הדפסה

כהן שמשון ואח' נ' אלמליח נפתלי ואח'

בעניין:

  1. כהן שמשון, ת.ז. XXXXXX544
  2. כהן קרן, ת.ז. XXXXXX802

ע"י ב"כ עו"ד שמואל סף
התובעים
נ ג ד

אלמליח נפתלי

ע"י ב"כ עו"ד אברהם רביבו
הנתבע
נ ג ד

הפניקס חברה לביטוח בע"מ (לשעבר: "דולב")
ע"י ב"כ עו"ד ווסים ג'בארה
שקנאי-חברה לוגיסטית לעסקים ולמסחר בע"מ - נדחה
כהן אליהו
ע"י ב"כ עו"ד אלי גיל
אלי כהן חברה לעבודות בנין ופתוח בע"מ
צד ג' 1

צד ג' 2
צד ג' 3

צד ג' 4

פסק דין

1. התביעה בפני הוגשה ביום 30.8.07 בטענה לרשלנות מקצועית של הנתבע, הנדסאי בניין, על סך של 452,660 ₪ על נזק שנטען כי הוא נובע מתכנון לקוי של שלד של מבנה צמוד קרקע שנבנה במקרקעין הידועים כגוש 100222/1 חלקה 1213 בכתובת רחוב יסעור 1 להבים (להלן: "המקרקעין" ו "המבנה" לפי העניין). נטען כי תכנון לקוי גרם לביסוס לקוי של המבנה שתוצאתו הוא שקיעה של המבנה בצד הדרומי/ מערבי. לעצם השקיעה ומיקומה ישנה גם הסכמה של המומחים מטעם הנתבע/ צד שלישי 1 אינג' אבי שני והמהנדס יוסף גולדקלנג . המיקוד של המחלוקת בהקשר לסיבה לשקיעה הקיימת, לאחר שמיעת הראיות, הוא האם הסיבה תלויה באורך הכלונסאות והתאמתם לסוג הקרקע כולל מילוי כטענת התובעים וצדדים ג' 3-4 או, כנגד, בגלל קיום ליקוי בבניה עצמה להבדיל מה תכנון כטענת הנתבע וצד ג' 1. עצם קיום המילוי אינו במחלוקת אך יש מחלוקת לגבי עומקו. על כך ישנם מספר נתונים, כולל מצד מומחי הנתבע . בין 2-3 מטר לפי מומחי הנתבע וגם התובעים למעט ד"ר אביגור, מומחה מטעם התובעים, שקבע עומק של 7 מטר. הודעת צד ג' 2 נדחתה בשלב שקדם לשמיעת הראיות מטעמים של היותו סוכן ביטוח ובהקשר לבוררות בינלאומית שנוהלה קבוצתית עם המבטחת, שהיא מבטחת זרה.

2. הנתבע העלה בהזדמנות הראשונה טענת התיישנות בכתב ההגנה וגם כבקשה נפרדת. הבקשה לא נעתרה על הסף תוך שנקבע כי היא תבחן לאחר שמיעת הראיות (החלטת כב' השופטת סבין כהן מיום 27.2.08, בש"א 5134/07).

הנתבע שלח הודעת צד שלישי נגד צדדים ג' 1-2 בגין אי מתן כיסוי ביטוחי וכנגד צדדים שלישיים 3-4 בטענה שהם שגרמו לנזק הנטען בבניה.
לאחר דחיית הודעת צד שלישי נגד צד שלישי 2, נותרה מחלוקת בהתייחס לכיסוי ביטוחי עם צד שלישי 1.

אקדים כי התביעה בפני הוגשה לאחר שניתן כנגד הנתבע פסק דין על ידי כב' השופט אריאל ואגו בבית המשפט השלום בבאר שבע [ת.א. (שלום ב"ש) 2543/00 עזריה נ' אלמליח (14.11.05) (להלן: "עניין- עזריה")(מוצג ת/13)] שבו נבחנו סוגיות זהות שהינן מרכזיות גם בתיק זה בהתייחס לבניה באותו ישוב וחבות מקצועית של הנתבע כאשר המזמין הוא איש מקצוע בתחום הבניה . קריאת פסק הדין מלמדת כי ניהול ההגנה בתיק זה היה זהה לניהול ההגנה בתיק הקודם בסוגיות המרכזיות של החבות. פסק הדין מהווה מבחינת הנתבע בהקשר ליחסים בינו לבין המזמינים, התובעים, השתק פלוגתא, במובן שהרקע המקצועי של התובע מס' 1 ואביו, צד שלישי 3 , אינם משחררים את הנתבע מחבות מקצועית כלפי המזמין.

הרקע

3. בשנת 1996 התובעים התקשרו עם הנתבע, הנדסאי בנין במקצועו, המנהל משרד לתכנון אדריכלי וקונסטרוקציה. על כך אין מחלוקת. לטענת התובעים ההתקשרות הייתה למתן שירות מקצועי של תכנון לגבי בניית מבנה מגורים שלהם. הנתבע לא חלק על כך שהתובעים התקשרו עמו אך כפי שהוא טען גם בתיק עזריה, הוא טען כי נשכר על ידי התובע מס' 1 למתן השירות המקצועי האמור לשלושה מבנים צמודי קרקע שנועדו למטרות עסקיות של התובע מס' 1. הרלבנטיות של הטענה מתמקדת בשאלת העברת החבות. המבנה שהוא ביתם של התובעים הוקם בישוב להבים על פי התכניות של הנתבע. אעיר כי התביעה בתיק של עזריה אף היא הייתה תביעה בהקשר לתכנון מבנה שנטען שהוא נועד למגורים וגם שם טען הנתבע את אותה טענה של בנייה עסקית ובהתייחס לאותה כמות של בתים.
אין מחלוקת כי תוכן ההתקשרות הייתה הקמת שלד כולל עריכת תכניות, חישובים סטטיים, בקשה להיתר בניה ופיקוח עליון. אין חולק כי הבנייה של המבנה הסתיימה בשנת 1997. לטענת התובעים תוך שנה מהבנייה החל להופיע במבנה סידוק ועל כך הם יידעו את הנתבע. נטען על ידי התובעים כי בשלבים ראשונים עם הופעת הסדקים הם תיקנו אותם אך הסדקים חזרו להופיע, וגם אופיים השתנה. התובעים טענו כי תגובת הנתבע הייתה שהוא הרגיע אותם שמדובר בתופעה טבעית שתחלוף .
בשנת 2001 ביקשו התובעים למכור את מבנה וקונים פוטנציאליים קיבלו חוות דעת של מהנדס. האחרון חיווה את דעתו בפני הקונים כי המבנה שוקע. התובעים שוב פנו לנתבע אך לטענתם הוא לא התייחס אליהם. לפיכך התובעים פנו לקבל חוות דעת מחברת טרמינל שאישרה כי הסדיקה החמורה במבנה היא פרי של ביסוס לקוי של המבנה בזמן הבניה. חוות הדעת הועברה לנתבע שהמשיך להתעלם ממנה.

התובעים צירפו לכתב התביעה חוות דעת של אינג' אלכס גנישב מחברת טרמינל שרותי הנדסה מיום 18.12.02 שבה נקבע בין היתר כי במבנה ישנם סדקים חמורים וקשים שמקורם "בשקיעה חריגה ולא אחידה של היסודות (שקיעה דיפרנציאלית). לדברי הדייר, הסדקים התחילו לפני כ- 5 שנים ומחמירים. יש לציין שהבית נבנה על שטח שבו בוצע מילוי אדמה בגובה של עד כ- 3 מ"א" (עמ' 12 לחוות דעתו).
בשלב שמיעת הראיות הגישו התובעים חוות דעת מאותה חברה של המהנדס יעקב קליגסברג מחודש ינואר 2009. על פי חוות דעתו הנזקים במבנה נגרמו מביסוס לקוי "...אם כתוצאה מכשלים בביצוע ואם כתוצאה מכשל תכנוני, שגרם לשקיעת היסודות ועמם לשקיעות ולנזקים בשאר המבנה " (סעיף 2.1 לחוות דעתו).

4. לכתב התביעה גם צורף דו"ח של יועץ קרקע, ד"ר אביגור שלו תארים של בוגר ומוסמך בגיאולוגיה ומינרלוגיה ותואר דוקטור לגיאולוגיה ובעל נגיעה מעשית בתחום ההנדסה.
המומחה ביסס את חוות דעתו על קידוח ניסיון בסמוך למגרש, כמפורט בשרטוט שצורף לדו"ח, באמצעות מכונת קידוח מסוג מ 250 במקדח רגיל בקוטר של 50 ס"מ. הקידוח בוצע על ידי חברת דביר קידוחים. אקדים כי זה היה הקידוח היחיד שבוצע ותוצאותיו שימשו את כול המומחים. על פי התוצאות ההרכב של הקרקע במקום הקידוח היה כדלקמן:
0.0-0.3 מטר- מילוי
3.0 – 4.0 מטר- חרסית שמנה עם מעט אבני כורכר ואבני גיר בקוטר עד 3 ס"מ
4.0 – 5.2 מטר- חרסית בעלת פלסטיות בינונית עד גבוהה . רטיבות גבוהה מאוד.
5.2- 6.7 מטר- לס המכיל כ- 5% אבני גיר בקוטר של עד 10 ס"מ רטיבות בינונית . אחר כך חרסית רטיבות גבוהה, נדבקה למקדח.
6.7-7.0 מטר- צרורות המכילות אבני גיר בקוטר עד 20 ס"מ חרסית בעלת פלסטיות בינונית.הרטיבות גבוהה.
7.0 – 9.5 מטר- אבן חול בצבע בהיר עם גושי כורכר בקוטר עד 7 ס"מ , יבש לחלוטין.
9.5 – 11.8 מטר- חול בצבע חום בהיר, גודל גרגר בינוני , עם מעט גושי כורכר.
לא נמצאו מים תת קרקעיים.
המחלוקת בעניין עומק המילוי מושפעת ממיקום החפירה שביצע ד"ר אביגור, בסמוך למגרש, בצד הדרומי מערבי של המקרקעין (עמ' 8 לפרוטוקול). בשביל הנמוך בכ- 2 מטר מקו ה- 00. אך גם ד"ר אביגור נסמך על מידע שנמסר לו בעל פה של עומק 4 מטרים בסביבה (עמ' 9-11 לפרוטוקול). ד"ר אביגור קבע בחוות דעתו כי פני השטח של המגרש הם מישוריים אולם מדרום קיים קיר תומך שבגובהו עד כ- 2 מטר. לטענת התובעים עיקר הסדיקה בחלק הדרומי של הבית.
בנוסף לתוצאות קידוח הניסיון גם בוצעו על ידי כל צד בדיקות סוניות של אורך הכלונסאות שהונחו בפועל בעת בניית המבנה (בדיקה של טכנו ליין בע"מ מיום 26.2.07 שבוצע על פי הנחיית מכון התקנים – נספח כ למוצגי התובע; ובדיקת המכון לבדיקות כלונסאות בע"מ מיום 8.11.09 , נספח יח למוצגי הנתבע). אעיר כי הגשת חוות הדעת של טכנו ליין הייתה כפופה לזימון העורך לעדות שלא נשמעה (עמ' 105 לפרוטוקול).
כנגד חוות דעתו של ד"ר אביגור הגיש הנתבע חוות דעת נגדית של אינג' אבי שני מהנדס גיאוטכני כחלק מחוות דעת משותפת שלו עם המהנדס גולדקלנג מהנדס ושמאי מקרקעין.

בהתייחס להרכב הקרקע שנמצא בעת ביצוע קידוח הניסיון טען אינג' שני כי הקידוח בוצע בסמוך בשטח הציבורי מחוץ לחצר המבנה. טענה זו אף נבחנה בפסק הדין בעניין עזריה ובית המשפט קבע שם כי לאור קיום ראיה חיצונית, שהיא הסכמת הנתבע לקיום אדמת מילוי, הטענה כנגד כשירות הבדיקה נדחתה.
אינג' שני גם טען כי ד"ר אביגור אינו בעל השכלה בתחום ההנדסה או גיאולוגיה הנדסית ולכן אין לו את ההכשרה לקבוע עובי מילוי שבוצע במקום בכלל ובתחום המקרקעין בפרט. כן הוא טען כי כאשר ד"ר אביגור קבע אורך נדרש לכלונסאות של 13 מטר, הוא עשה כן על אף שאין לו את ההכשרה לקבוע אורך נדרש של כלונסאות. כמו כן הוא טען שאין לו ההכשרה לקבוע עומסים מותרים על הכלונסאות כאשר אין לו ממצא אחד של חוזק באתר. כך גם נטען כי מאותם טעמים שד"ר אביגור אינו יכול לקבוע את כמות הזיון הנדרש בכלונסאות.

