הדפסה

כהן ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בעמ ואח'

בפני כב' השופטת כאמלה ג'דעון

מבקשים

  1. אורטל כהן
  2. דוד כהן

נגד

משיבים

  1. בנק מזרחי טפחות בעמ
  2. עדינה וויל

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשים – עו"ד בירמן ומתמחה מר הררי
ב"כ המשיבים – עו"ד בירנבאום

פרוטוקול

ב"כ המבקשים:
אנו טוענים שלרשם הוצאה לפועל אין סמכות עניינית לדון בטענת פרעתי. מדובר בחובות שחלקם נשוא תיקי הוצאה לפועל שנפתחו כנגד המבקשים וחלקם חובות בהיקף שמעל הסכומים שבגינם ננקטו הליכים בהוצאה לפועל.
בהוצאה לפועל לא הוגש ביצוע פסק דין או שיק שהסכום בו נקוב ותואם את הצהרת המשיבים, לפיה קרן החוב היום 21.1.09, מפנה לסעיף 13 לתגובה, בסך 768,826 ₪. מה שבוצע בלשכת הוצאה לפועל הם שני הליכים למימוש המשכנתא על שני נכסי מקרקעין, נכס אחד נמכר בהסכמה ביום 17.2.09, 30 יום לאחר המועד שבו הוצהר החוב הכולל של הבנק והסך הופקד בידי הבנק 600,000 ₪ בשיק בנקאי לפרעון ליום 17.2.09 . יתרת החוב ביום זה הוא לכל היותר 169,000 ₪. עיון בדפי החשבון בלשכת הוצאה לפועל ובנספח ו' לתגובה מלמד שאין שום קשר הן למספרים שחולקים עליהם המשיבים 768,000 ₪ קרן חוב, 600,000 ₪ תשלום על חשבון החוב.
לפיכך, על פניו כבר נראה שהטענות לעניין החוב של התובעים גם אם נחתמו הסכמים וגם אם נוסיף הוצאות ושכר טרחת עו"ד, למעשה שולם בפועל.
מפנה לשורה ראשונה, נספח ו', ומראה לביהמ"ש את מקור הטעות במסמכי המשיבים ואני מקריא.. איך יכול להיות שערכו את קרן החוב 113,000 ₪ ריבית שאחרי חודש עיקר החוב שולם. אני לא מכיר ריבית של 120,000 ₪ בתוך חודש על 168,000 ₪ יתרת חוב.
זה מוביל אותי למסקנה שעצם העובדה שעד לרגע זה וגם לא במסגרת התגובה לא צורפו סך תנועות כספיות שהתנהלו בין הצדדים אלא פיסות מידע והצהרות ואף נספח ו' משקף תנועות שנכתבו ביחס לתיק מסויים אחד לא כולל תיקי מימוש משכנתא בחשבון. אין בפנינו את התמונה הכספית המלאה. כפי שלא יהיה בפני רשם הוצאה לפועל ככל שתוגש בקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל בטענת פרעתי, שכן מה שמונח בפני רשם הוצאה לפועל זו טענה לחוב שטר משכנתא כאשר החוב חובק סכומים שלא הונחו בפני רשם ההוצאה לפועל.
הדרך לתקוף את נפקותו של שטר המשכון שהוא חלק מהסעדים המבוקשים בכתב התביעה ואני מפנה לסעיף 2 לכתב התביעה ומקריא... ידוע שלתקוף שטר משכון צריך תביעה בפני בימ"ש מוסמך ולא בפני רשם הוצאה לפועל ובדיוק מהטעם הזה שצריך לברר את סכום החוב. שטר משכנתא בנגוד לתיק הוצאה לפועל תוקפים בתביעה בבימ"ש. אין יכולת ליתן פסק דין על חוב בין הצדדים, יש לו סמכות לאכוף את גביית החוב שבין הצדדים. סמכות נגזרת מהכוח לאכוף את הגביה היא סעיף 19 אבל היא נגזרת של הסמכות, היא לא יוצרת את הסמכות של יתרת החוב הנכונה במסכת הכוללת שבין הצדדים. אי אפשר להפוך את היוצרות. בכך כל גוף בנקאי יכול להחליט מה החוב.
לעניין החישוב אני לא אעמוד על כך שהחישוב עצמו יידון במסגרת ההליך הזה וכל טריבונל אחר יכול לעשות את זה לרבות ראש ההוצאה לפועל.
עדיין אני עומד על הבקשה לעיכוב הליכים ולו להותיר את הצו הזמני לתקופה מוגבלת על מנת לאפשר את ביצוע מהלך הבאת הטענה בפני הרשם להוצאה לפועל ומטעם נוסף שאני חושב שהסעד למתן חשבונות עצמו לאור התגובה מצדיק את הותרת הצו על כנו ולו לצורך קבלת החשבונות המבוקשים, בדיקתם והנחתם באמצעות חוות דעת מסודרת בפני רשם הוצאה לפועל.
לאור יתרת החוב הנטענת על ידי המשיבים אני לא רואה מקום להעיף אנשים עם 7 ילדים מהבית טרם בירור סופי של כל מכלול החשבונות. הבנק לא יקרה לו כלום אם ימתין עוד חודשיים או כמה שדרוש לבירור יתרת החוב שנותרה.

