הדפסה

כהן נ' אביסרור

בפני כב' השופט דוד גדעוני
התובע
אסף כהן

נגד

הנתבע
עו"ד משה אביסרור

<#2#>
נוכחים:

התובע ובא כוח עו"ד חיים מכלוף

הנתבע ובא כוח נתבע עו"ד שלי בורנשטיין

פרוטוקול

התובע לאחר שהוזהר כדין והתחייב:
ש.ת. בזמנו היה לי אטליז. הפרסום הוא מ 30.4.10. שבועיים לפני הפרסום הוסרה הסירו לי את תעודת הכשרות למשך שבוע ימים, היה לי ויכוח איתם. אני צדקתי. זה הסתדר והם החזירו לי את התעודה.
ש.ת. אין לי אישור בכתב על כך שבמועד שבו נעשה הפרסום הוחזרה לי תעודת הכשרות, היינו שניתן לי אישור שאני יכול לשוב להשתמש בה, העניינים נעשו ביני לבין רב העיר מר שמעון ביטון.
ש.ת. הרבנות התקשרו אליי והיה לי בעיה עם משגיח ואז הם זימנו אותי אליהם ולא הייתי מוכן ללכת ואז הם מפרסים מודעה שאני לא כשר ואמרתי שאין לי בעיה. הם הפיצו מודעה גדולה בבתי כנסת. הרבנות הודיעו לי שהם הפיצו את המודעה ואז קבענו פגישה ליום ראשון, כמה ימים לאחר מכן. ישבנו והסדרנו את העניינים היה לי אישור לשים בחזרה את התעודה.
ש.ת. כאשר בית המשפט מציג לי את הפרסום של הרבנות הראשית מיום 27.4.10 ושואל איך זה מתסדר עם זה שבנקודת הזמן הזו לכאורה העניינים שלי עם הרבנות כבר הסתדרו והרבנות לא הייתה צריכה לפרסם שאין לי תעודה כי כבר החזירו לי את התעודה באותו מועד אני משיב שאין לי הסבר לזה, אני לא מכיר את הפרסום הזה ולא יודע. כשהנתבע פרסם אותי נגשתי אליו , יותר נכון לדפוס והוא הפנה אותי אליו והוא שמע שאני חיפשתי אותו וניגש אליי לחנות והתנצל ואז הוא גם הציע לי עסקה "צ'ופר" של פרסום בעיתון של העסק שלי למשך חצי שנה.
ש.ת. כשראיתי את הפרסום שלו הייתה לי תעודת כשרות, ניסיתי להשיג את הנתבע הוא לא היה אז הוא בא אליי אחרי שבוע לעסק.
ש.ת. לשאלת בית המשפט למה לא פרסמתי הודעה שמסבירה שהייתה תקלה בכשרות אבל היא תוקנה אבל היום אני בסדר ויש לי כשרות אני משיב שלמה שאני בכלל אעשה את זה? למה אני צריך לדאוג לפרסום כזה?

הנתבע לאחר שהוזהר כדין והתחייב:
ש.ת. דפוס משכן מעביר לי מודעות שהוא נתבקש להעביר אליי ובדרך כלל אני מקבל גם אישורים בעל פה. דפוס משכן משמש את הרבנות. המועצה הדתית שילמה לי ישירות על הפרסום.
ש.ת. לפני הפרסום לא היה לי קשר עם התובע ככל שאני זוכר, אני זוכר לי שדיברתי איתו מתי שהוא אחרי הפרסום ואמרתי לו שלא הייתה לי שום כוונה לפגוע בו. קיבלתי הודעה מדפוס משכן והתבקשתי לפרסם ע"י המועצה הדתית כמו שהיה נהוג אצלי בעסק וזה פורסם וזה הכל. לא אני כתבתי את הנוסח ולא באתי לתקוף שום עסק. יחד עם זאת, בדקתי עם המועצה הדתית הוא לא קיבל תעודת כשרות חזרה ויום לפני הפרסום עדיין היו תלויות מודעות.

התובע: לשאלת בימ"ש ראיתי שהייתה תלויה מודעה בבית כנסת ולקוח אמר לי שהיו תלויות מודעות גם במקומות אחרים אבל אני לא פעלתי להוריד את המודעות האלה וגם לא ביקשתי מהרבנות שיפעלו להוריד אותן, אבל הם כן אמרו לי שיפסיקו להפיץ מודעות חדשות כי העניין הסתיים.

הנתבע: אני מציין שלא הצעתי לו שום פרסום. כתוב בעיתון במפורש שכל האחריות על הפרסום היא על המפרסם בלבד. גם בדיעבד בדקתי את הדברים מול המועצה ואכן תעודת הכשרות לא הוחזרה כולל ביום הפרסום.

התובע: לשאלת בימ"ש איך אני מסביר תכתובת המייל שצירף הנתבע לכתב ההגנה שלו, ממועד של יומיים לפני הפרסום ואיך זה מסתדר שהמועצה הדתית שולחת לו באמצעות דפוס משכן את הפרסום להפצה בזמן שאני טוען שכבר הוסדר העניין ביני לבין הרבנות, אני משיב שאני לא יודע זה עניין שבינו לבין המועצה הדתית.

ב"כ התובע: מפנה לנספח ב' של כתב התביעה שלי שבה המועצה הדתית מאשרת שהיא לא ביקשה. מפנה לסעיף 4. אין מחלוקת שהמודעה נושאת תאריך 18.4 ואין מחלוקת שהמודעה פורסם ב 30.4 זו תקופה של יום העצמאות שקונים כמות בשר מטורפת. לשאלת בית המשפט אני מאשר ש 30.4 היה אחרי יום העצמאות. אני סבור שעל מנת לברר את האמת, צריך להביא את מר שלמה המזכיר ואת הרב ולקבוע את התיק להוכחות.

לאחר הפסקה
הצדדים: שוחחנו מחוץ לאולם המשפט. לאחר ששקלנו בדבר, אנו מסכימים ומסמיכים את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, ללא נימוקים ובלבד שהסכום שיפסק לא יעלה על סך של 50,000 ₪.
וזאת על יסוד כל המסמכים בתיק בית המשפט והדברים שנשמעו מפי הצדדים בדיון היום.

ב"כ התובע: אני רוצה לחזור ולהדגיש כמו שכתבנו בכתב התביעה רק בעיתון הזה פורסמה המודעה אם כי באיחור.

ב"כ הנתבע: אני חוזרת על דברים שאמרנו. אבקש להביא בחשבון את מצבו של הנתבע שעסקו נסגר בנתיים.

ב"כ התובע: אני לא מתנגד לכך שכל סכום שיפסק, ככל שיפסק, יפרש לתשלומים לפי שיקול דעת בית המשפט.
<#3#>
החלטה

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תשע"ד, 16/02/2014 במעמד הנוכחים.

דוד גדעוני, שופט

הוקלד על ידי נעמי שמואל