הדפסה

לוי נ' בזק בינלאומי בע"מ

מספר בקשה:7
בפני
כבוד ה שופטת ריקי שמולביץ

מבקשים

יעקב לוי

נגד

משיבים

  1. בזק בינלאומי בע"מ
  2. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה

החלטה
(בקשה לפטור מתשלום אגרה)

רקע
לפני בקשת התובע לפטור מתשלום אגרה.
התביעה הוגשה על סך של 50,000,000 ₪ בגין טענות לרשלנות מצד בזק בינלאומי במחיקת תיקיית גיבוי בענן לקבצי המבקש שהייתה מצויה בשרתיה במסגרת שירות " Private Backup"
לטענת המבקש תיקיית הגיבוי כללה עבודה רבת שנים על פטנטים ורעיונות שהגה בתחום המזון והאווירונאוטיקה וכן תמונות וידאו ומסמכי ילדות של התובע ומשפחתו.
לטענת התובע כמפורט בכתב התביעה כאשר נכנס לתיקיית הגיבוי ביום 15.3.2015 גילה להפתעתו כי מלוא המידע בהיקף של 40 GB נעלם מתא הגיבוי.
לאחר פניות רבות הצליחה בזק בינלאומי לשחזר רק 5 GB מהמידע. מידע רב ויקר ערך של התובע נעלם.

תמצית טענות הצדדים
המבקש
המבקש בשנות השישים לחייו, אינו בקו הבריאות. המבקש מוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה בשיעור של 100% וזכאי לקצבת נכות בסך של 2,600 ₪.
לטענת המבקש הסכום האמור אינו מספיק לו לצרכי מחיה בסיסיים, יש לו חובות רבים שבגינם נפתחו נגדו הליכי הוצל"פ.
לטענת המבקש אין לו הכנסות נוספות ואין לו חסכונות או נכסים שבאמצעותם יכול הוא לשלם האגרה.
הנכס היחיד הוא מחסן בשטח של 19.5 מ"ר שקיבל המבקש בירושה ובו הוא מתגורר.

היועץ המשפטי לממשלה
היועץ המשפטי מתנגד לבקשה לנוכח סכום התביעה המופרז ומכיוון שלטענתו המבקש לא הציג תמונה עובדתית מלאה וכנה בדבר מצבו הכלכלי.
מעיון בתדפיס חשבון העו"ש של המבקש עולה כי מופקדים לו סכומים בין 1,000 – 4,000 ₪ במזומן שמקורם אינו ידוע. חלק מההפקדות בוצעו על ידי דבורה מרים דואן , שלא ברור הקשר שלה למבקש.
המבקש צירף לבקשתו צוואה אשר עולה ממנה כי היא צוואה המשלימה צוואה ראשונה. הצוואה הראשונה לא צורפה ולא ידוע האם צוו במסגרתה למבקש נכסים או זכויות נוספות. הגב' דואן חתומה כעדה על הצוואה. היועץ המשפטי טען כי קיימת אפשרות שגב' זו משמשת נאמנת לנכסי העזבון לפי הצוואה הראשונה דבר המסביר הפקדות הכספים על ידיה לחשבון המבקש.
המבקש צריף תדפיס חשבון עו"ש בגין 3 חודשים בלבד ולא 6 כנדרש.
ביום 5.6.2015 ניתנה למבקש הלוואה בסך 90,000 ₪. המבקש לא נתן הסבר על סמך אלו בטחונות ניתנה הלוואה בסכום האמור.
בנוסף טען היועץ המשפטי לממשלה, כי סכום התביעה שרירותי ומופרך והתביעה אינה כוללת ביסוס עובדתי או משפטי שלו. לפיכך, המבקש לא הוכיח עילת תביעה ביחס לסכום זה.

המשיבה - בזק בינלאומי
לטענת בזק בינלאומי המבקש ביקש לבטל את שירות הגיבוי בטענה שאינו עושה בו שימוש בעת שהצטרף לחבילת " בנדל" ורק בעקבות זאת הופסק הגיבוי. בהתאם לתנאי השירות, עם ביטול שירות הגיבוי הייתה בזק בינלאומי רשאית למחוק תיקיית התובע. בזק תמכה טענתה האמורה בהקלטת השיחה עם התובע אשר במסגרתה ביקש לבטל השירות.
עוד נטען כי מדובר בתביעה בלתי מבוססת. התובע המתאר עצמו חסר כל, טוען כי היו ברשותו פטנטים יקרי ערך ובהם פטנט שאילו היה נבנה על פיו אב טיפוס " היה ללא כל ספק מציב את מדינת ישראל כצבא החזק ביותר בתבל", הגרסה האמורה מתוארת על ידי בזק בינלאומי כלקוחה מעולם הפנטזיות. לתובע היו לכל היותר רעיונות שניתן לשחזרם בקלות.
סכום התביעה מופרך מוגזם ובלתי מבוסס.
עוד נטען כי גם אם מחקה בזק בינלאומי תיקיית הגיבוי בענן, הדבר אינו מביא למחיקת הקבצים ממחשבו האישי של המבקש. ככל שהקבצים אבדו, היה זה בשל מחיקתם על ידי המבקש. בנוסף, המידע בדבר פטנטים שהמבקש פעל לרישומם נמצא בידי צדדי ג'.
עוד נטען כי המבקש לא הוכיח ניסיון להיעזר בקרוביו לשם עמידה בתשלומי האגרה.

תשובת המבקש
בתשובת המבקש התייחס הוא לשיחה המוקלטת שלפיה לכאורה ביקש לבטל שירות הגיבוי והסביר כי באותה שיחה בירר עם הנציגה אפשרות הפחתת החיוב החודשי וחיובי יתר בחשבון. לא הוסכם בצורה מפורשת על מחיקת קבציו ותיקיית הגיבוי. המבקש לא הבין כי ניתנת הסכמתו לכך והדברים לא נאמרו במפורש. תיבת הגיבוי הייתה בשימוש נרחב על ידי המבקש והיא הוגדלה מ-5GB ל-50GB. המבקש לא היה נושא בעלויות אלו אילולא הייתה תיבת הגיבוי בשימוש. התנהלות המשיבה לאחר המחיקה והתנצלות נציגיה (שלא טענו כי המחיקה בוצעה בהתאם להוראת המבקש), ניסיונם לשחזר הקבצים והצעת פיצוי למבקש מלמדים כי המשיבה סברה כי המחיקה הייתה ברשלנות ולא בהתאם להוראת המבקש. המשיבה לא שלחה למבקש הודעה בדואר אלקטרוני על ביטול השירות, כפי שעשתה ביחס לשינויים אחרים בשירות.
במחשבו של המבקש נשמרו ראשי פרקים פרטים טכניים ושטחיים בלבד. את עיקר הסוד שמר בתיקיית הגיבוי בענן כדי לשמור על סודיות הקבצים.
בעניין הצוואה הבהיר המבקש כי בצוואה הראשונה ציוותה אמו את כל רכושה למבקש ולאחיו בחלקים שווים . בצוואה השנייה ציוותה המחסן למבקש.
עובר לפטירתה הייתה אמו דיירת מוגנת. לאחר מותה המשיך המבקש להשתמש בדירה. במסגרת הסכם פשרה נדרש המבקש לשלם לבעל הדירה דמי שימוש. לצורך כך עשה המבקש שימוש במלוא כספי הירושה שקיבל וכן נטל הלוואה בסך של 90,000 ₪. ההלוואה ניתנה למבקש כנגד שני ערבים.
הגב' דואן מסייעת למבקש מעת לעת במתן הלוואות המופקדות לחשבונו וזאת על רקע קרבתה לאמו של המבקש ויחסי החברות שנרקמו בין הצדדים.
הפקדות המזומן הנוספות לחשבון המבקש נעשות על ידי המבקש באמצעות משיכות מאותו חשבון. המבקש מושך מזומן באמצעות כרטיס האשראי המחויב בהמשך החודש וכך מתאפשר לו להתקיים עד להפקדת הקצבה. את הכספים הוא מפקיד לאחר מכן חזרה בחשבון.

המסגרת הנורמטיבית
בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט ( אגרות) התשס"ז - 2007 ( להלן: "התקנות") בבואו להחליט בבקשה לפטור מתשלום אגרה, על בית המשפט לבחון שניים; האם אין ביכולתו של התובע לשלם אגרת ההליך והאם מגלה ההליך עילה.
התנאים של היעדר יכולת כלכלית וקיום עילה שבתקנה 14 לתקנות הם תנאים מצטברים, ודי כי המבקש אינו ממלא אחר אחד מהם כדי להביא לדחיית בקשתו.
עוד נקבע, כי חובה על מבקש הפטור לחשוף בפני בית המשפט כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי וכי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ ר' לדוגמא: רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח'].
כאמור, אין די בהוכחת היעדר יכולת כלכלית לשלם האגרה כשלעצמה כדי לזכות בפטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' ( פורסם בנבו, 16.7.91)]:
"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".
לעומת זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן [ המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675].
למימוש תכלית זו כבר נקבע כי
"... סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה. תשלום אגרת בית המשפט מהווה מחסום בפני תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. נקבע, כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, ינתן הפטור רק עד הסכום הריאלי של התביעה: האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שהתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין הגדלת סכום התביעה ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחוייב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי הסעד הנדרש..."
5107/00 (בש"א ( חי) חאנטולי יונס נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (2001)).
כידוע, סכום התביעה הוא חלק מעילת התביעה וכאשר סכום התביעה משולל יסוד עובדתי או משפטי, לא ניתן לקבוע כי התביעה מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו מפי כב' הש' רובינשטיין ברע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה (2007):
"ואולם, כפי שכבר צוין בהחלטות שיפוטיות שונות, שעה שעסקינן בסכומים גבוהים מעין אלה, שעל פניהם נראים גבוהים עד מאוד, על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה בפטור מאגרה, ויש להטוות את הסכום כחלק ממכלול הערכת העילה. עוד בשכבר הימים נדרש לכך בית משפט זה (המ' 502/59 בנין וביצוע נ' קסתיאל, פ"ד יד 675). כדברי המלומד ש' לוין – פרוצדורה אזרחית, סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט 11-10 "... לו היה התובע בעל אמצעים, הוא לא היה מסכן את כספו על-ידי הגשת תובענה חסרת סיכוי, אך אם ההליך מוגש חינם, מה איכפת לו להגיש תובענה חסרת שחר או ל'נפח' את תביעתו...?".
נמצאנו למדים כי הביטוי " נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה" המהווה את אחד התנאים למתן פטור לפי תקנה 14( ג)לתקנות האגרות, כולל את הערכת היחס בין עצם קיומה של עילת תביעה לבין סיכוייה.

הכרעה
החלטה זו אינה המסגרת המתאימה להכריע במחלוקת העובדתית ביחס לשיחת ביטול שירות הגיבוי, והאם הוצג למבקש מצג שלפיו יכול היה להבין שתיבת הגיבוי תימחק אם לאו.
עם זאת יוער, כי מנספח ב לכתב התביעה לא עולה כי המבקש השתמש בפועל בתיבת הגיבוי וזאת בניגוד לטענתו. המבקש הוקלט אומר כי אינו עושה שימוש בפועל בשירות ולכן מסכים הוא להפסקתו. על פני הדברים, בנסיבות אלו צפוי לעמוד בפני המבקש אתגר להוכיח טענתיו כמפורט בתביעתו.
בכל מקרה, לא ניתן להסיק מכך שכתב התביעה אינו מגלה כל עילה במידה המונעת מהמבקש קבלת פטור מתשלום אגרה אם וככל שהיה מבסס כדבעי הסכום הנתבע. המבקש תיאר בתביעתו המצאות י ישומיות רבות שלטענתו שקד עליהן וטען לרשלנות המשיבה במחיקת קבצים ביחס להמצאות אלו ולמחיקת קבצים אישיים שונים שלא בהתאם לבקשתו .
המבקש הגיש תביעה על סך של 50,000,000 ₪. אם וככל שקיים ערך מסחרי או ערך רגשי לקבצים האמורים, המבקש לא ביססם. כפי שנדרשו למבקש מספר עשורים לפיתוח וגיבוש הרעיונות אין זה בלתי סביר שיידרשו לו עשורים נוספים כדי להפוך הרעיונות האמורים לבעלי ערך כלכלי מוגן. מהתשובה לתגובה עולה כי המבקש נתקל בקשיים בלתי מבוטלים לממש באופן מסחרי את רעיונותיו ולגייס משקיעים. גם אם היה עולה בידי המבקש לגייס משקיעים, ספק רב אם היה עולה בידו לגייס הסכומים הנטענים ולהפיק מ הרעיונות הסכומים הנתבעים.
סכום התביעה האמור חריג גם בתביעות שבהן הוכחה כבר אפשרות יישום ההמצאות. ספק בעיני אם המבקש היה נוקב בסכום האמור בתביעתו אלמלא הגיש הבקשה לפטור מאגרה.
אין בתביעה ביסוס כלשהו לסכום הנתבע. באותה מידה יכול היה התובע לנקוב בסכום כפול מזה שתבע ( לטענת המבקש אכן נזקיו גדולים יותר מהסכום האמור), או בסכום קטן בהרבה. בכל מקרה, כתב התביעה אינו מבסס הקשר הסיבתי בין טענות התובע לבין הסכום הנתבע.
התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מאפשר לו לשלם האגרה בגין הסכום הנתבע וכי מצבו הכלכלי אינו מהמשופרים. עם זאת הוכח כי למבקש יכולת לגייס סכומים משמעותיים מהבנק (ההלוואה בסך של 90,000 ₪).
בנסיבות האמורות שבהן הוגשה תביעה בסכום מופרז בלתי מבוסס ובהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש אני דוחה הבקשה לפטור מאגרה בסכום המבוקש וקובעת כך:
המבקש יהיה פטור מתשלום אגרה בגין תביעתו עד לסך של 75,000 ₪.
בגין כל סכום שמעל סכום זה ועד לסכום תביעה כולל של 1,075,000 ₪ ישלם המבקש תשלום ראשון על חשבון האגרה בשיעור של 0.25% מהסכום הנתבע ( במקום 1.25%) ומחצית שניה של האגרה בשיעור של 0.25% גם כן ( במקום 1.25%).
בגין סכומים העולים על 1,075,000 ₪ ישלם המבקש אגרה בשיעורה הרגיל כקבוע בתקנות.
לאור האמור יודיע המבקש תוך 14 ימים האם עומד הוא על תביעתו ועל איזה סכום מבקש הוא להעמיד התביעה.
משימה למתן החלטה בהתאם.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ו, 12 אוקטובר 2015, בסמכותי כרשמת, בהעדר הצדדים.