הדפסה

כהן נ' המוסד לביטוח לאומי

03 אוגוסט 2015

לפני:
כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

נציגת ציבור (עובדים) –גב' חנה נאמן גלאי
נציג ציבור (מעסיקים) – מר צבי זייד

התובע
יהושע כהן
ע"י ב"כ עו"ד נ יר גנאינסקי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד משה אהרון

פסק דין
1. זוהי תביעה להכרה באוטם שריר הלב שפקד את התובע ביום 2.12.04 כפגיעה בעבודה כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן – החוק).

2. בתיק זה מונה ד"ר ניסן יניב כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע הנטען, כאשר המסגרת העובדתית אשר הועמדה בפני המומחה הייתה כדלקמן:
א. התובע יליד שנת 1956. בזמנים הרלוונטיים לתביעה היה התובע עצמאי ובבעלותו הייתה נגריה.
ב. התובע העסיק בנגריה עובד יחיד בשם שאול.
ג. במסגרת עבודתו היה התובע מייצר רהיטים לפי דרישה לחברת "רהיטי בורדו".
ד. ביום 2.12.04 התקיימה שיחה טלפונית בינו לבין משה טיליאס (להלן – משה) מרהיטי בורדו בנוגע לארון אשר התובע היה אמור לייצר עבור החברה.

במהלך השיחה הבהיר משה לתובע מהן המידות הדרושות לארון אשר הוא מבקש להזמין. לדעת התובע היה מדובר במידות שאינן נכונות והוא ביקש להסביר זאת למשה. משה מצדו כלל לא התייחס למהות הדברים ותחת זאת עלב בתובע.

נוכח העלבון חמתו של התובע בערה בו והוא רתח מזעם. התובע החל לצרוח על משה בטלפון והשיחה עלתה לטונים צורמים תוך הטחת עלבונות האחד בשני.

ה. לגרסת התובע כבר במהלך השיחה התחיל להרגיש שלא בטוב וחש כאבים בחזה.
ו. התובע מציין כי לאחר השיחה פנה לקופת חולים "מכבי" ביפו כשהוא חש שלא בטוב. מאוחר יותר נסע, בכוחות עצמו, לקבלת טיפול בבית החולים וולפסון שם התברר כי לקה באוטם שריר הלב.
ז. הויכוח המתואר לעיל הינו בגדר אירוע חריג.

3. המומחה נתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע?
ב. האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?
ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין האירוע הלבבי אותו עבר התובע?
ד. ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה:
האם לדעתך סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

4. בחוות דעתו מיום 19.4.15 קבע המומחה כדלקמן:
"א. לתובע יש מחלת לב כלילית איסכמית ( CHD או IHD).
ב. כעולה מהחומר הרפואי שצורף, התובע אכן עבר אירוע לבבי. הביטוי הראשון של CHD אצל התובע היה אוטם חריף בשריר הלב בדופן הקדמית. הסיבה לאוטם הייתה החסימה המלאה בעורק LAD . מבחינה קלינית התבטא האוטם הן בתסמינים אופייניים של כאבים בחזה , תרשים האק"ג בחדר המיון, שהדגים עליות במקטע ST וקיצוץ גלי R בחיבורי החזה כביטוי לאיסכמיה של שריר הלב באותה טריטוריה של ה LAD. תמונת 8 בדיקות המעבדה תמכה אף היא בקיום אוטם חריף בשריר הלב ע"י עליה ברמת CPK (אנזים המשתחרר מתא שריר אף הוא בגלל נזק שנגרם לתא השריר) לרמה של 391 מס' שעות לאחר תחילת הכאבים והגיעה ל 518 ביום שלמחרת האוטם.
ג. הסיבה העיקרית להיווצרות אוטם בשריר הלב היא טרשת עורקים המתפתחת בעורקים הכליליים. טרשת העורקים יכולה להיות יציבה במשך שנים, אולם בתנאים מסוימים עלול להיווצר קרע בטרשת, אשר בעקבותיו נוצר קריש דם החוסם את העורק. חסימה זו של העורק הכלילי מונעת אספקת דם לשריר הלב, היעדר חמצן לשריר, ובהמשך נמק לשריר הלב. מנגנון זה אחראי ליותר מ % 80 ממקרי האוטם בשריר הלב... בין הסיבות המהוות מעורר ( trigger) להתפתחות אוטם בשריר הלב מונים גם מצבים רגשיים הגורמים לשינויים פיסיולוגיים ופתופיסיולוגיים בעורקים הכליליים. כעס והתרגשות, מתח וחרדה זוהו בין הגורמים שקדמו להופעת אוטם שריר הלב. ישנן עדויות רבות המצביעות על כך שהגורמים המעוררים מקדימים ופועלים בטווח זמנים של דקות עד 24 שעות לפני שמתפתחת תמונה מלאה של אוטם שריר הלב...
מכאן ולאור סמיכות הזמנים, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי ומתיאור העובדות בהחלטת ביה"ד, בין השיחה הטלפונית והוויכוח שהוגדר כאירוע חריג לבין אוטם שריר הלב שאובחן בשעה 17:18 באותו יום, ניתן להצביע על קשר סיבתי ביניהם.
ד. את הסיכון לפתח אוטם שריר הלב מחלקים ל 3 קטגוריות: סיכון נמוך בו הסיכוי לפתח אוטם בטווח של 10 שנים נמוך מ 10% , בינוני בו הסיכון הוא 10-20% וגבוה בו הסיכון הוא מעל 20%.
את הערכת הסיכון מחשבים על פי FRAMINGHAM POINT SCORES במקרה הנוכחי ולאור נתוניו של התובע עולה כי במועד האוטם עמד הסיכון על 11-13% . זהו סיכון בינוני. המשמעות הקלינית של סיכון בינוני לפתח אירוע לבבי חריף כמו אוטם שריר הלב היא שיכולות לחלוף שנים רבות עד להופעת אירוע שכזה, אם בכלל, מאחר וטרשת העורקים ממשיכה להיות יציבה. מכאן אני מגיע למסקנה כי האירוע הלבבי התפתח בעקבות אותו אירוע חריג בעבודה וסביר להניח כי אלמלא אותו אירוע לא היה מתפתח אוטם שריר הלב באותו מועד ויתכן והיו חולפות שנים רבות עד להופעתו, אם בכלל.
לסיכום: מדובר בגבר בן 48 , מעשן ועם דיסליפידמיה (לא ידועה עד לאשפוזו) כגורמי סיכון לטרשת עורקים הנמצא בקבוצת סיכון בינוני לפתח סיבוך כמו אוטם בשריר הלב, שפיתח תמונה של אוטם חריף בשריר הלב בקיר קדמי בסמיכות זמנים לאירוע חריג הקשור לעיסוקו.
על פניו נראה כי ללא אירוע זה סביר מאוד להניח כי לא היה מתרחש אוטם שריר הלב באותה נקודת זמן ויתכן ולא היה מופיע כלל".

5. הצדדים וויתרו על זכותם להגשת שאלות הבהרה למומחה. התובע הודיע לפיכך כי נוכח חוות דעת המומחה הקובע קשר סיבתי רפואי ברור בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם בו לקה התובע, יש לקבל את התביעה ולקבוע כי האירוע מיום 2.12.04 מהווה "תאונת עבודה" כמשמעה בדין.

6. בתגובה ציין ב"כ הנתבע כי הוא עומד על דחיית התביעה.

דיון והכרעה
7. בחוות דעתו קובע המומחה מפורשות כי לדעתו קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג מיום 2.12.04 (שיחת הטלפון) לבין הופעת האוטם הלבבי. המומחה מתאר את התהליך הפתולוגי להיווצרות האוטם ומסביר כי "טריגר" כגון מצב תעוקה נפשי הוא אחד הגורמים להופעת תעוקה בלתי יציבה או אוטם לבבי חד. המומחה מפרט את מדד הסיכון של התובע לפתח אוטם שריר הלב ומגיע למסקנה כי במועד האוטם עמד הסיכון על רמה בינונית 11-13%. נוכח זאת מציין המומחה כי יכולות היו לחלוף שנים רבות עד להופעת אירוע שכזה, אם בכלל ולפיכך מגיע למסקנה כי לולא אותו אירוע בעבודה הייתה המחלה מופיעה במועד אחר או לא מופיעה כלל וכי האירוע בעבודה הוא שגרם להתפרצות המחלה.

8. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליהן ולא יסטה מקביעותיהן, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן, (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.05; עבל 167/07 עמרם אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.5.08).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין, (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.11.99; עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

9. במקרה דנן, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. חוות דעתו של המומחה הינה ברורה, מנומקת ומבוססת, ולכן לא מצאנו כל הצדקה לשלול את האמור בחוות הדעת או לסטות ממנה.

סיכום
10. משכך, ולאור מסקנת המומחה בחוות דעתו ולפיה קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם הלבבי – אנו מקבלים את התביעה ומצהירים, כי האירוע מיום 2.12.04 הינו בגדר "תאונה בעבודה" כמשמעות המונח בחוק.

הנתבע ישא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח אב תשע"ה, (03 אוגוסט 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת ציבור (עובדים)
גב' חנה נאמן גלאי

שמואל טננבוים,שופט
סגן נשיא

נציג ציבור (מעסיקים)
מר צבי זייד