ב"כ המשיבים:
חוזרת על התגובה ומבקשת להוסיף שהמבקש דוד כהן שלא נוכח כאן נמצא בהליך פש"ר, מתנהל נגדו תיק 17621-01-10 בגין חובות של 3.5 מליון ₪, 16 נושים. נתונים אלה מתבססים על אתר כונס הנכסים הרשמי, כך שלא הוצגה בפנינו כל החלטה של בימ"ש מחוזי המתירה לדוד כהן להתנהל בתביעות שעשויות להשית על נושיו הוצאות נוספות.
מס' טעויות נפלו בטענותיו של חברי, תחילה הטעות הראשונה היא בנוגע למחסן, לנכס השני, הנכס לא נמכר בהסכמה, ניתנה הסכמה של הבנק שכנגד תשלום של 600,000 ₪ הנכס ישוחרר משיעבוד ולא היתה מכירה בהסכמה.
לעניין יתרת החוב, כפי שהוצאה בבקשות המימוש, החוב היה על סך 768,826 ₪, לסכום זה מתווסף שכר טרחה פסוק בהוצאה לפועל וזה ניתן מדפי החשבון שצורפו לבקשתו של חברי ואגרות אשר שולמו אשר הן פסוקות והכל מופיע ביתרות הוצאה לפועל שהוצגו על ידי חברי.
בתיק בו הופקדו 600,000 ₪, בתיק בו שוחרר המחסן, שכר טרחה היה 20,443 ₪ והאגרה 5,020 ₪ וזה נלמד מתיק ההוצאה לפועל כך שבוודאי זה שכר טרחה פסוק.
חברי טוען שאם מפחיתים את התשלומים ששולמו מסך 768,826 ₪ אז מגיעים לסכום של 0 ש"ח. יש הסכמה ששולם 600,000 ₪ ו120,000 ₪ וסכומים נוספים. סכומים אלו שולמו במועדים שונים והריבית על החוב ממשיכה לרוץ.
אציין כי אם לוקחים את החוב נומינלית עדיין נותרה יתרת חוב של 234,000 ₪. לפנים משורת הדין, הוגשה בקשה להקטנת החוב לסך של 40,000 ₪ גם שהחוב הוא יותר גבוה .
לעניין החשבונות, הסמכות העניינית מוקנית לרשם ההוצאה לפועל, זאת מאותו סעיף 19 לדון בטענת פרעתי בפני רשם הוצאה לפועל. הרשם דן בגובה חוב פתיחה, בתשלומים ששילמו, הוצאות שהוצאו, אלה דברים מוכרים מתיק הוצאה לפועל ומוגנים בהלכות. אין פה טעם לדון ולא לעשות קיצורי דרך.
חברי הפנה לסעיף 2 לענין שטר משכון, אין פה תקיפת שטר משכון, יש פה טענת פרעתי לחלוטין. ככל שרשם הוצאה לפועל יפסוק שהחוב סולק כך שטר המשכון פג. ביהמ"ש לא יכול לתת את הסעד המבוקש הזה.
לעניין המצאת המסמכים, מעבר לכך שלא נעשתה שום פנייה להמצאת מסמכים, חברי כמו גב' כהן פנו מס' פעמים, פעם אחת גב' כהן פנתה ונערכה טיוטת הסכם עם עו"ד בירמן שהיא לא העלתה בבקשה שלהם. עו"ד בירמן שלח מכתב בכתב ידו בו הוא מסכם את יתרת החוב על התשלומים ששולמו, הוא כותב שיתרת החוב לטענתו 42,000 ₪. כל הנתונים וכל המסמכים בידיו.
מפנה למכתב מעו"ד בירמן בכתה ידו.
הבקשה להמצאת מסמכים הועלתה לראשונה במסגרת התביעה הזו, בקשה להמצאת מסמכים יכולה להתבקש בפני רשם הוצאה לפועל במסגרת טענת פרעתי. אין כל טעם להטריח ערכאה נוספת בתביעה למתן חשבונות. קל וחומר שדרישה מאין זו מעולם לא נעשתה על ידי ב"כ המבקשים.
לתשומת לב ביהמ"ש, אנו נמצאים בהליך שיונק את כוחו מדיני היושר. בשביל לקבל סעד מן היורש, סעד הצהרתי על המבקש לעמוד במס' קריטריונים ולהניח את העובדות בפני ביהמ"ש. המבקשים לא באו בנקיון כפיים בפני ביהמ"ש והסתירו את העובדה כי מר כהן נמצא בהליך פש"ר ויש לו חוב של 3.5 מליון ₪ וכי הם חתמו על הסדר ובאו לקראתם במשך מס' שנים.
המבקשים לא הביאו בפני בימ"ש וניסו אפילו לסלף את העובדה שהבנק לפנים משורת הדין ויתר על הוצאות שמגיעות לו והשאיר את החוב על סך 40,000 ₪, רק הוצאות ושכר טרחה עומדות על סך 120,000 ש"ח. גם בהסכם הראשוני באו לקראתם.
אין פה מקום לדון בטענת פרעתי במסגרת הליך זה. ניתן לדון בטענה זו בפני הרשם הוצאה לפועל. ככל שתהיינה הסגות על החלטת ראש הוצאה לפועל או רשם הוצאה לפועל יש להגיש ערעור ולא לפנות לביהמ"ש הנכבד.
לעניין מתן חשבונות, התקנה מדברת על חשבונות שלא ניתנו. פה בכלל לא היתה דרישה. גם הליך זה יכול להתקיים בפני רשם הוצאה לפועל שלו הסמכות להורות על המצאת מסמכים, דבר שנעשה כדרך קבע בפניו. גם הליך זה לא צריך להתברר בתביעה עם הוכחות ודיונים ולהשחיט את זמנו של ביהמ"ש לריק.
כל המסכמים הנדרשים לרבות דפי חשבון אין מניעה להציג. תיקי ההוצאה לפועל פתוחים בפני המבקשת.

ב"כ המבקשים:
אבקש להתעלם או למחוק פרוטוקול הדיון את הטענות שהועלו על ידי חברתי, טענות עובדתיות שלא היוו חלק מטענות הצדדים ו/או התצהירים התומכים בהם לרבות נושאים הקשורים להסכמות שנאמרו בין הצדדים, במסמך שהונח בפני ביהמ"ש במסגרת שיחת טלפון או באמצעות כל דבר אחר. חברתי הסבירה בצורה מפורטת לביהמ"ש ששכר הטרחה שמדובר בגין מכירת הנכס שהתמורה בגינו היתה 600,000 ₪ היה 22,000 ₪. מפנה את ביהמ"ש לנספח ו' שורה 7, שיום לאחר הפקדת 600,000 ₪ רשום כי שכר הטרחה הוא 41,580 ₪.

<#3#>
החלטה

1. הטענות הכספיות שהועלו על ידי המבקשים בבקשה מקומן אינו בבימ"ש זה אלא במסגרת הליך של טענת פרעתי שאמור להיות נידון בפני רשם הוצל"פ.

2. בנוסף, מקובלת עלי טענת המשיבות ולפיה גם הסעד של מתן החשבונות הינו הליך שניתן לדון בו בפני רשם הוצל"פ במסגרת טענת פרעתי שתוגש וכי אין צורך להטריח שתי ערכאות משפטיות לדון בסעד זה, קל וחומר כאשר לסעד הזה המבוקש בכתב התביעה, לא קדמה כל פנייה מטעם המבקשים אל המשיבות על מנת להמציא את החשבונות המבוקשים.

3. גם טעמים של נקיון כפיים מטים את הכף למחיקת או לדחיית הבקשה, שכן מטיעוני הצדדים התברר כי מבקש מס' 2 נמצא בהליכי פש"ר דבר שלא גולה במסגרת הבקשה, ומשכך לא היתה לו סמכות להגיש את הבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל. ובנוסף, המבקשים לא גילו את קיומו של הסדר הפשרה שהושג בין הצדדים ביום 25.6.09 דבר שאף הוא נזקף לחובתם של המבקשים בבקשה זו.

4. לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על מחיקת הבקשה ועל מחיקת כתב התביעה.

5. לפנים משורת הדין ועל מנת לאפשר למבקשים לנקוט בהליך המתאים במסגרת חוק ההוצאה לפועל, מתבקשות המשיבות לעכב את הליכי הפינוי למשך 7 ימים מהיום, וזאת גם בשים לב לגובה היתרה שנותרה במסגרת הליך המימוש על פי הצהרות הצדדים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ג, 27/12/2012 במעמד הנוכחים.

כאמלה ג'דעון, שופטת