הדפסה

לוין ואח' נ' נציגות הבית המשותף רח' נורית 57, חיפה ואח'

לפני השופט יצחק כהן, סגן נשיא

המערערים

  1. אהד לוין
  2. רויטל לוין

נגד

המשיבים

  1. נציגות הבית המשותף רח' נורית 57, חיפה
  2. יונה מזור
  3. עטרה מזור
  4. איריס צפורה ברלה
  5. דוד ברלה
  6. סנדו אלכסאנדר אלכס ווייסמאן
  7. מיכאל כהן
  8. אנט כהן
  9. אסתר רבקה בן בסט
  10. אורי בן בסט

פסק דין

1. ערעור על פסק דינה של כב' המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה (הגב' יעל ליבוביץ), מתאריך 30.6.2014 בתיק מס' 20/13.

2. אציין, כי במהלך שמיעת טענות באי כוח הצדדים, בדיון שהתקיים בתאריך 5.2.2015, התברר לי, כי מתיק הערכאה קמא נשמטו מספר מסמכים חשובים. כך למשל, חסרים מספר פרוטוקולים, ובמיוחד מצאתי כי חסר הפרוטוקול הישיבה שהתקיימה בתאריך 19.3.2014, במהלכה נשמעו חקירות המומחים מר צבי צ'רבינסקי מטעם המערערים, ומר גבריאל דרך מטעם המשיבים . אף את חוות דעתו של מר דרך לא מצאתי בתיק הערכאה קמא.

אמנם, חלק מהמסמכים החסרים צורפו לתיק המוצגים מטעם המשיבים, אך תיק המוצגים הוגש יום אחד לפני מועד הדיון (בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984), והגיעו לשולחני רק לאחר שהדיון במעמד הצדדים כבר הסתיים.

עתה, משכל החומר הדרוש מונח לפני, הנני בא לדון בגופם של דברים.

3. המערערים והמשיבים הם בעלי דירות בבית המשותף המצוי ברח' נורית 57 בחיפה.

בתביעה שהגישו המערערים לכב' המפקחת על רישום המקרקעין, עתרו המערערים לחייב את המשיבים לשלם להם סך 24,306 ₪, המהווה חלקם היחסי של המשיבים בעבודות תיקון שבוצעו על ידי המערערים בחניית הבית, המשותפת לכולם, בשל נזקי רטיבות שנתגלו בה.

4. בכתב התביעה טענו המערערים, כי נחיצות התיקון הי יתה ברורה וידועה לכל בעלי הדירות בבניין, וזאת לאור הסדקים שהתגלו בתקרת החניה, המצויה מתחת לגינה הצמודה לדירת המערערים. לטענת המערערים, תיקון הסדקים בתקרת החניה היא עניינה של נציגות הבית, אך חרף העובדה שבאסיפה כללית שהתקיימה , בה הוסכם על הכ ול שיש לבצע את התיקון, החליטו מספר בעלי דירות לחזור בהם מהסכמתם. המערערים מוסיפים, כי לאור חוות דעת של מומחה מטעמם, המהנדס מר צבי צ'רבינסקי, היה צורך לבצע התיקון באופן מיידי, וזאת משום שאי ביצוע התיקון סיכן את המבנה, והמשיבים סירבו לקבל האחריות לבצע התיקון.

לעומת טענות המערערים טענו המשיבים, כי לא היה מקום שהמערערים יבצעו את התיקון על דעת עצמם, ולמעשה נטען, כי התיקון בוצע על דרך המחטף, וכדי למנוע מאת המשיבים להצטייד בחוות דעת מטעמם קודם לביצוע התיקון. לטענת המשיבים, הצורך בתיקון התעורר בשל פגיעה באיטום החניה בעקבות חדירת שורשי העצים שנשתלו בגינה הצמודה לדירת המערערים . על כן, לטענת המשיבים, האחריות לביצוע התיקון, רבצה כולה על כתבי המערערים.

5. המחלוקת המהותית בין הצדדים היא אפוא בשאלה, האם הסדקים בחניה המשותפת נגרמו על ידי שורשי הצמחים שנשתלו בגינת הצמודה לגינת המערערים או כתוצאה מתזוזות או שקיעות של קירות הבניין .

בפסק הדין ציינה כב' המפקחת, כי לא הייתה הכחשה, שהתיקונים בוצעו ברמה נאותה ובמחיר סביר, וכי אין עוד חדירת מים לחניון הבית. ואולם, כב' המפקחת ציינה, שהמערערים ביצעו את התיקונים ימים ספורים לאחר שקיבלו את חוות דעתו של מר צ'רבינסקי, ובכך מנעו מהמשיבים את האפשרות לבדוק את המצב על ידי מומחה מטעמם לפני שהתיקון בוצע. מר גבריאל דרך, המומחה מטעם המשיבים, בדק את המצב רק לאחר שהתיקון בוצע, והוא ציין בחוות דעתו כי "נראו סימנים לתיקונים שבוצעו במקום כולל עבודות צבע שבוצעו לאחרונה". מכיוון שכך התפתחו הדברים, נעזרה כב' המפקחת בעדויות ששמעה מפי שניים מהדיירים שהעידו לפניה, וכן נעזרה בדו"ח שערך המהנדס דניאל בן דוד, מטעם האגודה לתרבות הדיור, שבדק את הנכס "בזמן אמת" . יצויין, שבמסמך שערך מר דן דוד נכתב, כי "המסמך אינו משמש כחוות דעת מקצועית לבית המשפט ואין להגישו ככזה".

בסופו של דבר, ועל רקע הראיות שהיו לפניה, אימצה למעשה כב' המפקחת את עמדתו של המהנדס דרך, וקבעה, כי "התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה להוכיח כי מקור הליקוי היה קיים ברכוש המשותף ולא בליקוי באיטום של גינתם כפי שנטען כל ידי הנתבעים וכפי העוטלה מהקבלות על התשלומים אשר צירפו".

6. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, ובחנתי החומר שלפני, הנני סבור כי יש לדחות את הערעור.

ערעור המערערים נוגע למעשה לקביעות עובדתיות שנעשו בפסק דינה של כב' המפקחת. טענתם העיקרית של המערערים היא, שמן הצד האחד, אין ליתן לחוות דעתו של מר דרך משקל, כיוון שנערכה לאחר שהתיקון בוצע, ומן הצד השני, אין להיעזר במסמך שערך מר בן דוד, שהרי נכתב בו במפורש כי אינו משמש כחוות דעת. המסקנה המתבקשת מטענות אלה היא, שחוות דעת המומחה מטעם המערערים לא נסתרה, והאחריות לתיקונים היא חלה על כל בעלי הדירות בבניין.

ואולם, לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, אינני סבור שיש מקום להתערב בממצאיה של כב' המפקחת. ראשית אזכיר, כי מפקח על רישום מקרקעין רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט (סעיף 75 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969) . במקרה שלפני, היה על כב' המפקחת להכריע בשאלה, מה גרם לרטיבות בחניון הבית המשותף . הכרעה זו לא הייתה קלה לאור העובדה, שהמערערים הזדרזו לתקן את החניון קודם שהתאפשר למשיבים להמציא חוות דעת של מומחה מטעמם. על כן, בדין מצאה כב' המפקחת להיעזר בעדויות שנשמעו לפניה ובמסמך שערך מר בן דוד.

7. על כן, הגעתי למסקנה, שלא נפלה שגגה בפסק דינה של כב' המפקחת, שיש מקום לתק נה במסגרת ערעור זה, ודין הערעור להידחות.

8. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני דוחה את הערעור.

(ב) הנני מחייב את המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבים, ביחד ולחוד, הוצאות המשפט בערעור, כולל שכ"ט עו"ד, בסך 5,000 ₪.

(ג) ככל שהמערערים הפקידו עירבון להבטחת הוצאות הערעור, תעביר המזכירות סך 5,000 ₪ מתוך העירון למשיבים, באמצעות באת כוחם, ואת היתרה, ככל שתיוותר, תשיב למערערים באמצעות באת כוחם.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ה, 08 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.