הדפסה

לב נ' מליחי ואח'

11 יוני 2014
לפני:
כב' הרשמת דפנה חסון זכריה:

המבקשים:
(הנתבעים)
1. שלמה מליחי
2. שלמה מליחי הובלות בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד שי בייזר

-
המשיב:
(התובע)
דב (ברל) לב
ע"י ב"כ: עו"ד שי פרטוש

החלטה

1. לפני בקשה להורות על דחיית עיון במסמך אשר הנתבעים הצהירו כי מצוי ברשותם במסגרת תצהיר גילוי המסמכים, עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע.

הרקע לבקשה

2. המבקשת 2 הינה חברה להובלות והמבקש 1 הוא בעליה. התובע עבד בשירות המשיבה 2 בתפקיד נהג משאיות בתקופה שמיום 1.3.08 ועד ליום 30.9.12.

3. בין הצדדים, נתגעלה מחלוקת, בין היתר, בנוגע לביצוע שעות נוספות על ידי המשיב. במסגרת תביעתו, טען המשיב, כי עבד משך 57 חודשים 3-7 שעות נוספות ביום. המבקשים הכחישו טענה זו, וטענו כי המשיב גזל מהם דלק והשתמש באמצעים נוספים על מנת ליצור מצג שוווא כאילו עבד שעות רבות בשירות הנתבעת, שעה שעבד למעשה בהיקף משרה של
כ - 25% בלבד, וודאי שלא ביצע שעות נוספות, מעבר למשרה מלאה.

4. מהותו של המסמך שהנתבעים מבקשים לדחות את מועד גילויו, הוא דוח המעיד על ההתחשבנות החודשית בין הנתבעים לחברת טרגט מרקט בע"מ, ממנו ניתן ללמוד על היקף ההובלות אשר הנתבעים ביצעו עבורה בזמנים הרלבנטיים לתביעה.

טיעוני הצדדים

5. לטענת המבקשים, חשיפת המסמך בשלב זה של ההליך, ובטרם הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב, תאפשר למשיב לשבש את ראיותיו ולהתאים את גירסתו לראיות המשיבים.
מנגד, טען המשיב, כי המדובר במסמך רבלנטי שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים והוא עשוי לתרום לקידום ולייעול ההליך. עוד טען המשיב כי ממילא, בהתאם לתיקון 24 לחוק הגנת השכר ולפסיקה, הנטל להוכיח כי לא ביצע שעות נוספות כנטען על ידו, מוטל על כתפי המשיבים.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7. בהתאם לפסיקה, נקודת המוצא לדיון בהליך גילוי ועיון מסמכים היא גילוי הדדי מירבי ורחב של ראיות הצדדים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית וככלי לשיפור יכולת בית המשפט לחשוף את האמת. בעל דין רשאי לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'. עקרון הגילוי המירבי כולל אף את מועד הגילוי שכן גילוי נדחה מהווה אי גילוי במובן מסוים. עם זאת, כי זכות הגילוי והעיון ומועדה אינה מוחלטת ובית המשפט יאזן בינה לבין אינטרסים אחרים ויחרוג ממנה במקרים מתאימים בהם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עלול לפגוע דווקא באינטרס גילוי האמת ולהביא לשיבוש ראיות [רע"א 4249/98 שמעון סוויסה – הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, להלן: פרשת סוויסה]. אולם על מנת שהחריג לכלל בדבר גילוי מירבי לא יהפוך לכלל, הנטל רובץ על הטוען שיש לדחות את מועד הגילוי (בר"ע 33454-12-13 איגור גריבובסקי – אבי גל, ניתן ביום 27.2.14).

8. שאלת היחס בין סדרי הדיון וניהולו ובין עיתוי העיון במסמכים נדונה בפרשת סוויסה,
אשר במרכזו תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. באותה פרשה, התווה בית המשפט העליון
את העקרונות הבאים: יש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע
אחד מהם את השני במהלך המשפט בראיה לא צפויה. חריג לכלל הוא כאשר בית המשפט
סבור כי הגילוי לא ישרת מטרה זו של חקר האמת. במקרה כזה, יש להשאיר לבית
המשפט את שיקול הדעת שלא להתיר את העיון או הגילוי.ו

9. בית המשפט המחוזי עמד אף הוא על נקודת האיזון בין האינטרסים המתנגשים בבר"ע (ת"א) 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ - גולד (מיום 13.12.04), תוך יישום העקורנות שהותוו בהלכת סוויסה:

"כאמור, נקודת המוצא לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מירבי, שתכליתו לחתור לחקר האמת. בעל דין שטוען שיש לחרוג מן הכלל, עליו הנטל להסביר מדוע יהא זה צודק ויעיל שלא לאפשר לצד שכנגד לבדוק ביסודיות ולהתייחס בפירוט בגרסתו העובדתית אל המסמכים שמבוקש לדחות את העיון בהם. נסיבות מעין אלו, הוכרו, דרך כלל, בתביעות נזיקין המתנהלות נגד חברות הביטוח, במצבים שבהם התובע, שהיה נוכח בשעת האירוע נושא התביעה, מחזיק בתמונה העובדתית במלואה, ועל חברת הביטוח ללקט באמצעיה כל בדל של ראיה כדי להגיע לחקר האמת. במצבים כגון דא כדי להגיע לחקר האמת. במצבים כגון דא להפתיע את התובע, ולסתור את גרסתו העובדתית שלו. אלא, משעסקינן בתביעה כספית רגילה, שבה אוחזים הצדדים, פחות או יותר, באופן שווה במסמכים ובראיות – אין לחרוג מן הכלל, ולאפשר לצד האחד יתרון דיוני גרידא על פני הצד האחר (בר"ע (ת"א) 13882/97 בנק למסחר בע"מ ואח' נ' עמיר כהן (לא פורסם)".

10. בעניין פלוני (רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני, 15.8.2010) דן בית המשפט העליון בבקשת תובע, אמנם, לדחות עיון בראייה, שמשמעותה היא שינוי סדר הבאת הראיות. בהקשר הצריך לענייננו, הדגיש בית המשפט העליון באותה פרשה כי נדרש טעם מיוחד על מנת לדחות הגשת ראייה וכי הסיכון שחשיפת הנתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצ ירת גירסת בדים, אין בו כדי להוות טעם כדי להצדיק דחית עיון בראיה:

"המבקשים אינם מצביעים על טעם מיוחד המצדיק לדחות את הגשת ההקלטה עד לאחר הגשת הראיות מטעם המשיבים. הסיכון שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים הוא סיכון כללי, הקיים ברוב-רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל. אכן, לעיתים 'זכותו' של התובע להתחיל בהבאת הראיות אינו נוחה לו; לעיתים יעדיף להביא את ראיותיו (ובמקרה זה – מקצת מראיותיו) רק לאחר שהנתבע חשף את מלוא גרסתו ואת הראיות העומדות לרשותו. כך במקרה שלפנינו. ואולם – הכרה בנוחות הטקטית הכללית שבהגשת ראיה מטעם התביעה לאחר הגשת מלוא ראיות ההגנה, כטעם המצדיק לשנות את סדר הבאת הראיות, יוביל לריקון מתוכן של הסדר הרגיל".

11. ומן הכלל אל הפרט.

12. כללי הפרוצדורה מבוססים על הגינות בין בעלי הדין. גם הליך גילוי מסמכים כפוף לחובת ההגינות הדיונית. מכאן מטרתו לאפשר לכל צד להערך להגיב למסמכים ולראיות שבידי הצד שכנגד.

13. בקשת הנתבעים להציג את הראיות שבידיהם רק לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב, ולא כפי שמקובל בבית הדין, אינו עולה בקנה אחד עם עיקרון היגלוי המירבי, חשיפת האמת, וניהול ההליך בקלפים גלויים, העומד בבסיס ההליך המשפטי כולו, לרבות בהליך גילוי המסמכים.

14. המבקשים לא הצביעו על טעם מיוחד המצדיק לדחות את הגשת הראיה שבידיהם עד לאחר הגשת התצהירים מטעם המשיב. הנימוק שהובא על ידי המבקשים, לפיו הצגת הראיה בטרם הגשת תצהירי המשיב תאפשר לו לשבש ראיותיו ולהתאים את גירסתו לראיות המבקשים, לא די בו, כדי לסטות מהכללים הדיוניים הנהוגים בבית הדין לעבודה. כפי שנפסק בעניין פלוני, הסיכון שחשיפת המשיב לראיות המבקשים תוביל את המשיב ליצירת גרסת בדים, הוא סיכון כללי, הקיים ברוב-רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל.

15. יתר על כן. טענה דומה לזו הנטענת על ידי המבקשים כאן, נטענה בהליך אחר, בפני מותב בראשות כב' השופטת לויט, אשר דחה את הטענה ונימוקיו יפים אף לעניין שבפני –
"... טענת ב"כ המערערת כי המשיב יסלף את עדותו ויפגע בסדרי הדין במידה והמסמכים יגולו לו לפני החקירה הנגדית, אין בה , כשלעצמה, כדי להצדיק את "החסיון" הנטען: "... טענת ב"כ המערערת הנטען: דרך המלך בבתי הדין לעבודה הוא להרשות חקירה על תצהיר, שהרי לא תמיד די בהתרשמות בית הדין מהאמור בו ורשאי בעל דין שכנגד לנסות ולערער את גרסתו של המצהיר ואף להוכיח באמצעותו את גרסתו הוא. (דב"ע נא/ 4-1 מזל בוקובזה – ליבו מימון והשקעות בע"מ, פד"ע כג 451) בית הדין, בבואו לשקול את הדין, לוקח בחשבון את סוג חקירת העד, את מהימנותו כפי שבאה לידי ביטוי בחקירה, את ההתרשמות הכללית מהעד הנחקר, את העקביות בתשובותיו, ואת גילויים של עובדות חדשות שיש בהן כדי לערער את עדותו. לפיכך, גם את "ילמד" המשיב את המסמכים הנוגעים לעבודות הפרטיות וגם אם "יבוא מוכן" (כפי שחושש ב"כ המערערת) לתת את עדותו על סמך מסמכים אלו, הרי שבית הדין, בחקירתו הנגדית על ידי ב"כ המערערת, יוכל גם במצב זה להתרשם מן התובע ולבחון את סימני האמת בעדותו."

(עב 1249/00 נחמן בסרגליק בע"מ – משה בן זוהר, ניתן 29.6.00)
16. במקרה שבפניי, גרסתם של שני הצדדים כבר פורטה בכתבי הטענות. ככל שבתצהיר המשיב יהיה שינוי גרסה, ו/או חשד "להתאמתה" לראיות המבקשים, חזקה שהמבקשים יהיו ערים לכך ותהיה להם ההזדמנות לעמת את המשיב עם הגרסה שתוצג בתצהירו, ו/או עם שינוי הגרסאות במסגרת חקירתו הנגדית.

17. עוד יודגש, כי בשונה מהלכת סוויסה, במקרה שבפניי, המבקשות אינן בעלות דין המצויות מחוץ לזירת ההתרחשות בזמן התרחשותו של האירוע השנוי במחלוקת, כגון חברת ביטוח שאין לה מידע אישי בדבר הדרך בה התרחשה התאונה, ולכן ניתנת לה האפשרות, שלא להציג את ראיותיה לצד שכנגד עד לאחר שהגיש את גרסתו העובדתי ת; אלא, המבקשים (ולכל הפחות, המבקשת 2) הם צד ליחסי העבודה, ומכח מעמדם זה אוחזים במידע הנוגע למספר שעות העבודה שביצע המשיב במסגרת עבודתו בשירותם.

18. נוכח כל האמור, לא מצאתי טעם לחריגה מסדרי הדין הנוהגים בבתי הדין לעבודה.

19. בהעדר טעם מיוחד, מן הראוי שכללי ההגינות הדיונית יגברו ויתאפשר למשיב לעיין בכל הראיות והמסמכים שבידי המבקשים, עוד טרם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו.

5129371

54678313
20. סוף דבר – הבקשה נדחית. המבקשים ימסרו למשיב תוך 7 ימים מיום שתומצא להם ההחלטה את הדוח המעיד על ההתחשבנות החודשית בין הנתבעים לחברת טרגט מרקט בע"מ.

21. נוכח טענת המבקשים כי המשיב לא העביר לידיהם תצהיר גילוי מסמכים, ימסור אף המשיב לידי המבקשים ולתיק בית הדין, תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, תוך 7 ימים מהיום שתומצא לו ההחלטה.

22. שאלת ההוצאות תובא בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ד, (11 יוני 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.