הדפסה

לביא נ' מרכז השלטון המקומי בישראל ואח'

לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם
נציג ציבור (עובדים) - מר משה זיכרמן
נציג ציבור (מעסיקים) - מר משה אהרוני

המבקשת:
חיה ויויאן לביא, ת.ז. XXXXXX664
ע"י ב"כ עו"ד אבי פרץ

-
המשיבים:

  1. מרכז השלטון המקומי בישראל
  2. עיריית באר שבע

ע"י ב"כ עו"ד מנחם לפידור

פסק דין

מה היא זכות העמידה של עובד בהליכי בוררות במסגרת יחסי עבודה קיבוציים - זו הסוגייה שבפנינו.

רקע עובדתי

1. המשיב 1, מרכז השלטון המקומי בישראל (להלן: " מרכז השלטון המקומי"), הוא ארגון המעסיקים המייצג את המשיבה 2 (להלן: " העירייה"). מרכז השלטון המקומי הוא צד להסכמים הנחתמים עם ההסתדרות הכללית החדשה (להלן: "ההסתדרות") אשר מייצגת את מרבית עובדי הרשויות המקומיות בישראל.

2. המבקשת הועסקה בעירייה בתפקיד סייעת לגננת מיום 1.10.99 ועד ליום 20.10.13. בתחילה הועסקה המבקשת בעירייה באמצעות חברת כוח אדם. בהמשך הועסקה באגף החינוך באמצעות פרויקטים עירוניים שונים. לאחר מכן הועסקה המבקשת על פי חוזה עבודה אישי ובחודש יוני 2008 קיבלה המבקשת מעמד של עובד קבוע.

3. בחודש אפריל 2012 נתקבלה אצל העירייה תלונה מאם של ילדה הלומדת בגן שבו הועסקה המבקשת שלפיה נמצאה הילדה מחוץ לגבולות הגן. בחודש מאי 2012 התקבלה תלונה נוספת בנוגע לאותה ילדה שלפיה שוחררה הילדה לגורם לא נכון. בגין שני האירועים הללו נערך למבקשת ביום 28.5.12 בירור בפני מר גורליצקי, מנהל משאבי אנוש בעירייה. במסגרת הבירור הוחלט ליתן למבקשת הזדמנות נוספת.

4. בחודש ספטמבר 2012 ארע אירוע נוסף שבו שוחר רה ילדה לידי גורם לא נכון שבעקבותיו זומנה המבקשת לשימוע ונמסר לה מכתב סיום העסקה (נספח ח(2) לבקשה).

5. המבקשת פנתה להסתדרות בדרישה לפעול על פי הליך יישוב חילוקי דעות שבחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן: "חוקת העבודה") וכן לייצגה בהליך הבוררות. בהתאם לכך, נערכה בוררות בפני עו"ד מירב הלוי יצחקי, הממונה האזורית על יחסי העבודה. לאחר שקיימה ישיבת הוכחות ועיינה בסיכומי הצדדים, אישרה הבוררת את החלטת הפיטורים וקבעה כי היא סבירה.

6. המבקשת עתרה לבית הדין בבקשה לבטל את פסק הבוררות בטענות הנוגעות לפגמים בהליך הבוררות. לעמדת המבקשת, הליך הבוררות פגום מיסודו משלא חתמה על הסכם בוררות בר תוקף, משלא הסכימה להליך הבוררות ומשאין עניינה מתאים להליכי בוררות. עוד טוענת המבקשת, כי בפסק הבוררות נפלו טעויות משפטיות.

7. המשיבים התנגד ו לבקשה מטעמים פרוצדוראליים ומהותיים. לטענת המשיב ים, אין המבקשת צד להליך הבוררות ומשכך אין היא יכולה לבקש את ביטולו. עוד טוענים המשיב ים, כי המבקשת לא עמדה במועדים הקבועים בחוק להגשת בקשה לביטול פסק בורר, לא פרטה את עילות הביטול עליהן מבוססת הבקשה ולא צרפה תצהיר לאימות העובדות המפורטות בבקשה. לגופו של עניין, טענ ו המשיב ים, כי בפסק הבורר לא נפלה כל טעות משפטית ובהופעתה בפני הוועדה יש לראות משום הסכמה מצד המבקשת להליך הבוררות. כך גם מנועה המבקשת מלטעון כנגד הליך הבוררות משלא פעלה לעשות כן בטרם התקיים הליך הבו ררות.

8. המשיבים הגיש ו בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לביטול פסק הבורר ות. לאחר קבלת תגובת המבקשת וקיומו של דיון במעמד הצדדים, נקבע כי סוגיי ת זכות העמידה של התובעת בבקשה לביטול פסק הבוררות, תידון תחילה. בקשה זו היא מושא ההכרעה שבפנינו.

טענות הצדדים

9. לטענת המשיבים, אין המבקשת צד להליך הבוררות ועל כן אין היא יכולה לעתור לביטולו. לדבריהם, הוראות חוקת העבודה החלות על הצדדים קובעות כי באין הסכמה בין הרשות המקומית לנציגות העובדים לפיטורי עובד, עוברת המחלוקת להכרעת בוררות שהצדדים ל ה הם המרכז לשלטון מקומי וההסתדרות. המשיבים טוענים כי עובד שעלול להיפגע מהליך הבוררות זכאי לקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו בבוררות, אך אין בכך כדי להפכו לצד לבוררות ועל כן, אין למבקשת כל מעמד או זכות בבקשה לביטול פסק הבורר.

עוד טוענים המשיב ים, כי המועד להגשת הבקשה חלף זה מכבר על רקע העובדה שהבקשה לביטול הוגשה 7 חודשים לאחר סיום יחסי עובד- מעסיק בין המבקשת לעירייה בעוד שבקשה לביטול צריכה להיות מוגשת תוך 45 ימים מיום מתן פסק הבורר אם ניתן בפני המבקש או מיום שקיבל העתק של הפסק. לדברי המשיבים, משלא הציגה המבקשת אישור המתעד את מועד קבלת פסק הבוררות לידיה, יש לראות את הבקשה כמוגשת לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק ודי בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף.

10. המבקשת התנגדה לבקשה. לדבריה, היא מופיעה בגוף פסק הבוררות כצד לבוררות כאשר הבוררות עוסקת בעניינה ולא בעניין סכסוך עבודה כללי. המבקשת מציינת כי פסק הבוררות נסוב על השאלה האם החלטת ועדת הפיטורים הייתה סבירה וניתנה משיקולים עניינים ולאחר שניתנה לעובדת זכות טיעון כדין. לטענת המבקשת, לא ייתכן מצב שעובד שדנו בעניינו בבוררות והוא מוצא עצמו נפגע מההחלטה, לא יוכל לערער עליה. עוד טוענת המבקשת, כי על פי ההלכה הפסוקה חילוקי דעות בדבר נסיבות הפיטורים או ההתפטרות אינם ברי בוררות. המבקשת חוזרת על טענתה כי קיימת טעות יסודית בכל הליך הבוררות שכן בחוזה העבודה עליו חתמה המבקשת לא צוין כי במידה ויתגלעו סכסוכים תועבר ההכרעה לבוררות והמבקשת לא חתמה על שטר בוררות. המבקשת הוסיפה כי עד למועד הגשת סיכומיה לא הומצא לה כדין פסק הבוררות.

הכרעה

11. על הצדדים חלות הוראות חוקת העבודה הקובעות את מנגנון יישוב חילוקי הדעות עת מבקשת רשות מקומית לפטר עובד, כדלקמן:

"פיטורי עובדים בהסכמת נציגיהם - פיטורי עובדים, חוץ מעובדים בתקופת ניסיונם, ייעשו רק מסיבה מספקת ותוך הסכמה הדדית בין הרשות ובין ועד העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים ובאין הסכמה עוברת ההכרעה לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף 84.
מתן הזדמנות להשמיע טיעונים - בהתאם להוראת החוק לפני שהרשות מחליטה לפטר את העובד היא חייבת לתת לו הזדמנות להשמיע טענותיו" (הדגשות במקור - י.א.ש. ).

12. בית הדין הארצי דן בשאלה - האם לעובד יש זכות עמידה בבקשה לביטול פסק בורר כאשר אין הוא צד ישיר להליך הבוררות? והשיב לשאלה זו בשלילה. בפרשת יעקב סגל (עע (ארצי) 1173/00 יעקב סגל - אוסם תעשיות מזון בע"מ, ניתן ביום 10.1.07; להלן: "פרשת סגל") מנתח בית הדין הארצי בהרחבה את מעמדו של עובד שכזה וקובע שאף שמדובר במעמד של "בעל אינטרס" אין לומר שהוא במעמד של "צד להליך הבוררות". בית הדין נגע בייחודיות הליכי הבוררות במשפט העבודה הקיבוצי שבהם הצדדים להסכם הקיבוצי מכריעים בגורלו של צד שלישי באמצעות וועדות פריטטיות או בהעדר הסכמה באמצעות בוררות, וכך קבע:

"הליך הבוררות במישור הקיבוצי מהווה חלק מתניות ההסכם הקיבוצי המהוות אף חלק מחוזה העבודה האישי של המערער. משכך הוא, מחויב המערער להליך הבוררות 'הקיבוצי' במהותו [...] למערער אינטרס ממשי בהליך הבוררות, בהיותו מושא הבוררות גופה. בהתאם, אף ניתן המשקל הראוי לאינטרס האישי של המערער. זאת על דרך מיצוי זכות הטיעון, במסגרת הליך הבוררות ובפסק הבוררות אשר התייחס בהרחבה לטענותיו. בנסיבות אלה, ניתן היה לטעון, כי האינטרס האישי מכריע את הכף ומכוחו יש ליתן למערער מעמד עצמאי כצד לבוררות ולא היא. בכך שניתנה למערער ההזדמנות הראויה להביא טיעונו בפני הבוררות, אין די כדי להקנות לו מעמד של צד עצמאי בבוררות, אף לא מעמד של בעל דין בבקשה לביטול פסק הבורר. (פרשת סגל, פס' 5-6 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) ארד; ראו גם דב"ע/לו 3-33 פרץ ויינשטיין - אל על נתיבי אוויר לישראל, פד"ע ח' 44; דב"ע/כה/3-178 חירות בע"מ - אברהם זריהן,פד"ע כח 545, 552; דב"ע לט/3-115 חב' ששת הכוכבים בע"מ - שבתאי פישלר, פד"ע יא' 169; וכן פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית מורחבת) סעיף 29 בעמ' 34, סעיף 36 בעמ' 40, 41).

בית הדין הארצי חזר על גישה זו גם בפרשת אלי זילבר (עסק 52/09 אלי זילבר- חברת החשמל לישראל בע"מ, ניתן ביום 1.3.09) הגם שבנסיבות המיוחדות של אותו עניין סבר בית הדין, כי צדק בית הדין האזורי עת דן לגופן בטענות העובד לעניין ביטול פסק הבורר.

13. בית הדין הארצי דן גם בשאלה האם נותר עובד שנפגע מפסק בוררות בהליך קיבוצי ללא תרופה וקבע כי בפני העובד מצויות שתי דרכים. הדרך האחת, היא תביעת העובד מארגון העובדים לפעול לביטול פסק הבוררות ו אם סורב, לפנות לערכאה השיפוטית המוסמכת בתביעה לאכוף על ארגון העובדים לפעול כבקשתו. הדרך השנייה, הגשת תביעה לביטול הפיטורים אשר במסגרתה יהא העובד רשאי לתקוף באופן עקיף את פסק הבוררות ( פרשת סגל סעיפים 12,13 לחוות דעתו של השופט רבינוביץ וכן פרשת אלי זילבר בסעיף 31 לפסק הדין, חוות דעתה של השופטת (כתו ארה אז) ארד)).

בית הדין חזר והדגיש את האינטרס של חיזוק מערכת יחסי העבודה הקיבוציים ושמירה על מסגרת העבודה הקיבוצית, כפי שבא לידי ביטוי בעמדת השופטת ארד בפרשת סגל:

"בהיבט הרחב של משפט העבודה הקיבוצי, כמו גם ביישומו של ענייננו - ארגון העובדים הוא נציגו המוסמך של המערער בבוררות, המעוגנת בהסכם הקיבוצי והנובעת הימנו. הכרה במעמדו העצמאי של המערער כבעל דין הזכאי לבקש את ביטול פסק הבוררות, עלולה לרוקן מתוכן את מעמדו של ארגון העובדים כשותף ליחסי העבודה, וכנציג העובדים והמערער בכללם" (פס' 6).

14. באשר לבקשות לביטול פסקי בוררות המגיעות לפתחו של בית הדין נקבע כי ככלל, המגמה היא לקיים את פסק הבוררות ככל שניתן ולצמצם את התערבות בית המשפט בו (ראו עע 163/06 שרה אכשטיין - איגוד ערים לכבאות חולון, בת ים, אזור בע"מ , ניתן ביום (להלן: " פרשת אכשטיין") 1.7.08; עע 312/07 שירותי בריאות כללית - חנה לדאני , ניתן ביום 1.6.09; עע 234/08 מועצה דתית - רבנות אזורית - מרו ם הגליל -הרב דוד אלבז, ניתן ביום 16.8.09).

15. המבקשת טענה, כי לא חתמה על שטר בוררות וכי חתמה על הסכם עבודה אישי שבו אין כל הסכמה להליך בוררות ועל כן אין תחולה להליך הבוררות בעניינה. אין לקבל טענה זו. משהמבקשת עצמה טענה כי התקבלה כעובדת קבועה, והמשיבה אינה חולקת על כך, חל ה עליה חוקת העבודה על כל היבטיה, לרבות ההליך ליישוב חילוקי דעות. יתר על כן, כעולה מהבקשה, המבקשת עצמה היא שפנתה לנציגיה על מנת שייצגו אותה בהליך הבוררות (סעיף 24 לבקשה) ופנייתה להעדר סמכות הבוררת רק לאחר מתן פסק הבוררות שומטת את הבסיס לטענתה זו (פרשת אכש טיין בסעיף 14). עוד עולה מפרוטוק ול הבוררות כי דברי המבקשת הובאו בפני הבוררת הן באופן ישיר על ידי המבקשת הן באמצעות נציגיה.

16. גם טענת המבקשת שלפיה ענייני פיטורים אינם יכולים להתברר במסגרת בוררות אינה יכולה להתקבל. המבקשת לא פירטה טענה זו והסתפקה בהפניית בית הדין לפסיקה. אלא שמעיון בפסיקה אליה מפנה המבקשת עולה כי אין הנדון דומה לראיה . הפסיקה עליה נסמכת המבקשת נוגעת למצב שבו חלוקים עובד ומעסיקו בשאלה הנוגעת ישירות לזכויות קוגנטיות. ואילו בענייננו, עוסק פסק הבוררות בשאלה אם החלטת הפיטורים הייתה מוצדקת. לגבי הליכי פיטורים נקבע בחוקת העבודה כי אלה יידונו בהליך של בוררות מוסכמת ובית הדין אף קבע כי כל עוד לא הוכרעה המחלוקת, לא נכנסים הפיטורים לתוקף ומכאן, כי הליך הבוררות הוא חלק בלתי נפרד מהליך הפיטורים (ראו ע"ע 35912-08-10 אסתר תריף - עיריית יהוד מונוסון, ניתן ביום 28.9.11).

17. על יסוד כל האמור, מצאנו כי המבקשת אינה צד להליך הבוררות וככזו אין היא יכולה לעתור בבקשה לביטול פסק הבורר (להבדיל מתביעה כנגד העירייה לביטול פיטוריה). משכך, דין הבקשה לסילוק על הסף, להתקבל.

18. באשר להמצאת פסק הבוררות לידי המבקשת, טען בא כוחה כי פסק הבוררות לא הומצא לידי המבקשת וכי למיטב זכרונו נתקבל בידיו לאחר שפנה לוועד העובדים ורק לאחר שעברו מספר חודשים ממועד מתן פסק הבוררות. בסיכומיה טענה המבקשת כי פסק הבוררות מעולם לא הומצא לידיה כדין. המשיבים טענו כי הבקשה הוגשה למעלה משבעה חודשים לאחר סיום יחסי עובד-מעסיק בין המבקשת לעירייה, ובזמן שחלף נוצר מצג שלפיו השלימה המבקשת עם הקביעה בפסק הבוררות, מכאן שיש להחיל את כלל הידיעה ולהורות על מחיקת הבקשה משלא הוגשה במועד. עוד טענו המשיבים כי המבקשת לא מילאה אחר הוראות בית הדין לצרף לסיכומיה אישור המתעד את מועד קבלת פסק הבוררות אצלה או אצל בא כוחה.

לאור התוצאה אליה הגענו, לא מצאנו כי עלינו להדרש להכרעה בסוגיית מועד המצאת פסק הבוררות.

19. לאור כל האמור, הבקשה לסילוק העל הסף - מתקבלת.

תביעת המבקשת לביטול פסק הבורר - נדחית.

בנסיבות העניין, מצאנו כי אין ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ו, (26 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר משה זיכרמן
נציג ציבור (עובדים)

יעל אנגלברג שהם
שופטת

מר משה אהרוני
נציג ציבור (מעסיקים)