הדפסה

כהן נ' פ. מ. אל אנרגיה בע"מ ואח'

ניתן ביום 14 אפריל 2015

דניאל אור חדש כהן, ת.ז. XXXXXX927
המבקש
-

  1. פ.מ. אל אנרגיה בע"מ ח.פ. 513548834
  2. ישי מסעוד פרץ ת.ז. XXXXXX169

המשיבים

לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב – מוטולה
נציג ציבור (עובדים) מר שלום חבשוש, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' יודפת הראל-בוכריס

בשם המבקש – עו"ד תומר סופר
בשם המשיבים – עו"ד תומר שזר

פסק דין

לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטות בית הדין האזורי בתל אביב (סע"ש
28730-07-12; השופטת רוית צדיק) מיום 5.1.2015 ומיום 6.1.2015.
בהסכמת הצדדים, דנו בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות וכאילו הוגש ערעור על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, על יסוד הבקשה והתגובה לבקשת רשות ערעור.

רקע:
המבקש (להלן גם – התובע) הגיש כנגד המשיבים (להלן גם - הנתבעים) תביעה לתשלום זכויות שונות בקשר לעבודתו ובקשר לסיום עבודתו.
בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי ביום 9.11.2014 הגיעו הצדדים להסדר פשרה כמפורט להלן:
"בהמלצת בית הדין, לחיסול סופי ומוחלט של כל תביעות התובע מהנתבעים וכל תביעות הנתבעים מהתובע, מכל מין וסוג שהוא, עקב תקופת עבודתו וסיום עבודתו של התובע אצל הנתבעים, ומבלי להודות בכל חבות, ובכל טענה לרבות תיק תא"מ 40503-03-12 בתיק הוצל"פ אשר מספרו 0244684-115 וכן תיק מס' 12068-06-14 (תיק לשון הרע שלום פ"ת) ישלמו הנתבעים לתובע סך של 25,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים.
ב"כ הנתבעים יעביר לב"כ התובע טופס 161 לחתימת התובע. הטופס יוחזר לב"כ הנתבעים עד ליום 17.11.14.
הסכום ישולם בשני תשלומים שווים ורצופים, על סך של 12,500 ₪ כ"א, הראשון ביום 10.12.2014 והאחרון ביום 10.1.2015.
ההמחאות ישלחו תוך 30 יום מהיום לב"כ התובע ...
לא ישולמו הסכומים במועדם או במלואם תועמד יתרת החוב לפירעון מיידי ותישא פיצויי הלנת שכר מופחתים בשיעור של 5% לחודש, מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
מוסכם בין הצדדים כי איחור בתשלום מבין התשלומים הנזכרים לעיל, עד 14 ימי עבודה לא יהווה הפרת הסכם זה".
(אין מחלוקת בין הצדדים כי בהסכם הפשרה נפלה טעות סופר, וכי הכוונה הייתה לטופס 161א ולא לטופס 161).
בית הדין האזורי נתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה בין הצדדים.
בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בנוגע לנתונים שיש לרשום בטופס 161 בנוגע לתקופת העבודה של המבקש. לטענת המבקש, היה על המשיבים לכתוב בטופס 161 כי תקופת העבודה היא משנת 2002 עד יום 31.1.2008, ואילו המשיבים טענו כי יש לרשום בטופס נתון אחר - מיום 1.4.2007 עד יום 31.1.2008. יצוין, כי לנתון בדבר תקופת העבודה בטופס יש השלכות על שיעור המס שחל על התשלום על פי הסדר הפשרה.
המשיבים הגישו לבית הדין האזורי "בקשה בהולה למתן הוראות", ובה עתרו שבית הדין יתן הוראות דחופות למבקש "לחייב אותו לחתום על טופס 161".
בהחלטה מיום 5.1.2015, שניתנה במעמד צד אחד וללא שמיעת עמדת המבקש, קבע בית הדין האזורי כך:
"כעולה מהסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין נדרש התובע לחתום על טופס 161. על מנת שלא לסכל את ביצוע פסק הדין יחתום התובע על הטופס הנדרש בהתאם לעדכון הנתבעת כמפורט בהודעתה. הטופס יועבר לחתימת התובע תוך 24 שעות מהיום".
המבקש הגיש לבית הדין האזורי "בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטת בית הדין שניתנה במעמד צד אחד ובקשה לעיכוב ביצוע החלטה עד למתן החלטה בבקשה זו". בבקשה זו טען המבקש, בין היתר, כי לבית הדין אין סמכות לדון בבקשה למתן הוראות, וכי סדר הדין אינו מאפשר לנתבעים לעתור לאחר מתן פסק הדין בבקשה למתן הוראות; הבקשה אינה "בקשה למתן הוראות" כי אם בקשה לאכיפת פסק דין, והסמכות לדון בבקשה זו נתונה להוצאה לפועל; לא ניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו בטרם מתן ההחלטה.
בית הדין האזורי דחה את הבקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 6.1.2015 כמפורט להלן:
"אין מדובר במתן הוראות אלא הפניית הצדדים לאמור בהסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. לפיכך, הבקשה נדחית".
החלטות בית הדין האזורי מיום 5.1.2015 ומיום 6.1.2015 הן מושא בקשת רשות הערעור.

להשלמת התמונה נציין:
בהחלטה מיום 20.1.2015 ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי להחלטות בית הדין האזורי עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.
בהחלטה מיום 12.2.2015 ניתן צו עיכוב ביצוע לפסק דינו של בית הדין האזורי.
דיון תזכורת התקיים ביום 8.3.2015. הצדדים לא הגיעו להסכמה.
לאחר דיון התזכורת העבירו המשיבים סך של 25,000 ₪ לחשבון הבנק של המבקש.
המבקש עמד על מתן החלטה בבקשת רשות הערעור.
שקלנו אם בקשת רשות הערעור הפכה לתיאורטית, נוכח התשלום כאמור בסעיף 12.4 לעיל. אולם, הגענו לכלל מסקנה כי עשויה להיות נפקות להחלטה בבקשת רשות הערעור, נוכח העובדה שהתשלום בוצע שלא במועד שנקבע בהסדר הפשרה.

טענות הצדדים:
בבקשת רשות הערעור טען המבקש כי בית הדין לא היה מוסמך ליתן החלטה ב"בקשה למתן הוראות", כיוון שבית הדין מוסמך להיזקק לפסק דין שיצא מלפניו אך ורק בשלוש אפשרויות: בתשובה לשאלת הבהרה מרשם הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, בבקשה לתיקון טעות סופר ובתביעה לביטול פסק דין שנתן תוקף להסדר פשרה; אין סדר דין שמאפשר למשיבים לעתור לאחר מתן פסק הדין ב"בקשה למתן הוראות"; "הבקשה למתן הוראות" הייתה למעשה בקשה לאכיפת פסק דין, שרק להוצאה לפועל סמכות לדון בה; ההחלטה הראשונה ניתנה בלא שניתנה למבקש זכות תגובה; מי שסיכל את חתימת טופס 161א היו המשיבים, אשר ביקשו לרשום בו נתונים לא נכונים, נתונים שהיו מולידים חבות מס עצומה על המבקש, בניגוד למוסכם על תשלום סך של 25,000 ₪ נטו, ובכך ביקשו המשיבים להפוך לפלסתר את הסכם הפשרה בין הצדדים.
המשיבים פירטו בתגובתם באריכות את השתלשלות האירועים לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האזורי, וטענו כי המבקש עשה דין לעצמו וסירב לחתום על טופס 161א שבו פורטו הנתונים הנכונים, וזאת עקב רצונו להערים על רשויות המס ולקבל את התשלום ללא ניכוי מס כדין; למרות החלטות בית דין האזורי פתח המבקש בהליכי הוצאה לפועל כנגד המשיבים; לאור האמור, יש לדחות את בקשת רשות הערעור. נציין, כי בתגובתם לבקשת רשות הערעור לא התייחסו המשיבים לטענת המבקש בדבר העדר סמכות של בית הדין ליתן את ההחלטות מושא בקשת רשות הערעור.

הכרעה:
לאחר שבחנו את טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק אנו קובעים כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל, ואנו קובעים כי בית הדין האזורי לא היה מוסמך ליתן את ההחלטות מיום 5.1.2015 ומיום 6.1.2015.
הצדק עם המבקש, כי מדובר בהחלטות שבית הדין לא היה מוסמך ליתן לאחר מתן פסק דינו, בו ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין הצדדים. כפי העולה מכלל החומר שבתיק, נפלה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לפרשנות ו/או אופן יישום הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. במחלוקת מעין זו אין בית הדין מוסמך לדון לאחר מתן פסק הדין במסגרת "בקשה למתן הוראות" שמגיש אחד הצדדים להליך. משסיים בית הדין את מלאכתו, אין לו סמכות לתת הבהרות או פירושים לפסק דינו או לתת הוראות בקשר לביצועו [השוו: דב"ע (ארצי) מו/80 – 3 מרום שירותי תעופה – גידעון פינקלשטיין, פד"ע יח 73 (1986); דב"ע נג/96 – 3 ראיק יוסף ח'מיס – בית הספר התיכון "טרה סנטה", פד"ע כו 255 (1993)].
זאת ועוד. בכל מקרה, לא היה מקום למתן ההחלטה מיום 5.1.2015 במעמד צד אחד, ועל בית הדין האזורי היה לאפשר למבקש להגיב לבקשה למתן הוראות, ולשקול את טענותיו בטרם מתן ההחלטה בבקשה.
אשר על כן, אנו קובעים כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל, וההחלטות מיום 5.1.2015 ומיום 6.1.2015 בטלות. כפועל יוצא מכך, מבוטל גם צו לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי.
איננו מוצאים מקום להתייחס לחילוקי הדעות לגופם בין הצדדים, שכן אין לבית דין זה סמכות להזדקק לטענות הצדדים בעניין זה במסגרת ערעור על החלטות בית הדין האזורי מושא בקשת רשות הערעור.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת. המשיבים ישלמו למבקש שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למשיבים יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ה (14 אפריל 2015), בהעדר הצדדים וישלח אליהם .

לאה גליקסמן,
שופטת, אב"ד

אילן איטח,
שופט

סיגל דוידוב-מוטולה, שופטת

מר שלום חבשוש,
נציג ציבור (עובדים)

גברת יודפת הראל בוכריס,
נציגת ציבור (מעסיקים)