הדפסה

כהן נ' מדינת ישראל

בפני
כבוד ה שופט ישראל פבלו אקסלרד

המבקש

יוסף כהן
ע"י ב"כ עו"ד אריאל עטרי

נגד

המשיבה

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד עינת בלנרו מפמ"ד פלילי

החלטה

לפניי בקשה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ"). הבקשה מתייחסת לשלושה נושאים: האחד – קבלת רשימה מסודרת של חומר החקירה; השני – מתן אפשרות לנאשם, אשר נתון במעצר, לצפות בחומר דיגיטלי המהווה חלק מחומר החקירה, בבית המעצר ; השלישי – מתן אפשרות לנאשם לצפות, במשרדי הפרקליטות, בחומר הדיגיטלי הקשור בחקירת הילדים.

טוען ב"כ הנאשם כי לא קיבל רשימה מסודרת של חומר החקירה, באשר זו שקיבל לוקה בחסר, היא נעדרת פרטים חשובים, וכן התברר כי קיים חומר חקירה בתיק החקירה, אשר לא בא זכרו ברשימות חומר החקירה שהועברו לסנגור. לעניין הצפייה בחומר דיגיטלי ע"י המבקש, טוען הסנגור כי זכותו של מרשו לצפות בעצמו בראיות הדיגיטליות, גם אם לסנגור עצמו ניתנה אפשרות צפי יה כנדרש.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של מעשים מגונים, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) + נסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, וחטיפה לשם ביצוע עבירת מין, עבירה לפי סעיף 374א בצירוף סעיף 377א(א)(7) לחוק האמור. חלק מחומר החקירה הוא חקירת ילדים ע"י חוקר ת ילדים, אשר אין מחלוקת על כך שניתן לצפות בה רק במשרדי ה פרקליטות.

רשימת חומר החקירה
בדיון שהתקיים לפניי ביום 19.10.15, טענה ב"כ המשיבה כי הועמדה לרשות הסנגור רשימה תקינה של חומר חקירה, וכי הסנגור לא פנה ביחס לפערים בין הרשימה לבין חומרי החקירה המצויים בתיק. נטען על ידה, כי הבקשה הוגשה רק בשל כך שמתוך טעות נעלמה מרשימת חומר החקירה חקירת הילדים, דבר אשר העלה ספק אצל הסנגור בדבר תקינותה של רשימת חומר החקירה. מוסיפה ב"כ המשיבה וטוענת, כי בקשתו של הסנגור היא לקבל תקציר של חומר חקירה, וכי אין מחובתה של המדינה להכין תקציר כזה. רשימת חומר החקירה אמורה לאפשר התמצאות בחומר החקירה והרשימה שהועברה לסנגור עונה על צורך זה. ב"כ המשיבה הביעה נכונות לערוך רשימה חדשה של חומר החקירה, בהתייחס לכל חומר החקירה שבידה היום, תוך ציון הפרטים אשר חסרים ברשימה אשר הועברה לסנגור.

כאמור, הסנגור טען שהרשימה שהועברה לו נעדרת פרטים, וכי על פי פסיקת בתי המשפט, זכאי הסנגור שהרשימה תכלול את הפרטים הבאים: מספר סידורי, אזכור של תיאור הכרחי, מועד היווצרות המסמך, יוצר המסמך, טיב המסמך, נשוא המסמך וכותרת של תוכן המסמך. כן יש לציין, לטענת הסנגור, אם המדובר הוא בתוכן חסוי או גלוי או חסוי חלקית. בטיעונו הסתמך הסנגור על מספר פסקי דין, אליהם אתייחס בהמשך הדברים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בנושא הנדון כאן, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. עיון ברשימות חומר החקירה שהועברו לסנגור, אשר העתק מהן הועבר ללשכתי לאחר הדיון, מעלה כי הרשימות לוקות בחסר . למרות שהרשימות נערכו בתוך טבלה, מסודרת כביכול, נעדרים בה פרטים: כך למשל, ברשימה שכותרתה "עדויות כלליות" חסר שם החוקר, תאריך ההודעה, שעת ההודעה (יש מספר הודעות של אותו אדם) ומספר עמודים; ברשימה "עדויות קרבן" חסרים פרטים דומים; ברשימה שכותרתה "צווים" חסרים פרטים כמו מקום החיפוש, תאריך הצו, תאריכי בקשות, וכיוב'; ברשימה שכותרתה "מזכרים" חסרים תאריכים ומספרי עמודים; ברשימת פרוטוקולים חסרים תאריכים ומספר עמודים; ברשימה שכותרתה "צילומים" חסרים פרטי עורך המסמך, תאריכים, מספר הצילומים או מספר העמודים, לפי העניין, וכן הלאה; בכל הרשימות חסר מספר התיק. רשימות חומר חקירה, כפי שנערכו, אינה מאפשרת לסנגור "לנווט" בחומר החקירה, במובן זה שלא תמיד ברור לאיזו ראיה מכוונת שורה כזאת או אחרת ברשימות חומר החקירה. בנסיבות אלה, יש לומר כי המשיבה לא עמדה בחובתה שבדין לספק רשימת חומר חקירה שתענה על הצרכים שלשמם נקבעה החובה להעביר לסנגור רשימה כאמור. יש לזכור, שרשימת חומר החקירה מהווה אמצעי יחיד שיש לסנגור לצורך השלמתה של יריעת ההגנה, קבלת החלטות מושכלות לגבי עתירה לגילוי ראיה, או בקשות להרחבת חומר חקירה. כן משמשת הרשימה מנגנון איזון במקרה שבו לגבי חלק מהחומרים, הוצאה תעודת חסיון. על כן, על התביעה לערוך רשימה ממצה ורציפה של כל חומר החקירה, שתוגש כמקשה אחת ותאפשר להגנה לתכנן את מהלכיה (בש"פ 6820/09 אלי גבאי נ' מ"י, כב' השופט א. רובינשטיין, החלטה מיום 10.9.09, פורסם בנבו ; בש"פ 5027/14 מ"י נ' מתתיהו הירשמן ואח', כב' השופט א. רובינשטיין, החלטה מיום 31.7.14, פורסם בנבו). בר כי בשלב הזה, יקשה על התביעה לערוך רשימה אחת באשר התיק הפלילי כבר מתברר והחומרים הופרדו. יחד עם זאת, יש לערוך את הרשימות הקיימות על פי הכללים שנקבעו, וכפי שאפרט בהמשך.

בפתח הדיון שהתקיים לפניי ביום 19.10.15, ניסיתי להביא את הצדדים לידי הסכמה, לפיה תיערך רשימת חומר חקירה חדשה, על פי הטבלה שהוצגה לי, כאשר הטבלה החדשה תכלול את כל הפרטים החסרים, וכן תתוקן הרשימה באופן שציון וזיהוי המסמכים יהיה מדויק יותר. הסנגור מסר כי אין בידו להסתפק בכך והוא עמד על כך שרשימת חומר החקירה תכלול עוד פרטים נוספים, בהתאם למה שנקבע, לטענתו, בהחלטות שיפוטיות אליהם הפנה בבקשתו. בחנתי טענות אלה של הסנגור ולא אוכל לקבלן. אני סבור שאם תיערך רשימת חומר חקירה על פי הכללים דלעיל, אותם אתווה באופן מדויק בהמשך הדברים, די יהיה בכך כדי לאפשר לסנגור לקבל תמונה מלאה וטובה של חומר החקירה ולהתמצא בו, תוך קבלת הפניה ברורה מהרשימה לראיות עצמן.

נכון הדבר כי במקרים אליהם הפנה הסנגור, מצא בית המשפט כי רשימות חומר החקירה אשר הועברו על ידי התביעה, לא היו מספקות ולא היה בהן כדי לענות על הצורך לאפשר לנאשמים שם להתגונן מפני האישומים שהוגשו כנגדם, ולא היה בהן כדי למנוע הפתעה של הנאשם בעת משפטו (בענין זה, ראה ענין הירשמן לעיל, פסקה יא' להחלטה). כך, למשל, במ.ת. (ב"ש) 6623-04-11, מ"י נ' חג'אג' ואח', החלטה מיום 5.1.12, המדובר היה בתיק פלילי שבו קיימים היו חומרי חקירה בהיקף נרחב. אכן, כב' השופט אלון אינפלד קבע באותו המקרה כי טבלת חומר חקירה ראוי שתהא ממוחשבת, ותכלול מספר סידורי, אזכור של תיאור הכרחי, מועד היווצרות המסמך, יוצר המסמך, טיב המסמך (הודעה/מזכר/דו"ח, נשוא המסמך (פלוני – הנאשם, מחסן אלמוני, מקום חיפוש וכד'), כותרת של התוכן, וציון אם המסמך גלוי או חסוי. כן נקבע שם שיש לציין את מיקום המסמך בחומר החקירה ומספר עמודים. באותו מקרה הוגש כתב אישום כנגד ארבעה נאשמים, וחומרי החקירה היו רבים. גם כתב האישום היה מורכב בהרבה מכתב האישום שלפניי. על כן, לא די היה שם בציון הפרטים המצויים בטבלת חומר החקירה שבמקרה דנן, כדי לאפשר לסנגורים להתמצא בחומר החקירה הרב. כך גם בעניין הירשמן: בדונו בבקשה לעניין רשימת חומר החקירה במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי , ציין ס. הנשיא, יעקב צבן, כי דרישת הצורניות של רשימת חומר חקירה מקבלת משנה תוקף בתיקים בהם היקף הראיות הוא רחב, בין בשל המעשים המיוחסים בכתב האישום ובין בשל מספר המעורבים בפרשה. כתב כב' השופט צבן כי ככל שחומר הראיות בתיק רב, גוברת חשיבותה של הרשימה, עד כדי היותה המפתח לניתוח הראיות והבניית הגנתו של הנאשם. ציין כב' השופט צבן כי המבחן לצורניותה של הרשימה הינו מבחן מהותי תכליתי – האם הרשימה באופן בו נערכה מגשימה את התכלית המונחת ביסוד עריכתה. (ע"ח (י-ם) 48298-12-13, הירשמן נ' מ"י, כב' ס. הנשיא י. צבן, החלטה מיום 8.6.14). על החלטה זו הוגש ערר על ידי המדינה (בש"פ 5027/14 לעיל), וכב' השופט א. רובינשטיין דחה את הערר בהדגישו, כי כאשר המדובר הוא בפרשיות ענק מרובות ראיות, סטנדרט הפירוט הנדרש ממערכת התביעה הכללית גבוה יותר (ראה פסקה יד' להחלטה מיום 31.7.14).

