הדפסה

ינאי נ' מימון

בפני
כב' סגנית הנשיא, השופטת שולמית וסרקרוג

מערערת

סופי ינאי ת"ז XXXXXX675

נגד

משיב

אבישי מימון ת"ז XXXXXX690

בשם המערערת: עו"ד יוסף פנדריך
המשיב: בעצמו

פסק-דין

1. הערעור הוא על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' הרשם נדים מוראני) שניתן בתיק ת"ט 19884-04-13 מיום 20/6/13, לפיה נדחתה בקשת המערערת למתן רשות להתגונן כנגד פירעון צ'ק שמספרו 6301 על סך של 3,000 ₪ שזמן פירעונו 20/2/13, החתום על ידי המערערת ורשום לפקודת המשיב.
יחד עם זאת, הורה בית משפט קמא על הפחתת סכום קרן החוב לסכום של 2,245 ₪, ועל עדכון סכום החוב בהתאמה בתיק ההוצאה לפועל הרלוונטי שמספרו 13-02835-13-6 (להלן: תיק ההוצל"פ).

לטענת המערערת, הטענות שהועלו לפני בית משפט קמא, היה בהן כדי לבסס הגנה מוצדקת לפחות לכאורית להתנגדות לפירעונו של הצ'ק, ולכן טעה בית משפט קמא משדחה את הבקשה.

2. המשיב הוא מנהל מרכז למידה. ביום 31/7/12 נחתם הסכם בין המערערת לבין המשיב, לפיו התחייבה המערערת לעבוד כמורה לאנגלית במרכז הלמידה מיום 27/8/12 ועד ליום 1/7/13.

כדי לאפשר את העסקתה כאמור, נדרשה המערערת לעבור קורס הכשרה מיוחד להפיכתה למורה מוסמכת בשיטת "הלן דורון" (שיטת לימוד אנגלית לילדים בקבוצות קטנות) וכן להשתתף בסמינרים, בהשתלמויות ובכנסים הנערכים מפעם לפעם, תוך שהובהר שהחברה התחייבה לממן עלויות קורסי ההכשרה (סע' 3.4), ומנגד התחייבה המורה לעבוד במרכז לפחות שנה (סע' 3.5 הפותח במלים "בתמורה מתחייב/ת המורה...").
כנגד התשלום של המשיב בגין הכשרת המערערת הפקידה המערערת בידי המשיב צ'ק לבטחון.

3. ב- 8/2/13 (כנראה שהשיעור האחרון היה ב-20/1/13) הודיעה המערערת למשיב במייל כי לא תוכל להגיע לעבודה בשבוע הקרוב, בשל דלקת שהיא סובלת ממנה וביקשה לקבל את שכרה עבור חודש ינואר. כדי לבסס את מחלתה האמורה, צורף לפני בית משפט השלום אישור רפואי הנושא תאריך 23/1/13 המאשר למערערת ימי מחלה מ-23/1/13 עד 31/1/13, סה"כ 9 ימים.

בתגובה להודעת המייל הבהיר המשיב למערערת באותו תאריך (8/2/13) שאין בדעתו לשלול את שכרה של המערערת אבל הוא איננו מקבל את הבקשה לאפשר לה להמשיך ולהעדר מהלימודים, תוך שהוא מבהיר כבר באותו מייל כי שילם עבור הכשרתה כמורה יותר מ-3,500 ₪ וכי נשא בתשלום האמור מאחר שציפה לתמורה מתאימה, קרי עבודה של לפחות שנת הוראה. עוד הבהיר המשיב למערערת עובר לאותו מועד, כי למעשה הודעתה מהווה הודאה כי לא תוכל לעמוד בהתחייבותה, וכי גרמה לו נזקים ממשיים בכך שהוא יידרש למצוא לה מחליפה.

המשיב הציע למערערת להיפגש ולנסות למצוא פתרון. המערערת המשיכה לטעון כי אינה מסוגלת לעבוד וכי אין עליה לשלם קנס.

ההתכתבות בין השניים נמשכה, ובסופו של דבר הציג המשיב את הצ'ק שניתן לו כבטחון לפירעון במסגרת תיק ההוצל"פ.

4. במסגרת ההתנגדות הוצגו אישורים רפואיים נוספים מטעם המערערת מהם עולים הפרטים הבאים:
אישור מיום 15/4/13 קובע כי לפני שלושה חודשים (קרי; בינואר 2013) עברה הזרקה של בוטוקס בלחיים והתפתחה אצלה דלקת. בבדיקה לא נמצאה נפיחות, לא נמצא אודם. למרות האמור, ובשל התלונות שמסרה נקבע המשך מעקב;
אישור מיום 9/5/13 נמצא כי אין עוד נפיחות עקב הדלקת ואין כל דרישה להמשך טיפול למעט מעקב בעוד שלושה חודשים;
על פי מסמך שהודפס ב-16/6/13 נרשם כי בתיק הרפואי נמצא כי המערערת הייתה מטופלת באנטיביוטיקה לסירוגין ממרץ 2013 למשך תקופה ממושכת וכן לבירור בפה ולסת. הודגש עוד, כי זאת על פי תלונות המערערת, למרות שפיזית לא פנתה למרפאה, וכי תלונותיה התחילו כחודש וחצי קודם לכן.
5. בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא קבע בית המשפט, כי די בראיות שהוצגו כדי לדחות את בקשתה של המערערת למתן רשות להתגונן. בית משפט קמא ביסס מסקנתו על העובדה שעל פי המסמכים הרפואיים שהוגשו אין ראייה שהמערערת לא יכלה לעבוד עובר לחודש פברואר 2013. מסקנתו זו ביסס בית המשפט על העובדה שהאישור הרפואי שנמסר הראשון הוא ביום 23/1/13 ל-9 ימים. יתר המסמכים הם מהחודשים מרץ עד יוני 2013. עוד הייתה בפני בית משפט קמא הוכחה כי המשיב אכן שילם סכום כולל של 6,600 ₪ כולל מע"מ בגין הכשרה של המערערת ושל מורות נוספות, וההכשרה הסמיכה למעשה את המערערת ללמד על פי שיטת "הלן דורון". כך שהעלות נטו (לפני מע"מ) בגין הקורס האמור עמדה על 2,845 ₪ לכל אחת מן המורות.

בנסיבות אלה קבע בית משפט קמא כי לא יכולה להיותה מחלוקת כי מי שהפסיקה את עבודתה הייתה המערערת, וכי היא עשתה כן בניגוד להתחייבותה בהסכם. עוד קבע בית המשפט כי הפסקת העבודה לא הייתה קשורה לאישורים הרפואיים שהציגה.

ההסכם עליו חתמה נמסר לעיונה של המערערת קודם לתחילת העסקתה. המערערת הפרה את תנאיו ולכן זכאי המשיב להחזר עלות הקורס עד לגובה סכום צ'ק הביטחון, ואולם זאת כאמור בקיזוז שכר עבודה בגין חודש ינואר.

6. בטענות לפניי חזרה המערערת וטענה באמצעות בא-כוחה, כי התרשמות בית המשפט מן המערערת בשלב הזה לצורך קביעת עובדות, אינה מספקת כדי לדחות את בקשתה. יש בידי המערערת ראיות כי הפסקת העבודה נעשתה בשל מצבה הבריאותי, ולכן לא היה מקום לאפשר את פירעון הצ'ק. עוד נטען כי המערערת אינה יודעת היטב את השפה העברית ולא הוסבר לה כי צ'ק הביטחון הוא כנגד תשלום דמי ההכשרה.

המשיב חזר והדגיש, כי למעשה שילם עבור המערערת לצורך הכשרתה לקבלת הסמכה ללמד בשיטת "הלן דורון", ומשלא השלימה את שנת הלימודים - ובמיוחד כאשר לא היה באישורים הרפואיים כדי להצדיק את הפסקת עבודתה - רשאי הוא לפחות לקבל החזר של עלות הקורס, וזאת מאחר שהוא מימן קניית התואר שהמערערת תוכל להמשיך ולעשות בו שימוש, אף תוך תחרות עם מרכז הלמידה אותו הוא מנהל.

7. כפי שהוסבר במהלך הדיון, בדין נדחתה התנגדות המערערת, ודין הערעור להידחות.
יש לקבל את טענת המשיב כי התחייבותו לשאת בעלות הקורס באה כנגד התחייבותה של המערערת להשלים שנת הוראה של שנה אחת לפחות. שני הסעיפים בהסכם רצופים זה אחר זה.

צ'ק הביטחון עליו חתמה המערערת הוא בגובה עלות הקורס. יש לדחות את טענת המערערת כי לא ידעה על מה חתמה, וככל שהיו לה ספקות על הקשר בין צ'ק הביטחון עליו חתמה לבין עלות הקורס, יכולה הייתה לפנות למשיב ולברר הנושא.

עוד יש לאשר את קביעתו של בית משפט קמא כי אין באישורים הרפואיים שהוצגו - והנטל על המערערת כבר בשלב זה היה להציג את כל האישורים הרלוונטיים כדי לבסס הגנה לצורך קבלת הרשות להתגונן - כדי להצביע על קשר סיבתי בין מצבה הרפואי לבין מועד הודעתה על הפסקת עבודתה אצל המשיב.

מכל הטעמים המפורטים לעיל, יש לדחות את הערעור.

8. אשר על כן, אני מורה על דחיית הערעור. אני מחייבת את המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט בסכום כולל של 2,000 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

העירבון, אם הופקד, יועבר עד לגובה ההוצאות שנפסקו לידי המשיב, והיתרה, אם קיימת, תוחזר למערערת באמצעות בא-כוחה.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' טבת תשע"ד, 12 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.