הדפסה

טרקלין חשמל בעמ ואח' נ' חורי ואח'

בפני
כב' השופט ארז יקואל – סגן הנשיא ה

המבקשת וצד ג' 1

התובעת
קומפיוור בע"מ

נגד

טרקלין חשמל בע"מ

הנתבעים
1. אלברט חורי

2. איי. סי. אי בע"מ / איי. סי. אי. טלקום (נמחקה)

3. איי. סי. איי ציוד סלולארי בינלאומי בע"מ

צדדי ג'2 ו-3 1. אסף אריאל

2. אי.סי.טי סי סחר בע"מ

החלטה

1. במוקד הדיון נשוא החלטה זו, ניצבת השאלה האם להורות על סילוק על הסף של הודעה ששלחו הנתבעים למבקשת - כצד שלישי 1 (להלן: "קומפיוור"), משום השתק שנוצר בהליך אחר.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכל ול נסיבות העניין - נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות , בד בבד עם החלת השתק פלוגתא במישור היחסים שבין הנתבעים לקומפיוור .

רקע

2. ארחיב בתיאור הרקע הרלוונטי להחלטה , נוכח חשיבותו בבחינת התנהלות הנתבעים ב גדר יומם בבית המשפט באותו הליך אחר.

התובעת (להלן: "טרקלין") הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים בעתירה לפיצוי בסכום של 911,321 ₪. התובענה קשורה בהסכם מחודש דצמבר 2003 שנכרת בינה לבין הנתבעים, במסגרתו רכשה מהנתבעים ובאמצעות הנתבע 1 (להלן וביחד : "קבוצת חורי"), מקלדות מחשב לגיל הרך הידועות בשם – "קומפי 2" (להלן: "המקלדות" ). טרקלין עותרת לחייב את קבוצת חורי להשיב את תמורת המקלדות ולפצותה בגין נזקיה הנטענים .

קבוצת חורי פיתחה וייצרה את המקלדות במסגרת הסכם עם חברת אמבז בע"מ, בעלת הזכויות בהן (להלן: "אמבז"). עסקה זו לא צלחה והצדדים לה ה גישו תובענות הדדיות במסגרת ת.א 3866/03 ו- ת.א 19141/04. קבוצת חורי מכרה את המקלדות שנותרו בידיה לספקים שונים ובכללם לטרקלין.

בין לבין, מכרה אמבז את זכויותיה במקלדות לקומפיוור , ש נקטה בהליכים שונים כנגד הספקים שרכשו ושיווקו את המקלדות, בטענה כי הן מזויפות ו כי בעצם מכירתן והפצתן, ה ופרו זכויות היוצרים של ה.

בגדר הליכים אלו, הגישה קומפיוור תביעה כנגד שלושה מספקי ה מקלדות - ת.א 2221/04 שם התבקש בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ליתן צו מניעה קבוע וצו למתן חשבונות כנגד רוכשי המקלדות , בשל טענת קומפיוור להפרת זכויות יוצרים (להלן: "ההליך המקביל").

3. ביום 10.10.04, הגישה הנתבעת בהליך שלפניי בקשה להצטרף כנתבעת בהליך המקביל . לשם בחינת האינטרס הברור הקיים לקבוצת חורי כולה בממצאים הצפויים להתקבל בהליך המקביל, אפנה לטענותיה בבקשתה להצטרף אליו, שכלשונה, היא:

"... בעל דין נחוץ, הכרחי ודרוש על מנת לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה ובבש"א. יתרה מכך המבקשת היא בעלת הדין העיקרי, וכן הנפגעת העיקרית מצו המניעה הזמני... צירופה של המבקשת דרוש... המשיבה ידעה על קיומה של המבקשת, על מעשיה, ניסיונותיה להקטין את נזקיה... היא מתחמקת מצירופה להליכים משפטיים שהיא נוקטת ואין היא מזכירה אותה, אף לו ברמז, למרות היות המבקשת בעל דין הכרחי ודרוש והנפגעת העיקרית ממעשי המשיבה.
...
אם תצורף המבקשת, כמבוקש, יוכח עוד, כי מעשיה של המבקשת נעשו כדין וכך גם מעשיהם של המשיבים האחרים, אשר רכשו את המוצרים שמקורם במבקשת.