אם כן, נמצא, כי לא בכל מקרה יש לכלול ברשימת חומר החקירה את כל המרכיבים אשר צוינו בהחלטות השונות של בתי משפט, בפרשות הירשמן וחג'אג'. המבחן הוא מהותי תכליתי, יש לבחון בכל מקרה האם הרשימה, כפי שנמסרה לסנגוריה, יש בה כדי לכלול את כל חומר החקירה, תוך הפנייה מדויקת לראיות עצמן, באופן המאפשר ניווט ענייני וקל באופן יחסי בחומרי החקירה. במקרה שלנו, כאמור, אין המדובר הוא בכמות חריגה של חומרי חקירה ולפנינו נאשם אחד. בנסיבות אלה, אין מקום להטריח את התביעה בטרחת שווא, שלא לצורך, על ידי ציון פרטים נוספים ברשימת חומר החקירה, אשר לא יהיה בהם משום תועלת נוספת לסנגור, בהכנת הגנתו.

לאור האמור, על המשיבה להכין רשימות חדשות של חומרי החקירה, אשר תכלולנה את הפרטים הבאים: מספר התיק בראש הרשימה , תיאור המסמך הספציפי, שם עורך המסמך, תאריך יצירת המסמך, מספר העמודים, שעה (במידה ורלוונטי), שם חוקר, שם נחקר. הפרטים יירשמו באופן שיאפשר זיהוי קל ומידי של המסמך בתוך חומר החקירה.

צפיה בחומר דיגיטלי ע"י המבקש
בעניין זה המשיבה אינה מתנגדת שתינתן למבקש האפשרות לצפות בחומר הדיגיטלי, אך היא טוענת כי אין הדבר בתחום טיפולה וכי על הסנגור לפנות לשב"ס. הסנגור מסר שהוא פנה לשב"ס אך קיבל תשובה שלילית.

בקשת הסנגור בעניין הנדון אינה כרוכה בקבלת סעד לפי סעיף 74(א) לחסד"פ. המשיבה אינה מתנגדת לאפשר למבקש עצמו לעיין בחומר החקירה. ככל שנתקל הסנגור בסירוב של שב"ס לספק למרשו אמצעי צפייה ולאפשר לו לקבל את חומרי החקירה, או לאפשר לו לקבל אמצעי צפייה מבחוץ, על הסנגור לפנות עבור מרשו בעתירת אסיר, ולבקש את הסעד המתאים, אשר יאפשר למרשו לצפות בחומר דיגיטלי כאמור.

צפיה בחקירת הילדים
גם עניין זה אין סעיף 74(א) לחסד"פ אמור לענות בו. אני סבור כי אכן, זכותו של המבקש עצמו לצפות בחומר החקירה שעניינו חקירת ילדים, ואם האפשרות היחידה היא כי הדבר ייעשה במשרדי הפרקליטות, הרי אין מנוס מלמצוא הדרך לאפשר למשיב שתקוים זכותו כאמור.
מובן כי הדבר כרוך בהתארגנות וליווי של שב"ס, וגם בעניין זה, ככל שיתקל הסנגור בסירוב, יהיה עליו לפנות, באופן דחוף, בעתירת אסיר, כמקובל.

סוף דבר
הבקשות שעניינן מתן צו המחייב את המשיבה, כפרקליטות המדינה, לאפשר למשיב לצפות בחומרים דיגיטליים, כפי שהוגשו לפניי, נדחות.

בהתחשב בכך שהתיק הפלילי כבר מתברר, רשימות חומר חקירה על פי ההנחיות האמורות תועברנה לסנגור תוך 7 ימים מהיום .

מזכירות בית המשפט תשלח החלטה זו בדחיפות, לצדדים, בדרך המהירה ביותר (פקס' או דואר אלקטרוני).

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ו, 20 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.