הדפסה

ישי נ' בנק מזרחי טפחות בעמ ואח'

לפני
כבוד השופט עודד מאור

מבקשת

1. גילה ישי

נגד

משיבים

  1. בנק מזרחי טפחות בעמ
  2. בנק הפועלים בע"מ
  3. בנק לאומי לישראל בעמ

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל ( גב' קרן פרג'ון-זיטמן) מיום 13.5.14 ביחס לגובה צו החיוב בתשלומים שנקבע בהחלטה (תיק 01-XX093-13) .

הבקשה הועברה לתגובת המשיבים, אולם אלה לא הגיבו לה במועד שנקבע.
בנסיבות אלה אני דן בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו.

העובדות וטענות המבקשת בקליפת אגוז – הרשמת הנכבדה דנה בבקשת המבקשת, היא החייבת בתיק ההוצאה לפועל להכריז עליה כמוגבלת באמצעים, לאחר שבקשה קודמת נדחתה מהטעם שראוי שהחייבת תפנה להליכי פשיטת רגל, ונקבע לחייבת, ביום 23.10.13, צו חיוב בסכום של 600 ₪.

לאחר שהוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה הראשונה, שבה הרשמת ודנה בבקשת החייבת וקבעה כי החייבת תוכרז כמוגבלת באמצעים, אולם תנאי לאיחוד הוא תשלום של 8,000 ₪ על חשבון החוב וכי צו התשלומים החודשי יעמוד על סכום של 5,500 ₪.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור אני סבור שיש להחזיר את הדיון לרשמת ההוצאה לפועל –
לא נהיר, וגם לא נמצאה הנמקה לכך - מה מקור התנאי של תשלום של 8,000 ₪ כתנאי לאיחוד התיקים, כאשר קובעת הרשמת הנכבדה בסעיף 3 להחלטתה כי " אני מכריזה על החייבת כמוגבלת באמצעים".
משהוכרזה החייבת כמוגבלת באמצעים הרי התשלומים ייעשו בהתאם ליכולותיה הכלכליות.
לא נהיר מהו טיבו של התנאי שנקבע להכרזה.
חייב מוגבל באמצעים הוא סטטוס משפטי מחייב –
או שהמדובר בחייב שאינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו במועדים הקבועים בחוק – וזאת לאחר שהרשם בירר את יכולותיו הכלכליות,
או שאין כך היא.

אם קבע רשם ההוצאה לפועל – וזאת כאמור לאחר שבירר את יכולותיו הכלכליות - כי החייב אינו יכול לעמוד בתשלום, יבחן האם יש מקום להכריז עליו כמוגבל באמצעים אם לאו.

מקום שרשם ההוצאה לפועל החליט בסופו של יום להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, אין, לשיטתי, כל מקום להתנות את ההכרזה בתשלום על חשבון החובות.

מה גם שלא ברור לאיזה תיק ישולמו התשלומים הנ"ל – מדוע יש להעדיף תיק אחד על פני משנהו.
מדוע שהכספים לא יועברו לכלל הנושים. לכך לא נמצאה, כאמור, כל הנמקה בהחלטה.

אין האמור בפסק דין זה, כדי לפגוע באפשרות להורות לחייב לשלם בטרם הדיון בבקשתו להכרזה כמוגבל באמצעים, תשלומים על חשבון החוב כפי שנקבעו בצווים קודמים (תשלומים שהיה לעיו לשלם ולא שילמם), אולם אין מקום לתנאי מוקדם לתשלום כספים לאיחוד התיקים, כפי שהורתה הרשמת הנכבדה במקרה זה.

זאת ועוד; הרשמת הנכבדה קבעה כי התשלום של 8,000 ₪ הוא צו ביניים – האם המדובר בתשלום חודשי של 8000 ₪, אם כך היא – מדוע הופחת חזרה ל 5 ,500 ₪ בחלוף כחודש. ואם המדובר בתנאי לאיחוד התיקים – לא ניתן לעשות כן, כאמור.

ביחס לתשלום החודשי של 5500 ₪ -
לחייבת נקבע צו קודם בסכום של 600 ₪ וזאת בחודש אוקטובר 2013.
והנה בחודש מאי 2014, כחצי שנה לאחר מכן – הועמד צו החיוב על סך 5500 ₪.

על רשם ההוצאה לפועל שמבקש לסטות מצו תשלומים קודם שניתן זמן קצר לפני כן, בין להפחיתו ובין להגדילו, לנמק את ההחלטה ולפרט מהם הטעמים שיש בהם כדי להצדיק זאת, במיוחד עת המדובר בהגדלה משמעותית של סכום החיוב החודשי (או במקרים מסוימים ומתאימים הפחתה).

קביעת הרשמת הנכבדה כי החייבת ובן זוגה מקבלים עזרה מאת אביו של הבעל בסכום של 9700 ₪, לא מצאה ביטוי במסמך ההבהרה שהוגשה לה שם נאמר כי החייבת נעזרת באביו של בעלה לצורך השלמת תשלומי המשכנתא החודשיים.

ייתכן וראוי שהרשמת הנכבדה ראוי שתעשה בירור לעניין זה, בין עם החייבת עצמה או עם אמו של החייב ( שכן האב הלך ביני לביני לבית עולמו) ביחס להיקף הסיוע הכלכלי.

על צו החיוב בתשלומים שניתן לחייב לשקף את הכנסות התא המשפחתי והוצאותיו. במקרה דנן – בעלה של החייבת נמצא בהליכי פשיטת רגל בהם הוא משלם תשלום חודשי של 1200 ₪. משמע – לשיטת הרשמת הנכבדה יכולת החזר התשלומים של התא המשפחתי היא של 6,700 ₪ לחודש. לא מצאתי התייחסות לעניין זה ולכן ההחלטה חסרה בנקודה זו .

מכל מקום – התיק מוחזר לרשמת ההוצאה לפועל על מנת שתדון בבקשה מחדש ותבחן, ככל ותסבור כך בהתאם לנתונים שלפניה, את סכום צו התשלומים שיצא מלפניה.
אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן והודע היום, ט"ו אב תשע"ד, (11 אוגוסט 2014), בהיעדר הצדדים.