הדפסה

לוי נ' לא קאסה עיצובים

בפני
כבוד ה שופט בן שלו

תובעת

ריקי רבקה לוי

נגד

נתבעת

ועקנין דיזיין לה קאסה עיצובים

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 20,000 ₪ הנסובה על עסקה לרכש ספה פינתית (להלן גם: "הספה" או "הממכר", לפי העניין) ומזרן שהתבצעה ביום 22.12.14. אין מחלוקת שהסלון נרכש בתמורה לסך כולל של 6,000 ₪ ואילו המזרן נרכש בתמורה לסך 500 ₪. בתנאי ההזמנה צוין כי האספקה תבוצע תוך 30 ימי עסקים ואין מחלוקת, כך נראה, כי תמורת הממכר שולמה (ראו פסקה 19 לכתב ההגנה). עוד סוכם על תשלום סך 450 ₪ בתמורה להובלה.

התביעה נסובה על העסקה לרכש הספה, ולא על המזרן. תמצית טענות התובעת, נסובה על עיכוב נטען באספקתו, ובעיקר כך נראה על פגמים רבים שהתגלו בו בימים שלאחר שסופק, בהם דהיית צבע התפרים משחור ללבן, אי התאמה בצבע שהוזמן לזה שהתקבל והתעקמות רגלי הספה שנשברו כך שבבוקר שלמחרת האספקה "נחתה" הספה לדברי התובעת על הרצפה (עמ' 2 לפרוטוקול). בנוסף טוענת התובעת כי צבע הספה דהה והוא "אפרפר", במקום הצבע השחור שהוזמן (עמ' 2 לפרוטוקול). עוד מלינה התובעת כנגד תגובותיהם המשתלחות, לפי הנטען, של נציגי הנתבעת עת יצרה עימם קשר להלין על הפגמים דלעיל.

הנתבעת טוענת כי התובעת חתמה על שביעות רצון מן הממכר עת סופק לה, אולם באותה נשימה טוענת כי נציג שירות מטעמה תיקן את הליקוי הנטען בדבר רגל הספה המעוקמת, ללא תוספת תשלום ואף מלינה כנגד גובה הפיצוי שנדרש בשים לב לשווי העסקה.

התקיים דיון במהלכו לא הגיעו הצדדים לכלל הבנות. הואיל והתובעת צירפה תצלומים לכתב התביעה שלא נסרקו בצבע, ניתנה לה שהות לצרפם מחדש בצירוף העתק לנתבעת, וניתנה שהות לנתבעת להגיב לתצלומים אלה בטרם מתן פסק דין. עד עתה, חרף התראות מספר שניתנו לנתבעת, לא ניתנה כל תגובה לתצלומים אלה ולפיכך הגיעה העת ליתן פסק דין.

שמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ושוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בעיקרה בגדרים שיובהרו להלן, הגם שאין מקום לפסיקת שיעור הפיצוי שהתבקש.

מסגרת התובענה בעיקרה חוזית, ומכאן נשאלת השאלה האם הפרה הנתבעת את ההסכם בין הצדדים בכל הקשור לממכר ולאספקתו. התרופה, ככל שאמנם מתברר כי ההסכם הופר, שעה שפיצוי כספי נתבע, כרוכה בביטול ההסכם, השבה ופיצויים (השוו: סימנים ב' ו- ג' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970).

אף מבלי להידרש לטענות האינצידנטליות של התובעת בדבר עצם האספקה ומועדה והתנהלותם הנטענת של נציגי הנתבעת, די לעיין בתצלומים שצירפה התובעת על מנת להבהיר כי הספה שסופקה היתה פגומה ובעיקרה לא התאימה למוצר שהוזמן.

מן התצלומים ניתן לראות, בין היתר: תפר שנפרם בתחתית הספה ; קרעים בתפרים ובעור הספה בעקבות תיקון רגל הספה על ידי נציגי הנתבעת ; תפרים לבנים חרף הזמנתם של תפרים שחורים (ראו בנספח א' לכתב ההגנה) ; רווחים בנקודות החיבור משמאל וימין לפינות. עוד נחזה גוון בהיר יותר מן הגוון השחור שלפי הנטען הוזמן. גם לו אניח כי נעשה שימוש במבזק ובתאורה מכוונת בעת ביצוע התצלומים, ניכר בבירור כי צבע הספה בהיר יותר מן הצבע השחור העז שפרסמה הנתבעת.

