הדפסה

כהן ואח' נ' כהן ואח'

בקשה מס' 310
בפני
כב' השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיאה

מבקש

עו"ד איתן ארז
בתפקידו כמפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ

נגד

משיבים

1. נחום טובי
ע"י ב"כ עו"ד יוסף יפרח

2. חברת דוד צלח ובניו בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מרדכי שפירא

3. עו"ד עמית לדרמן
בתפקידו כמפרק זמני של חברת א.צ.ט תיירות ונופש בע"מ

4. צור מעין
5.שלמה ולינדה אלפסי

6. עו"ד פנחס זלצר

7. וועד הדיירים
ע"י ב"כ עו"ד גיא לפבר

8. כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד נחמן אבן ספיר

החלטה

מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין מפרקה של חברת קלרין לבין מר נחום טובי, מנהלה לשעבר של חברת א.צ.ט, אשר שימשה במועדים הרלוונטיים כקבלן המבצע של פרוייקט קלרין.
המחלוקת נסבה אודות מכירתן של 4 דירות מ"מאגר הקבלן", בהתאם להחלטתי הקודמת מיום 13.12.12, במסגרת בקשה 288. כעת, נסבה המחלוקת אודות הסרתן של הערות אזהרה הרשומות לטובת מר טובי אישית.

עיינתי בעמדות הצדדים; קשה עד מאד להשתחרר מן הרושם כי עניין לנו במידה רבה בפתיחת חזית חדשה, או שמא משופרת, בעניין אשר כבר הוכרע במסגרת החלטה שיפוטית קודמת, שניתנה לפני חודשים ארוכים, וככל שלא הוגש עליה ערעור ( ובוודאי לא ניתן עיכוב ביצוע), הפכה חלוטה זה מכבר.
במה אמורים דברים? כאשר מכריע בית משפט במחלוקת בין צדדים הקשורים כולם לפרוייקט בניה, וקובע באורח חד-משמעי כי על המפרק למכור דירה פלונית, הרי משמעות הדבר הינו כי המפרק זכאי ואף חייב למוכרה, כפי שהתבקש ואושר. אין צורך להכביר מילים, כי באורח עקרוני, עצם הפסיקה המאשרת למפרק למכור את הדירה, כוללת בתוכה גם את הזכות ואת היכולת לבקש את מחיקתן של הערות אזהרה נוגדות הרשומות על אותן דירות.

אכן, הדין עשוי להיות שונה בתכלית, מקום בו אותה הערת אזהרה רשומה לטובתו של צד ג' הזר לסכסוך; זאת, בעיקר ( אף אם לא רק) מקום בו עסקינן ברוכש דירה "מן הישוב', אשר השקיע בדירה את מיטב כספו. אלא מאי? לא זה המקרה שבפני, באשר מוטב הערת האזהרה אינו אלא מנהלה לשעבר של חברת א.צ.ט, אשר היתה צד להתדיינות הקודמת בעניין מכר הדירות, ועמדתה נדחתה בפסק-דין מנומק ומפורט.
בנסיבות כאלו, במלוא הכבוד לתחולתו העקרונית של כלל מסך ההתאגדות, הרי לא ניתן לעצום עיניים ולהתעלם ממושכלות בסיסיים של חיי המציאות. לשון אחר; עצם העובדה, כי מר טובי, מנהלה של א.צ.ט, היה מעורב אף ב"סיבוב הקודם" שהסתיים בהכרעה משפטית, אולם שמר את טענותיו הנוספות, בכובעו האישי, "צמודות לחזה" ולא טרח להעלות אותן, מעלה תהיה שאינה קלה כלל ועיקר, ואשר עשויה להעלות גם, אולם בשום פנים ואופן לא רק, שאלות חריפות מתחום דיני השיהוי ותום הלב הדיוני.

כך או אחרת, וודאי שלא ניתן ליתן יד לעקיפת עקרון סופיות הדיון, ולמצב בו מתדיין יכול לשוב ולפתוח את ההתדיינות בעניין הדירות פעם נוספת, כאשר תחילה הוא טוען אך ורק בשם החברה בבעלותו, ואילו ב"מקצה השני" הוא מעלה את טענותיו בכובעו האישי.
זאת ואף זאת; בנסיבות המקרה דומה כי יש גם ממש בטענות המפרק וכונס הנכסים הרשמי בעניין אי-הבהירות של הערת האזהרה, שאין זה וודאי כלל ועיקר כי היא מלמדת בהכרח את מה שטוענים המשיבים.

אעיר, כי בשלב זה אין צורך לקבוע מסמרות בנקודה אחרונה זו, וזאת באשר לא נטען ובוודאי שלא הוכח כי מדובר בדירות המשמשות למגורי מר טובי, אלא נראה שמדובר אף בעבורו בנכסים עסקיים; אי לכך, הרי שביצוע מה שממילא כבר נפסק בבקשה 288, לא יסב למר טובי כל נזק בלתי הפיך, באשר הוא יוכל אף יוכל להגיש כנגד קלרין בקשה למתן הוראות, במסגרתה יוכל לתבוע את הסך שהחברה חייבת לו – כולל קדימות נטענת היכולה לנבוע מנשיה מובטחת, אם אכן יש לטענה אחרונה זו אחיזה ממשית בדין – וזאת חרף קביעות בהחלטות קודמות אשר עשויות לכאורה להקשות על קבלת הטענות דלעיל.
לעניין זה אעיר, כי לא בכדי, להצעה אחרונה זו מסכים גם מפרקה הזמני של א.צ.ט עצמה, בהגינותו, וזאת חרף המחלוקות הלא מעטות הנטושות בינו לבין מפרק קלרין בעניינים אחרים.

סוף דבר; דין הבקשה להתקבל.
בנסיבות המקרה, ישאו המשיבים 1 ו-2, ביחד ולחוד, בהוצאות המפרק ובשכר-טרחת עורך-דין בסך כולל של 40,000 ש"ח. כל הסכומים דלעיל ישאו הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ג, 27 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.