הדפסה

כלל חב` לביטוח בע"מ נ' חוסיין

בפני
כבוד ה שופטת אנה שניידר

תובעת

כלל חב` לביטוח בע"מ - עניינה הסתיים

נגד

נתבע

צד ג'

ואליד חוסיין

נגד

ג'ברין באסם

החלטה

1. לפניי בקשת צד ג' לחיוב הנתבע בהפקדת ערובה, בסכום שלא יפחת מ – 15,000 ₪ .
הבקשה הוגשה בהתאם להחלטה מיום 16.2.15.

2. לטענת צד ג' , שהוא הבעלים של הרכב אשר בו נהג הנתבע בעת התאונה נשוא התביעה,
מצבו הכלכלי של הנתבע בכי רע , והנתבע אף ציין זאת בעצמו במספר הזדמנויות במסגרת הליך זה.
כמו כן נטען , כי הנתבע לא שילם לתובעת עד היום את סכום ההוצאות שחויב בו בהחלטה מיום 19.6.2014, בסך 2,000 ₪.

אשר לסיכויי ההודעה מטעם הנתבע לצד ג' , ט וען צד ג' כי אלו נמוכים ביותר הואיל והנתבע לא הציג כל ראיה להוכחת טענותיו , ולא הציג כל ראיה הקושרת את צד ג' עם אירוע התאונה.

צד ג' טוען , כי נוכח הסיכויים הנמוכים של הנתבע, ונוכח מצבו הכלכלי הרעוע - קיים חשש ממשי כי בסופו של ההליך לא יהיה ל צד ג' ממי ל גבות את ההוצאות הנגרמות לו ב של ניהול הליך זה.

3. לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים , הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל , מן הנימוקים שיובאו להלן.

4. תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 , המעניקה סמכות לבית המשפט להורות על הפקדת ערובה, אינה מפרטת את השיקולים שיש לשקול, אך הכלל הבסיסי המנחה את בתי המשפט ביישומה הוא הכלל לפיו אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד.

המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך הכרעה בסוגיית הערובה באים לאזן בין זכויותיהם של שני הצדדים.
מצד אחד - זכות הגישה לערכאות של התובע , ומצד שני - זכותו של הנתבע שלא להיות מוטרד בתביעות סרק או לסבול נזק כלכלי אם התביעה נגדו תידחה אך הוא לא יוכל לגבות חזרה הוצאותיו.

ברע"א 2146/04, מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח(5),865 (להלן – באסל) נאמר:

"הזכות לפנות לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה ... זכות זו נתונה לכל, ואין היא נחלתם הבלעדית של אלה שבידם יכולת כלכלית לממן הליך משפטי... יחד עם זאת, הוסמך בית המשפט בתקנה 519(א) לתקסד"א, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים."

מכאן, כי על בית המשפט לשקול את חובת ההפקדה בהתאם לנסיבות המקרה לגופו, כאשר הדגש הוא על סיכויי התביעה.

5. ומן הכלל אל הפרט.
בענייננו, מקריאת תגובת הנתבע דומה כי אין מחלוקת בדבר מצבו הכלכלי הקשה , וסביר להניח שאם ייפסקו הוצאות לחובתו של הנתבע - יקשה מאוד על צד ג' לגבותן .

עם זאת, בנסיבות העניין נראה כי אכן סיכוייה של ההודעה לצד ג' אינם גבוהים, אם לא לומר קלושים, ועל כן יש מקום לחייב את הנתבע בהפקדת ערובה כתנאי להמשך ההליכים, דהיינו בירור ההודעה לצד ג' .

6. לפיכך, אני קובעת כי הנתבע יפקיד בקופת בית המשפט , תוך 30 ימים , סכום של 8,000 ₪ או ערבות בנקאית בגובה סכום זה.

הפקדת הסכום מהווה תנאי להמשך ההליכים, וצד ג' יודיע עד ליום 20.7.15 אם אכן הסכום הופקד כפי שנקבע.

7. יובא לעיוני ביום 21.7.15.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום , 15 יוני 2015, בהעדר הצדדים.