הדפסה

כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' קורן פרץ

מספר בקשה:1
בפני
כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר

מבקשים

זקלין רוני קורן פרץ

נגד

משיבים

כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

פסק דין

רקע
1. בפני התנגדות לביצוע תביעה, ובקשה להארכת מועד להגשתה. התביעה, על סך של 1,015 ₪, הוגשה לביצוע בהוצאה לפועל על ידי המשיבה, עוד בשנת 2009 (תיק 01-XX419-09-1). המבקשת הגישה את ההתנגדות בשנת 2013, וצרפה לה בקשה להארכת מועד.

2. בפתח הדברים אבקש להתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן ההחלטה. בשל טעות, שולב תיק זה ברשימת התיקים הממתינים לכתיבה משמעותית, ואשר כתיבתם התעכבה בשל העומס החריג בבית משפט זה, זאת חרף פשטותו היחסית, והאפשרות לתת בו החלטה מהירה. עם הצדדים הסליחה.

הטענות
3. על פי כתב התביעה, החזיר הבנק בו מנהלת המבקשת את חשבונה חיובים ששלחה לו המשיבה, על פי הרשאה לחיוב חשבון.

4. על פי ההתנגדות, מדובר היה בחיובים מופרזים שנשלחו לחברת האשראי על ידי ספקית שירות סלולרי – וחברת האשראי, אשר במקביל סרבה לאשר עיסקאות שוטפות (כגון קניה בסופרמרקט), היתה אמורה לסרב לאשר גם חיובים אלה, ובכך היתה מאפשרת למבקשת להתמודד עם ספקית השירות הסלולרי בכוחות עצמה (התמודדות שהיתה עדיפה לה, בשים לב לכך שבהמשך הדרך הכירה חברת השירות הסלולרי בטעותה, וזיכתה את המבקשת באופן חלקי). תחת זאת, שילמה המשיבה לספקית השירות הסלולרי, ויצרה אצל המבקשת חבות מיותרת כלפי המשיבה עצמה.
5. באשר לאיחור בהגשת ההתנגדות, טענה המבקשת כי לא קיבלה אזהרה – אם כי טענה זו לא גובתה בתצהיר.

6. המשיבה הגיבה לעניין המועד, וטענה כי האזהרה הודבקה במען הידוע של המבקשת, שגם היה המען הרשום שלה, לאחר 3 ביקורים בכתובתה, וממילא, לאורך השנים ננקטו הליכי הוצאה לפועל והיו שיחות רבות בין המבקשת לבין משרד ב"כ המשיבה – אם כי טענות אלה לא גובו בתצהיר.

7. המבקשת הגיבה על תגובת המשיבה וחזרה על טענותיה – שוב בלא תצהיר.

8. קודם לדיון בו נחקרה המבקשת, התקיים דיון נוסף, אליו לא התייצבה המבקשת, הגם שלמפרע התברר שהוזמנה אליו כדין. לאחר הדיון, נקלטה בקשה של המבקשת לדחות את מועד הדיון מחמת שלא הרגישה טוב. בדיון הבא התייצבה המבקשת ונחקרה, כאמור. בעדותה סיפרה, כי אכן שוחחה פעמים רבות עם משרד ב"כ המשיבה, בניסיון להסדיר את החוב, והציעה פעם אחר פעם לשלם את הקרן לסילוק סופי של התביעה. היא הוסיפה וספרה, כי בשנת 2011 שיכלה את בנה ז"ל, וכי גם מסיבה זו התקשתה לאורך התקופה לטפל בענייני התיק המסוים. היא אישרה כי הקימה הוראת קבע לחיוב חשבונה, אולם טענה שמכיוון שמדובר בכרטיס מסוג "בייסיק", לא היתה המשיבה אמורה לכבד את הוראות החיוב של חברת השירות הסלולרי.

דיון והכרעה
9. דין הבקשות להידחות.

10. מעיקר הדין, דין ההתנגדות היה להימחק על הסף, מחמת האיחור-לכאורה בהגשתה, שכן הנימוקים הנוגעים לשאלת המועד לא נתמכו בתצהיר, כאמור לעיל – וכאילו לא נטענו. פועל יוצא הוא, שמעיקר הדין, יש לראות את ההתנגדות כאילו הוגשה באיחור ניכר, בלא בקשה להארכת מועד, ועל כן דינה להימחק.

11. אולם לא רק מטעם זה לא ניתן לקבל את הבקשה. אמנם, מחמת העדר תצהיר גם בתמיכה בתגובת המשיבה הייתי מוכן לשקול קביעה, כי המשיבה מנועה מלהסתמך על העדר תצהיר בתמיכה בבקשה, וכי על כן ניתן להידרש לטענות המבקשת גם בלא תצהיר; אלא, שאין בכך כדין לסייע.

12. המבקשת אישרה בחקירתה, כי היתה מודעת לתיק ההוצאה לפועל במשך שנים, ופעם אחר פעם ניסתה להסדיר את החוב בו. במצב דברים זה, הגם שלגבי המצאת האזהרה בהוצאה לפועל אין הפסיקה נוהגת לעשות שימוש בכלל לפיו די בידיעה על ההליך, גם כשאין מסירה פורמאלית – הרי שאף כאן יש גבול לדבר, וברי, כי מקום בו בעל דין מודע להליכים המתנהלים נגדו, ופועל להסדירם, לא יוכל עוד להישמע בטענה שטכנית, האזהרה לא הומצאה לו בפועל. דברים אלה נכונים על אחת כמה וכמה מקום בו לכאורה כן היתה מסירה כדין (בדרך הדבקה), גם אם מסירה בפועל לא היתה.

13. בנסיבות כאלה, רק בדרך של הארכת מועד להגשת ההתנגדות ניתן להתגבר על מחסום המועד. אלא, שרק במקרים נדירים שבנדירים יתאפשר להאריך את המועד הקבוע בחוק (שהוא, יש לזכור, 30 יום בלבד) ולהתיר הגשה של התנגדות לאחר שנים. מקרים כאלה אינם יכולים לכלול תביעות בהן סכום התביעה כולו נמוך משמעותית מהסכום שהיה בית המשפט פוסק כהוצאות ההליך עבור הארכת המועד. לאמור: על מנת לזכות באפשרות להשמיע טענותיה בפני בית המשפט, למרות האיחור, יכולה היתה המבקשת לצפות להיות מחויבת בהוצאות שנגרמו למשיבה בסכום הגבוה משמעותית מסכום קרן התביעה, והגבוה ככל הנראה גם מסכום התביעה המשוערך להיום. אין הצדקה כלכלית לכך, ואין הצדקה לכך גם מהבחינה הציבורית, של השקעת משאבי הציבור, הכרוכים בניהול תביעות, בתיקים שסכום המחלוקת בהם נמוך משמעותית מעלות ניהולם.

14. בתיק זה, אפוא, אין הצדקה מכל הבחינות המעשיות להארכת מועד, ועל כן יש לדחות את הבקשה להארכת מועד.

15. מעבר לדרוש אוסיף גם, כי טענות הגנה של המבקשת אינן מן המשובחות. לקוח, העושה שימוש בכרטיס אשראי, בדרך של מתן הוראת קבע לחיוב הכרטיס, לא יישמע על פי רוב בטענה, שחברת האשראי לא פעלה כשורה בכך שכיבדה את הוראת הקבע שנתן. יתכנו גם לכאן חריגים, אולם לא התרשמתי כי המקרה שבפני הוא אחד מהם. לפיכך, גם אם היה מדובר באיחור קל, ובסכום תביעה גבוה יותר, ספק אם היתה הצדקה – מבחינת טיב טענות ההגנה – להאריך למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות.

תוצאה אופרטיבית
16. סופו של דבר, שהבקשה לעניין המועד נדחית בזה, ולפיכך נמחקת בזה ההתנגדות, מחמת האיחור בהגשתה. לפנים משורת הדין, ובשים לב למכלול הנסיבות, אני מחייב את המבקשת רק בהוצאות סמליות עבור הבקשה והדיונים, וזאת בסך של 360 ₪, שיתווספו על החוב בתיק ההוצאה לפועל.

17. הליכי ההוצאה לפועל יחודשו (ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות), ככל שלא ייפרע החוב בתיק תוך 30 יום.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי (מרכז) תוך 45 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק-הדין למבקשת ולב"כ המשיבה.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ה, 21 יוני 2015, בהעדר הצדדים.