ד"ר אביגור הוסיף כי קיבל אינפורמציה בעל פה שבסביבות האתר יש מילוי ונמסר לו בעל פה כי מדובר בכ- 4 מטר. הוא ציין גם כי יש לבצע חדירה של הכלונס בשיעור של 4 מטר לפחות לתוך אבן החול שצבעה בהיר ולכן האורך הנדרש הוא 13 מטר כי אבן החול וכן יובש מוחלט נמצאו בעומק של בין 7.0 ל- 9.5 מטר. ד"ר אביגור גם חישב את המרחק הנדרש בין הכלונסאות , הקוטר , העומס והזיון המינימאלי. ד"ר אביגור גם היה המומחה בתיק עזריה ועמדתו שם התקבלה.

5. הנתבע בתיק זה, ועמו גם צד ג' 1, חלקו שהכשל הוא באורך הכלונסאות וטענו לכשל בביצוע אותו הטילו על אביו של התובע מס' 1 והחברה שלו, צדדים ג' 3-4, וגם על התובע מס' 1 שכשל בפיקוח כמי ששכר את שירותי אביו והחברה שלו כקבלן השלד.
בנסיבות שהשאלה של חבות לשכור יועץ קרקע והסיבה לשקיעה גם הועלתה בתיק עזריה והיות ד"ר אביגור מומחה גם באותו תיק מצאתי למנות בתום שמיעת הראיות מומחה מטעם בית המשפט שלא היה מעורב בתיק הקודם. חוות דעתו של המומחה, המהנדס שמואל רבין, תמכה בחלופה של ד"ר אביגור כי הכשל הוא בגין אורך הכלונסאות, לאור הרכב הקרקע. מומחה בית המשפט גם התייחס לסוגיה של בחינת הרכב הקרקע, והתקן. יוער כי מומחה בית המשפט תמך בעמדת הנתבע כי לא היה עליו להיות נוכח למשך קידוח כל הכלונסאות לאחר הקידוחים הראשונים. מומחה בית המשפט לא ביקש ולא התבקש להזמין חוות דעת עצמאית של יועץ קרקע כולל קידוח ניסיון במגרש התובעים.

מקור הליקוי המרכזי במבנה שגרם לשקיעה בצד מסוים

6. בין הצדדים מחלוקת מה המקור לליקוי כאשר המיקוד של המחלוקת הוא האם אורך הכלונסאות שנקבע על ידי הנתבע התאים לסוג הקרקע עליו עומד המבנה, או שמא הכשל אינו באורך שנבחר או באורך שבוצע בפועל על ידי הקבלן המבצע, אלא בביצוע בפועל של השלד על ידי קבלן הביצוע לפי תכנית הנתבע.
מומחה בית המשפט, המהנדס שמואל רבין הגיש חוות דעת ביום 21.11.13 ובאי כוח הצדדים חקרו אותו על חוות הדעת. עמדתו הייתה כי "מקור הסדקים במבנה הוא הכשל של ביסוס המבנה, דהיינו כלונסאות הביסוס. הכלונסאות שקעו מפני שהן בוצעו באורך קצר מדי, לא מתאים לתת- הקרקע במגרש עליו נבנה המבנה." (סעיף 10.1, עמ' 18 לחוות דעתו). המומחה לא שינה את דעתו בחקירתו הנגדית. עמדה זו היא עמדת מומחי התובעים, וצדדים ג' 3-4.
עמדה נוגדת היא של מומחי הנתבעים, לכשל בבניה שנמצא לטענתם כאשר גולו ראשי כלונסאות בודדות ונמצאה אדמה במפגש בין ראש הכלונס לבין קורת היסוד, כעולה מצילומי הצבע שהוגשו (חוות דעת המשותפת למהנדס יוסף גולדקלנג ואינג' אברהם שני מיום 7.1.09 – חוות דעת י. גולדקלנג בע"מ ). נטען כי לא הוקפד בעת הביצוע "על ניקוי ראשי הכלונס לפני יציקת הקורות וכתוצאה מכך קיימת שכבת לכלוך המורכב מקרקע מקומית בין השלד (עמודי היסוד) (הסוגריים במקור- מ' ו'- ) ליסודות המבנה (הכלונסאות) (הסוגריים במקור- מ' ו'- ). הקרקע הנ"ל נדחסת וגורמת לשקיעת הקורה המונחת עליה ולסדיקה שהתגלתה במבנה." למען הסר ספק הודגש כי: "לסיכום לא קיימת בעיית ביסוס והכשל נובע מכשלי בנייה בעת הביצוע". (עמ' 10 לחוות הדעת, בפרק : "הגורם לכשל"). המומחים גם אבחנו בין סדקים אלכסוניים וסדקים אנכיים ואופקיים בחיבור כשהאחרונים, אנכיים ואופקיים הם בגין התפשטות תרמית (עמ' 10 לחוות הדעת). עמדה שעליה לא חלק המהנדס שמואל רבין. אך במבנה כן קיימים סדקים אלכסוניים ואין מחלוקת כי למועד הגשת התביעה הייתה שקיעה מסוימת, שעליה יש גם הסכמה של מומחי הנתבע/ צד שלישי 1.
מומחה בית המשפט, המהנדס רבין, בחן טענות אלה כשהוא מתמקד בטענה של שכבת אדמה שניתקה את קורות היסוד מהכלונסאות . המומחה לא שלל את האפשרות שהעלו מומחי הנתבע, שנותרה שכבת קרקע על הקצה העליון של כלונסאות וכי המבצע לא הרחיק אותה לפני יציקת קורות היסוד. אבל הוא קבע שלא נמצאה עדות כי שכבת הקרקע מכסה את כל שטחי המגע בין הכלונסאות לקורות היסוד עד כדי לגרום לניתוק מלא ביניהם. הוא הוסיף כי אף שקיעת קורות השפה במילימטרים כפי שהצביעו מומחי הנתבע לא הייתה יכולה לגרום לסדקים אלכסוניים כה מרובים כפי שהם תועדו בחוות הדעת. הוא הוסיף כי בכל מקרה יש חיבור נוסף שקושר את הכלונס לקורת היסוד כי הזיון שבא מתוך הכלונס עובר אותו ואת קורת היסוד לתוך קורות הרצפה ודי בהם כדי להעביר את מלוא העומסים הפועלים . כאשר המומחה חישב את העומס שהופעל על כל הכלונסאות שנבדקו לעומת העומס שנדרש כדי להביא לכניעת ששת מוטות הזיון בכל כלונס הוא מצא שהעומס בפועל הוא פחות.

בוצעו בדיקות סוניות לאורך הכלונסאות על ידי כל צד .
הממצאים של המכון מטעם התובעים שבדק את אורך הכלונסאות , חברת טכנו ליין בע"מ מצא כי האורך הוא: כלונס 1 – 8.3 מ', כלונס 9 – 8.1 מ' , כלונס 10 - 8.4 מ' - כלונס 11 – 7.8 מ' , כלונס 13- 8.7 מ', כלונס 14 - 8.1 מ', כלונס 20 - 7.8 מ'.
לפי הממצאים של המכון לבדיקות כלונסאות בע"מ שהגיש הנתבע נבדקו כלונסאות 1 ,9,10,11,13,14 ו- 20. כלונס 1 נמצא להיות באורך 9.2 מ', כלונס 9 - 10.9 מ' , כלונס 10- 8.8 מ', כלונס 11 - 10.9 מ', כלונס 13 - 9.3 מ' , כלונס 14 - 8.1 מ' וכלונס 20 - 8.5 מ'.
אף אחד מעורכי התוצאות לא הוזמן לחקירה.

7. מומחה בית המשפט העדיף את התוצאות של מכון טכנו ליין לאור האחידות פחות או יותר של התוצאות בסטייה של פלוס מינוס 10% , להבדיל מפיזור התוצאות של המכון המתחרה. כמו כן הוא סבר כתוצאה לא אמינה עומקים העולים על 9 מטר. כי הקבלן, צד שלישי 3, הצהיר שהוא הפר את ההוראות של המתכנן לאורך של 7 מטר והאריך על דעת עצמו ל- 9 מטר. המהנדס רבין נימק את עמדתו כי קבלנים לא נוטים לקחת על עצמם עלויות לא מתוכננות שלא לצורך. מבחינת התשתית הראייתית, הנמקה זו אין בה די כדי לקבוע העדפה של חוות דעת של מבצעי הבדיקות הסוניות. בפן הראייתי אוסיף כי הייתה התנגדות להגשת חוות הדעת של התובעים ללא העדת עורך חוות הדעת. העורך לא הועד, ולכן הראיה למעשה לא נכללת בתשתית הראייתית.
לא הונחה תשתית ראייתית למבנה הבסיסי של הקרקע בטרם פיתוח ומילוי. מעבר להערת ד"ר אביגור על קיר תומך בקצה הדרומי, לא הוכח במדויק מיקום הכלונסאות בכל פינה ופינה של המ בנה לעומת השטח הטופוגרפי לפני המילוי. לכן יתכן ויש הסבר לחוסר האחידות של האורכים של הכלונסאות הנובע מהטופוגרפיה המקורית.

התוצאות מעידות , ללא קשר למכון הבודק כי קבלן הביצוע העמיק את העומק מעבר להוראות הנתבע שאינו טוען כי הורה לו לעשות כן מתוקף היותו המתכנן, כולל הוראות מדויקות לגבי כל כלונס וכלונס.
בהתייחס לקידוח של ד"ר אביגור ופירוט סוגי הקרקע שנמצאו והקשר בין תוצאות אלה להרכב הקרקע במגרש - המומחה רבין מצא תמיכה מסוימת לתוצאות קידוח הניסיון של ד"ר אביגור בהתבסס על הדיווח של צד שלישי 3 כי בעומק של 7 מטר הוא מצא כורכר (עמ' 528 לפרוטוקול). יחד עם זאת הוא לא התעלם מכך כי אף צד לא המציא ראיה עצמאית של שכבות הקרקע במגרש המסוים עליו בנוי המבנה [סעיף 8.4.4 לחוות דעתו(ה"ש 4)].

המומחה שלל את החלופה שהעלו מומחי הנתבע. הוא גם שלל את האפשרות שהסידוק הוא פועל יוצא של תפיחה לא שווה של קרקע חרסיתי מתחת למבנה. המומחה קבע כי "בניה ברמה ירודה " לא מספיקה כדי להביא לתוצאות הסידוק שנמצאו במבנה (סעיף 8.1.2 לחוות דעתו). לפי חוות דעתו תוצאות של תפיחת שכבות קרקע חרסיתי מתחת למבנה יכולה לגרום לסידוק בקירות והתרוממות של רצפות. ניתן למנוע זאת על ידי הפרדה בין הקרקע לבין הרצפה ותחתית הקורות על ידי פריסה של ארגזים מיוחדים של קלקר. הוא מצא שאריות של קלקר כעולה מצילומי הנתבע שמהם הוא הסיק כי כנראה כך נעשה בפועל. מאחר והנתבע תכנן את השלד, לכאורה היה עליו להתייחס לנקודה זו כבר בשלב הגשת חוות הדעת מטעמו. כי אם התכנון כלל ארגזי קלקר ולא היה ביצוע בפועל של התכנון – היה על הנתבע מראש להניח תשתית ראייתית לכך. מומחה בית המשפט מונה בסוף שמיעת התיק אך ניתנה לכל צד הזדמנות לחקור אותו. אם הנתבע היה מבקש להציג ראיות שנוגדות את תשובת המומחה יש להניח שהוא היה מבקש מבא כוחו להעלות בקשה כזו. דבר שלא קרה. לכן אני מניחה כי התכנון כלל הנחת ארגזים כאמור והוא גם בוצע לאור השאריות של קלקר במקום שעולות מראיות הנתבע.

