הדפסה

יונס נ' ריגר ואח'

בפני
כב' השופטת רנר שירלי

תובעת

אינאס יונס
ע"י ב"כ עו"ד חוסאם יונס

נגד

נתבעים

1.איתי ריגר
2.מנורה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אילן מאוטנר

פסק דין

1. התביעה היא לפיצוי בגין נזק שנגרם לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 6.8.09 בין רכב התובעת לבין רכב בו נהג הנתבע 1 והמבוטח על ידי הנתבעת 2. התאונה ארעה בצומת ואין מחלוקת כי הנתבע 1 נכנס לצומת בניגוד לאור אדום שדלק ברמזור. הנתבע 1 אף הורשע בבית המשפט לתעבורה על פי הודאתו.

במהלך ישיבת קדם המשפט מיום 18.12.12 הוסכם בין הצדדים כי גובה הנזק שנגרם לרכב התובעת הוא 70,260 ₪ לאחר ניכוי שרידים. עוד הוסכם בין הצדדים כי בית המשפט יוסמך לפסוק את אחוז האשם התורם אם בכלל משווי הנזק האמור כאשר הנתבעת תשלם לתובע סכום זה בתוספת 4,500 ₪ עבור טירחה, טירדה ורכב חילופי כשסכומים אלו נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.8.09. בנוסף הוסכם כי הנתבעים ישלמו לתובעת את "שכר ט רחת השמאי בכפוף להמצאת חשבונית מס וקבלה. שאלת הוצאות המשפט (אגרה) ושכר טרחה יושאר לשיקול דעת בית המשפט". הוסכם כי פסק הדין יינתן לאחר שמיעת טעון בעלפה מטעם ב"כ הצדדים בשאלת אחוז האשם התורם ושכר הטרחה.

2. לטענת ב"כ הנתבעים מהודעתו של הנתבע 1 במשטרה, מזוית הכניסה לצומת והעובדה שמדובר בגרר, עולה כי הנתבע 1 נכנס לצומת באיטיות. מדובר בכביש רחב מאוד שמסלול חצייתו ארוך ושעד התרחשות התאונה עבר למעשה רכב הנתבע את הצומת ורק הגרר שמאחורי הרכב עוד בלט לתוך הצומת כאשר במהלך ההתנגשות נפגע הגרר בלבד. לטענת ב"כ הנתבעים בכל אלו יש כדי להשליך על האשם התורם שכן המשמעות היא שרכב התובעת עוד היה רחוק מהצומת כאשר רכב הנתבע נכנס אליו . מנתוני החקירה עולה כי רכב התובעת נסע במהירות ואולם על התובעת היתה חובה להאט לפני כניסתה לצומת גם אם דלק אור ירוק ברמזור. לנוכח שדה הראייה שהיה קיים לפי דו"ח הבוחן ניתן היה לבצע עצירה מלאה אך לא נמצאו כלל סימני בלימה. לטענת ב"כ הנתבעים אין מקום כלל בנסיבות העניין לפסיקת הוצאות לאור הליך קודם שהתנהל בין הצדדים ואשר נמחק כתוצאה ממחדלי התובעת ולא נפסקו בו הוצאות כמו גם לנוכח ביטול מחיקה בהליך הנוכחי ללא הוצאות.

לטענת ב"כ התובעת אילו היה מוטל אשם כלשהוא על התובעת היה מוגש כנגדה כתב אישום והיעדרם של סימני בלימה הינו כתוצאה מכך שכעולה מההודעה במשטרה, נהג הרכב התובע לא הבחין בנהג הרכב הנתבע.

3. לאחר שעיינתי בכל חומר החקירה שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול נסיבות העניין אני סבורה כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור 15%.

אשר לשכר טירחת השמאי ההסכמה הדיונית היתה כי סכום זה ישולם בכפוף להמצאת חשבונית מס וקבלה. חשבונית מס וקבלה לא הומצאו. לטענת ב"כ התובעת חרף אינספור פניות לשמאי לא נתקבלו המסמכים האמורים ויש להסתפק בנסיבות העניין בחשבון שכר הטרחה. לטענת ב"כ הנתבעים הנטל על התובעת אשר יכולה היתה לבקש צו כנגד השמאי ומשלא הומצאה החשבונית יש לדחות את התביעה לראש נזק זה. סבורה אני כי הדין בעניין זה עם ב"כ הנתבעים ומטעמיו. איני רואה איפוא לנכון לפסוק לתובע תשלום בגין ראש נזק זה.

אני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת 85% מהסך של 70,260 ש"ח בתוספת סך של 4,500₪ כשסכומים אלו נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.8.09.

עוד אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את הוצאות האגרה ששולמה כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ששולם וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7000 ₪.

ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ג , 8 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.