הדפסה

כלי קל בע"מ ואח' נ' כהן ואח'

בפני כב' השופט עבאס עאסי

התובעת
כלי קל בע"מ
ע"י ב"כ, עו"ד צבי גולנזר

נגד

הנתבעים
1. רינה כהן
ע"י ב"כ, עו"ד אלבאום

2. גבריאל יעקב בן דוד – ניתן פסק דין

3. בנק מזרחי טפחות.
ע"י ב"כ, עו"ד אסף ניב

צד ג'
איציק כהן – ניתן פסק דין

פסק דין

תביעה כספית על סך 194,472 ₪.

רקע כללי וטענות הצדדים

תחילתה של התביעה בבקשה לביצוע שיקים שהוגשה על ידי התובעת כנגד נתבעת 1 בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים על סך 146,808 ₪.

הנתבעת 1 הגישה התנגדות לביצוע השיקים שבה טענה כי היא כלל לא חתמה על השיקים וכי השיקים הוצאו ממנה במרמה על ידי בנה, אשר אף זייף את חתימתה על פני השיקים. ההתנגדות נתקבלה בהחלטתו של כב' הרשם נמרוד פלקס (כתוארו אז) מיום 2/8/2010.

בעקבות כך הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן אשר בו היא תבעה את מלוא החוב הנטען על סך 194,4072 ₪, וצירפה כנתבעים לתביעה את הנתבעים 2 ו-3.

לטענת התובעת, נתבע 2 רכש ממנה במשך שנים כלים חד פעמיים ומוצרים שונים; הוא שילם תמורת סחורה זו באמצעות שיקים שנמשכו מחשבון הבנק של נתבעת 1; השיקים נפרעו במשך תקופה ארוכה בחשבון הבנק של נתבעת 1, עד שבשלב מסוים השיקים התחילו לחזור; סה"כ חזרו 12 שיקים בסכום כולל של 146,808 ₪ אשר לא נפרעו; הנתבע 2 אף לא שילם עבור חלק מהסחורה, גם לא באמצעות שיקים, וסה"כ חובו בגין הסחורה שנמכרה לו עומד על 194,472 ₪, הוא סכום התביעה.

לטענת התובעת, השיקים נמשכו בהסכמתה ובהרשאתה של נתבעת 1. לחלופין, ככל שייקבע שהשיקים הוצאו שלא על פי הרשאתה של נתבעת 1 ותוך ניצול מצבה הבריאותי, יש להטיל אחריות על נתבע 3 (להלן:"הבנק") בגין רשלנות, וזאת משום שלא הסביר והבהיר לנתבעת 1 את משמעות החתימה שלה על מסמכי פתיחת החשבון.

הבנק שלח הודעת צד ג' נגד בנה של הנתבעת 1, מר איציק כהן (להלן: "איציק").

נתבע 2 לא התגונן בפני התביעה, ולפיכך ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה לטובת התובעת במלוא סכום התביעה ביום 25/3/2011. גם איציק לא התגונן בפני ההודעה לצד ג', ולפיכך ניתן נגדו פסק דין מותנה בהעדר הגנה לטובת הבנק ביום 25/3/2011.

לטענת הבנק, אין נגדו עילת תביעה; התובעת אינה לקוחה של הבנק ולא קיבלה ממנו כל שירות שהוא; הנתבעת 1 שבחשבונה בוצעו הפעולות נשוא התביעה לא תבעה את הבנק בגין הפעולות שנעשו בחשבונה; התובעת לא התעניינה מה מקור השיקים ומי היא הגב' רינה כהן- נתבעת 1; לא שאלה מדוע נמסרים לה שיקים של נתבעת 1 ומה הקשר בינה לבין נתבע 2; כל אימת שהשיקים שנמשכו מחשבון נתבעת 1 נפרעו, לתובעת לא היתה טרוניה כלשהי; הסיבה להחזרת השיקים לא היתה בשל כשל בחתימה אלא מהעדר כיסוי לא מספיק בחשבון; גם אם ייקבע שקיימת חובת זהירות כלפי התובעת, וכי חובה זו הופרה על ידי הבנק, עדיין אין קשר סיבתי בין האובדן לבין הפסד הכספי שנגרם לתובעת.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול חומר הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה נגד נתבעת 1 ונתבע 3 להידחות. להלן אפרט את טעמיי.