בתום שמיעת הראיות אני מעדיפה את חוות דעת מומחה בית המשפט על פני חוות הדעת של מומחי הנתבע. לא אתעלם מהעובדה כי גם בעניין עזריה זו הייתה המסקנה. הנתונים הכמעט זהים בין שני המבנים הם כי מדובר באותו ישוב, ומומחה אחד בשני התיקים מתחום הגיאולוגיה, ד"ר אביגור שניתח את טיב המילוי והקרקע הטבעית בסמוך לצד הדרומי/מערבי של המקרקעין באותו צד של השקיעה של המבנה . ניתוח זה הוצג לראשונה בתביעה בעניין עזריה, והתביעה בפני הוגשה לאחר שניתן פסק דין בעניין עזריה. אם היה צפוי שהיה סיכוי למילוי אחר במקרקעין נשוא התביעה, אז הנתבע היה צריך לדרוש לאפשר לו לבצע קידוח ניסיון במקרקעין. האסטרטגיה שננקטה הייתה לתקוף את ד"ר אביגור בהקשר ההנדסי, תקיפה אליה התייחסתי, אך לא להציג ראיה נגדית.

בהינתן שנתוני ד"ר אביגור לגבי הרכב המילוי נכונים גם לגבי המקרקעין באזור שבו שקע המבנה ותכונות קרקע המילוי נכונות בהיבט של ביסוס היסודות של המבנה, עליהם לד"ר אביגור התמחות בגיאולוגיה, ובהעדר המידע האמור לנתבע בעת התכנון, השאלה לכאורה הייתה צריכה להיות האם היה די בכלונסאות של עד – 9 מטר כדי לייצב את הבניין. כי לפי הנתונים של ד"ר אביגור אבן החול החלה בעומק של 7 מטר. לכאורה לפי עדות הנתבע בפועל הקבלן קדח עומק של 9 מטר, כלומר 2 מטר לתוך הקרקע הטבעית. לפי הבדיקות הסוניות שהציג הנתבע, אורך הכלונסאות שנבחנו נע בין 8.1 מטר לבין 10.9 מטר. בסטייה של 10% מדובר לגבי הכלונסאות הארוכות בכ- 2 מטר לתוך אבן החול. המהנדס שמואל רבין, מומחה בית המשפט, שאין מחלוקת שהוא מוסמך לבצע חישובים סטטיים ותסבולת, בחן את המחלוקת גם בהיבט של תוצאת השקיעה של הכלונס הקצר מדי מבחינת יתר הכלונסאות, בהנחה שדי בעומק של כ- 2 מטר בשכבת אבן החול. המומחה בדק את חישוביו של המהנדס שני של תסבולת הכלונסאות והוא לא הסכים עמו ועם החישובים שלו והציג חישובים נגדיים, כולל הסבר של תוצאה של הפחתה של תסבולת של כלונס אחד ומשמעותה על יתר הכלונסאות. מסקנתו הייתה כי הכלונסאות שקעו כי הן היו קצרות מדי .

ככלל הפסיקה העדיפה חוות הדעת של מומחה בית המשפט לאור החשש של העדפת אינטרס של לקוח על ידי מומחה של צד. במקרה זה חוות דעת המהנדס רבין, שאינו מומחה של אחד הצדדים , עלתה בקנה אחד עם פסיקת כב' השופט ואגו בעניין עזריה. התרשמתי כי המהנדס רבין נתן חוות דעת על פי מיטב ידיעתו המקצועית ולא כדי להתיישר עם פסק הדין בעניין עזריה. כמו כן התשתית הראייתית היא כי הנתבע תכנן עומק כלונסאות של 7 מטר למבנה של התובעים ולבית של עזריה. כלומר תכנון אחיד . אבל לפי התשתית הראייתית המקום לפני פיתוח לא היה מישורי. נתון עליו מצביע ד"ר אביגור של קיום קיר תומך בקצה הדרומי של המגרש. משמע, שהנטל של הבאת הראיות עבר אל הנתבע להראות שהתכנון תאם את הקרקע כולל המילוי לא רק מבחינת הרכבו אלא גם מבחינת פיזורו. תחת להתמודד עם סוגיה זו שכבר עלתה כאמור בתיק של עזריה הנתבע ומומחיו סברו שאין צורך לעשות כן והפנו לטעמים אחרים לשקיעה. טעמים שלמרבה הפלא הם אותם טעמים שהועלו בתיק עזריה הגם שצדדים שלישיים 3-4 לא בנו את הבית של עזריה. בא כוח הנתבע, עו"ד אברהם רביבו , ובא כוח צד שלישי 1 , עו"ד ואסים ג'ב ארה חקרו את המהנדס רבין במישרין בסוגיית הכשל בביצוע. תשובותיו הישירות כי הנתבע לא הציג ראיה שהיה נתק בין זיון הכלונס לבין הזיון שעבר דרך קורת היסוד לתוך קורות הבית שכנעו אותי. כי מומחי הנתבע הסתפקו בכך שהציגו אפשרות שזה קרה מתוך צילום ראש הכלונס. מאחר והנטל של הבאת הראיות, בסוגיה זו, עבר אל הנתבע לא די היה באפשרות של העדר רציפות בין הכלונס לקורה כדי להרים את הנטל של הבאת הראיות מעל 50% ולהעבירו מחדש לתובעים.
לכן העדפתי את חוות דעתו של מומחה בית המשפט המהנדס שמואל רבין על פני חוות הדעת של מומחי הנתבע ושל הנתבע עצמו לסיבה לכשל. לא התעלמתי מכך שהנתון שנקבע של אורך כלונס לא התבסס על בדיקה במקרקעין עצמן אך עסקינן באזור הדרומי מערבי של המקרקעים. שם ישנו גם קיר תומך . לכן הדעת נותנת כי לפחות שם לכאורה נדרש כלונס ארוך יותר.

פיקוח עליון וחבות להתייעץ עם יועץ קרקע

8. הנתבע חלק כי הוא לקח על עצמו להיות במקרקעין לאורך כל היום של ביצוע הקידוחים והנחת הכלונסאות. כמו כן כל המעורבים בבניה, הנתבע, או צדדים שלישיים 3-4 לא התייעצו מראש עם יועץ קרקע בטרם קביעת אורך הכלונסאות או הנחתם בשטח. הנתבע גם טען כי הפיקוח העליון לא כלל פיקוח צמוד ולכן לשיטתו הוא לא אחראי לכלל הכשלים בבניה.
אפתח בשאלת הפיקוח העליון בהקשר לקידוח הכלונסאות כי הנתבע היה במקום בקידוחים הראשונים. לכאורה יתכן והיה בידיו לתקן את ההוראה התכנונית של אורך הכלונסאות אילו נותר לאורך כל היום ונכח בכל קידוח מה טיב האדמה שעולה בכל עומק. הנתבע טוען כי פיקוח עליון אינו מחייב אותו להישאר לאחר הקידוחים הראשונים. הוא נכח בטיב הקרקע שעלתה ועזב לאחר שלפי גרסתו הוא נתן הוראות לקבלן המבצע (צדדים ג' 3-4) המאשר לו להעמיק ל- 9 מטר.
אפתח בעמדת הנתבע . הוא טען כי בהקשר לקדיחת כלונסאות היקף הפיקוח הוא כפי שהוא היה בפועל . הנתבע הסכים שהוא עזב אחרי שני קידוחים והותיר לפי גרסתו לקבלן, צד שלישי 3, ולמהנדס הביצוע שלו שהיו במקום להחליט מה לעשות אם יש יתקלו באדמת מילוי (עמ' 386 לפרוטוקול). הנתבע הגדיר את ההסדר שהוא קבע כפועל יוצא של היקף הפיקוח שלו שהוא רק פיקוח עליון ולכן הוא לא חייב להיות בשטח כל הזמן, בפרט כאשר הקבלן מאוד מנוסה (עמ' 386 לפרוטוקול מול שורה 23 ).

עמדת הנתבע נתמכה על ידי מומחה בית המשפט, המהנדס שמואל רבין (עמ' 568 לפרוטוקול מול שורה 18 ), אולם הוא לא הסכים שהבחירה של הקבלן המנוסה של קדיחה של 9 מטר עומק היה מספק מבחינת הסיבה לכשל (עמ' 569 לפרוטוקול מול שורה 7). את תשובת המומחה להיקף הנוכחות יש לקרוא יחד עם הקביעה שלו שמי שאחראי לקביעה של עומק הכלונסאות הוא המתכנן ומי שאחראי ליישום הוא המבצע. לא הנוכחות היא העיקר אלא התכנון, והמתכנן אינו יכול להטיל את תוצאות התכנון שלו על הקבלן המבצע.
בית המשפט בעניין עזריה קבע כי הנתבע היה חייב להיות נוכח לאורך כל זמן הקידוחים וכי גם הוא הסכים לכך (סעיף 6 לפסק הדין בעניין עזריה ). הנתבע לא ערער על קביעה זו. כב' השופט ואגו קבע גם כי הנתבע הסכים שהיה עליו להיות במקום כאשר גומרים לחפור את הבורות לכלונסאות. כב' השופט ואגו מצטט מדברי הנתבע : " אני אחראי לפקח על הקבלן ואת זה עשיתי, אך בכלונסאות לא עשיתי זאת. " וכן: "כאשר גמרו לחפור את הבורות לכלונסאות זה שלב שאני צריך להיות בו " ( סעיף 6 לפסק הדין בעניין עזריה).
הציטוט של דברי הנתבע בפסק הדין בעניין עזריה מקים נגד הנתבע השתק לפחות שיפוטי כי האחריות היא שלו, כי לכך הוא הסכים בעניין עזריה. הנתבע שלא הציג את פסק הדין בעניין עזריה ביוזמתו גם לא העלה בתיק זה טענה כי בעניין עזריה הייתה סיבה מיוחדת מדוע הוא מצא שהיה עליו להיות נוכח באתר הבנייה כל הזמן של הקידוחים, ומדוע אותה סיבה לא חלה בבניה במקרה של התובעים.

מלכתחילה הנתבע לא קיבל סקר קרקע ולכן לא היה בידו להעריך את סוג הקרקע , גם לא על סמך שני קידוחים בהם נכח. אוסיף כי המומחה הוסיף כי כאשר הקבלן אמר שקדח ל פי 9 מטר אין זה מדויק כי אין לו דרך לדייק ויתכן והוא אף קדח לעומק של 11 מטר בקידוח מסוים אך גם בכך לא היה מספיק (עמ' 567 לפרוטוקול מול שורות 15- 19 ) .
הטענה של הנתבע כי היה על מי ששכר את שירותיו לפנות ליועץ קרקע מראש מניחה כי התובעים ואביו של התובע מס' 1 היו אחראים להנחות אותו לגבי טיב הקרקע. זו אותה טענה שהוא העלה בגרסה קצת שונה בעניין עזריה. בתיק שם הוא הטיל את החובות שלו על התובע עזריה בגלל המקצועיות של התובע כמהנדס שעיסוקו בבניה - טענה שבית המשפט דחה וקבע כי גם בעל מקצוע בתחום זכאי לקבל שירות אמין. כאן, התובע מס' 1 מנהל עסק של חומרי בניין ואביו קבלן. לא מצאתי כי התובעים זכאים לשירות פחות טוב מאשר עזריה.
הנתבע הפנה לת"י 940 שפורסם בשנת 1978 (מוצג נ/6), שהיה בתוקף בעת התכנון של המבנה. על כך אין מחלוקת. לדבריו התקן לא חייב אז את המתכנן לקבל סקר קרקע או לקבל חוות דעת של יועץ קרקע. הוא הוסיף כי החיוב קם כאשר התקן תוקן נכון לשנת 2008 [מוצג ת/1 (א-ב)].
מומחה בית המשפט המהנדס שמואל רבין לא חלק על הנתונים שהציג הנתבע באשר לתקן 940 בהקשר היוועצות עם יועץ קרקע גם לגבי מבנים שהם כמו המבנה נשוא התביעה. הוא ביסס זאת על התקן שהיה קיים בעת תכנון המבנה המטיל על המתכנן "לחקור את תת- הקרקע כדי לקבוע את סוגי היסודות , את עומקם , את עצמת התסבולת המותרת ואת אופייני הדחיסות. הנתונים מחקירה זו יחד עם פרטים של המבנה מאפשרים ניתוח של השקיעה ההבדלית וההרכנה ..." (נספח יג לחוות הדעת). לכן הוא קבע שעריכת סקר קרקע היה חובה בעת התכנון של המבנה. לכן הוא הסיק כי השימוש ביועץ קרקע וביצוע סקר קרקע היה מחייב כבר אז. לדבריו מדובר בנוהג מקובל בהתייחס לביסוס מבנים ללא כל קשר לגודלם וחשיבותם (סעיפים 9.2- 9.3 לחוות דעתו). כנגד חוות דעת מומחה בית המשפט לא הוצגה עדות מקצועית נוגדת למעט זו של הנתבע. מאחר והכשל כרוך בהכרת טיב הקרקע כולל המילוי ומאחר והנושא עלה כבר בעניין של עזריה, היה על הנתבע להתמודד עם סוגיה זו כבר בשלב הגנתו, כי התביעה התבססה על כשל בתכנון אורך כלונסאות תואם לטיב המילוי והקרקע הטבעית. לאור תוכן התקן באותו מועד כי שצוטט על ידי המומחה כאמור לעיל, הנתבע לא היה יכול להתעלם מהנחיה זו.

בשקילת המקובל בענף המקצועי אני מעדיפה את עמדת המומחה מטעם בית המשפט לאור כי לו הסמכה יותר גבוהה מהנתבע, בהיותו מהנדס לעומת היות הנתבע הנדסאי. כמו כן לא מצאתי כי למהנדס רבין היה אינטרס לחוות דעה בסוגיה זו שהיא אינה הנוהג המקובל בהעדר עניין אישי בתוצאות המשפט לעומת הנתבע.

בעניין עזריה הנתבע כבר העלה סוגיה זו ובפסק הדין שניתן לפני הגשת התביעה קבע כב' השופט ואגו כי: "בהינתן, כאמור, שההבחנה בין אדמת מילוי לאדמה טבעית איננה דבר של מה בכך, ואין לצפות מקבלן הביצוע שיאתר זאת, וכאשר בתוכניות אין התייחסות לכך, ובהינתן שהנתבע התעלם כליל מהצורך להתחשב באדמת מילוי הן בשלב התכנון והן בשלב הפיקוח (יותר נכון העדרו), נכון וראוי יהיה לקבוע, שהצד השלישי מופטר מכל אחריות, כאשר פעל וביצע את התוכניות כלשונן, ואילו הנתבע חדל במחדלים הקשים, שגרמו לנזקים בבנין ועליו האחריות לכך. " (סעיף 6 סיפא לפסק הדין בעניין עזריה). קביעה זו מהווה מבחינת הנתבע השתק פלוגתא שמחייב אותו גם בתיק זה. לכן גם אם הנתבע חולק על עמדת המומחה לגבי "המקובל המקצועי" הוא מושתק משנקבע כבר כי זו הייתה חובתו כבעל מקצוע לברר מראש את טיב הקרקע לפני מסירת התכניות. האופן לבירור הרכב הקרקע לא נקבע בפסק הדין עזריה. המהנדס רבין קבע שהחובה אז הייתה של ביצוע סקר. החיוב מבחינה זו היה לתכנן על פי נתונים בפועל של טיב הקרקע, ולא חיוב לשכור שירותים של בעל מקצוע מסוים. הנתבע כשל בכך שהתעלם מהבירור לטיב הקרקע והניח שהתכנון שלו תואם את הקרקע במקרקעין. מבחינה זו המסכת הראייתית שעמדה בסוגיה זו בפני כב' השופט ואגו לא הייתה שונה מתיק זה. הנתבע לא הציג בתיק זה ראיה כי הקביעה של כב' השופט ואגו נהפכה בערעור, ולכן הקביעה מחייבת א ותו.

9. לטענת הנתבע התובעים ואביו של התובע מס' 1 היו צריכים לשאת בעלות שכר מהנדס ביסוס. נטען כי הנתבע העלה זאת בפניהם והפציר אך ללא הצלחה. תשובת המהנדס רבין הייתה שבהעדר שיתוף פעולה של הלקוח היה על המתכנן לוותר על העבודה.

הנתבע גם טען כי בטרם התכנון הוא קיבל מהתובע מס' 1 תרשים מגרש שבו צוינו קווי הבניין ועל סמך נתונים אלה הוא הגיש לוועדה המקומית לתכנון ולבניה בקשה לאישור ולא היה בתרשים כל נתון לגבי מילוי. הוא הוסיף גם כי אפילו ד"ר אביגור לא קיבל מחברת ערים תרשים למרות שביקש (סעיף 24 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע). לכן הוא טען כי הוא לא היה יכול לצפות שיהיה במקום מילוי. אני מאמינה לנתבע כי השגת המידע מחברת ערים לא צלחה, כי בפועל בין התובעים ובין צדדים ג' לא המציאו ראיה ישירה של המפתחת והתיק הנוכחי ותיק עזריה הסתמכו על הפיענוח של ד"ר אביגור את תוצאות הקידוח. אולם הטענה של הנתבע למעשה כוללת בחובה הכרה כי בשלב מסוים התברר לו כי היה במקום פיתוח. למרות פסק הדין בעניין עזריה הנתבע לא יזם סוגיה זו מיוזמתו ולכן לכאורה יתכן וידע מראש ויתכן וידע בדיעבד. אולם אני לא מקבלת את הטענה כי התובע מס' 1 ואביו היו צריכים ליידע אותו מראש כי מדובר באדמת מילוי. כי התקן הטיל על המתכנן לברר את טיב הקרקע ללא קשר לידיעה או אי ידיעה של המזמין. יתכן ואילו הנתבע שאל את התובע מס' 1 או את אביו את השאלות הללו לפני התכנון הוא היה מקבל תשובה שיש אדמת מילוי. אך לא היה בכך כדי להוות מענה בפועל כי ממילא היה על הנתבע לקבל פרטים על פני כל המקרקעין. לכן הנטל נותר על שכמו לברר את טיב הקרקע. בפסק הדין בעניין עזריה מצטט כב' השופט ואגו מדברי הנתבע שמדובר היה בקרקע טובה. הביטוי לא ברור לי לכשעצמו אך גם אם כך נאמר לנתבע על ידי בעלי ניסיון אחרים אין בכך כדי לשחרר אותו מהבירור הענייני בכל מגרש ומגרש.
לטענת הנתבע כאשר ביום הקידוח הוא ראה שיש מילוי אז הוא דרש חד משמעית לקדוח בעומק של 7 מטר בקרקע טבעית (סעיף 25 לתצהירו). גרסה זו נוגדת את גרסת צד שלישי 3 כי הוא הפנה את תשומת לב הנתבע כי לאור תוצאות הקידוח הוא מוסיף על אורך ה- 7 עוד 2 מטר וקיבל על כך את ברכת הדרך (עמ' 509 לפרוטוקול). הטענה של הנתבע כי הוא הנחה לפי התוצאות בשטח לא זכתה לחיזוק חיצוני. מדובר בגרסת בעל דין. בנסיבות שמדובר במחלוקת שהיא מעיקרי התיק היה עליו להציג חיזוק. לפחות שרטוט במקום עם תאריך וחתימה שלו ושל צד שלישי 3 שקיבל את ההנחיה החדשה. הנתבע העלה את גרסתו כתגובה ולא כדרך המלך של ניהול התיק מטעמו. מכל הטעמים במצטבר לא מצאתי להעדיף את גרסת הנתבע על זו של צד שלישי 3 ואני קובעת כממצא שהוא לא התערב באורך הכלונסאות שהוא תכנן , במובן של מתן הנחייה חדשה. אני לא מקבלת שמתן "ברכת הדרך " ליוזמת קבלן במקום יכולה להוות הנחיה חדשה של המתכנן שזו הייתה חובתו לתת לנוכח התוצאה בשטח עליה הנתבע לא חלק. כלומר, שגם אם הוא אישר את תכנית הקבלן, לא היה בכך כדי להראות שהוא לא התרשל כי בפועל הבית עדיין שקע בפינה הדרומית. אני מקבלת את עמדת מומחה בית המשפט כי התכנון של אורך הכלונסאות גם אם הוא מתוקן בשטח על ידי המתכן נותר באחריותו והוא לא מועבר לקבלן בעל היוזמה.

10. כמו כן הצדדים חלוקים באשר לרמת הפיקוח על הבנייה שסוכם עם הנתבע ואופן הביצוע בפועל. כאשר הנתבע טוען כי הוא נשכר אך ורק לתת פיקוח עליון וכי קבלן הביצוע והמפקח היה אביו של התובע מס' 1, שכנגדו וכנגד חברתו הוא הגיש הודעת צד שלישי (צדדים ג' 3-4). לעומתו התובעים טוענים כי סוכם גם על פיקוח ישיר על עבודת בניית היסודות והשלד (סעיפים 4-5 לכתב התביעה).
הסוגיה רלבנטית לגבי היסודות , כלומר אורך הכלונסאות הנדרש. בהקשר זה המהנדס רבין קבע כי די היה לנתבע לוודא את ההתאמה של האורך המתוכנן עם השטח בקידוחים הראשונים ולא היה עליו חובה להישאר כל היום.
אני מקבלת את עדות הנתבע כי נשכר למתן שירות תכנון ופיקוח עליון . המהנדס רבין כלל בפיקוח העליון גם וידוי שהתכנון של הכלונסאות מדגמית תואם לשטח.

בע"א 2521/11 אישר בית המשפט כי דרך הבחינה של שאלת החבות ברשלנות היא קודם כל לבחון את חובת הזהירות, ובהמשך לקבוע האם היא הופרה בכפוף לקביעת קיומו של קשר סיבתי לנזק [ע"א 2521/11 עו"ד וגנר נ' עבדי (22/6/14)]. בענייננו אין מחלוקת כי הייתה "מוכרות" בין הנתבע לבין התובעים שהתבססה על התקשרות חוזית שלא פירטה את ההיקף של החבות. השאלה היא האם בפיקוח עליון חב הנתבע חובת זהירות כלפי התובעים לוודא שהתכנון שלו מיושם בפועל. בעניין טרויהפט נקבע כי יש מקום להטיל אחריות על הגורם שהיה יכול למנוע את הנזק [ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה (04/01/09) (להלן: "עניין – טרויהפט")]. בהקשר זה נקבע במפורש כי גם מפקח עליון חב חובת זהירות כלפי המזמין להפנות את תשומת לבו לצורך בקיומו של מנהל עבודה כשיר לבצע פיקוח צמוד תוך הפנייה לפסק הדין של השופט אור בעניין קונפינו (ע"א 600/86 עמיר נ' קונפינו , פ"ד מו(3) 233 (1992); עניין-טרויהפט). בעניין טרויהפט הוטלה חובה של ביצוע מעשה אקטיבי , דבר שהנתבע לא טען שעשה.
בחינת עמדת הנתבע בענייננו היא בחינת השאלה האם לנתבע אין חבות מעצם העובדה שהוא תכנן את אורך הכלונסאות ועל פי עדותו של מומחה בית המשפט הקבלן בשטח לא היה יכול לפעול בניגוד לתכנון שלו. הנתבע לא ביסס את הגרסה שהוא הורה על שינוי האורכים בשטח, ולפיכך נראה כי השאלה אינה פיקוח עליון ופיקוח צמוד, אלא חובת זהירות בהקשר של חובה לתת הנחיה נכונה שלא תגרום נזק. גם אם אניח כי הנתבע הורה הוראה שונה במקום בעל פה לא היה די בה. כי חובת הקבלן היא לפעול לפי הוראות המתכנן . לכן חובת המתכנן היא לתת הוראות ברורות ומתועדות.

לנוכח ההוראה המקצועית עליה העיד המהנדס שמואל רבין, כי על הקבלן לבצע את הוראות המתכנן אזי נוכחות מנהל עבודה לא הייתה משנה כי הוא לא היה יכול לתת לקבלן הוראות אחרות. אבל הוא היה יכול להפנות את תשומת לב המתכנן שיתכן ויש לו טעות בשלב הקידוח. אך גם למנהל העבודה לא היו כלים לדעת מה טיב הטעות במובן של טיב הסטייה הנכונה מהאורך המיטבי. לכאורה ניתן לטעון לרשלנות תורמת של המזמין באי מינוי מנהל עבודה. בהקשר זה אני נוטה לקבל את עמדת הנתבע כי לפחות אביו של התובע מס' 1 היה מספיק מיומן כדי להכיר שיטות עבודה ואת החקיקה הקיימת ובכלל זה את היקף הנוכחות של המתכנן תוך כדי בניה. לא הונחה בפני תשתית ראייתית כי הנתבע התחייב לבצע גם פיקוח צמוד.

אין מחלוקת כי הנתבע לא נעזר ביועץ קרקע לגבי הרכב הקרקע עליו נבנה הבית. לפי עדותו הוא הציע לתובעים לשכור יועץ קרקע כי המימון הוא של המזמין (עמ' 446 לפרוטוקול) . אוסיף כי אביו של התובע מס' 1, צד שלישי 3 שגם היה קבלן השלד, לא מצא בזמן אמת סיבה לעמוד על שכירת שירותי יועץ קרקע כי גם הוא, כמו הנתבע, סבר כי מדובר בקרקע ישרה וטובה ודעתו לא השתנתה גם בקידוח למעט שהוא כשיטה הוסיף 2 מטר לאורך הכלונסאות (עמ' 514 לפרוטוקול). אך לאור השתק הפלוגתא הדעה של האב לא מעלה או מורידה. כי הסוגיה עליה מתמקד מומחה בית המשפט היא שהנתבע כמתכנן היה צריך להכיר את הקרקע של המגרש. לכן גם אם האב ייעץ לבן לא לשכור שירותים של יועץ קרקע, אין בכך לשחרר את הנתבע מהחובה המקצועית שלו כלפי המזמין.

לפיכך מצאתי כי הנתבע התרשל בביצוע החבות המקצועית שלו בהקשר לתכנון אורך הכלונסאות ואי תיקון בהזדמנות שהתברר תוכן הקידוח, ויש קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק לבניין. לפיכך הוכחה הרשלנות שלו בביצוע התחייבותו לתובעים בתכנון ובפיקוח עליון.
מאחר ומצאתי כי חובת הזהירות כלפי המזמינים, התובעים , הופרה וכי מומחה בית המשפט מצא קשר סיבתי לנזק באורך הכלונס על פי התכנון, ואפילו בין מה שדווח להיות אורכו בעת הביצוע, ועל פי התוצאות הסוניות, אזי לאור חובת הזהירות החלה על הנתבע גם לפי החלופה של קשר חוזי, הוא התרשל בטיב המוצר שהוא נתן לתובעים. הוא גם התרשל כשלא דאג לתיקון ההוראה הכתובה כאשר נוכח שהייתה לו טעות כשהדבר ניתן היה עדיין לתיקון. בהקשר זה הוא חב חובת זהירות מושגית כלפי המזמינים ופרטנית כלפיהם על הנזק שקרה בפועל.

התיישנות

11. על פי כתב התביעה כאשר התובעים ביקשו למכור את המבנה בשנת 2001 מאחר ומצאתי כי חובת הזהירות כלפי המזמינים, התובעים , הופרה וכי מומחה בית המשפט מצא קשר סיבתי לנזק באורך הכלונס על פי התכנון, ואפילו בין מה שדווח להיות אורכו בעת הביצוע, ועל פי התוצאות הסוניות, אזי לאור חובת הזהירות החלה על הנתבע גם לפי החלופה של קשר חוזי, הוא התרשל בטיב המוצר שהוא נתן לתובעים. הוא גם התרשל כשלא דאג לתיקון ההוראה הכתובה כאשר נוכח שהייתה לו טעות כשהדבר ניתן היה עדיין לתיקון. בהקשר זה הוא חב חובת זהירות מושגית כלפי המזמינים ופרטנית כלפיהם על הנזק שקרה בפועל. הם למדו ממהנדס של קונים פוטנציאליים כי יש חשש כי למבנה יש בעיה משמעותית בהקשר לביסוס. בכתב התביעה לא נקב בא כוח התובעים דאז, עו"ד יעקב גסר בתאריכים. התובע מס' 1 לא איתר את הקונים או המהנדס למועד הביקור או חוות הדעת הראשונית ונותרה רק גרסת התובע מס' 1 כי מדובר היה בשלהי שנת 2001 או ראשית שנת 2002 (עמ' 109 מול שורות 1-2 לפרוטוקול). התביעה הוגשה באוגוסט 2007 ולכן אם זה המועד הראשון לצורך מניין התקופה, אזי התביעה הוגשה במועד ולא התיישנה.
לפיכך נותרה במחלוקת השאלה מה היה מועד לגילוי ה נזק ולפחות המועד ממנו ניתן היה לגלות את עיל ת התביעה . לגרסת התובעים הם נכחו בסידוק כבר שנה לאחר סיום הבנייה דהיינו בשנת 1998 כלומר כ- 9 שנים לפני הגשת התביעה.
התובע מס' 1 העיד כי היה סידוק אך הוא לא נתן את דעתו לכך, ובשלבים ראשונים הסידוק תוקן ואחר כך חזר . לדבריו זה גם לא נראה חמור בשנת 2001 והיה בעיקר בחוץ (עמ' 139 לפרוטוקול מול שורות 10-11 ). לדבריו הוא הבין את חומרת הבעיה כאשר שמע את עמדת המהנדס של הקונים הפוטנציאליים. לדבריו הוא פנה לנתבע שאמר שיש בעיה והוא יבוא לתקן אך זה לא קרה (עמ' 144 לפרוטוקול מול שורות 27-18). אני מאמינה לתובע כי הנתבע הודה שיש בעיה כי אז כבר התנהלה נגדו התביעה של עזריה שהיה בה להשליך גם על הבניה של המבנה.

על פי התשתית הראייתית המבנה סבל מסידוק בתקופת ההתיישנות, אופקי, אנכי ואלכסוני. לטענת הנתבע התובע מס' 1 מנהל עסק של חומרי בניין ואביו הוא קבלן רשום ועוסק בבנייה ולכן היה עליהם להסתכל על הסידוק בעיניים מקצועיות ולא של אדם מן הישוב. אילו עשו כן היה בידם לגלות את סיבת הסידוק עוד לפני ביקור הקונים הפוטנציאליים בשנת 2001.
טענה זו מייחסת את גילוי העילה למועד גילוי הסידוק (סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958). התובעים טענו כי הם פנו לנתבע שהרגיע אותם כי מדובר בתופעה טבעית והיא תפסק.
הנתבע העיד כי הסדקים היו מינימליים עד 4 מ"מ המותרים על פי התקן. אבל אילו הם היו רחבים מהמינימום הוא היה מגיע (עמ' 390 לפרוטוקול מול שורה 9). תשובה זו ,בשים לב כי הנתבע טען כי התובע מס' 1 וצד שלישי מס' 3 הם אנשי מקצוע, נכונה גם להסתכלות שלהם.
יחד עם זאת הנתבע הוסיף את דעתו לסיבה לסידוק בעמ' 390 לפרוטוקול. הסיבה הוצגה במספר אפשרויות באותו עמוד של פרוטוקול ובכלל זה שבגלל שהמילוי לא היה מהודק מספיק אז כאשר יש גשמים הכלונס שוקע והסדיקה ממשיכה (עמ' 390 לפרוטוקול מול שורות 22-29) . על פי כתב התביעה הגילוי של קיום של אדמת המילוי הוא בחוות דעת של ד"ר אביגור או בסמוך לכך בשנת 2003 [מוצג נ/1 (ב)]. התובע מס' 1 נחקר האם הוא ידע בזמן אמת שיש במגרש מילוי והוא שלל זאת (עמ' 124 לפרוטוקול מול שורה 3). להבדיל, הנתבע ידע מהתביעה של עזריה שהוגשה בשנת 2000 כי ישנה טענה נגדו שהוא התעלם מאדמת מילוי. על פי פסק הדין בעניין עזריה הנתבע טען שהוא תכנן את כלונס עם הוראות שאם נתקלים באדמת מילוי יש לעבור אותה וה- 700 בהוראות של אורך הכלונס מחושבים בקרקע טבעית (עמ' 6 לפסק הדין-עניין – עזריה). מבלי להיכנס לשאלה שהוצבה בפסק הדין ממתי ההוראות האמורות, זו הייתה גרסת הנתבע. כלומר כי בזמן אמת הוא לקח בחשבון אפשרות של אדמת מילוי ונתן הנחיות בהתאמה לשיקול דעת הקבלן.

אני מקבלת את גרסת התובע מס' 1 כי מתחילת הסידוק בערך בשנת 1998 ועד ביקור המהנדס הוא לא ראה בסידוק בעיה חמורה של שקיעת הביסוס. לנוכח תשובת הנתבע בחקירתו הנגדית הייתה שהסידוק עמד בתקן ( עמ' 390 לפרוטוקול).
אם הנתבע לא מצא לנכון לבדוק את הסידוק במבנה או לבדוק אותו בכלל על אף שלפחות בשנת 2000 החלו נגדו ההליכים בעניין עזריה, והועלתה נגדו סוגיית המילוי, אז אני דוחה את הטענה כי התובע מס' 1 ואביו היו צריכים לעלות על הכשל שהוא על פניו לא גלוי, בגלל הסידוק עוד לפני חוות דעת המהנדס בשנת 2001 או 2002.

לכן לכל המוקדם העילה קמה מעת שאיש מקצוע , אותו מהנדס, חיווה את דעתו הראשונית כי אין מדובר בסידוק בלבד תוך תקופת ההתיישנות. לפיכך הטענה כי התביעה התיישנה נדחית.

חבות צד שלישי

המחלוקת עם המבטחת – צד שלישי 1

12. הנתבע שלח דרישה לצד שלישי מס' 1 , ביום 14.10.07 ,בסמוך לאחר שנתבע בתיק זה.
צד שלישי דחתה את הדרישה בנימוק כי הפוליסה לא חלה כי התביעה נמסרה לאחר תום תקופה הביטוח וגם נטען כי מקרה הביטוח לא ארע בתקופת הביטוח (מכתבה של עו"ד אורית כץ מיום 7/11/07 , נספח ד' להודעת צד שלישי). בהמשך הגיש הנתבע נגד צדדים שלישיים 1 -2 הודעת צד שלישי בטענה לחלות אחריות מקצועית. הודעת צד שלישי תוקנה ביום 5.7.09 . הודעת צד ג' 2 נדחתה ביום 18.6.12 מטעמים שאינם משליכים על המחלוקות נשוא התיק או על סוגיית החבות המקצועית בהתייחס לצד שלישי 1.
בכתב ההגנה של צד שלישי 1 עמדה חברת הביטוח על הטענות שמופיעות במכתב הדחיה.
הנתבע חלק על עמדה זו עד לתום שמיעת התיק. בסיכומיו מתייחס בא כוח הנתבע, עו"ד אברהם רביבו גם לחבות צדדים ג 2-3 אך בפועל הם צדדים שלישיים 3-4 שכאמור המחלוקת עמם נוגעת לסוגיות ההנדסיות ולא בהקשר לפוליסת הביטוח המקצועי.

בא כוח הנתבע, המודיע, טען כי הנתבע עמד בלוח הזמנים להפעלת הפוליסה כאשר שלח הודעת צד שלישי במועד נשוא סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. סוגיה שאינה במחלוקת כי המבטחת לא דחתה את התביעה כי חלפו 3 שנים ממועד קום העילה . כן הוא הפנה לפסיקה שמתייחסת לפרשנות מרחיבה כנגד הנסח בפוליסות של אחריות מקצועית, מבלי לאבחן בין פוליסות לפי סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח לפוליסות שקובעות הסדרים שונים מסעיף 65 לחוק .
ב"כ הנתבע אינו חולק כי בפוליסה של הנתבע נקבעו התנאים שצוטטו על ידי עו"ד אורית כץ במכתב הדחייה המקימים את מקרה ביטוח:

א. כי התביעה נגד המבוטח הוגשה לראשונה ונמסרה למבטח תוך תקופת הביטוח;
ב. כי מקרה הביטוח אירע בתוך תקופת הביטוח כולל התקופה הרטרואקטיבית.

(ג'קט חברת "דולב" , נספח ג' להודעת צד ג'). אין מחלוקת כי זו הפוליסה בתוקף .

אין מחלוקת כי הנתבע נתבע על ידי התובעים והוא מסר את התביעה למבטחת במועד לצורך סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. אך התנאי הוא כפול. לא די במסירה במועד לפי סעיף 31, אלא גם כי המסירה צריכה להיות תוך תקופת הביטוח. בפוליסה נשוא המחלוקת, תקופת הביטוח קדמה את מועד הגשת התביעה ,, וב"כ הנתבע אינו חולק על כך (סעיפים 35 -39 לסיכומי עו"ד רביבו). גם לפי שיטתו של עו"ד רביבו מועד הביטוח הוא בין 10-12 שנים לפני מועד הגשת התביעה, כולל התקופה הרטרואקטיבית. לכן בפועל הנתבע לא היה יכול למסור את התביעה תוך כדי תקופת הביטוח לפי מועדים אלה.

התנאי השני של הפוליסה הוא כי מקרה הביטוח אירע תוך כדי תקופת הביטוח או אם מצוין ברשימה, בכל תקופה הקודמת לתקופת הביטוח . הראיות מצביעות על כך שמקרה הביטוח קרה תוך כדי תקופת הביטוח כולל התקופה הרטרואקטיבית, כי הנתבע נשכר למתן השירות המקצועי וביצע אותו בשנת 1996 כאשר הפוליסות המצטברות כוללות גם את שנת 1995.
אבל, לאור התנאי של המסירה של התביעה תוך תקופת הביטוח, שהוא תנאי מהותי לחלות הפוליסה, ומצטבר לתנאי השני , הפוליסה לפי לשונה לא חלה .
בא כוח הנתבע התמקד בסוגיית ההתיישנות של התביעה על פי הפוליסה, אך זו אינה הסוגיה לבחינה בענייננו.

ב"כ צד שלישי 1 , עו"ד ווסים ג'בארה , טען להעדר חבות כי הפוליסה אינה מכסה את האירוע נשוא התובענה ואינה רלבנטית לתביעה (סעיף 7 לכתב ההגנה). כי ה פוליסה היא על בסיס תביעה (CLAIM BASIS ) . התאריך הקובע הוא תאריך הגשת התביעה . להבדיל מתאריך האירוע המקים את העילה שאז השיטה היא לפי בסיס אירוע (OCCURANCE BASIS ) (סעיף 8 לכתב ההגנה). על כן כדי לקבל כיסוי על התובע להראות על פי הפוליסה כי עילת התביעה נולדה בתוך תקופת הביטוח או בכל תאריך שלאחר התאריך הרטרואקטיבי שנקבע בפוליסה, וכן כי התביעה הוגשה כנגד המבוטח תוך תקופת הביטוח (סעיף 8 סיפא לכתב ההגנה). נטען כי התביעה כנגד הנתבע לא הוגשה תוך תקופת הביטוח ולכן אין כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה (סעיף 9(א) לכתב ה הגנה ). כי הנתבע/ המודיע, היה מבוטח בין 9.7.96 ועד ליום 1.3.97 ואחר כך הפוליסה בוטלה, ואילו התביעה הוגשה בשנת 2007 (סעיף 9(ב) לכתב ההגנה). על פי הפוליסה כיסוי ביטוחי היה מכסה את הנתבע אילו הוא היה נתבע בתוך התקופה של הבנייה. ההסדר בחוק חוזה הביטוח הוא לפי החלופה שלא חלה בענייננו, של בסיס תביעה (סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח). ההסדר המשפטי הוא שניתן להתנות על חלופה זו [ע"א 3182/02 אשד (1980) מהנדסים ויועצים תעשייה ניהול ומכון בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נח(2) 179 ( 2003) ; ת"א 2193/06 (מחוזי ת"א ) מתוק אפרים ובניו בע"מ נ' אביבי (2.4.13)].

הפוליסות שעליהם ביסס הנתבע את הודעת צד שלישי נגד צד שלישי 1 הן פוליס ות שה ן בסיס תביעה. הנתבע לא המשיך את רצף הביטוח עם צד שלישי 1 עד למועד הגשת התביעה. המידע כי יתכן ויש שקיעה בגלל סוגיית היסודות עלתה לאחר המסירה של המבנה. בא כוח הנתבע טען בסיכומיו טענות לגבי הבאה לידיעת המבוטח של החרגות בפוליסה באופן ברור. הוא לא טען זאת בהודעת צד ג' , גם לאחר התיקון של הודעת צד שלישי . אין זה מקרה של החרגה אלא מקרה של חוזה אחר.

כמו כן נטען כי התביעה נגד המבטחת לא התיישנה למועד הדרישה תוך הפניה לסעיף 70 לחוק חוזה הביטוח. סעיף 70 קובע סייג להתיישנות ביטוח אחריות כאמור בסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח. הביטוח בענייננו אינו לפי סעיף 65 לחוק . בא כוח הנתבע לא הפנה לפסיקה, או כתיבה שפירשה גם את הביטוח שהוא פרי הסכמה חוזית, שאינו על פי סעיף 65 , לפי אותם כללים של סעיף 70. ההסדר בסעיף 65 לחוק קובע את מקרה הביטוח, דהיינו קום עילת התביעה. לפי סעיף 65 הוא מעת קום חבות כלפי המבוטח. סעיף 70 מסדיר מצבים שהם פועל יוצא מכך.
לעומת זאת החבות בפוליסה של צד שלישי 1, קמה בתנאים מוגבלים בהרבה יותר מההסדר בסעיף 65. שכן הן האירוע והן הדרישה צריכים להיות בתקופת הביטוח.
הנתבע לא טען בהודעת צד שלישי שהוטעה על ידי סוכן ביטוח לגבי טיב הביטוח שהוא מקבל ולא הניח תשתית ראייתית לאפשרות כזו. כדוגמת מסמך בו הוא הזמין את הביטוח וכדומה.

מכל הטעמים הללו הודעת צד שלישי 1 נדחית.

חבות צד שלישי 3-4

13. בסיס הטענות של הודעת צד שלישי נגד צדדים שלישיים 3-4 נשמט כאשר קבעתי כי הנזק למבנה בהקשר לשקיעת היסודות אינו קשור לביצוע של התוכניות של הנתבע, אלא לתוכנית. על אף שהוכח כי צד שלישי מס' 3 העמיק את אורך הכלונסאות ובכך פעל שלא על פי תכנית הנתבע, אין טענה כי בכך הוא גרם נזק. בסיכומיו טען בא כוח צד שלישי 1, שאין לו יריבות ישירה עם צדדים שלישיים 3-4 כי התובעים לא הסכימו לשכור את השירותים של יועץ קרקע כפי שהציע הנתבע כי האב, צד שלישי 3 ייעץ שאין לכך כל צורך. בחקירתו הדגיש האב כי אכן לפי מראה הקרקע, לא היה צורך ביועץ קרקע (עמ' 514 לפרוטוקול). אך גם הנתבע הביע עמדה לגבי סוגיה זו עוד קודם לכן בחקירתו והשיב כי מאחר קבלן השלד היה אביו של התובע מס' 1, ולמועד הבנייה בעל ניסיון רב, הוא הניח כי אם הם לא לקחו מהנדס ביסוס כדי לחסוך בעלויות אז לפחות האב ידע מה הוא עושה (עמ' 491-492 לפרוטוקול).

בא כוח צדדים שלישיים 3-4, עו"ד אלי גיל ביקש מבית המשפט להתעלם מעדות צד שלישי 3 בחקירה נגדית לאור כי מצבו הבריאותי צף במהלך העדות, תוך הפנייה לשורה של כשלים שבהם הוא נכשל. נטען כי זה בגלל פגיעה בזיכרון שלו מטעמים של אירועים לבביים ומחלת הפרקינסון בה חלה (סעיפים 263 ועד 271 לסיכומי עו"ד גיל). לאור המועד שהבקשה הועלתה אני לא מקבלת אותה.
אלה נימוקי:
התצהיר נחתם ביום 10/2/2010 . בסעיף 17 בו טען המצהיר כי פעל לפי התוכניות שהכין הנתבע ולא הכיר את מצב הקרקע. בתצהיר אין פירוט מצב רפואי של המצהיר. הישיבה הראשונה בה החל בית המשפט לשמוע את הראיות הייתה ב- 25 .4.10 . בא כוח צד שלישי 3-4 ידע את בית המשפט והצדדים בסוף יום שמיעת העדים , ביום 9 .5.2010, כי מרשו חלה ואושפז אך לא יותר מזה וגם לא הומצא תיעוד רפואי מדוע הוא אושפז. לאחר מכן הנושא של מצב בריאות צד שלישי 3 עלה שוב בפתח הדיון ביום 2.6.13 לפני חקירת העד שאז ביקש בא כוחו להתחשב בו כי יש לו מכשיר שמיעה (עמ' 484 לפרוטוקול). עו"ד גיל לא העלה את הסוגיה של הבריאות מעבר לכך ולא המציא אסמכתאות לפני שהעיד לעיון בית המשפט או באי כוח יתר הצדדים. אילו עשה כן היה בידם להשיב והיה בידי בית המשפט גם לתת החלטה לאחר שמיעת כל הצדדים האם יש טעם לחקירתו.
ככל שהאשפוז היה קשור לאירוע שיכול היה לפגוע בזיכרון של העד היה עליו להמציא לבית המשפט חוות דעת ליכולתו להיחקר על תצהירו, בהנחה שזה קרה לאחר שהוא חתם על התצהיר בפני עו"ד גיל. אם זה קרה לפני כן אז ניתן לשאול האם הגרסה בתצהיר היא התמונה המלאה. ההודעה בסיכומים אינה יכולה להישאר כפשוטה. לטעמי משמע האמור בסיכומים הוא כי עו"ד גיל מושך את גרסת מרשו במלואה, הן העדות הראשית והן החקירה הנגדית. לאמור בסיכומיו לא הייתה תגובה של בא כוח הנתבע , שולח הודעת צד שלישי להגיש סיכומי תשובה.

אני לא מקבלת את הודעת צד שלישי נגד צדדים ג' 3-4 בהתבסס על דברי האב שלא היה צריך יועץ קרקע. הן מפני שכנגד הנתבע השתק פלוגתא בסוגיה זו בתיק עזריה והן מהטעם כי המומחה מטעם בית המשפט קבע שהחבות בסוגיה זו היא של המתכנן ולא של קבלן השלד. לכן גם אם קבלן השלד היה בדעה שלא צריך לשכור שירותים של יועץ קרקע , לשיטת המומחה, אין המתכנן משוחרר מהחובה לבדוק את הרכב הקרקע. גישה שקיבלתי כאמור לעיל.

בקשת צד שלישי 1 לפסול את מומחה בית המשפט

14. בסיכומיו ביקש בא כוח צד שלישי 1 לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט בשלמותה, כולל הקביעה של חבות המתכנן כאמור.
בא כוח צד שלישי 1 טען בסיכומיו כי אף אחד לא בדק האם הבית שקע וגם מומחה בית המשפט לא בדק זאת. לכן התובעים לא הוכיחו כי הבית שקע. המחלוקת בתיק זה לא הייתה האם הבית שקע אלא מדוע. כי גם מומחה הנתבע מציין באופן חד משמעי כי המבנה שקע ביותר ממקום אחד בחוות דעתו (חוות דעת סטניסלב גולד, מטעם חברת פלס ). עו"ד ג'בארה סבר שצריך לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט ובחקירה נגדית הוא ביקש להראות שהנתון שהבית שקע אינו נכון. בסיכומיו הוא הפנה לחקירת המומחה מטעם בית המשפט. המומחה השיב כי אכן לא ביצע בדיקה ישירה כי מונה לאחר התיקון, אך הוא התבקש לחוות דעה על פי הממצאים של יתר המומחים וקיום הסידוק שהם דיווחו עליו, ומכאן ועל בסיס המקצועי של הסידוק הוא חיווה את דעתו (עמ' 577 לפרוטוקול). אך הוא גם מצא לאחר התיקון סידוק שהוא תיאר בחוות דעתו וגם הפרשי גובה בשתי פינות של חדר רחצה (עמ' 4 לחוות דעת מומחה בית המשפט). בתשובה לשאלות עו"ד ווסים ג'בארה השיב המומחה כיצד הגיע למסקנה כי הייתה שקיעה מהסידוק ( עמ' 579-580 לפרוטוקול). כדי להתגבר על העובדה שגם מומחה הנתבע הסכים שהייתה שקיעה, טוען עו"ד ג'בארה כי גם אם אחד המומחים "ציין בחוות דעתו באופן סתמי, מבלי שבדק באופן מקצועי, כי קיימת שקיעה, אין הדבר הופך את אשר נאמר על ידי המומחה כקביעה שהוכחה על ידי המומחה." (סעיף 95 לסיכומיו). ההליך המשפטי עוסק בהכרעה במחלוקות . כאשר נתבע מגיש חוות דעת מומחה שבו המומחה קובע קביעה "באופן סתמי" כלשונו של הפרקליט המלומד, מתפקידם של עורכי הדין המנהלים את המשפט לברר את המקור לקביעה בחקירה נגדית. אם הם לא עושים כן, חזקה שהם יודעים מדוע, כי הם מייצגים את הלקוחות שלהם ואת האינטרסים שלהם. בית המשפט בשיטה האדוורסרית אינו נדרש לבחון את סוגיה על אף עמדתם. לכן אני קובעת כי הייתה שקיעה והטעון שהיא לא הוכחה, נדחית.

