הדפסה

כהן נ' המשביר בתי כלבו בע"מ

לפני
כב' השופטת אסתר שטמר

המבקשת בת"צ 8878-10-12
המבקשת בת"צ 34900-09-12
המבקש בת"צ 34930-09-12
המבקש בת"צ 29660-10-12
המבקש בת"צ 29582-10-12
המבקשת בת"צ 5306-10-12
המבקשת בת"צ 19948-10-12
המבקשת בת"צ 8812-10-12
גלית אלמלם
נחמה כהן
רונן גמליאל
יובל חיים בורג
יגאל יעקב
רוית עמר
יפית מליחי
מירב כהן
ע"י ב"כ עו"ד אבי רוקח, עו"ד גדי רוקח ועו"ד גליה דהן

נגד

המשיבה בת"צ 8878-10-12

המשיבה בת"צ 34900-09-12

המשיבה בת"צ 34930-09-12

המשיבה בת"צ 29660-10-12

המשיבה בת"צ 29582-10-12

המשיבה בת"צ 5306-10-12
המשיבה בת"צ 19948-10-12

המשיבה בת"צ 8812-10-12
סופר פארם ( ישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ערן זך
שופרסל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ירון רייטר ועו"ד יעל אפל
"טבע סנטר"
ע"י מר יורם מרקוביץ'
סיטונאות מזוז ובניו
ע"י ב"כ עו"ד משה אבידר
זול ובגדול בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד לימור אבולוף
בנא מ.א. שיווק בע"מ
א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אשר אפריאט ועו"ד חיים כפיר
המשביר בתי כלבו בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד לילי דורון, עו"ד יניב קליינבלט ועו"ד עינת וינר

פסק דין

  1. כל הבקשות לאישור תובענה ייצוגית שבכותרת עוסקות בהפרה נטענת של תקנות הגנת הצרכן ( מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008 (להלן "תקנות יחידת מידה") ע"י המשיבות. שתיים מן המשיבות בקשו לסלק על הסף את הבקשות שהוגשו בענינן, בעיקר בהסתמך על כך שב"כ המבקשים הגיש אותן בקשות מבלי שהודיע בכל אחת מהן על קיומן של האחרות. כאמור בבקשה לסילוק על הסף שהגישה המשיבה בת"צ 8878-10-12 ( להלן גם "סופרפארם") ב"כ המבקשת הגיש 10 בקשות לאישור תובענה ייצוגית בבית משפט זה, שמתוכן שתי בקשות שנותבו לשופטים שונים הגיעו לידי מתן פסק דין של אישור הסתלקות (41444-09-12 ו-5399-10-12); ועוד שתי בקשות נוספות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (14982-11-12 ו-4551-12-12).
  2. הצדדים ל- 8 הבקשות הנותרות בבית משפט זה זומנו לדיון בבקשה לסלוק על הסף. עוד קודם לדיון הוגשו הסדרי הסתלקות בכמה מן התיקים, שכללו בקשות לפסוק גמול למבקשים ושכ"ט לבא כוחם, בסכומים שונים.
  3. הבקשה לסילוק על הסף מתבססת על קביעת כב' השופט פרופ' ע' גרוסקופף בתצ (מרכז) 36086-07-11 עו"ד אסף חרסט נ' ידיעות אינטרנט (19.9.2012).

בפסק דין חרסט קיבל בית המשפט בקשה לסילוק על הסף שהגיש משיב באחת מ-17 בקשות אישור שעניינן כמעט זהה עובדתית ומשפטית, משום ניצול לרעה של מכשיר התובענה הייצוגית ע"י קבוצת המבקשים ובאי כוחם, שהגישו 17 בקשות בנפרד, בבתי משפט שונים, נמנעו מלהודיע בהן על הבקשות האחרות, ונמנעו מלפרסם את דבר הגשת בקשות האישור בפנקס התובענות הייצוגיות. נימוק נוסף לסלוק הבקשות על הסף היה, כי המבקשים לא מסרו הודעה מוקדמת ביחס להפרה, שבעיקרה צופה פני עתיד.
לא יכול להיות ספק בדבר הדרישה לתום לב של מבקש בתובענה ייצוגית ושל בא כוחו, המפורשת בסעיפים 8( א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, אך מקבלת ביטוי לכל אורכו של החוק בדרישה לניהול יעיל והוגן של ההליך.
אני מצרפת דעתי לזו של כב' הש' פרופ' גרוסקופף, כי מצופה מעורך דין שמגיש בקשות שונות באותו ענין לדווח מפורשות על התובענות הנוספות.

4. הצדדים טענו זה בכה וזה בכה. ב"כ המבקשים ניסה לאבחן את ענינו מזה של חרסט במובנים שונים, שהעיקרי שבהם הוא, כי בעצמו רשם כל אחת מן הבקשות בפנקס התובענות הייצוגיות, ועל כן לא ניתן ליחס לו אותו חוסר תום לב שמצא בית המשפט בענין חרסט. ב"כ המבקשים אף מצא לנכון להסביר כי היו חילוקי דעות בינו לבין עורכי דין שונים אחרים, אם יש מקום להודיע כבר בבקשת האישור אודות בקשות נוספות שמוגשות באותו ענין, וכי סבר שאין חובה לעשות כן. מששוכנע בקיומה של החובה, פירט את ההליכים הנוספים (בבקשה האחרונה מתוך הבקשות שהוגשו). עוד נטען, כי מדובר בתובעים בודדים שונים, שנתקלו איש בזמנו בהפרת התקנות האמורה, ואין למנוע מהם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית רק משום שאחרים מצאו לנכון לעשות כן לפניהם, כלפי משיב אחר.
5. אני סבורה שאכן טוב מצבם של המבקשים בבקשות שלפני מזה שבענין חרסט כפי שהצביע ב"כ המבקשים, אולם מנגד יש לראות חומרה יתרה בכך שהוגשו לאחר מתן אותו פסק דין, ולאחר שב"כ המבקשים צריך היה להיות מודע לגישת בית המשפט, שלמצער לא גלתה אהדה להגשת תביעות זהות בנפרד.
אם כן, מעוינות הן כפות המאזניים בין ענין חרסט לבין עניננו.

6. הדברים הללו הוסברו לצדדים בישיבת קדם משפט שהשתתפו בה כולם כמעט. בנוסף נאמר במלים מפורשות, כי בקשות ההסתלקות שבצידן תשלום משמעותי לא תיעננה בחיוב, לאור הגיונה של הבקשה לסילוק על הסף.
לאחר הדברים הללו ניתנה לב"כ המבקשים שהות להחליט כיצד לכלכל מעשיו.

7. בימים האחרונים נתקבלו הודעות עדכון בכל התביעות. ההודעות הן הודעות הסתלקות, שבחלקן כוללות תשלום לבא כוח המבקשים, ובחלקן רק תגמול מסוים למבקש עצמו – לכיסוי חלק מהוצאותיו. ב"כ המבקשים הבהיר כי לפי ההסדר עם המשיבות השונות תוקנו ההפרות, או שהמשיבות התחייבו לתקנן. לכל הבקשות צורפו תצהירי המבקשים ובאי כוחם, כדין.
יובהר מיד, כי ככל שהמשיבות הפרו את תקנות יחידת המידה, אזי בודאי היה עליהן לתקן את ההפרה ולהפסיקה, בין שהתחייבו לכך מחדש בהסכם הסתלקות ובין אם לאו.
8. כשם שנאמר בדיון בנוכחות ב"כ הצדדים והובהר לעיל, אני רואה את עניננו דומה מאוד לזה של פס"ד חרסט: מידת תום הלב הנדרשת מתובע ייצוגי ומבא כוחו מחייבת אותם להתריע בשעה שהחליטו להגיש תובענות שונות באותו נושא עצמו, גם אם אינן נגד אותם משיבים, ולמסור מידע מלא אודות התובענות האחרות. אין די בכך שנמסרה הודעה לפנקס התובענות הייצוגיות. פעולה אחרת, כפי שהיתה בענין חרסט וכפי שמצא לנכון ב"כ המבקשים לפעול כאן, מכבידה מאוד על עבודת בתי המשפט, עלולה לגרום לבזבוז המשאב היקר של הזמן השיפוטי, ועלולה גם לגרום לשונות בפסיקה – מה שכמובן אינו רצוי. והמקרה שלפנינו יוכיח, אם כי הוכחה מינורית, בכך שהבקשות הראשונות הגיעו כדי הסתלקות, והחלטות השופטים בהן שונות עד מאוד.
9. בנסיבות אלו אין מקום להעתר ולו לאחת מן הבקשות לאישור ההסתלקות כפי שהוגשה, כי אם לקבל את ההסתלקות, למחוק את התביעה ולדחות את בקשת האשור, תוך דחיית כל בקשה לתשלום למבקש או לבא כוחו. וכך אני מורה.
בשלב המקדמי של הדיון בבקשה, ובהתחשב בתזמון המשותף של הגשת התביעות כולן תוך חדשיים – אינני סבורה כי מוצדק להורות על הליך של מינוי מבקשים אחרים או באי כוח להם.
10. המזכירות תואיל להעביר העתק מפסק הדין לממונה על הגנת הצרכן וכן למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"ג, 19 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.