חבותה של נתבעת 1

הנתבעת 1 מציינת בתצהירה כי היא בת 75, מוכרת כעיוורת על ידי המוסד לביטוח לאומי, והיא אף לוקה במחלות שנות, כולל מחלת לב וכריתה חלקית של המעי הגס ונזקקת לעזרה צמודה (סעיף 22 לתצהיר).

עוד מציינת נתבעת 1 בתצהירה כי בחודש מרץ 2007 לקח אותה בנה איציק אל הבנק כדי לפתוח חשבון בנק; היא חתמה על המסמכים שנתבקשה לחתום עליהם. לדבריה, התברר שהחתימו אותה בבנק על ייפוי כח לגברת אליה מדלן; החשבון נפתח על שם עסק גלידות שניהל איציק.

ממסמכי פתיחת התיק שצורפו לתיק עולה כי בפרטי חשבון הבנק נפתח על שם עסק גלידריה שניהל איציק יחד עם שותף שלו בשם יעקב שי. לטענת נתבעת 1, עסק זה נסגר כעבור מספר חודשים. ממסמכי הבנק עולה גם כי הוגשה בחשבון הבנק בקשה למתן אשראי ביום 15/7/2007. כמו כן, עולה כי בשנת 2008 שונו פרטי חשבון הבנק באופן שבמקום עסק הגלידריה נרשם: "עסק בן נאים הזמנת כרטיסים", וזאת ללא ידיעתה וללא חתימתה של נתבעת 1.

במהלך עדותו מסר העד מטעם הבנק, מר שלמה שטיין, כי במסמכים לחידוש האשראי מיום 15/7/2007 ולשינוי שם העסק, מופיע חתימה של נתבעת 1, אך מר שטיין לא יכול היה להעיד אם נתבעת 1 הופיעה בפועל בבנק וחתמה על מסמכים אלה ולא שלל את האפשרות כי מישהו אחר חתם במקומה על מסמכים אלה (ראו: עמ' 33 ו-34 לפרוטוקול הדיון).

הנתבעת 1 העידה כי היא התייצבה בבנק אך ורק פעמיים: פעם אחת כשהחתימו אותה על פתיחת החשבון, ופעם שנייה כשהתייצבה בעקבות הפרשה הזו על מנת לחתום על מסמכי סגירת החשבון.

בנסיבות אלה סבורני, כי יש לקבוע שלמצער כל הפעולות שנעשו בחשבון שנפתח על שמה של נתבעת 1, לרבות השיקים שנמשכו ממנו לאחר שינוי שם העסק לשם "בן נאים כרטיסים", נעשו ללא הסכמתה וללא השראתה של נתבעת 1, ולפיכך לא ניתן לחייב את נתבעת 1 בגין שיקים אלה.

אחריות הבנק

סבורני כי בנסיבות הענין, גם בהנחה שהיו מחדלים בהתנהלות הבנק, לפחות בכל הנוגע לאישור מסגרת האשראי ולשינוי שם העסק בחשבון הבנק, ללא חתימתה ואישורה של נתבעת 1, עדיין לא הוכח קיומה של חובת זהירות של הבנק כלפי התובעת ובעיקר לא הוכח קיומו של של נזק או קשר סיבתי בין רשלנות הבנק לבין הנזק שנגרם לתובעת.

ראשית, בעדותו נשאל נציג התובעת, מר בנימין:
"ש. אתה פונה לצד ג' שנתן לך את השיק?
ת. מעולם לא. מה לי ולו? יש לי את יקי שאיתו אני מדבר. צד ג' מבחינתי לא קשור לתמונה. יש בעיה יקי צריך לטפל. שיק חוזר גם הוא מטפל בזה. אני לא צריך לערב אף אחד בזה".
(ראו: עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 5-7).