גרסתה של המבקשת היתה מהימנה בעיני ולא שוכנעתי כי ביקשה להציג תמונה עובדתית בלתי מדוייקת בכל הנוגע לליקויים בספה ולמועד גילויים. העובדה שלא ביקשה לתבוע דבר עבור המזרן שסופק אף היא מחזקת את התרשמותי שלא ביקשה אלא לתבוע בגין הפגמים בספה. הנתבעת, שנזדמן לה לבדוק את הספה עת התבקש תיקונה, לא הזימה את טענות התובעת. הנתבעת מאשרת כי ביום 19.2.15 הגיע נציג שירות לבית הנתבעת "ותיקן את הליקוי ללא כל תוספת תשלום" (פסקה 11 לכתב ההגנה). אלא שאותו נציג שירות לא התייצב למתן עדות, לא התבקשה עדותו, ומצב הספה עת תוקנה אף לא תועד על ידי הנתבעת. גם נציג הנתבעת שהתייצב לדיון לא יכול היה ליתן פרטים קונקרטיים ממקור ראשון בדבר ההתנהלות למול התובעת. בנסיבות אלה, אין לנתבעת להלין אלא על עצמה [באשר לנפקות הראייתית של הימנעות מהבאת ראייה רלוונטית, השוו: ע"א 989/03 א' חטר ישי נ' חיננזון פ"ד נט 4 (796) 807-808 וכן ע"א 4226-05 בנק אגוד לישראל נא סאטא תק-על 2006(1), 991].

זאת ועוד. בעצם הודיית הנתבעת כי היה בספה ליקוי שתוקן לשיטתה (הגם שלא לשביעות רצון התובעת, כפי שעולה גם מהתצלומים), יש כדי לחזק הלכה למעשה את גרסת התובעת. זאת במיוחד במיוחד עת הודיית הנתבעת לעניין הליקוי היתה לאקונית ולא הבהירה כל עיקר במה יתר טענותיה של התובעת לא היו מדוייקות.

אולם אם לא בכך סגי, הרי שדי בכך שצבע התפרים שונה בתכלית (לבן) מצבע התפרים שהוזמנו (שחור), כדי להוביל למסקנה כי הנתבעת הפרה את הסכם המכר לעניין הספה במכלול הליקויים ואי ההתאמות שפורטו לעיל. כפועל יוצא, דין העסקה לממכר הספה להתבטל וכך אני מורה (השוו: סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970.

בנסיבות אלה זכאית התובעת לסעד של ביטול העסקה באופן שהספה עצמה תושב לנתבעת והנתבעת תשיב לתובעת את סכום הממכר, כערכו דהיום. הואיל ולצד הספה בוצעה גם הובלת מזרון, איני מורה על השבת מלוא סכום ההובלה, כי אם סך של 300 ₪ בלבד מתוך סכום ההובלה הכולל, וזאת על דרך האומדנא.

באשר ליתרת סכום התביעה, התובעת איננה זכאית למלוא יתרת הסכום שתבעה, ללא כל פירוט, באופן שחורג באופן בלתי מידתי משווי העסקה ומבלי שהוכיחה נזק קונקרטי שנגרם לה בפועל. נכון אני להניח שנגרמה לתובעת עגמת נפש גלל מכלול ההתנהלות סביב עסקת הממכר, והואיל ועסקינן בנזק בלתי ממוני אני אומד אותו בנסיבות העניין על סך כולל של 1,500 ₪. לכך יש להוסיף את הוצאות התובעת גלל ההליך שלפני אשר יש לאמדן בסך כולל של 500 ₪.

מכלל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

1. הנתבעת תתייצב אצל התובעת, תפרק בזהירות המתחייבת ותיטול לחזקתה את הספה וזאת בתוך 30 יום מעת המצאת פסק הדין לידיה. ככל שלא תעשה כן הנתבעת, בחלוף המועד שנקצב יראו אותה כמי שוויתרה על השבת הממכר לידיה.

2. לצד זאת, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 6,300 ₪ בגין ביטול הסכם המכר לעניין הספה וחלקה
היחסי של הובלת הספה, כאשר הסכום האמור נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד עתה. התשלום יבוצע תוך 30 יום מעת המצאת פסק הדין לידי הנתבעת.

3. עוד תשלם הנתבעת לתובעת בגין עגמת הנפש, הוצאותיה והנזק הבלתי ממוני שנגרם לה סך כולל של 2,000 ₪. גם תשלום זה יבוצע תוך 30 יום מעת המצאת פסק הדין לידי הנתבעת.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מעת המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ו, 03 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.