בעיקר יוכח כי המוצרים שמכרה המבקשת למי מהמשיבים, ואלה לצרכנים, הם מוצרים מקוריים אשר הוזמנו מאת המבקשת יוצרו ברשות ובסמכות והמזמין, ואף המשיבה, מכרו אותם כמוצרים מקוריים.
...
ללא צירוף המבקשת לא יוכרע הסכסוך "ביעילות ובשלמות", המבקשת תינזק, ובכל פעם שהמבקשת תמכור מוצרים לאחרים יוטרד בית המשפט בבקשות מבקשות שונות כנגד האחרים (ר' נספח 2 לבקשה הדגש ות הוספו א.י ).

בית המשפט נעתר לבקשה זו והורה על צירוף הנתבעת 3 – דכאן כנתבעת 4 בהליך המקביל.

מעבר לבקשת הצירוף, הגישה – הנתבעת 3 כתב הגנה ותצהירים בתימוכין בטענותיה בהליך המקביל . במסגרת אלו טענה, בין היתר כי המקלדות שמכרה הן מוצרים מקוריים שיוצרו כדין, ברשות ובס מכות, כי הן נמכרו לאחר שאמבז הפרה את ההסכם עמה ו במטרה להקטין נזקיה ו כי קומפיוור גרמה לה לנזקים במעשיה, תוך הצגת מצג שווא כלפי מי שרכש את המקלדות מקבוצת חורי ובית המשפט בגדר העתירה לסעד זמני .

גם כנגד טרקלין שרכשה את המקלדות מקבוצת חורי, הגישה קומפיוור בקשות לסעדים זמניים, בטענה כי המקלדות מזויפות. סופו של יום, השיגו טרקלין וקומפיוור הסכם פשרה, במסגרתו הסכימה טרקלין להפסיק את מכירת המקלדות והעבירה את אלו שנותרו בידיה ל קומפיוור.

4. התובענה ש מלפניי, נסובה על טענות לכאוריות הקשורות בנזק למוניטין שנגרם לטרקלין כטענתה, מחמת פרסום מכירת מקלדות מזויפות באמצעי התקשורת וב שיפוי בגין נזקיה הנטענים בגין עוולות חוזיות, נזיקיות ועשיית עושר שלא במשפט.

בכתב הגנתה, טענה קבוצת חורי כי ייצרה את המקלדות כדין ובמסגרת הסכם עם אמבז ומכרה אותן במטרה להקטין את נזקיה, שנגרמו מחמת הפרות אמבז את ההסכם ביניהן.

טענות אלו וטענות נוספות הועלו על ידי הנתבעת 3 גם במסגרת כתב הגנתה בהליך המקביל ובתצהיר שהגישה דשם.

5. קבוצת חורי הגישה הודעה לצדדים שלישיים – קומפיוור, מר אסף אריאל ו אי.סי.טי סי סחר בע"מ.

גם בהודעתה, חזרה קבוצת חורי על טענות הנתבעת 3 כפי שהובאו במסגרת ההליך המקביל. בין היתר, הודגשה עילת ההודעה, משמע נזקיה הנטענים של טרקל ין נגרמו בשל מחדליה של קומפיוור, הקשורים בבקשות לסעדים זמניים כפי שהוגשו , תוך הצגת מצג מטעה שעסקינן במקלדות מזויפות.

עוד נטען, כי כתב התביעה שמלפניי מתבסס על ההליך הזמני שנקטה קומפיוור כלפי טרקלין , מבלי ש קבוצת חורי צורפה אליו, בעוד שבסופו מסרה טרקלין לקומפיוור את המקלדות שרכשה.

באחת, טוענת קבוצת חורי כי המסד למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד ולהסכם הפשרה עם טרקלין, נוצר על סמך מצגים מטעים של קומפיוור, שהעלימה מבית המשפט ומרוכשי המקלדות את העובדה כי הזכויות בהן נרכשו כדין ו כי קבוצת חורי היא שייצרה אותן עבור אמבז.

כנגד צד ג' 2 ו – צד ג' 3 נטען כי עסקינן בנציגי טרקלין שידעו על ההליכים בין קבוצת חורי לבין אמבז ונמנעו מלמסור מידע זה לטרקלין. עוד נטען להטעיית קבוצת חורי, בהציגם מצג שווא לפיו הם מנהלים יחדיו מאבק משותף כנגד קומפיוור, כאשר בפועל הגיעו עמה להסכם פשרה ו "מאחורי" גבה של קבוצת חורי.

6. נוכח ההליך המקביל, הגישה קומפיוור בהליך זה בקשה לעיכוב הליכים ולדחיית ההודעה לצד שלישי.

ביום 28.2.06, הורה כב' השופט א' אורנשטיין על עיכוב הליכים , תוך הדגשת קיומן של סוגיות משותפות בשני ההליכים בעניינים מהותיים וכי הכרעה בהליך אחד עשויה להשפיע באופן ישיר על ההליך האחר (ר' נספח 7 לבקשה).

ראויה ההפניה לדברים בלשון אומרם, כדלקמן:

"עיון קפדני בכתבי הטענות מעלה שיש סוגיות משותפות בשני ההליכים... בעניינים מהותיים ולכן הכרעה בהן, בהליך אחד עשויה להשפיע באופן ישיר על אותה הסוגיה, בהליך השני. סוגיה מרכזית משותפת ומהותית הדרושה להכרעה בשני ההליכים היא האם היתה קבוצת חורי רשאית למכור את המק לדות לספקים שונים ובכללם טרקלין...

הטענה באשר לזכות קבוצת חורי למכירת המקלדות עוברת כחוט השני בכתבי טענותיה בשני ההליכים. אפנה בהקשר זה לסעיף 19 לכתב ההגנה בהליך שלפניי המתייחס לסעיפים 4-1 לכתב תביעתה של טרקלין בו טוענת קבוצת חורי כי היתה רשאית למכור המקלדות ולסעיף 44 כי המקלדות אינן מזוייפות ויוצרו בהרשאה מלאה וגומר בסעיף 45 לכתב ההגנה.

טענות דמות מעלה קבוצת חורי בהודעת צד ג' וכן בכתב ההגנה בהליך המקביל... (ראה סעיפים 35ב', 24ט', 21 ו – 11 לכתב ההגנה). ..טעם נוסף למסקנתי נעוץ בשיקולי מדיניות משפטית, חסכון בזמן שיפוטי תוך דגש על הרצון להימנע מפסיקה סותרת... אין ספק שבית המשפט יחויב לשמוע את אותן עדויות בשאלות האמורות ...

לא ניתן לשלול מצב שאם ההליכים לא יעוכבו עשוי למשל בית משפט זה להגיע למסקנה לפיה קבוצת חורי היתה רשאית למכור את המקלדות לספקים שונים לרבות טרקלין ואילו בית המשפט בהליך המקביל יגיע לתוצאה הפוכה. למותר לציין כי אפשרות התרחשות זו הינה בלתי רצויה, חותרת תחת עקרון יעול ההליכים ומדיניות משפטית ראויה... הקובע הינו אם השאלות שיידונו הן משותפות ומעמד בעלי הדין בכל אחד מההליכים הוא עניין שולי".

7. ביום 16.3.10, ניתן פסק דין חלקי בהליך המקביל ונמחקו הנתבעים 1 – 2 דשם ללא צו להוצאות. בשלב זה ומשמע האינטרסים הדוחקים הקיימים לקבוצת חורי בהליך המק ביל כפי טענותיה אינם קיימים עוד - ביקשה הנתבעת 3 ל הימחק מן ההליך המקביל ובאלו המילים:

