הדפסה

כאשי ואח' נ' למשכנתאות ואח'

בפני
כב' השופט יעקב פרסקי

התובעים:

  1. אליעזר כאשי
  2. לורי כאשי

ע"י עו"ד רויטל אבידן

נגד

הנתבעים:

  1. בנק לאומי למשכנתאות
  2. יורם אבי-גיא

ע"י עו"ד ורד בלוך שכטמן

החלטה

החלטה בבקשה לעיון במסמכים לאור טענת חסיון בהתאם לתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי.

1. בהחלטה מיום 30.6.13 נקבע כי בשל טענת הנתבעים לחסיון של תרשומות ומסמכים פנימיים, יבוצע מהלך ולפיו בית המשפט יקבל עותק התרשומות הפנימיות והמסמכים שבתיק הלקוח של התובעים, זולת מסמכי ההלוואה שכבר נמסרו להם , על מנת לעיין במסמכים ולבחון האם יש במסמכים בכדי לסייע לתובעים להוכיח טענותיהם, באופן המצדיק פגיעה באינטרס של הנתבעים לנהל תרשומות פנימיות ומסמכים החסויים מפני התובעים.

המסמכים הועברו ללשכתי באמצעות עוזרי המשפטי. עיינתי בהם. מדובר באסופת מסמכים, רובה ככולה הינה פלטי מחשב מתקופות שונות אודות ההלוואות שלקחו התובעים. יש באסופה זו קבלות קופה או מסמכים סטנדרטיים הקשורים להלוואות. יתכן כי על המסמכים משורבטים או הוספו הערות כאלו או אחרות בכתב יד, אולם לא מצאתי כי מסמכים אלו רלבנטיים לטענות התובעים.

2. בין יתר המסמכים, מצויים שני מכתבים שכתב התובע 1 לנתבע 1 במועדים שונים: מכתב בכתב יד לא כל כך קריא שכותרתו פיגור בתשלומים, נושא תאריך 7.2.98. מסמך נוסף נושא תאריך 15.6.96, אליו מצורפים נספחים המצביעים על טענתו ולפיה יש לו נכסים. מסמכים אלו שכתב התובע 1 לנתבע 1, לא ניתן לטעון לגביהם שהינם חסויים, שכן מדובר במכתבים שערך וכתב התובע 1. לפיכך, ככול שמסמכים אלו לא הועברו לתובעים, על הנתבעים להעבירם אליהם בתוך 20 יום.

3. במסמכים שהועברו ישנה תרשומת פנימית אחת שעוררה את הצורך לבודקה. מדובר בתרשומת פנימית מיום 17.6.96, כלומר יומיים לאחר מכתבו של התובע 1 לנתבע 1 מיום 15.6.96 שהוזכר לעיל. לא מצאתי כי מסמך זה יכול לשמש באופן ממשי לתובעים, אולם יחד עם זאת, מצאתי ליתן פרפרזה מורחבת שיהיה בה בכדי להעביר לתובעים את המידע המהותי מהמסמך.

4. בתובענה טענו התובעים, כי רכשו נכס בחבצלת, לגביו קיבלו הלוואה שניה בהיקף 500,000 ₪ (178,000$) שהובטחה במשכנתא על נכס זה, הנכס הנרכש. לטענת התובעים באותה עת טרם מכרו נכס קודם ברמת גן שהיה משועבד בהלוואה ראשונה בהיקף 153,000 ₪. לטענת התובעים, ביקשו הלוואת שלישית ל גישור בהיקף 330,000 ₪ ובנוסף הלוואה נוספת רביעית לגישור בהיקף 100,000$. את הלוואות הגישור, השלישית והרביעית, תכננו התובעים לפרוע לאחר מכירת הנכס ברמת גן, כלומר תכננו יחד עם מכירת הנכס ברמת גן, את פירעון הלוואות הגישור, (השלישית והרביעית) והותרת ההלוואה הראשונה ביחד עם ההלוואה השניה.

5. במסמך הפנימי מיום 17.6.96, שנערך לאחר לקיחת ההלוואה השלישית, ולפני לקיחת ההלוואה הרביעית, ישנו תמצות והעשרת הנתונים למכתב התובע 1 מיום 15.6. 96. מדובר בתרשומת שערך עובד זוטר לעובד בכיר בו יש תמצית מצב. העובד הזוטר מתאר את מה שהוא חושב שמבקש התובע. במסמך זה ההלוואה בהיקף 330,000 ₪ אינה מוזכרת כהלוואת גישור, אלא כשלישית וכהלוואה דומה לשתי ההלוואות הראשונות, כלומר מתואר כי התובע 1 לקח עד כה 3 הלוואות שקליות ומה שמבקש התובע 1 כעת (17.6.96), הינו ללוות 100,000$ שיוחזרו לאחר מכירת הנכס ברמת גן, ביחד עם ההלוואה השלישית, כלומר מה שיוותר לאחר מימוש תוכניתו למכירת הנכס ברמת גן יהיו ההלוואות הראשונה והשנייה בלבד. המילה גישור לא מוזכרת במסמך זה. בנוסף, במסמך יש הפנייה לכך שבהתאם לשומות מס, הכנסות התובע 1 נמוכות.

לפיכך ובכפוף לאמור, בקשת התובעים לחשיפת מסמכים וחומר פנימי חסוי, מתקבלת בחלקה.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ד, 27 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.