הדפסה

כהן נ' אלון יעקב הובלות בע"מ

13 אפריל 2015כב' הרשמת לובנא תלחמי סוידאן

התובע
לירן כהן, ת.ז. XXXXXX939
ע"י ב"כ יהודה רפטאר – מזכיר איגוד מקצועי

-

הנתבעת
אלון יעקב הובלות בע"מ, ח.פ. 511878423

פסק דין

1. לפניי תביעת התובע לפיצויי פיטורים, פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ופיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה.

2. בישיבה אשר התקיימה ביום 10/3/15, הודיע ב"כ התובע על חזרתו מרכיבי התביעה בגין פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה. אי לכך, במסגרת פסק דין זה אדון בשאלת זכאות התובע לפיצויי פיטורים, פיצוי הלנת פיצויי פיטורים ופיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה.

להלן יפורטו העובדות העיקריות הצריכות להכרעה בתובענה, אשר רובן ככולן אינן שנויות במחלוקת:

3. הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת במתן שירות לאיסוף ופינוי אשפה.

4. התובע עבד אצל הנתבעת בתקופות שונות, החל משנת 2007 ועד לשנת 2014. תקופות העבודה באות הן התקופות הרלוונטיות לתובענה דנן:

מיום 12/3/12 עד ליום 11/12/12 (בסה"כ 9 חודשים – להלן: "התקופה הראשונה").
מיום 25/4/13 עד ליום 3/6/14 – מועד בו לטענת הנתבעת התובע נטש את הרכב עליו עבד ( בסה"כ 13 חודשים ו- 8 ימים - להלן: "התקופה השנייה").

יצוין כי על אף העולה מכתב ההגנה ונספחיו באשר לקיומן של בעיות אלו או אחרות אשר עלו במהלך תקופות עבודתו השונות של התובע אצל הנתבעת , האחרונה שבה והעסיקה אותו כל פעם מחדש עד לסיום עבודתו ביום 3/6/14 .

5. מתלושי השכר אשר בפניי עולה כי בשתי התקופות הנ"ל התובע היה עובד יומי לפי תעריף אשר נע בין 190 ₪ ליום עד ל- 250.25 ₪ ליום.

6. לתובע נערך שימוע ביום 8/6/14, לאחריו פוטר על ידי הנתבעת במכתב פיטורים מיום 9/6/14, וזאת החל מיום 30/6/14 .

7. התובע לא עבד בתקופת ההודעה המוקדמת כאמור במכתב הפיטורים הנ"ל.

8. הנתבעת הפרישה עבור התובע לפנסיה החל מחודש 1/14 בלבד.

המחלוקות אשר עומדות בפניי:

9. האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים? ובמידה וכן, מהו השכר הקובע לצורך חישובם ?

10. האם התובע זכאי לפיצוי בגין העדר הפרשה לפנסיה?

11. האם יש לקזז מכל סכום אשר ייפסק לתובע, במידה וייפסק, סכומים כנטען בכתב ההגנה?

פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים

12. כאמור, אין מחלוקת כי התובע פוטר על ידי הנתבעת וזאת במכתבה אליו מיום 9/6/14 . אי לכך, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים" ).

13. התובע עבד אצל הנתבעת בשתי התקופות אשר מפורטות בסעיף 4 לעיל. בהתאם להוראות סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים רואים את שתי התקופות הנ"ל כתקופות רצופות הואיל ובין שתי התקופות הנ"ל לא חלה הפסקה שעולה על 6 חודשים. אי לכך, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים להם זכאי התובע תילקח בחשבון התקופה המצטברת של שתי התקופות הנ"ל: 22 חודשים ו- 8 ימים, שהנה 1.85 שנים.

יצוין כי הגם שהנתבעת טענה כי אין מקום לחבר את שתי התקופות הנ"ל, ואף חישבה את זכאות התובע לפיצויי פיטורים רק עבור התקופה השנייה, הרי בתלושי השכר אשר הוצאו מטעמה בשתי התקופות נרשם כי מועד תחילת העבודה הינו 12/3/12 .

14. משנקבע כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים, יש לקבוע מהו השכר הקובע על בסיסו הם יחושבו.

התובע טוען כי לצורך חישוב השכר הקובע יש לקחת בחשבון את שכר היסוד ובנוסף רכיבים אחרים כגון "גולן דחס", "מסלול נוסף", "פרמיה 2", "פרמיית מסלול גליל עליון ועמק ומועצה מקומית חצור".

ואילו הנתבעת טוענת כי לצורך חישוב השכר הקובע יש להתחשב במספר ימי העבודה בפועל של התובע ובתעריף העבודה היומי.

יצוין כי נטל השכנוע כי תשלום מסוים מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה הוא על העובד (ר' דב"ע (ארצי) מט/3-141 סלים בלבול – מפעלי מאיר בע"מ [פורסם בנבו]). לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין זה, וכלל החומר אשר בפניי, הגעתי למסקנה לפיה התובע לא הרים את הנטל לעניין זה, ולהלן אפרט.

15. השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים מפורט בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיטורים והתפטרות שרואים אותה כהתפטרות), התשכ"ד-1964 (להלן: "התקנות"). בתקנה 1(א) לתקנות נקבע כי הרכיבים שיובאו בחשבון בחישוב שכר העבודה הם: שכר יסוד, תוספת וותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה.
מהוראות התקנה הנ"ל עולה כי ה- "שכר הקבוע" לחישוב פיצויי הפיטורים הוא השכר הרגיל של העובד ואין לכלול בו רכיבים שאינם משולמים באופן רגיל ושתשלומם מותנה בהתקיימותו של תנאי כלשהו.

16. בכתב התביעה, בעדותו בפניי ובסיכומים מטעמו, התובע לא פרט מדוע יש לכלול את הרכיבים האמורים לעיל בשכר הקובע. ב"כ התובע טען בישיבה מיום 10/3/14 כי השכר אשר נלקח בחשבון לגישתו, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, הינו ממוצע שלושת החודשים האחרונים, בסך של 6,210 ₪, כשלא ברור כיצד נתקבל סכום זה ואיזה רכיבים הוא כולל.

17. עיון בתלושי השכר מעלה כי הם כוללים רכיבים רבים, לא קבועים, בסכומים משתנים, אשר לא ברורה מהותם. למעלה מהנדרש, ועל אף שלא נטען ד בר לעניין זה ע"י התובע, על פניו נראה כי מדובר בתוספות הקשורות לאזורי עבודתו של התובע, לפי מסלולים אלה או אחרים, כך שנראה כי המדובר בתשלומים המותנ ים בהתקיימות עבודה בתנאים מסוימים ומכאן אין לכלול רכיבים אלה בגדר השכר הקובע .
(לעניין זה ר' בג"צ 5580/94 מירוז נ. בית הדין לעבודה פ"ד נב(1) 252 ).

18. משנדחתה טענת התובע לפיה יש לכלול בשכר הקובע רכיבים נוספים מלבד שכר היסוד, בהיות התובע עובד יומי יש לקבוע את השכר הקובע לפי ממוצע שכרו ב- 12 החודשים האחרונים לפני פיטוריו. אי לכך, השכר הקובע בעניינו הוא בסך של 4,533 ₪ (בשכר הקובע נכללו תשלומים עבור חגים וחופשה).

19. מכאן, ובהתחשב בתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת בשתי התקופות שפורטו לעיל במצטבר , התובע זכאי לסך של 8,386 ₪ בגין פיצויי פיטורים.

20. האם התובע זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים?

בסעיף 20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"), נקבע מהו "המועד לתשלום פיצויי פיטורים" ומהו המועד אשר החל ממנו יראו את פיצויי הפיטורים כמולנים.

21. אין בפי הנתבעת גרסה ברורה ממנה ניתן ללמוד מדוע לא שולמו לתובע פיצויי פיטורים במועד אשר נקבע לכך בדין וזאת על אף שמכתב הפיטורים הוצא עוד ביום 9/6/14, כשגם לפי חישוביה בכתב ההגנה מטעמה, התובע זכאי לטעמה לסך של 5,048 ₪ בגין רכיב זה.
יחד עם זאת, בכתב ההגנה, הנתבעת טענה לקיזוז סכומים בגין דמי הבראה ששולמו ביתר, אי עבודה בזמן תקופת הודעה מוקדמת ונזקים אשר גרם לה התובע לטענתה.

22. בכל הנוגע לביטול או הפחתת פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, נקבע בסעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר כדלקמן:

"(ד) הוראות סעיפים 17א, 18 ו-19 יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 18, אף אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה:
(1) חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית הדין;
(2) חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עבודה;
(3) הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעסיק לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפיצויי הפיטורים או שיעורם."

23. בפרשת מוטור אפ בע"מ (ע"ע 473-09 מוטור אפ בע"מ – יניב ורד, מיום1/11/11 [פורסם בנבו]) פסק בית הדין הארצי כדלקמן:

" ... נראה כי אין כיום מחלוקת כי טרם פסיקת פיצויי הלנה על בית הדין להפעיל שיקול דעת, הן לגבי עצם פסיקתם והן לגבי שיעורם (ע"ע 300215/98 דומוס תעשיות רהיטים בע"מ – מירב בן הלל, מיום 31.5.2000; ע"ע 394/99 המפד"ל – תאופיק אגבריה, מיום 23.12.2003).

22. באשר לדרך הפעלת שיקול הדעת, הוצע לקבוע מדיניות המבצעת "איזון נאות בין זכויות העובד והמעביד", תוך שקלול "מכלול נסיבות המקרה" והגעה "להכרעה צודקת ומאוזנת", המעוגנת "במציאות, בהקשר התעשייתי וביחסי האנוש" (אדלר, בעמ' 46; כן ראו את ע"ע 647/07 חיים גפן – בתי מלון מאוחדים בע"מ, מיום 6.7.2009; ע"ע 357/06 ק.ל.ע קרן השתלמות לעובדים סוציאליים בע"מ – מועצה מקומית פקיעין, מיום 9.6.2009).
יש לפיכך לבצע איזון עדין, הלוקח בחשבון את תכלית החוק; את הצורך בהרתעת מעסיקים; את חשיבות תשלום השכר במועד לשם פרנסת העובד ומשפחתו; את הפגיעה הנגרמת לכבודו של העובד כתוצאה מאי קבלת שכר במועד עבור עבודתו; את החשש כי אי קבלת השכר במועד יפגע בזכותו של העובד לקיום בכבוד; ומאידך את משמעותה הקשה של פסיקת פיצויי ההלנה לקניינו של המעסיק ויכולתו להפעיל את עסקו, כך שהנזק הנגרם כתוצאה מפסיקתם של פיצויי הלנה גבוהים - לרבות לעובדים אחרים של המעסיק - עלול להיות כבד מהתועלת שתושג באמצעותם (וראו למשל – כדוגמאות לדרך הפעלת שיקול הדעת – את ע"ע 372/05 חברת השמירה בע"מ – מונטסנוט איילין איל, מיום 24.11.2005; ע"ע 307/05 בתי מלון מאוחדים בע"מ – רונית דבורה, מיום 20.9.2006).

במסגרת זו יש לבצע שקלול של כלל נסיבות המקרה לרבות התנהגות הצדדים ותום ליבם, סוג המעסיק, סיבות ההלנה, מאפייני ההלנה (דוגמת משך האיחור, גובה השכר המולן והאם מהווה את כל שכרו של העובד) ועוד, תוך הקפדה על עקרונות של סבירות ומידתיות...."

24. לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות בתיק, טענות הנתבעת, ובמיוחד הטענות שהועלו מטעמה בכתב ההגנה לעניין קיזוז סכומים אלה או אחרים, נחה דעתי כי יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 1,000 ₪ וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

25. התובע פוטר לפני כ- 10 חודשים ומאז ועד היום הנתבעת לא מצאה לנכון לשלם לו פיצויי פיטורים, גם בניכוי סכום זו או אחר אשר לטעמה יש מקום לנכות. הנתבעת אף לא מצאה לנכון לשחרר את הכספים אשר נצברו לטובתו בקופת הפיצויים.

בבואי לבחון אם לטענות הקיזוז של הנתבעת יש בסיס שבדין, מצאתי כי מלבד הטענה לעניין תשלום ביתר של דמי הבראה, אליה אתייחס בהמשך, הנתבעת העלתה טענות כלליות על נזקים לא מפורטים אשר לא נתמכים בראיה כלשהי, ואילו לגבי קיזוז הודעה מוקדמת, אין לנתבעת יסוד שבדין לקיזוז זה, כפי שיפורט בהמשך. קשה שלא להתרשם מכך כי טענות הקיזוז אשר הועלו בכתב ההגנה, מטרתם ליצור משקל שכנגד לתביעה, ודי בכך כי מר אלון יעקב, הבעלים של הנתבעת, לא התייחס לטענות אלה כלל וכלל במסגרת הישיבה אשר התקיימה ביום 10/3/15 כדי לחזק את המסקנה הנ"ל.

אי לכך, בנסיבות העניין אין לטעמי חילוקי דעות אשר יש בהם ממש בהתאם להוראות סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר, אשר מצדיקים ביטול פיצוי הלנת פיצויי פיטורים. מכאן, כאמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 1,000 ₪ .

פיצוי בגין אי הפרשה פנסיה

26. התובע טוען לזכאות לפנסיה בהתאם להוראות צו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה.

27. בתקופה הראשונה לעבודתו של התובע, הנתבעת לא הפרישה לפנסיה כלל, וזאת כפי שעולה בבירור מתלושי השכר ומהודאת הנתבעת עצמה לפיה החלה להפריש לפנסיה רק החל מחודש 1/14 .

28. יצוין כי אין טענתה של הנתבעת לפיה התובע "התעלם" מבקשת סוכן הביטוח לחתום על מסמכים מעלה או מורידה לעניין עצם זכאותו של התובע להפרשה לפנסיה בהתאם להוראות הדין.

29. אי לכך, בהתאם להוראות צו ההרחבה לפנסיה חובה, היה על הנתבעת להפריש לפנסיה החל מחודש העבודה השביעי בתקופה הראשונה, היינו מחודש 9/12 עד לחודש 12/12, כשבאותה תקופה שיעור ההפרשה אשר חל על המעביד בהתאם לצו ההרחבה הנ"ל היה 4.16% .
מכאן, בגין העדר הפרשה לפנסיה בתקופה הנ"ל, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 639 ₪.

30. במידה והנתבעת היתה פועלת בהתאם לחובתה שבדין ומפרישה עבור התובע לקרן פנסיה החל מחודש 9/12 , הרי משהחל התובע לעבוד אצלה שוב ביום 25/4/13, הוא היה זכאי להפרשה לפנסיה החל מהיום הראשון לתקופת העבודה השנייה, היינו ללא תקופת המתנה נוספת של 6 חודשים, וזאת בהתאם להוראות צו ההרחבה הנ"ל.

31. אי לכך, עבור התקופה שמיום 25/4/13 עד ליום 31/12/13, היה על הנתבעת להפריש לפנסיה סך של 1781 ₪ (לפי שיעור של 5%). ואילו עבור התקופה שמחודש 1/14 עד לסיום העסקתו של התובע היה על הנתבעת להפריש סך של 1,500 ₪ (לפי שיעור של 6%).

32. בהתאם לנספחים אשר צורפו לכתב ההגנה, סך כל הפקדות הנתבעת עבור התובע לפנסיה הוא 1,250 ₪ . אי לכך, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,670 ₪ בגין פיצוי העדר הפרשה לפנסיה.

33. יצוין כי השכר הקובע אשר נלקח בחשבון לצורך חישוב רכיב זה הינו השכר
הקובע שנלקח בחשבון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים כאמור לעיל.

טענות הקיזוז

34. כאמור, בכתב ההגנה, העלתה הנתבעת מספר טענות קיזוז מטעמה אשר יפורטו להלן:

קיזוז סך של 635.36 ₪ בגין תשלום יתר של דמי הבראה.
קיזוז סך של 4,000 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
קיזוז סך של 1,000 ₪ בגין נטישת רכב העבודה ע"י התובע ועצירת העבודה.
קיזוז סך של 4,000 ₪ בגין נזקים אחרים ופגיעה במוניטין הנתבעת.

35. עיון בתלושי השכר מעלה כי בחודש 5/14 שילמה הנתבעת לתובע 6 ימי הבראה, בסך של 2,280 ₪ , וזאת בגין תקופת העבודה השנ ייה.

מנספח ט'1 אשר צורף לכתב ההגנה, לפיו הנתבעת שילמה סך של 635.36 ₪ ביתר בגין דמי הבראה, לא ברור כיצד הגיעה הנתבעת לסכום זה ומהו הבסיס אשר לפיו חושבה זכאותו של התובע לדמי הבראה לטעמה.

מעיון בתלושי השכר אשר בפניי עולה כי ב- 12 החודשים בטרם הפסקת עבודתו, התובע עבד בממוצע 22.66 ימים בחודש שהינם 87% משרה. אי לכך, ובהתחשב בהיקף משרתו הנ"ל של התובע, התובע זכאי ל- 5 ימי הבראה בגין תקופת העבודה השני יה, ומכאן הנתבעת שילמה יום הבראה אחד ביתר, בסך של 380 ₪.

36. לעניין קיזוז תקופת ההודעה המוקדמת לגביה אין מחלוקת כי התובע לא עבד, אין הנתבעת זכאית לקיזוז כנטען הואיל ואין בסיס שבדין לאותו קיזוז. ככל והנתבעת טוענת כי כתוצאה מאי עבודתו של התובע בתקופ ה זו נגרמו לה נזקים, כפי שהיא אכן טוענת, הרי אין היא זכאית לפיצוי "כפול" גם בגין אותם נזקים נטענים וגם בגין אי עבודה בתקופת ההודעה המוקדמת. בנוסף, לא ברור מדוע הנתבעת טוענת לקיזוז הסך של 4,000 ₪ בהיות התובע עובד יומי בשנת עבודתו השנייה.
(ר' ע"ע 142/08 כרמלה שולמן – טעם וצבע קייטרינג (2002) בע"מ (מיום 8/7/10 [פורסם בנבו])

37. באשר לטענות הנתבעת לקיזוז סך של 1,000 ₪ וסך של 4,000 ₪ בגין נזקים להם היא טוענת: כאמור לעיל, מדובר בטענות כלליות כאשר לא הובאה ולו ראשית ראיה לגבי מהות אותם נזקים נטענים ושיעורים, כשיש לציין כי במכתב הנתבעת לתובע מיום 3/6/14, הנתבעת טענה דווקא לנזק בסך של 1,000 ₪ ולא כנטען בכתב ההגנה מטעמה. מר אלון אף לא התייחס לטענות הקיזוז הנ"ל במסגרת עדותו בפניי, בחקירתו הנגדית לתובע ובסיכומיו, וכפי שצוין לעיל, קשה שלא להתרשם כי מדובר בטענות אשר הועלו ע"י הנתבעת כמשקל נגד לתביעה דנן ו מכאן דינן להידחות.

לסיכום

38. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן:

א. סך של 8,386 ₪ בגין פיצויי פיטורים , אשר ישולם תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ב. סך של 1,000 ₪ בגין פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, אשר ישולם תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין , אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ג. סך של 2,270 ₪ בגין פיצוי העדר הפרשה לפנסיה, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/7/14 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

מהסכומים הנ"ל יש לנכות סך של 380 ₪ בגין תשלום דמי הבראה ביתר.

39. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪, אשר ישול ם תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

40. צד המבקש לערער על פסק דין זה, יגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ה, (13 אפריל 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .