הדפסה

יוסף ואח' נ' לי-בחן חברה לבניה והשקעות בע"מ ואח'

מספר בקשה:3
בפני
כב' השופט רונן פלג

המבקש
יוסף מלכה

נגד

המשיבה
לי-בחן חברה לבניה והשקעות בע"מ

החלטה

1. לפניי בקשת המבקש לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה בסך של 33,200 ₪, להבטחת הוצאות המבקש בתביעה שכנגד ככל שהיא תידחה.

2. המבקש הגיש כנגד המשיבה וכנגד מנהלה תביעה כספית לסך של 144,043 ₪. המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה כספית שכנגד לסך של 166,000 ₪.

3. מכתבי הטענות עולה כי המבקש היה קבלן משנה של המשיבה, בכל הנוגע לעבודות הקמת שלד בניין ברח' צורי 16 בתל אביב. המבקש טוען בתביעתו כי שכר עבודתו לא שולם במלואו ואילו המשיבה טוענת בתביעה שכנגד, כי המבקש הפר את ההסכם, באופן שגרם לאי תשלום שכרה של המשיבה על ידי היזם.

4. בין הצדדים כבר התנהל הליך משפטי אחר בבית משפט השלום בכ"ס, אשר עסק בתביעות שטריות נוגדות והוכרע בפסק דינו של כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר מיום 16/11/14 (ת.א. 34109-12-10 ו- ת.א. 20444-12-10). פסק הדין דחה את תביעתה של המשיבה וקיבל ברובה את תביעתו של המבקש.

המבקש סבור כי פסק הדין יוצר מעשה בית דין בתביעה שכנגד ואולם הדבר שנוי במחלוקת ו מכל מקום לא הוגשה בקשה לדחייה על הסף.

5. בבקשה לחיוב המשיבה בערובה נטען בתמצית כי דינה של התביעה שכנגד להידחות וכי על פי הפסיקה, קיימת חזקה שעל חברה בע"מ להפקיד ערובה להוצאות.

6. בתגובת המשיבה נטען בתמצית שהיא חברה פעילה הפורעת את חובותיה. לתגובה צורף מסמך בכתב יד החתום על ידי רו"ח צבי רדליך , המאשר את הנטען.

7. בתשובת המבקש לתגובת המשיבה נטען כי המשיבה לא סתרה את החזקה, שכן לא הציגה מסמכים פיננסיים רלוונטיים או תצהיר התומך בטענותיה.

דיון והכרעה

8. תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה ...".

9. סעיף 353א' ל חוק החברות, התשנ"ט - 1999, קובע כדלקמן:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

10. הכלל הוא, אם כן, שיש לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן מצא בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת או אם החברה שכנעה כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט. המדובר בעניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט.

11. על בית המשפט לבחון את היכולות הכלכליות של התובעת וכן את סיכויי התביעה. תוך כך על בית המשפט להביא בחשבון כי זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, המתנגשת עם אינטרס נוגד של הצד שכנגד ועם האינטרס למנוע תביעות סרק.

12. על המשיבה כאמור הנטל להוכיח את איתנותה הכלכלית. המשיבה צירפה לתגובתה מסמך החתום על ידי רואה החשבון שלה בנוסח שלהלן:

"כרואה החשבון של החברה שבנדון הריני לאשר כי החברה הינה פעילה ולפי מיטב ידיעתי היא משלמת את חובותיה לגורמים איתם היא קשורה בפעילותה העסקית".

13. המדובר באישור כללי, לא מחייב ולא מספק. המשיבה לא סיפקה שום מידע רלוונטי באשר ליכולותיה הכספיות. לא הוצגו דו"חות חשבונאים או נתוני יתרות עכשוויים בחשבונות הבנק של המשיבה וטענותיה הכלליות אף לא נתמכו בתצהיר.

14. אשר לסיכוייה של התביעה שכנגד, בשלב מוקדם זה של ההליך הוגשו רק כתבי הטענות וספק אם יש בפסק הדין אשר ניתן בה ליך הקודם כדי לגבש השתקי פלוגתא. כפועל יוצא לא ניתן להעריך בשלב זה את סיכויי התביעה שכנגד להתקבל.

15. לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים שבפניי, אני מורה למשיבה להפקיד בקופת בית המשפט, עד לא יאוחר מיום 24/9/15, סך של 24,000 ₪ להבטחת הוצאותיו של המבקש, אם וכאשר תידחה התביעה שכנגד.

16. אם לא תופקד הערובה עד המועד שנקבע, תידחה התביעה שכנגד.

17. תזכורת פנימית לבית המשפט ליום 8/10/15.

18. המשיבה תשלם למבקש את הוצאות הבקשה בסך של 1,200 ₪.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ה, 24 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.