"בנסיבות שנוצרו, אבקש למחוק גם אותנו. התביעה הוגשה במקור רק כנגד נתבעים 1-3 בד בבד עם בקשה לצו מניעה זמני שהתקבל במעמד צד אחד, ואז היה לנתבעת 4 עניין בעיקר בכך שלא יינתן צו מניעה זמני והיא ביקשה להצטרף לתיק מיוזמתה. עד אותה עת עשתה התובעת דין לעצמה מבחינה זו שהיא תביעה את כל מי שלא מסוגל להתגונן והוא גורם שולי בכל העניין והתחמקה בשיטתיות מלתבוע את הנתבעת 4. משבית המשפט אישר לנו להצטרף לתיק... הגישה הנתבעת 4 כתב הגנה (הנתבעת 3 דכאן א.י) כתב התביעה לא תוקן בעקבות ההצטרפות שלנו, כפי שהיתה חובה לעשות. אין כרגע בכתב התביעה סעד שמתבקש נגד הנתבעת 4, אין לנו שום עניין בתיק. מאחר שלסחורה הזאת היום אין שום ערך" (ר' נספח 5 לתגובה פר' עמ' 3 ש' 1-8) (הדגשה אינן במקור א.י) ).

בעקבות דברים אלו, הודיע בא כ וח קומפיוור כי הוא מסכים למחיקת הנתבעת 3 בהליך המקביל וניתן פסק דין חלקי נוסף שקבע, כך:

"התביעה נגד נתבעת מס' 4 נמחקת, ללא צו להוצאות. שכן מתברר שאף הנתבעת 4 צורפה בזמנו כבעלת דין לבקשתה ומשחפצה בביטול צו מניעה זמני שניתן בתיק זה ושלעמדתה היה בו כדי לפגוע בה – צו מניעה זמני שאמנם בוטל – הרי שכתב הת ביעה המקורי שהוגש נגד הנתבעות 1-3 בלבד מעולם לא תוקן ומעולם לא נתבקשה בקשה לתיקונו והמצב הוא לכן שכתב התביעה כמו שהוא אינו מגלה עילה נגד נתבעת 4" (שם) .

מכאן, נותרה חזית המריבה בתובענה בהליך המקביל רק כנגד רוכש אחד של המקלדות. מיד עם זניחת הנתבעת 3 את ההליך המקביל, נשמעו ראיות ובפסק דין מיום 25.11.10 קבעה כב' השופטת ע' ברון , כך:
"יובהר בנקודה זו, כי לא הוכח על ידי התובעת (קומפיוור א.י) כי המוצר שנמכר על ידי נתבע 3 הוא מזוייף. ההיפך הוא הנכון: הוברר כי מדובר במקלדת מקורית של התובעת. שיוצרה על ידי הנתבעת 4 (הנתבעת 3 דכאן א.י) עבור המזמינה – ואולם בניגוד להרשאה שניתנה לה, מכרה הנתבעת 4 את המוצר לנתבע 3, אין עסקינן איפוא במוצר מזויף, אלא במוצר מקורי שנמכר והופץ תוך חריגה מהרשאה מצידה של מי שהיא בעלת זכויות היוצרים בו. לא ברור מדוע נטען על ידי התובעת כי המוצר זויף בעוד שלא זה המצב והיא אף ממשיכה וטוענת כאמור... ברי כי משמכרה הנתבעת 4 את המקלדת לנתבע 3 תוך חריגה מהרשאה שניתנה לה לייצר את המקלדת ותו לא. הפרה הנתבעת 4 את זכות העתקה של התובע ת. יצוין בהקשר זה כי הגם שהתובעת לא הוכיחה זיוף – הוברר כי היא נהגה לעדכן ולשפר את המקלדת מעת לעת, וכן שהמוצר המפר שנמכר על ידי בן זקן היה בעת המכירה גרסה ישנה ולא עדכנית של המקלדת... נמצאנו למדים כאמור כי הנתבעת 4 הפרה את זכויות היוצרים של התובעת כאשר מכרה את המקלדת לנתבע 3 תוך חריגה מהרשאה שניתנה לה בהסכם הייצור... " (ר' נספח 8 לבקשה ).

לנוכח קביעות אלו, טוענת קומפיוור מלפניי כי יש לסלק על הסף את ההודעה לצד ג' ששלחה לה קבוצת חורי , מש תוצאות ההליך המקביל חלות עליה והיא מושתקת מלטעון כנגד ן.

תמצית טענות הצדדים

8. קומפיוור טוענת כי קבוצת חורי הייתה מודעת היטב להשלכות הישירות של ההכרעה בהליך המקביל על התובענה דנן ולו לאור קביעותיו המפורשות של כב' השופט א' אורנשטיין בהחלטתו לעכב את הדיון.

לגישתה, קבוצת חורי הייתה חלק אינטגרלי מההליך המקביל במשך 5 שנים כצד לו, היה לה יומה בבית המשפט, נתנה לה האפשרות להעלות טענותיה, ובחירתה משיקולים טקטיים להסתלק מהתובענה אינה משנה מתוקפו של השתק החל עליה מלטעון כנגד ממצאים עובדתיים ומשפטיים שנקבעו בו.

קומפיוור מסכמת בהפנייה כי קבוצת חורי הפרה את זכויות היוצרים של ה במקלדות, כי היא לא הייתה רשאית למכור מקלדות מזו יפות וכי נגרמו לה נזקים כלכליים ותדמיתיים כתוצאה מהתנהלותה.

קבוצת חורי מתנגדת לבקשה. לט ענתה, קומפיוור הגישה את בקשתה תוך הסתרת העובדה שהמקלדות יוצרו עבור אמבז ברשות ובסמכות על פי הסכם ונמכרו על ידה ל טרקלין.

נטען כי קומפיוור ביססה את עתירתה לסעדים זמניים במעמד צד אחד על טענות שקריות ומטעות בדבר זיוף של מוצרים הנטענים להיות מוצרי ק ומפיוור. עוד נמנעה האחרונה במכוון ובאופן שיטתי כנטען מלצרף את קבוצת חורי כצד הכרחי, במטרה לקבל צווים במרמה ולהשיג הסכמות בטרם יושמדו המקלדות המקוריות.

לגישת קבוצת חורי, בתיק שמלפניי נותרו שאלות שנויות במחלוקת הראויות הכרעה ובהן האם זכאית טרקלין להשבת התשלומים ששילמה לנתבעים בגין מקלדות מקוריות שרכשה מהם לאחר קנוניה נטענת בינה לבין קומפיוור; האם היא זכאית להשבה שכזו אף שקיפחה את זכותה של קבוצת חורי בכר יתתה הסכם פשרה עם קומפיוור מבלי שצירפה את קבוצת חורי והאם האחרונה הייתה רשאית למכור את המקלדות .

נטען כי ככל שקומפיוור היתה פורסת את מלוא האמת לפני בית המשפט וטוענת אך ורק כי קבוצת חורי אינה רשאית למכור את המקלדות, מכירתן הייתה מעוכבת, הן היו נותרות בעין וניתן היה למכרן במסגרת הליכי הוצאה לפועל כנגד אמבז.

קבוצת חורי הפנתה לנסיבות צירופה של הנתבעת 3 ל הליך המקביל ולאלו שהובילו סופו של יום למחיקתה ממנו, בדמות היעדר עילה כנגדה, על אי תיקון התובענה למעלה מ – 5 שנים מעת צירופה, היעדר ערך למקלדות והסכמת קומפיוור למהלך דיוני זה .

קבוצת חורי מטעימה כי הדיון בהליך המקביל התנהל סופו של יום כנגד ספק אחד שלא נטל בו חלק, לא הגיש ראיות או סיכומים ו אף לא התייצב. למעשה, סוברת קבוצת חורי כי הדיון בהליך המקביל ה תנהל כנגד אותו ספק במעמד צד אחד , מבלי שנדונו שאלות הקשורות בזכויות במקלדות בכלל ובפרט. כבר אציין כי ספק זה התייצב באיחור לדיון בהליך המקביל ונחקר על תצהיר שהוגש מטעמו.

קבוצת חורי מוסיפה וטוענת כי עיקרו של כתב התביעה ב הליך המקביל הוא צו מניעה קב וע כנגד הספקים ולא כנגדה וככל שקיים השתק פלוגתא, הוא קם אשר לקביעה כי המ קלדות הן מוצר מקורי שיוצר כדין, בסמכות ו אין בהן רבב של זיוף. בנוסף, נטען כי מהלך מחיקת הנתבעת 3 מההליך המקביל נעשה בהסכמה ובגדר הסכם פשרה, אין בכוחו של פסק דין שניתן בפשרה לקיים השתק פלוגתא ו השתק עילה אין - נוכח השוני בין עילות התובענות שמלפניי ובהליך המקביל.

טרקלין הצטרפה לבקשת קומפיוור והוסיפה כי ככל ש תתקבל, יש לאמץ אף את הטענות שבתוב ענתה, לבד משיעור הזנק. טרקלין מדגישה כי הבקשה מסתמכת על החלטת ו החלוטה של כב' השופט א' אורנשטיין בדבר עיכוב ההליכים ומוסיפה הפנייה לעקרונות של מדיניות משפטית ראוייה, לפיהם ובנסיבות העניין, יש למנוע מקבוצת חורי מלהעלות טענות כנגד ממצאי ההליך המקביל.

דיון

9. כעת, אני נדרש להכרעה בשאלה, האם ניתן לקבוצת חורי "יומה בבית המשפט" במסגרת ההליך המקביל , על מנת שתחוייב בממצאיו. בהינתן תשובה חיובית לשאלה זו , נותר לבחון את נפקות השתק ה של קבוצת חורי ל נוכח הקביעות שבפסק הדין החלוט שניתן בהליך המקביל.
יוצא כי לקבוצת חורי היה אינטרס מובהק בתוצאות המשפט בהליך המקביל. אינטרס זה בואר מטעמה בהרחבה בכתבי בי-הדין בהליך המקביל.

ניתנה לקבוצת חורי הזדמנות מלאה להעלות את מכלול טענותיה בהליך המקביל ולהשפיע על תוצאתו. משבחרה להמנע מפריטתן אלי דיון ובנסיבותיו הספציפיות של העניין , סברתי כי יהא זה צודק לכבלה בכבלי ההשתק שנוצר ביחס לפלוגתאות שכבר הוכרעו בהליך המקביל.

טענותיה של קבוצת חורי לעניין נסיבות זניחתה את זירת ההליך המקביל, אינן מתיישבות עם אותו אינטרס מובהק הקיים לה בתוצאותיו, כגישתה שלה בכתבי בי-הדין מטעמה ובראיותיה. אין באלו מאום לעניין היעדר עילה כנגד קבוצת חורי בכתב התביעה בהליך המקביל, או לעניין ערך המקלדות – כפי הדגשתה בה תנגדותה לבקשה.

התנהלות קבוצת חורי מקשה על קביעה לפיה נמנע ממנה יומה בבית המשפט בהליך המקביל. זניחתה את זירתו, תוך התעלמות למעשה מהחלטת כב' השו' א' אורנשטיין וכ שברורה הכרעה צפוייה בו אשר למקלדות וזכויות היוצרים בהן , אינה ברורה והיא משמשת לחובתה.

כך אף בשים לב לפסק הדין החלקי שניתן לעניין מחיקתה של הנתבעת 3 דכאן מן ההליך המקביל. ודוק – היעדר עילה לא היה כנר לרגלי קבוצת חורי בטענותיה הקודמות ל מתן פסק דין חלקי זה.

10. בבסיס החלתו של הכלל בדבר מעשה בית דין, מצוי העיקרון כי מטעמים שבטובת הכלל , ראוי למנוע ממי שכבר היה לו יומו בבית המשפט, לחזור ולתבוע בשל אותה עילת תביעה או להתדיין בקשר לאותה פלוגתא. הכל, במטרה למנוע ריבוי התדיינויות ולהביא לסופיות הדיון. עיקרון זה בואר בע"א 4087/04 3603/03 גורה נ' בל"ל בע"מ (08.09.2005), לאמור:
"בבסיס הכלל של מעשה בית דין ניצב רעיון סופיות הדיון שהצדקה לו נעוצה בשני שיקולים עיקריים. האחד מגלם את האינטרס הציבורי בסופיות הדיון המשפטי. האינטרס הציבורי אינו אלא מכנה משותף לשיקולים שונים: הקלת העומס המוטל על בית המשפט, הקטנת עלויות ההתדיינות של המערכת השיפוטית ושמירה על יוקרתה של המערכת השיפוטית העשויה להישחק באם יתאפשר לבעל דין לחזור פעם אחר פעם לאולמות בתי המשפט עד אשר יצליח להשיג את מבוקשו. השיקול השני, עניינו בבעלי הדין עצמם. לבעל הדין אינטרס מובהק שלא יוטרד בשנית בשל עילה או פלוגתא בה התדיין בעבר בפני בית המשפט. כך, לא יצטרך בעל הדין לשמור על ראיותיו ולא לחשוש כי בעתיד נכון לו מאבק משפטי נוסף, המצריך השקעת משאבים רבים, בעניין זהה לזה שכבר הוכרע בעבר ".

מכאן כי בעלי הדין, מושתקים מלהתדיין מחדש לגבי שאלה עובדתית ומשפט ית שהועמדה במחלוקת בהליך קודם (ר' ספרה של נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 4-12 (1991)).

אף אם אתייחס לקבוצת חורי משמע הייתה "זר" להליך המקביל, משצורפה אליו באיחור, נמחקה מ מנו ורק נתבעת 3 דכאן הועמדה בחזית המריבה דשם, עדיין לא נמצא ממש בטענותיה.
בחינת זהות הצדדים להליך לאור הרעיון של "היה לו יומו" בבית משפט, היא בחינה מהותית, היורדת לזהות האינטרסים , להבד יל מזהות פורמלית של בעלי הדין.

בספרה של נ' זלצמן הנ"ל בואר בהקשר זה, כך:
"... בחינה זו תתמקד באינטרס שהיה לאותו "זר" בתוצאות המשפט ובמידת מעורבותו בניהול המשפט, עד כי למרות שלא צורף או הצטרף מיוזמתו כבעל-דין, ניתן לראות בו מי שבפועל היה לו יומו בבית המשפט ביחס לאותו אינטרס מסוים, ועל כן יהא זה צודק, מטעמיו של כלל ההשתק עצמו, לחייב ו בתוצאות המניעות של פסק-הדין" ... הביטוי - היה לו יומו בביהמ"ש - שני פנים לו:נ מצד אחד הוא מבטא את זכותו של כל אדם להישמע בעניינו, כבעל דין בביהמ"ש ,זכות המעוגנת בכלל הצדק הטבעי. אך מצד שני הוא מבטא את הצורך החברתי למנוע שימוש לרעה בזכות זו וניצולה של המערכת השיפוטית ע"י מי שכבר מיצה פעם אחת את זכותו או היתה לו ההזדמנות המלאה לעשות כן"...המושג "צדדים" ו"זהות הצדדים" לצורך חלותו של מעשה בית-דין אינו יכול להיבחן מזווית ראייה פורמלית בלבד, אלא יש ליתן לו משמעות שונה, מיוחדת, המדגישה את הרעיון המונח ביסודו של כלל המניעות הדיונית. על-מנת שיהא בעל-דין מושתק מכוחו של מעשה-בית-דין שניתן בהתדיינות קודמת, יש לבחון אם אכן כבר היתה לו ההזדמנות, במסגרת אותה התדיינות קודמת, להתדיין עם מי שהוא בעל-הדין יריבו בהתדיינות הנוכחית, באותה עילת-תביעה שעליה מתבססת תביעתו הנוכחית או באותה פלוגתא שהוא מבקש להעלות לדיון בהתדיינות הנוכחית. לעניין זה אין נפקא מינה אם היה אותו בעל-דין מבחינה פורמלית, צד בהתדיינות ודמת או שפורמלית נותר מחוץ למסגרת ההתדיינות, אך בפועל יוצג עניינו שלו באותה התדיינות כלפי מי שהוא בעל-הדין יריבו בהתדיינות הנוכחית" (ר' שם עמ' 37 1- 376 . הדגש ה אינ ה במקור – א.י. ).
הנה כי כן, גם אם נותרה קבוצת חורי מחוץ למסגרת ההתדיינות בהליך המקביל, הייתה לה ההזדמנות המלאה שלא לעשות כן. נוכח האינטרס הגלום במבוקשה להצטרף לשורותיו ולאור הצפי העולה מהחלטת כבו' השופט א' אורנשטיין, הרי שהיה לה יומה בבית המשפט במסגרת ההליך המקביל.

יפים לעניינו הדברים שנקבעו בע"א 253/84 ספיר נ' ספיר פ"ד מב(3) 14 (1988), כך:

" ... נעלה מכל ספק, שהמערערים ידעו על קיומו של ההליך שמתקיים בין משרד הבריאות למשיבה. יתרה מזו, הייתה להם ההזדמנות להתגונן כפי הבנתם, אך הם ביכרו. ולא נכחד כי זכותם הייתה לעשות כן. לבקש את מחיקת התביעה נגדם. .. דומתני, שבנסיבות העניין לא יכולים המערערים לטעון, שלא היה סיפק בידם להתגונן כיאות".

עוד לעניין נפקות בחירתה של קבוצת חורי להיוותר מחוץ לכור ההיתוך הראייתי של ההליך המקביל, יפה ההפניה לע"א 499/79 בן דיין נ' אי.די.אס אינטרנשיונל בע"מ, פ"ד לח(2) 99, 110 (1984) ולמאמרו של מ' בן יאיר "הרחבת תחולתו של מעשה בי"ד על מי שלא היה צד לה ליך קודם" ספר יצחק כהן, 302 .

11. לא הייתה כל מניעה מהמשך ייצוג עניינה של קבוצת חורי ב הליך המקביל, שוכנעתי כי נתנה לה ההזדמנות " המלאה וההוגנת להתדיין באותה פלוגתא" והיא יכולה הייתה "להשקיע את המאמץ הדרוש" להוכיח את גרסתה (ר' ספרה של נ' זלצמן לעיל, עמ' 144).

קבוצת חורי הייתה ערה היטב לסוגיות המשותפות בעניינים מהותיים העוברות "כחוט השני" בשני ההליכים וכי הכרעה באחד עשויה להשפיע באופן ישיר על האחר.

מאלו, שוכנעתי כי קבוצת חורי מושתקת מלטעון כעת, כנגד הממצאים שנקבעו בהליך המקביל ו קיימת הצדקה, אף מטעמים שבטובת הציבור ומדיניות משפטית , לשלול ממנה הזדמנות נוספת מלהתדיין בפלוג תאות שהוכרעו דשם (ר' ע"א 718/75 עמרם נ. סקורניק פ"ד לא (1) 29 (1976 ).

לא נעלמה מעיניי העובדה כי בהליך המקביל רק הנתבעת 3 צורפה כבעלת דין, בעוד שבהליך שמלפניי קבוצת חורי מונה גם את מר אלברט חורי. עם זאת, לא ראיתי מניעה להחיל את כלל השתק הפלוגתא גם על מר חורי, נוכח הקשרו הישיר לנתבעת 3 דכאן ושליטתו בה.

בנוסף, דחיתי את טענת קבוצת חורי לפיה אין להחיל עליה השתק נוכח שפסק הדין שהושג בעניינה בהליך המקביל מקורו בפשרה . פסק הדין החלקי שהורה על מחיקתה של הנתבעת 3 מההליך המקביל, אינו פסק דין בפשרה הכורך גמר מלאכה ביחס למכלול הפלוגתאות. יש בו היבט טכני בלבד וההחלטה המסכמת בהליך המקב יל מיום 25.11.10 היא זו שמייצרת את השתקי הפלוגתא המחייבים את קבוצת חורי וקומפיוור.

במישור היחסים שבין הצדדים שמלפניי, השתק הפלוגתא הקיים אינו מביא לדחיית ההודעה לצד שלישי או לקבלת התביעה. התובענה וההודעה לצד שלישי קשורות במצגי קומפיוור הנטענים אשר להיות המקלדות נגועות בזיוף. הקביעות כי הן אינן מזויפות וכי קיים פגם בהפצתן, הן אלו שיוצרות את השתק הפלוגתא החל על קבוצת חורי וקומפיוור. בדיון שמלפניי, עדיין נדרש בירור העילות הנטענות ובין היתר בדמות תוצאתם של אות ם מצג ים.
סוף דבר
12. דחיתי את הבקשה, נוכח ש ממצאי ההליך המקביל אינם יוצרים השתק עילה המייתר דיון בעילות תביעת טרקלין וההודעה לצד שלישי. הצדדים מושתקים אשר לפלוגתאות שכבר הוכרעו כלפי קבוצת חורי וקומפיוור.

כל צד ישא בהוצאותיו.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, 01 יולי 2013, בהעדר הצדדים.