בא כוח הצד שלישי 1 גם ביקש לפסול את מומחה בית המשפט כי הוא התייעץ עם קולגה שהוא יועץ קרקע כדי להבין כיצד הקרקע מתנהגת , כחלק ממתן חוות דעתו, מבלי שבית המשפט והצדדים היו שותפים לכך, ומבלי שניתן היה לחקור את המומחים. בתשובה לחקירה נגדית אמר המומחה כי התייעץ רק כדי לאשש את עמדו המקצועית. הגם שעדיף היה כי המומחה היה מעלה בפני בית המשפט את הצורך להתייעץ עם היועץ קרקע לא מצאתי בהיוועצות האמורה לכשעצמה כדי לפסול את חוות דעתו לאור תשובותיו בחקירה הנגדית .

בא כוח צד שלישי 1 גם מצא פגם בכך שהמומחה גם נסמך על חוות דעתו של ד"ר אביגור ולא ביקש למנות יועץ קרקע מטעמו בהתעלם מכך שחוות דעתו של ד"ר אביגור שנויה במחלוקת בין הצדדים ובהתעלם מהטעמים לכך. בפרט כאשר המומחה השיב כי נדרש מיועץ קרקע למידע על איזה קוטר כלונס ואיזה עומס (עמ' 541 לפרוטוקול).
חוות דעת ד"ר אביגור הייתה במחלוקת שהועלתה על ידי המהנדס אברהם שני לנוכח קביעות ד"ר אביגור בתחומים אלה מבלי שיש לו הסמכה בתחום הנדסת הבניין. התוצאות של מבנה הקרקע שקבע ד"ר אביגור מהחפירה שביצע בסמוך למגרש, לא הותקפו כי אף אחד אחד לא ביצע קידוח ובדיקת התכולה מעבר למה שדיווח צד שלישי 3 כאשר בוצע הקידוח בפועל.

המומחה נחקר בשאלה מדוע הוא לא ביקש מבית המשפט למנות יועץ קרקע ועל כך הוא השיב כי המינוי היה לתת חוות דעת על פי הראיות הקיימות בתיק (עמ' 542 לפרוטוקול). אך המומחה השלים את תשובתו כי הוא נסמך על הדו"ח של ד"ר אביגור רק לגבי שכבות הקרקע שהוא מצא ולא ל "עומסים שלו". לעומת זאת את מירב הנתונים לגבי העומסים הוא לקח מהמומחה של הנתבע, אבי שני (עמ' 543 לפרוטוקול) ומאחר והוא לא הסכים עם מקדם החיכוך שקבע אבי שני הוא בחן את הסוגיה ואחר כך בחן את עצמו מול הקולגות שהם יועצי קרקע (עמ' 543-546 לפרוטוקול).
יחד עם זאת לפני מתן חוות הדעת התובעים ביצעו שיפוץ כדי לבסס את המבנה ולצורך כך הם קדחו עוד כלונסאות בתוך המגרש אך לא נעשה ניסיון לחזק את מסקנות ד"ר אביגור על ידי בקשה להשלים ראיה. זאת ועוד המומחה הניח כי המילוי בכל המגרש הוא זהה כי זה הנתון שניתן לו. עו"ד ג'בארה שאל מדוע הוא הניח זאת ( עמ' 554 לפרוטוקול). שאלה זו מתעלמת בין היתר מכך שגם הנתבע תכנן אורך אחיד של כל הכלונסאות ( 7 מטר ). המומחה גם השיב מדוע מקצועית הדרך שהציע עו"ד ג'בארה , דהיינו לבחון כל נקודה במגרש הנתון , אינה נדרשת. נחה דעתי כי התשובה מהווה מענה מקצועי.
מכל הטעמים לעיל אינני מקבלת את הטענות של בא כוח צד שלישי 1 לפסול את המומחה מטעם בית המשפט.

לנוכח עמדתו המקצועית של פרקטיקה מקובלת בהתייחס לחובת המתכנן לא מצאתי בעמדת צד שלישי 3 ששללה את הצורך ביועץ קרקע , כדי להטיל רשלנות תורמת, בין על התובעים ובין על צד שלישי 3 וחברתו, צד שלישי 4. הנתבע העיד באחת מגרסאותיו שהוא הציע מינוי ונדחה. על כך השיב לו המומחה שהוא היה צריך לוותר על העבודה ולא לקחת את התכנון בתנאים אלה של חוסר וודאות. הנתבע הרשים אותי שהוא האמין שהקרקע ישרה, שאלמלא כן הוא היה מתכנן את היסודות אחרת. לכן השתכנעתי שהבחירה של הנתבע לא לבדוק את הקרקע לא קשורה כלל להחלטה לקחת או לא לקחת יועץ קרקע אלא בגלל שהוא סבר שאין בכך צורך. לכן עמדת המזמין או הקבלן לא מעלה ולא מורידה מבחינת הקשר הסיבתי לנזק ואני דוחה את הניסיון של צד שלישי 1 להטיל רשלנות תורמת על התובעים או על צדדים שלישיים 3-4.
מאחר והודעת צד שלישי נגד צדדים שלישיים 3-4 לא הוכחה , היא נדחית.

נזק

15. התביעה הוגשה במקור כאשר היא מלווה בחוות דעת בתחום הנזק של המומחה גנישב אלכסיי מחברת טרמינל שרותי הנדסה משנת 2002. כמו כן לכתב התביעה צורפה חוות דעת נוספת מאותה חברה משנת 2003 שניתנה על ידי המומחה יוסי בן חורין. על פי חוות הדעת החישוב הראשוני לעלויות תיקון הועמד על 150,000 ₪ והמהנדס גנישב הוסיף לכך פיקוח הנדסי של 10% ומע"מ. סכום זה הוערך לעמוד על 200,000 ₪ בכתב התביעה. לכך הוסף סך של 39,400 ₪ שיקום הגינה לפי הצעה מיום 26.06.07 (סעיף 15 לכתב התביעה) . בחקירת עורך ההצעה לגבי עלויות הגינון בשנת 2010 הוא הוסיף על הצעתו עוד 10-15% כי העצים גדלו והעימקו את אחיזתם בקרקע (עמ' 35 לפרוטוקול).

כן נתבעו : הוצאות פינוי בסך של 35,000 ₪ לשנה, עגמת נפש של 100,000 ₪, ירידת ערך של 70,000 ₪, וכיסוי שכר המומחים. סך הכול 452,660 ש"ח.
בשלב הגשת הראיות הוגשה הצעה לתיקון כולל קידוח כלונסאות לחיזוק על ידי אחים איבגי בבנין ופיתוח בע"מ על סך של 419,600 ₪ וחוות דעת שמאי מקרקעין , השמאי אהוד ורטש שהעמיד את שווי ירידת הערך על סך של 130,000 ₪. בהצעת התיקון של האחים איבגי נכללו רכיבים אליהם התייחס המהנדס קליגסברג כאשר ברכיב של קידוח כלונסאות העלות לא כללה את התוכניות ועמדה על 100,000 ₪.

מטעם הנתבע הוגשה חוות דעת של המהנדס סטניסלב גולד מיום 8/11/09 שקבע כי טרם ניתן לתמחר את ביצוע התיקונים אך חלק גדול של העלויות נופלות על חיזוק המבנה ותיקון השלד. לכך נדרשים בעלי מקצוע שהם יועץ קרקע, תכנון מחדש של מהנדס קונסטרוקציה, וקבלן ביצוע. לאחר קבלת התוכניות ניתן לתמחר את העלויות. המומחה העריך את עלויות התיקון על סך של 50,000 ₪ - 60,000 ₪. מומחה הנתבע חלק על עלויות התובעים.
בפועל, תוך כדי ניהול התיק תוקן הבית לאחר שניתנה לכל הצדדים הזדמנות לבדוק את המצב בפועל . לא הוגשו ראיות מעודכנות לעלות התיקון בפועל, שווי בפועל בהיבט ירידת ערך .
לטענת בא כוח צד שלישי 1 בסיכומים עתרו התובעים לסכומים שונים מהסכומים שנתבעו בכתב התביעה והוא התנגד להרחבת חזית כי כתב התביעה לא תוקן. כמו כן נטען כי הסכומים המקוריים היו מופרזים.

התובעים הרחיבו את החזית כאשר המומחים מטעמם שינו את העלויות של התיקון בשלב ההוכחות, וכתב התביעה לא תוקן, אך בסיכומים עתר בא כוח התובעים לסכומים המקוריים ולא עמד על הסכומים היותר גבוהים.
כמו כן נטען גם כנגד הסכומים המקוריים כי הם קדמו את התיקון בפועל שהתבצע תוך כדי ניהול התיק, ונטען כי התובעים זכאים לפיצוי בגובה העלות בפועל, בשים לב לכך שהתובע מס' 1 מנהל עסק של חומרי בניה ואביו הוא קבלן השלד.

התובעים הגישו חוות דעת לתיקון ליקויים הקיימים במבנה (חברת טרמינל) שהם ציפוי קירות חוץ בגין סדקים נימיים שנובעים מהתקבצות שכבת הטיח בעת ייבוש ראשוני, תיקון סדקים בקווי החיבור בין האלמנטים בבניית הבלוקים. שני רכיבים אלה אינם קשורים לטענה של ליקוי בתכנון היסודות והם על פניהם באחריות הקבלן שבנה את השלד – צד שלישי 3-4 .
לעומת הסדקים הנימיים החיצוניים והאופקיים והאנכיים שקשורים לבניה, נמצאים במבנה גם סדקים אלכסוניים והם פועל יוצא של השקיעה. על פי חוות דעת טרמינל, מדבור בסדקים שבגללם המבנה אינו במצב תקין מבחינת חוזק ויציבות ולכן הומלץ על התיקונים הבאים:

  1. דריכת המבנה על ידי הכנסת כוחות לחץ אנכיים ואופקיים בשטח הקירות.
  2. דריכה אנכית שתבוצע על ידי קידוח חורים לכל גובה הקיר והקורות , הכנסת כבלי דריכה ומתיחתם.
  3. דריכה אופקית תתבצע על ידי הכנסת כבלי דריכה בחריצים אופקיים בקירות ועיגונם בפינות הבניין.
  4. תכנון מקדים .

המומחה העריך את סך הכול העלות להיות 150,000 ₪ מבלי להפריד בין תיקון הסדקים שאינם קשורים לשקיעה לבין דריכת המבנה והתיקונים של הסדקים לאחר מכן.
מומחה שהגיש את חוות דעתו בשלב שמיעת הראיות, המהנדס יעקב קליגסברג, אף היא לפני התיקון, חיווה את דעתו לעלויות אחרות כי הוא גם התייחס לתיקונים שנדרשים בגלל התיקון העיקרי.
לפי חוות דעתו, חיזוק היסודות הקיימים מתחת לקירות החוץ וקירות הפנים על ידי ביצוע יסודות נוספים בצמוד אליהם , צפויה לעלות 80,000 ₪ לפני מע"מ מעבר לעלות התוכנית .
כמו כן נדרש לפרק בבית שורה של רכיבים ולהתקינם מחדש לאחר הביסוס לפני מע"מ שהם:
ריצוף – חושב לפי 175 מ"ר כפול 350 ₪ למ"ר - 61,250 ₪
חיפוי קרמיקה - חושב לפי 100 מ"ר כפול 300 ₪ למ"ר - 30,000 ₪.
פירוק והרכבה של 3 ארונות מטבח כולל אבן נסורה – 8,000 ₪ .
פירוק והרכבה של 3 ארונות בחדרי רחצה – 2,000 ₪.
פירוק ורכבה של חיפוי אבן פנימיים וחיצוניים – 55 מ"ר כפול 400 ₪ למ"ר - 22,000 ₪.
תיקונים סדיקה , שפטכל וצביעה – 2,500 ₪.
פירוק והרכבה של 2 אמבטיות ג'קוזי שיתכן ויפגעו בתהליך – 10,000 ₪.
תיקוני איסטלציה – 2,000 ₪.
פירוק כיורים, אסלות, ומקלחון והרכבה חוזרת- 2,500 ₪.
פירוק ריצוף חוץ – לפי 185 מ"ר כפול 350 ₪ למ"ר - 64,750 ₪.
יש חשש כי קו הביוב המרכזי ייפגע בעבודות והתיקון צפוי לעלות – 8,000 ₪.
פירוק דלתות וחלונות והרכבה מחדש – 8,000 ₪ ועוד 2,000 ₪.
סילוק פסולת - 5,000 ₪ .
המחירים ניתנו בהתעלם מכך שהתובע מס' 1 מנהל עסק של חומרי בניין .

כמו כן הוגשה חוות דעת ד"ר אביגור שלמעשה יעץ כיצד לבסס את המבנה מראש, לפני הבניה.
חוות דעת שלישית הייתה של כץ ליכטנשטיין בע"מ לעלות עבודות גינון של עקירה זמנית של עצים קיימים, נטיעה זמנית ושימור ושתילה מחדש, פריסה מחדש של מדשאה כולל המטרה, התקנת מערכת טפטפת חדשה, ושיקום ערוגות מסלעות וכו' . סך הכול 39,400 ₪ נכון ליום 26/6/07.

חוות הדעת של השמאי אוהד ורטש היא מיום 1/9/09. הבית נישום לפני תיקונו על יסוד חוות דעת מומחה התובעים כי הבית אינו ראוי למגורים (חוות דעת המהנדס יעקב קליגסברג מיום 11/9/2003 ). השמאי כלל בהערכתו את התיקון הצפוי ואת החשש הפסיכולוגי כי התיקון לא יצליח.

16. בשלב הגשת הסיכומים הבית כבר תוקן אך לא הוגשו ראיות לעלויות בפועל, בין לגבי הבית ובין לגבי הגינה. בסיכומיו עתר בא כוח התובעים לפסוק לפי חוות הדעת שהוגשו בשלב שמיעת הראיות תוך הגבלת הסכום לפי סכום התביעה המקורי, משוערך. דהיינו 452,660 ₪ לשנת 2007 כשבית המשפט נדרש להעביר סכומים מסעיף לסעיף בכתב התביעה.
עתירה לה התנגדו באי כוח הנתבע וצד שלישי 1.

בהתייחס לעלויות תיקון הבית כולל חיזוק היסודות – בתום שמיעת הראיות לא מצאתי לפסול את חוות דעתו של יעקב קליגסברג, בהעדר חוות דעת נגדית מטעם הנתבע , או כל צד אחר בתיק. הנתבע עצמו העריך את העלויות יותר גבוהה ממומחיו אך הן הנתבע והן מומחיו כפי המומחה הראשון של התובעים, לא נכנסו לפרטים שהתייחס אליהם המהנדס קליגסברג, דהיינו תהליך הפירוק וההרכבה מחדש של הרכיבים שהם מעבר לשלד ותיקוני הצבע וכו' לאחר התיקון. יחד עם זאת אי אפשר להתייחס לתובעים כלקוח מזדמן. גרסת הנתבע שהתובע הזמין ממנו תכנון של 3 בניינים אושרה על ידי התובע. כץ ליכטנשטיין אישר כי הכיר את התובע מס' 1 בהקשר של שיפוץ מבנים מוסדיים . לתובע עסק בתחום חומרי בניין . התובעים גם לא הציגו ראיות לעלות בפועל. זו לא סיבה לשלול מהם פיצוי על נזקים משמעותיים אך יש לתת לזה תמחור. אני לא מקבלת את הסכום שהוצע על ידי האחים אבגי שהיו יותר יקרים ממחירון דקל על פיו ביסס מומחה התובעים את חוות דעתו. זאת לנוכח האמור לעיל בדבר העדר ראיות לעלויות בפועל. לפיכך אני מעריכה את העלויות לפי 75% מהסכום שנתבע מלכתחילה בכתב התביעה, כי זו חזית המחלוקת על פי כתבי הטענות. חזית שהיה צריך לתקן לנוכח חוות הדעת היותר מפורטת של מומחה התובע. לפיכך הסכום שנפסק הוא 112,500 ₪ נכון ליום הגשת התביעה לפי 75% מ- 150,000 ₪ שהוא נופל מסכום חוות הדעת המאוחרת . לאור כי חוות דעת מטעם הנתבע בסוגיית ירידת ערך הוגשה לאחר הגשת התביעה בכשנתיים אני משערכת את הסכום למועד פסק הדין. סך של 149,687.80 ₪.

ירידת ערך - אני מסכימה עם השמאים שהעריכו קיום של פגיעה בשווי הנכס מעצם ההסטוריה שלו. לא ברור בשלב זה האם התיקון הצליח. חוות הדעת של ש ני השמאים ניתנו הן לגבי מבנה לפני תיקון והן לגבי שוק שלא ברור האם השומות עדכניות. השמאי ורטש העמיד את הפגיעה על 8% בהנחה כי שווי המבנה נכון למחצית שנת 2009 ללא הליקויים עמד על 1,650,000 ₪. השמאי דני כודדי שנתן חוות דעת מטעם הנתבע סבר כי אחוז הפגיעה הצפוי בעסקה הוא מחצית, 4%. מחירי העסקאות להשוואה היו יותר נמוכים מהמחיר שנקב השמאי ורטש. אך הפער בין השמאי ורטש וכודדי בהתייחס לבית התובעים אלמלא הליקויים הוא 100,000 ₪ הגם שהשמאי כודדי מתייחס לעסקה בבית באותה סביבה של 1,250,000 אך הוא לא התבסס עליה. כנגד גם השמאי ורטש ציין עסקאות של מליון ומליון מאתיים בסמוך יחד עם שורה של עסקאות שחלק מהם אף עולים את ה- 2 מליון ₪.
בהנתן כי בהעדר מידע על נסיבות דומות קשה להשוות את הנכס של התובעים עם עסקאות סמוכות, אני מעדיפה את האפשרות שההפסד יהיה על הצד הגבוה מאשר על הצד הנמוך ולכן אני מעמידה את ההפסד על 8% ולא על 4%. בהתייחס לשווי הבית אלמלא הליקויים – אני סבורה כי השמאי ורטש העריך את הבית גבוה מדי והערכת שווי של השמאי כודדי היא יותר ריאלית. כי גם מומחי התובעים התמקדו לכל היותר בהקשר של ליקויים כלליים בסידוק הנימי, הסידוק האנכי והאופקי והטיח שהתפוצץ . לא ניתן מכך ללמוד האם לבית לא היו ליקויים אחרים כי הליקויים בגין השקיעה גימדו את המצב הכללי של הבית. בנסיבות אלה אני יוצאת מהערכת שווי של השמאי כודדי ושווי ההפסד לפי 8% הוא 124,000 ₪ נכון ליום 7/7/09 (מועד העסקה שהתבסס עליה דני כודדי). סכום זה משוערך להיום עומד על 149,730.38 ₪.

גינון – לפי הצילומים של הבית שצירף מומחה הנתבע לחוות דעתו, מחברת פלס, מיום 25/10/2009 ניתן להתרשם מגינה מטופחת הגם שלא ניתן לבחון אותה ולהשוות להצעה שניתנה על ידי כץ ליכטנשטיין בע"מ מבחינת כמות העצים וכו'. ההפסד לגבי הגינון הוא פועל יוצא של העלויות המקוריות, העלות של הוצאת הצמחים והשבתם ותיקון נזקי העבודה בפועל. התובעים הסתפקו רק בעלות הקטנת הנזק ותיקון המצב הקיים. בנסיבות אלה לא מצאתי לפסול את הסכום שנדרש לגינון ואף בעלות של תוספת של עוד 10-15% אפשריים. בהעדר ראיות יותר מדויקות אני מקבלת את הסכום שנתבע משוערך להיום עומד על 53,678.88 ₪. מסכום זה אני מפחיתה 25% מאותם טעמים שהפחתתי בגין התיקונים של המבנה. סך לתשלום : 40,259.16 ₪.

עלות פינוי – היה על התובעים להגיש חשבונות על הוצאות בעין לאור כי הבית תוקן. בהעדר- אני פוסקת סכום גלובאלי של 10,000 ₪.

עגמת נפש – אמנם פסקתי כי הנתבע אינו יכול לדחות את החבות המקצועית החלה עליו כאשר המזמין וקבלן השלד הם בן מקצועי ואביו שלא היה ספק בעברו המקצועי. אך בסוגיית עגמת הנפש שהיא בשיקול דעת בית המשפט לא אוכל להתעלם מכך. שכן בטרם נשכרו שירותי הנתבע, המגרש נרכש. כבר בשלב זה הייתי מצפה מאנשי מקצוע לברר פרטים על המקום ולא לחיות רק ממראה עיניים והגדרת הקרקע כ- טובה. כנגד, היקף הנזק הוא משמעותי. לפיכך אני פוסקת סכום המקובל בפסיקה של 15% מהנזק –סך של: 50,951.60 ש"ח נכון להיום.

סך הכול : 400,628.94 ₪ נכון להיום. לאור העיסוק של התובע מס' 1 אינני פוסקת על סכום זה מע"מ או פיקוח הנדסי.

17. התובעים זכאים להשבת חלקם בשכר מומחה בית המשפט' 2,360 ₪ וכן עלויות שכר המומחים שנתנו חוות דעת בשלב הגשת כתב התביעה ושכרם למתן עדות . על כך תוגש בקשה לשומת הוצאות. צדדים ג' זכאים להשבת חלקם בשכר מומחה בית המשפט.
בהתייחס לשכר טרחת עו"ד –
יש מקום לקחת בחשבון את סדר גודל התיק. הן בשכר בא כוח התובע והן בשכר בא כוח צדדים ג' וכנגד את הסכום שנפסק. מדובר בכ- 16 ישיבות הוכחות שבכל אחד מהם נחקרו עדים לעומק על ידי 4 עורכי דין. ישיבות ההוכחות בלבד נמשכו כמעט 4 שנים, על פני כ- 500 עמודי פרוטוקול. אני פוסקת אפוא לכל בא כוח שייצג צד שזכה סך של 60,000 ₪ .

בהתייחס לשכר הטרחה לבאי כוח צד ג', לקחתי בחשבון כי התארכות שמיעת הראיות נבע לא במעט מחלוקה פנימית של אינטרסים בין צדדים ג'. דהיינו כי ב"כ צד ג' 1 ייצג את האינטרס של הנתבע וב"כ צד ג' 3-4 ייצג את האינטרסים של התובעים. אך הנתבע בחר לנהל את התיק נגד צדדים ג' על אף מספר אינדיקציות שהיה בהם כדי לשכנע אותו לא לעשות כן . תשובת חברת הביטוח בטרם הגשת התביעה נגדו, עליה חזר לא פעם בא כוח צד שלישי 1 בשלבים הראשונים של ניהול התיק כאשר היה בידי הנתבע לחסוך עלות זו וכן פסק הדין בעניין עזריה שניתן לפני הגשת התביעה ולא הוגש עליו ערעור. כב' השופט ואגו היה ברור בקביעותיו בסוגייה המרכזית של החבות של המתכנן. בתיק זה ניהל הנתבע את תיק עזריה מחדש. הן כנגד התובע והן כנגד צדדים ג' 3-4.

סוף דבר

18. על פי האמור לעיל, התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 400,628.94 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבע ישלם לתובעים את אגרת בית המשפט שתחושב על סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבע ישלם ל תובעים הוצאות משפט לפי שומה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלם המלא בפועל. הנתבע ישלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 60,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הודעת צד שלישי 1 נדחית.
הנתבע ישלם לצד שלישי 1 הוצאות משפט לפי שומה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלם המלא בפועל וכן את החלק שנשא צד שלישי 1 בשכר המומחה מטעם בית המשפט בסך של 4,425 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן בסך של 1,500 ש"ח החלק בו נשא צד שלישי 1 בזימון המומחה להחקר על תצהירו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבע ישלם לצד שלישי 1 שכר טרחת עו"ד בסך של 60,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הודעת צד שלישי 3-4 נדחית.
הנתבע ישלם לצד שלישי 3-4 הוצאות משפט לפי שומה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלם המלא בפועל וכן את החלק שהם נשאו בשכר המומחה מטעם בית המשפט בסך של 4,425 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבע ישלם לצד שלישי 3-4 שכר טרחת עו"ד בסך של 60,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים

ניתנה היו ם, 19.4.2015 בהעדר הצדדים.