הדפסה

יום טוב נ' המוסד לביטוח לאומי

ניתנה ביום 01 מרץ 2015

מרדכי יום טוב
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

החלטה

השופטת רונית רוזנפלד
1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל' 38659-06-14). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27.5.14 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות בשיעור 0%, בתחולה מיום 30.1.13. בבקשתו טוען המבקש כי הוועדה לא התייחסה למלוא התיעוד הרפואי בעניינו.

2. המבקש, מהנדס במקצועו, נפגע ביום 30.10.12 ופגיעתו "ראש, כאבים בחזה" הוכרה כפגיעה בעבודה. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 0%. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה. ביום 22.4.14 התכנסה הוועדה, שמעה את נימוקי הערר מפי בא כוחו של המבקש ואת תלונותיו, וביקשה חוות דעת של יועץ קרדיולוגי. ביום 20.5.14 נבדק המבקש על ידי היועץ לוועדה בתחום הקרדיולוגי ד"ר וייס. ד"ר וייס פירט את ממצאי הבדיקה הקלינית ואת האמור בתיעוד הרפואי ממועדים קודמים לפגיעה ולאחריה, ולאחר מכן ציין כדלקמן:
"...
לפי דברי התובע היה א-סימפטומטי עד 30.10.12 האירוע שהוכר כתאונת עבודה. במסמכים הרפואיים שלו לדוגמא 18.11.10 דר' קפלן ... מצוין "מאז הצנתור עדיין חש תחושות שונות, כולל מידי פעם לחצים בחזה ועייפות בבוקר".
ב-30.10.12 פנה למיון בי"ח נהריה עם סיפור של כאבים בקדמת החזה. בבדיקות שבוצעו לא היו שינויים בא.ק.ג. לא נראו סימני איסכמיה והאנזימים הקרדיאליים כולל טרופונין I היו תקינים. כלומר לא היה נזק בשריר הלב לא היה אוטם.
לדבריו מאז הופיעו תלונות של כאבים בחזה בצורה שכיחה. אושפז 8.11.12 בבי"ח נהריה שבו התרשמו מכאבים אטופיים בקדמת החזה ללא דימניקה בא.ק.ג. ובדיקת טרופונין שליליים.
אושפז פעם נוספת 10.11.12 בי"ח כרמל בגלל אותן תלונות. ... לאור ממצא זה הוחלט על שחרור החולה והמשך מעקב קרדיולוגי שמרני בקהילה. פנה לבי"ח אסותא ... ב 19.11.12 לצנתור חוזר שבו נמצא שהעורק הכלילי השמאלי הראשי ללא היצרויות העורק הקדמי היורד – הסנטנט בחלקו האמצעי של העורק פתוח וקיימת היצרות בענף הדיאגונאלי של 70%. ... העורק הימני ללא היצרויות משמעותיות.
לאור זאת ההיצרות בעורק הדיאגונאלי הינה .. מתוך הסטנט הוחלט על טיפול שמרני.
היועץ עיין בחוות הדעת של דר' עמיקם ומסכים חלקית עם טיעוניו שאין להחשיב מצב קודם אבל היועץ לא רואה שהתאונה הנדונה גרמה לנזק כלשהו לשריר הלב. גם אין בסיס אובייקטיבי לתעוקות שמתאר. ההיצרות בענף הדיאגנולי הופיעה, בסבירות גבוהה, עקב הנחת הסטנט ב-LAD ב-10/2010. היות שההיצרות ב-LAD החלה ממש במוצא הענף הדיאגנולי, גם היצרות זו אינה מתבטאת כאיסכמיה, במיפוי שביצע בב"יח כרמל היות והחשד לאיסכמיה הקלה במיפוי היתה בק יר התחתון ולא באזור של הענף הדיאגנולי. לאור נתונים אלה אין בהיצרות של הענף הדיאגנולי כדי לגרום לאנגינה ולאיסכמיה לכן היצרות זו יתכן שנובעת בכלל מ-PCI שבוצע ב-25.10.10".

היועץ אבחן כי המבקש סובל מ"תלונות על מיחושים בחזה", וסיכם כדלקמן:
"אין באירוע שהוכר כתאונת עבודה ממצאים אובייקטיבים שגרמו לו לתעוקה מחודשת. היא לא הוכחה במיפוי שבוצע והיא לא הוכחה בנתונים האנטומיים שנמצאו בצנתור האחרון 19.11.12.
ולכן, לדעת היועץ, אין באירוע שהוכר כדי להעניק אחוזי נכות. לאור כל הדיון לעיל, אין היועץ מקבל את מסקנותיו של ד"ר עמיקם " [ההדגשה במקור, ר.ר.].

3. לאחר חוות דעתו של המומחה התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש ביום 27.5.14 וקבעה כדלקמן:
"הוועדה עיינה בחוו"ד יועץ קרדיולוג מיום 20.5.14 ומקבלת את הממצאים כי אין נכות קרדיאלית כתוצאה מהתאונה הנדונה.
בהמשך לדיון הקודם ולחוו"ד הוועדה דוחה את הערר."

אי לכך קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 0%. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי, בו טען כי היועץ לא התייחס כדבעי לחוות דעתו של ד"ר עמיקם, המומחה מטעמו, אשר קבע כי הוא סובל מתעוקת לב.

4. בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי היועץ הקשיב לתלונות המבקש ובדק אותו, עיין במסמכים המהותיים השונים הנוגעים לאשפוזים, הבדיקות והצינתורים שעבר המבקש והתייחס באופן ענייני ומנומק לחוות דעתו של ד"ר עמיקם. בעוד שד"ר עמיקם מצא כי המבקש סובל מתעוקת לב יציבה, סבר היועץ, בהסתמך על ממצאי בדיקת מיפוי לב, הממצאים הקליניים שבפניו וממצאי הצנתור כי הוא אינו סובל מתעוקת לב המזכה בנכות. השאלה אם מצבו הרפואי של המבקש מוגדר כתעוקת לב יציבה אם לאו, היא שאלה רפואית בה אין להתערב. נוכח זאת, לא מצא בית הדין האזורי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודחה את הערעור.

5. בבקשתו חוזר המבקש על טענתו כי היועץ לא התייחס לחוות דעתו של ד"ר עמיקם. המבקש מציין כי בחוות הדעת מפורט כי המבקש אובחן כסובל מתעוקת לב על יסוד מסמכים רפואיים מאת רופא המשפחה, מומחה לרפואה תעסוקתית וד"ר חנן יפה, מומחה למחלות לב. היועץ לא התייחס לאותם מסמכים אלא קבע כי אין בסיס אובייקטיבי לתעוקת לב, ללא שום נימוק. לפיכך מבקש המבקש כי עניינו יוחזר לוועדה עם הוראה להתייעץ עם מומחה אחר מתחום הקרדיולוגיה, או לוועדה שהרכבה יכלול מומחה בתחום זה.

6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשוב ותזקק לערר בהרכב אשר יכלול רופא קרדיולוג.

7. התייחסות המוסד לביטוח לאומי מתבקשת כאמור בשים לב לכך, שהליקוי העיקרי, ואף ניתן לומר הליקוי היחיד של המערער הוא מתחום הקרדיולוגיה, כמו גם לכך שהוגשה לוועדה חוות דעת של מומחה מתחום זה . זאת שעה שלאף אחד מחברי הוועדה אין מומחיות מיוחדת בתחום הקרדיולוגיה (ראו עב"ל (ארצי) 425/99 המוסד לביטוח לאומי – יהודה סעדיה, פד"ע לו 186 (2001), וכן עב"ל (ארצי) 1215/01 המוסד לביטוח לאומי – בן עמי (14.7.03), היפה גם לענייננו) . אכן, הוועדה מצאה לנכון לקבל חוות דעת יועץ מומחה מתחום הקרדיולוגיה אלא שבכך לאמיתו של דבר היא נמצאה מכריעה בליקוי רפואי אחד בלבד, על סמך חוות דעת יועץ, מתחום רפואי אחד, שבו אין לאף אחד מחבריה מומחיות מיוחדת. לכך יש להוסיף כי מחוות דעת היועץ לוועדה מתחום הקרדיולוגיה עולה קושי ואי בהירות. מחוות הדעת עולה שאלה, אם בכלל מקובלת על המומחה ההכרה באירוע שאירע למערער בעבודה ביום 30.10.12 כפגיעה בעבודה. זאת נוכח הספקות כפי שהם מתוארים בחוות דעת היועץ לגבי עצם קיומם של כאבים או תעוקה בחזה שיש להם קשר עם האירוע. בקשר לכך לא למותר הוא להזכיר כי משעה שפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה, בין על ידי פקיד התביעות ובין על ידי בית הדין, לוועדה הרפואית אין סמכות לחלוק על קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקוי הרפואי שהוכר.

8. המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לשאלה כפי שפורטה בסעיף 6 לעיל עד ולא יאוחר מיום 1.4.15.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ה (01 מרץ 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .