הדפסה

י.ב. שיא משאבים בע"מ ואח' נ' DEBESAI

ניתנה ביום 06 נובמבר 2014

  1. י.ב. שיא משאבים בע"מ
  2. ירון חנני בע"מ

המבקשות

-

Fisehu Debesai
המשיב

החלטה
השופטת רונית רוזנפלד
1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט צבי פרנקל; ד"מ 47112-06-13).

2. המשיב הוא נתין זר השוהה בישראל כמבקש מקלט מדיני. המבקשת 1 היא חברה העוסקת באספקת כוח אדם ועובדים. המבקשת 2 הפעילה את משחטת עוף הנגב בה עבד המשיב.

3. בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי על המבקשות לשלם למשיב סכומים שונים בגין זכויות סוציאליות כפועל יוצא מתקופת עבודתו במסגרתה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, ובסך הכל סך 21,006 ש"ח . לאחר מכן דן בית הדין בטענת המבקשות, לפיה מן הסכומים שיפסקו לחובתן יש לקזז סכום המהווה את ערכן הכספי של נקודות זיכוי במס הכנסה שקיבל המשיב במהלך תקופת עבודתו. לטענת המבקשות, סכום זה שולם למשיב מתוך טעות ומדובר בחוב שיהיה עליהן לשלם למס הכנסה. בית הדין עמד על כך שהמבקשות הודו כי טרם שילמו למס הכנסה את החוב שקיזוזו מבוקש, ודחה את טענת הקיזוז מאחר שלא מדובר בחוב קיים, מוכח וקצוב. עם זאת קבע בית הדין כי על מנת שלא לקפח את זכות המדינה לקבל בחזרה את ערך נקודות הזיכוי מן המשיב, יש להפקיד סך 13,889 ש"ח בנאמנות בידי בא כוחו לתקופה של עד 60 יום, וזאת על מנת לאפשר למדינה לפעול בדרך מתאימה לקבלו.

4. על פסיקת בית הדין האזורי הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור לבית דין זה, וכן בקשה לעיכוב ביצוע. בבקשה לעיכוב ביצוע טוענות המבקשות כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין. את טענותיהן במסגרת הבקשה הן ממקדות בקיזוז הסכום המהווה את ערכן הכספי של נקודות זיכוי במס הכנסה שקיבל המשיב במהלך תקופת עבודתו. לטענתן, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, המשיב יקבל לידיו סכום זה, המהווה מס הכנסה החל עליו. המבקשות לא תוכלנה לגבות את אותו סכום מן המשיב, השוהה בישראל כמבקש מקלט מדיני, ולשלמו למס הכנסה כאשר ידרשו לכך. לפיכך, הן אלה שייאלצו לשאת במס ההכנסה החל על המשיב. המבקשות ציינו עוד כי הן מסכימות להפקיד את הסכום הפסוק בקופת בית הדין. יצוין כי במסגרת הבקשה מוסיפות עוד המבקשות וטוענות קצרות לעיכוב ביצוע חיובים כספיים נוספים (להלן: החיובים הנוספים), וזאת בהתייחס לפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה ומתן הודעה לעובד בשפתו.
המשיב התנגד לבקשה. באשר לקיזוז טוען המשיב כי מדובר בחוב עתידי למס הכנסה שטרם נדרש תשלומו, וכי מדובר בסכום ששולם בידיעה שלא יאושר על ידי רשות המסים. משכך, על המבקשות לשלמו.

הכרעה
5. לאחר שעיינתי בבקשה, בפסק הדין מושא הבקש ה ובמסמכים הרלוונטיים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקש ה לה תקבל בחלקה, באופן שהסכום שאותו הורה בית הדין האזורי להפקיד בנאמנות יופקד בקופת בית דין זה, עד למתן החלטה אחרת בבקשת רשות הערעור. זאת, מטעמים כמפורט להלן.

6. הכלל כפי שנקבע בפסיקה לעניין עיכוב ביצועו של פסק דין הינו כי "מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת כשלעצמה את מימוש פסק הדין (רע"א 6480/00 עיריית תל אביב יפו נ' בצלאל, מיום 19.11.00). עיכוב ביצועו של פסק דין הינו בגדר החריג לכלל, ועל מנת להצדיקו על המבקש לשכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים: סיכויים טובים להצליח בערעור, ומאזן הנוחות – היינו כי אם יזכה בערעור יהא זה קשה או בלתי אפשרי להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצוע מיידי יגרום לו נזק שאינו ניתן לתיקון" (בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989); ע"ע 33774-10-10 מרכז תרבות באופקים ע"ש סמואל רבין בע"מ – אמיר אורן ו-19 אח', מיום 16.12.2010). מובן כי "בין שיקולים אלה קיימים יחסי גומלין, במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך" (עע"מ 3377/11 א.שמש חברה שמירה ואבטחה בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, מיום 12.5.2011 וההפניות שם; וכן ראו עע"מ 6438/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ' וייס, מיום 22.9.10; ע"ע 38733-10-10 גלינה מנדלייל נ' יבגניה פשצ'ינסקי, מיום 17.1.2011).
כמו כן נפסק לא אחת, כי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין הקובע חיוב כספי, תתקבל כאשר הוכיח המבקש שחוסנו הכלכלי של המשיב מוטל בספק, ומשכך, קיים חשש ממשי ורציני שהוא לא יצליח להיפרע ממנו אם יזכה בערעורו (ראו ע"א 2976/12 ציון בר אל נ' חיים יהודה אלכסנדר קאופמן, מיום 26.11.2012 בפסקה 14 וההפניות שם).

מן הכלל אל הפרט
7. ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע מתייחסת לחיובים הנוספים דינה להידחות. לא מצאתי כי יש בטענות שבבקשה בקשר לחיובים הנוספים כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי. כך, בין בכל הקשור לסיכויי הבקשה למתן רשות ערעור, ובין לעניין מאזן הנוחות.

8. אשר להחלטת בית הדין האזורי בשאלת הקיזוז. כאמור, בשאלה זו מתמקדים שני הצדדים בטיעוניהם בבקשה לעיכוב ביצוע. יודגש, כי בשלב זה הבקשה היא לעיכוב ביצוע עד למועד ההחלטה בבקשה למתן רשות ערעור ובהתאם לתוצאותיה.
אשר לסיכויי הבקשה למתן רשות ערעור – במסגרת הבקשה מעלות המבקשות טענות משפטיות. מבלי לקבוע בשלב זה עמדה חד משמעית בטענות המועלות, נראה שקביעותיו של בית הדין האזורי מצדיקות על פניו ולכאורה, התייחסות מתאימה במסגרת בקשת רשות הערעור.
בבחינת מאזן הנוחות – יש לזכור כי על פי הנחיות פסק הדין עצמו אין המשיב אמור לקבל לידיו כבר עתה את הסכום שבמחלוקת. סכום זה אמור להיות מופקד לפרק זמן של 60 ימים בנאמנות. בנסיבות אלה, ממילא נזקו של המשיב לא יהיה גדול אם בית הדין יורה על הפקדת אותו הסכום בדיוק עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. כמו כן, בשים לב למעמדו של המשיב ולהיותו חסר נכסים, אכן עלול להיווצר למבקשות קושי לגבות ממנו את אותו סכום ככל שידרשו לכך.

9. אשר על כן, משאלה הם פני הדברים, נכון יהיה להורות על עיכוב חיובן של המבקשות, עד למתן החלטה בבקשה למתן רשות ערעור, וככל שהוא נוגע לסך 13,889 ש"ח. זאת בכפוף לכך, שהמבקשות יפקידו את הסכום בקופת בית דין זה בערבות בנקאית עד ליום 10.11.14 בשעה 10:00.
אם לא יופקד הסכום הפסוק כאמור לא יהא תוקף לעיכוב הביצוע, ויהא על המבקשות להעביר לידיו הנאמנות של בא כוח המשיב את הסכום כאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי.

10. סוף דבר- פסק דינו של בית הדין האזורי מעוכב בחלקו.
הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת הדיון בבקשת רשות ערעור גופה.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ה (06 נובמבר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .