הדפסה

טל ואח' נ' טראק תעשיות נעליים בע"מ ואח'

בפני
כב' השופטת נאוה ברוורמן

תובעים / משיבים

  1. אליק טל
  2. קלאסיק נעליים (2004) אילת בע"מ

נגד

נתבעים / מבקשים

  1. טראק תעשיות נעליים בע"מ
  2. נסים אלון גולן

החלטה

מונחת בפני בקשת המבקשת, הנתבעת 1 (להלן: "המבקשת" ו/או "הנתבעת 1") לחייב את התובעים שהינם המשיבים (להלן: " המשיבים"), להפקיד ערובה בקופת בית-המשפט, להבטחת הוצאותיה של המבקשת במידה ובסיומו של ההליך תדחה תביעת המשיבים. לאחר הגשת הבקשה הצטרף לה הנתבע 2 (להלן: " המבקש 2").

רקע

על מנת לסבר את האוזן, כנגד התובע 1 נפתח תיק הוצל"פ שהנתבעת 1 היא הזוכה בו.

עסקינן בתביעה על סך של 520,000 ש"ח שהוגשה על-ידי המשיבים . אלה מבקשים שינתן פסק-דין הצהרתי, לפיו הבקשה לסגירת תיק ההוצל"פ נשוא התביעה, לא זויפה על-ידי התובע 1 או מי מטעמו. לשיטתם, יש להורות על סגירת תיק ההוצל"פ נשוא התביעה, ולחייב את הנתבעים בגין לשון הרע, וגרימת נזק לתובע 1.

בתמצית טענות הצדדים

לטענת המבקשת, שהינה הנתבעת 1 (להלן: "המבקשת") יש לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה שלא תפחת מסך של 60,000 ₪, וזאת מן הטעם כי ה משיבים אינם עומדים בתשלום חובות, ובכלל זה תשלום החוב בתיק ההוצל"פ.

תיק ההוצל"פ נפתח כנגד המשיב 1, מאחר והוא מתחמק מתשלום הסכום שחויב בו על-ידי בית המשפט במסגרת פסק-דין. הגם, שיתרת החוב של המשיב 1 בתיק ההוצל"פ עומדת לפחות על סך של 259,576 ₪.

המשיבה 2 הינה חברה המפרה חוק, משלא הגישה לרשם החברות דוחות שנתיים. כמו כן, אינה פעילה, אין לה נכסים ואינה פורעת חובות רבים.

עוד נטען, כי סיכויי התביעה הינם קלושים וכי התביעה, העותרת למתן סעד הצהרתי בדבר סגירת תיק ההוצל"פ בשל סילוק החוב, הינה "תביעת סרק, הזויה וחסרת כל יסוד".

המשיבים בתגובה, טוענים כי רק מעיון בבקשה למד בא כוחם כי תיק ההוצל"פ נפתח רק כנגד התובע 1. אשר על כן, מש התובע 1 הינו אדם פרטי, אין לחייב ו בהפקדת ערובה. כמו כן במסגרת התגובה לבקשה, מבקשים למחוק מכתב התביעה את התובעת 2 שהינה תאגיד. משכך, כל הבקשה מתמוטטת שכן סעיף 353 לחוק החברות לא חל, ויש לפעול לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

עוד נטען על ידי המשיבים כי לתביעה סיכויים טובים ושהנטל בדבר הוכחת מצבו הכלכלי של התובע 1, אשר לא הוכח, מוטל על המבקשת.

בתשובה טוענת המבקשת, כי יש להגיש בקשה מסודרת בדבר מחיקת התובעת 2 מכתב התביעה, וכי התגובה אינה נתמכת כלל בתצהיר. משהמשיבה 2 לא נמחקה אזי יש להחיל את הוראת סעיף 353 א לחוק החברות, כמו גם את הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, ויש להבטיח את תשלום ההוצאות שיושתו עליה, גם אתה אלה שיושתו במקרה בו תימחק המשיבה 2 מכתב התביעה.

ועוד, אין בתגובה כל מענה לפיה המשיבים עושים לעצמם כלל שלא לשלם את חובותיהם, הגם שהמשיב 1 לא שילם עד כה את שהושת עליו על-פי פסק-דין, וזאת חרף הליכי הוצל"פ.

הנתבע 2, בתגובתו הודיע כי הוא מצטרף אל בקשה זו, והוסיף כי המשיב 1 אינו פורע את חובותיו ואינו מקיים את פסק-הדין שניתן כנגדו. הגם, שהמשיבה 2 אינה פעילה וצברה חובות רבים לנושים שונים, המתקשים לגבות את החוב ות.

דיון הכרעה

בפתח הדברים אציין, שלאחר שעיינתי בבקשת המבקש 1, בבקשת המבקש 2, בתגובה ובתשובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

יוער, הבקשה הוגשה הן כנגד התובע 1, שהינו אדם פרטי, והן כנגד התובעת 2 שהינה חברה, לפיכך בשלב זה משלא הוגשה בקשה מסודרת למחיקת המשיבה 2, זו האחרונה בפניי.

בקליפת אגוז, חיוב תאגיד בהפקדת ערובה להוצאות מוסדרת בסעיף 353א בחוק החברות התשכ"ט – 1999 בזו הלשון:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת חוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

בעניינו, המשיבים בחרו שלא להתייחס לשאלה האם יש ביכולתה של התובעת 2 לשלם את הוצאות המבקשת אם היא תזכה בדין, אלה בחרו לבקש את מחיקתה, בדרך אגב במסגרת התגובה לבקשה דנן.

באשר לתובע 1, יש להפנות לתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, הקובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."

לעניין תקנה זו, עמדת הפסיקה הינה כי שימוש בתקנה נעשה רק כאשר נראה לבית-המשפט כי סיכויי התביעה קלושים, יחד עם זאת התקנה אינה מפרטת מהם המקרים בהם יורה בית-המשפט לתובע להפקיד ערובה ושיקול הדעת של בית-המשפט הינו רחב . יפים לענייננו דבריו של אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 751:

"בסופו של יום בית-המשפט ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים וידון בכל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו. שיקול דעתו של בית-המשפט במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא".

בעניינו, בתגובת המשיבים אין מענה ו כל התייחסות באשר לחוב בגין תיק ההוצל"פ נשוא התביעה, והאם המשיב 1 סילק את חובו.

באשר לסיכויי התביעה, בשלב זה אין ביכולתי להביע דעה האם סיכויי התביעה טובים וחזקים, לא ניתן לקבוע האם יצליחו התובעים להוכיח את טענותיהם, אם לאו. אולם, בהתחשב בטענות המבקשת, מאחר ובשלב זה המשיבה 2 לא נמחקה מכתב התביעה, המשיב 1 לא פירט בכל הנוגע לחובו בגין תיק ההוצל"פ נשוא התביעה, ולא הוצגה כל אסמכתא המעידה על מצבו הכלכלי של המשיב 1 , הכף נוטה לקבלת הבקשה.

למעלה מכך, העובדה שהמשיב לא צירף תצהיר בתמיכה לתגובתו, וזאת תוך כדי התעלמות מהחוב בתיק ההוצל"פ מחזקת את מסקנתי לקבל את הבקשה.

יחד עם זאת, בית-המשפט ער לזכות לגשת לערכאות, ולפיכך יש לאזן בכל הנוגע לגובה סכום הפקדת הערובה, וזאת בהתחשב בגובה סכום התביעה.

סוף דבר

לאור האמור והמקובץ לעיל, הנני מורה למשיבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשים בקופת בית-המשפט בסך של 30,000 ₪ בתוך 30 יום כתנאי להמשך ההליכים.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ה, 19 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ה, 19 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.