הדפסה

יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי

11 אוגוסט 2013

לפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

המערער
1. ציון יוסף
ע"י ב"כ: עו"ד ענת גלעד כרמל
-
המשיב
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ברק בר נור

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים אשר ניתנה ביום 7.3.12 ושאר קבעה כי אל חלה החמרה במצבו של המערער.

2. בתיק זה התקיים דיון מוקדם בפני הרשמת וולך ובו הודיע ב"כ המשיב כי הגיע להסכמה חלקית עם ב"כ המערער לפיה יוחזר עניינו של המערער לועדה על מנת שתתייחס לחוות הדעת הרפואית של ד"ר צבי רונן שכן הוסכם כי לא היתה התייחסות לחוות דעת זו למרות שנדרשה על ידי הועדה בישיבתה הראשונה , בהחלטה בסיכום ומסקנות בישיבתה השניה.
באשר ליתר הטענות ביקשו הצדדים לטעון בפני שופט.
לאחר הודעה זו וכאשר נקבע לצדדים דיון בפני ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב ועל כן פסק הדין ניתן בהתבסס על כתבי הטענות של הצדדים בתיק.

3. המערער טוען כי יש סתירה בין הבדיקה הקלינית לבין מסקנות הועדה ובפרט בקביעתה כי הבעיה הנוירולוגית של המערער הינה " ידוע על סכרת" מבלי שנימקה קביעתה זו כלל.
המערער טוען כי לא ברור על איזה סכרת ידוע מה דר גתה והשלכותיה ומדוע יש לכך השלכה על טענותיו בענין הנוירולוגי. בהעדר כל נימוק של הועדה בענין זה יש להחזיר עניינו לועדה באשר לנכות הנוירולוגית.
בנוסף טען המערער כי גם באשר לממצאי ההדמיה, קביעת הועדה אינה בהירה כאשר קבעה כי הפרמטרים בגבול התקין מבלי ליתן הסבר.
באש לניכוי מצב קודם טען המערער כי שגתה הועדה כאשר ביצעה ניכוי מצב קודם של 105 מתוך 10% בהתעלם מהחלטות חלוטות בתיק למגבלה בצוואר.

3. מנגד טוען המשיב באשר לבדיקה הנוירולוגית כי הועדה ביצעה את מלאכתה כראוי, בדקה את המערער ואת בדיקות ההדמיה, ולכן הקביעות הייחוס לסכרת הינו רפואי ולא משפטי ועל כן יש לדחות את הערעור ברכיב זה.
באשר לניכוי מצב קודם הועדה ציינה כי יש למערער נכות בע"ש צווארי משנת 2002 , אך לטעמה מצבו השתפר בשים לב לגילו קבעה הועדה נכות 0%. הועדה לא היתה ערה לכך כי נקבעו למערער 10% נכות ב- 2002 והיא התייחסה רק לנתוני הועדה מ- 2010 ולכן לא נפלה טעות בהחלטת הועדה.

4. לאחר שבחנתי את מכלול טיעוני הצדדים וכן את פרוטוקולים של הועדה ובנוסף להסכמת הצדדים להחזיר את עניינו של המערער לועדה שתתייחס לחו"ד של ד"ר צבי רונן, מצאתי אף כי יתר נימוקי המערער מוצדקים ויש להחזיר את עניינו של המערער אף בשני הטיעונים הנוספים של הקביעה הנוירולוגית וניכוי בגין מצב קודם כפי שאנמק להלן.

5. הועדה בכל הקשור לבדיקה הנוירולוגית מצאה ממצאים רפואיים בבדיקתה וכן בדיקות שעיינה בהם, אך לא נתנה כל הסבר לממצאיה אליה ולא כל שכן לא נתנה כל הסבר או נימוק מדוע אין היא משייכת את ממצאיה בגין החזרים גידיים ירודים לס וכרת ולא תאונת הדרכים אותה עבר המערער.
כאשר הועדה מוצאת ממצאים רפואיים אין היא יכולה בצורה סתומה וללא כל הסבר לרשום כי ידוע שיש למערער סכרת , אלא עליה לתת הסברים שגם הדיוטות ואף בית הדין יבינו , מדוע היא משייכת את הבעיה הנוירולוגית לכאורה לס וכרת ממנה סובל המערער. כמו כן עליה לנמק מה גרם לה להגיע למסקנה זו מה דרגתה של הסוכרת וההשלכות דוקא כעת.
כך גם באשר לקביעותיה לבדיקת ה EMG, כאשר היא מציינת אבחנה שאינה ברורה כלל ועל פיה קובעת את קביעתה. על הועדה היה ליתן הסבר מהו גבול התקין ומדוע אין משמעות לממצאים אלו כדי קביעת נכות או ממצא הנגרם מהתאונה.

6. באשר לטענת המערער לענין ניכוי מצב קודם- אכן נפלה טעות משפטית של הועדה כאשר קבעה ניכוי של אחוזי נכות שנקבעו בשנת 2002 וקובעת היום כי מצבו הוא של 0% נכות.
ההחלטה בדבר 10% נכות הינה החלטה חלוטה על אירוע מ2002 וככל שסברה הועדה כי כתוצאה מבדיקתה מוצאת היא כי בכוונתה לקבוע כי נכות זו הינה 0% , היה עליה לפעול על פי תקנה 37 וכן בטרם סיכום מסקנותיה לזמן את המערער לטעון בפניה בענין זה.
כמו כן גם לא ברורות כלל קביעות הועדה על ניכוי מצב קודם ומדוע ניכתה את מלוא שיעור אחוזי הנכות.

7. לאור כל קביעותיי דלעיל יוחזר עניינו של המערער לועדה הן בשאלה נוירולוגית וקביעות הועדה למחלת הסכרת כאשר על הועדה לבחון מחדש את הבדיקות שבפניה ואת מצבו הרפואי וליתן הסברים מנומקים לכל הקביעות ולא באופן סתמי כפי שקבעה.
כך גם עליה לבחון בשנית את קביעתה בגין ניכוי מצב קודם ואף אם תחליט שוב לעשות כן לאפשר זכות טיעון למערער וכן לנמק את החלטתה.
בנוסף על כל קביעותיי דלעיל מאחר והועדה לא התייחסה לחוות הדעת של ד"ר צבי רונן בהתכנסותה השנייה למרות שביקשה לבחון חוות דעת זו, עליה ליתן עמדתה התייחסותה ונימוקיה לחו"ד זו.

8. הערעור התקבל ויוחזר לוועדה כמפורט בסעיפים 4-8 לפסק דין זה.
המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 3500 ₪.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ג, (11 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .