היורשים:
"מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת." ( ההדגשה שלי ס"י)

סוף דבר
31. הערעור מתקבל, באופן שהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 28.1.2014 תבוטל. והעיקול שנרשם על נכסי עיזבון המנוחה ג'ורג'ית לחאם ת.ז. XXXXXX883, אצל רשם המקרקעין יוסר.
המשיבים יישאו בהוצאות משפט המבקש, בסכום של 6,000 ₪ (כולל מע"מ), וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין , שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

5129371
54678313
המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.