מדברים אלה של נציג התובעת עולה כי לא היתה הסתמכות של התובעת על נתבעת 1, או על בנה איציק ועל איתנותם הכלכלית או היכולת שלהם לפרוע את השיקים; ההסתמכות של התובעת היתה אך ורק על נתבע 2 (יקי); הוא שימש עבורם כתובת והם קיבלו את השיקים מתוך הסתמכות עליו כמוסר השיקים ולא מתוך הסתמכות על בעלת החשבון- נתבעת 1, או בנה איציק.

משלא היתה הסתמכות של התובעת על השיקים של נתבעת 1, הרי שלא יכול להתקיים קשר סיבתי משפטי בין כשל בשיק של נתבעת 1 לבין החוב שנוצר לתובעת.

התובעת שעל פי עדות נציגה, הסתמכה על נתבע 1, תבעה את נתבע 1 וקיבלה פסק דין מלא נגדו במלוא סכום החוב. בכך למעשה באה הסתמכותה על יקי לידי מיצוי מלא.

זאת ועוד, בהמשך עדותו מוסר נציג הנתבעת, מר בנימין:
"ש.ת. לפני כן לא הכרתי את איציק כהן, אבל זה מותג. בן נאים כרטיסים – אימפריה בהגדרה.
ש. אבל בן נאים זה איש אחד ואיציק כהן זה לא אותו בן אדם.
ת. אני לא יודע. אני יודע שכשאומרים בן נאים זה איציק. איציק היה האיש של העבודה בכרטיסים בכל הקשור לירושלים. איציק מקושר מאד."
(ראו: עמ' 10 לפרוטוקול הדיון )

שוב, גם מדברים אלה של מר בנימין עולה, שגם אם היתה הסתמכות על השיקים, היא התבססה על המותג "בן נאים" שאיציק מייצג אותו; שוב, גם כאן לא היתה כל הסתמכות על נתבעת 1. התובעת, שכאמור, הסתמכה גם על המותג של איציק בן נאים, לא היתה ועדיין לא קיימת שום מניעה מצידה לתבוע את איציק בגין השיקים, כאשר מחומר הראיות עולה שאיציק אינו מכחיש שחתם עליהם.

מכאן גם ניתן להסיק, שלמעשה לא נגרם כל נזק לתובעת עקב כשלון התביעה כנגד נתבעת 1, שכן, הנזק האפשרי של התובעת הוא הפסד העילה השטרית נגד נתבעת 1; ואולם, כאמור, איציק אינו מכחיש כי חתם בעצמו או באמצעות בת זוגו על השיקים, ולפיכך נראה כי העילה השטרית עומדת כנגד איציק, שכאמור התובעת דווקא ראתה בו גורם שניתן להסתמך עליו ולקבל שיקים בחתימתו; מכל מקום, לא הוכח כי סיכויי הגבייה נגד נתבעת 1 טובים יותר מסיכויי הגבייה נגד איציק, אלא, כאמור, הוכח ההפך לנוכח מצבה האישי והבריאותי של נתבעת 1, ולנוכח דבריו של נציג התובעת, שלפיהם הוא ראה באיציק גורם רציני "מותג" שניתן להסתמך עליו.

נציג התובעת אף העיד כי הוא לא ראה מקום לעשות בירור נוסף לגבי נתבעת 1 משום שהיא לא מעניינת אותו וכי הוא הסתמך על יקי – נתבע 1 ועל המותג "בן נאים" המקושר לאיציק, ולפיכך, התובעת לא יכולה לבוא בטענות לבנק בגין אי-ביצוע בקרה, בירורים ובדיקות בכל הנוגע לפעילות בחשבון הבנק של נתבעת 1, כאשר היא בעצמה לא ראתה כל צורך לביצוע בדיקה מסוג זה בנסיבות המקרה, לנוכח הסתמכותה על יקי ועל איציק.

אי-הכשלים מצד הבנק, ככל שהיו, נוגעים ליחסים שבין הבנק לבין נתבעת 1, אולם, לא קיימות תביעות בין שניים אלה. נראה שהבנק ידע לממש את הסתמכותו על איציק – בן נאים והצליח לפרוע את כל החוב שהיה קיים בחשבונה של הנתבעת 1, משהתובעת לא הצליחה לעשות.

לנוכח כל האמור, התביעה נגד נתבעת 1 ונתבע 3 נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.