הדפסה

טייץ נ' מאיר (קשר) השקעות בע"מ ואח'

10 יולי 2013
לפני:
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ
המבקש:
אפרים טייץ
ע"י ב"כ: עו"ד שי וולובלסקי ו/או שרון טייץ
-
המשיבות:

  1. מאיר (קשר) השקעות בע"מ
  2. אופקים ירוקים (חסכון באנרגיה) בע"מ

החלטה
כל הכרעותי להלן הנן לכאורה בלבד ולצורכי ההכרעה בסעד הזמני בלבד.
לפניי עתירה למתן צו כנגד המשיבות, שיורה על ביטול פיטוריו של המבקש והשבתו לעבודה.
על פי הנטען, המבקש הוא המייסד של המשיבה 2 ובעליהם של 50% ממניותיה, שימש כמנכ"ל המשיבה 2 עד ליום 31.3.2013, אז הופסקה עבודתו באופן רשמי (ר' מכתב פיטורים מצ"ב כנספח ב' לבקשה).
לטענת המבקש הודיע לו נציג המשיבה 2, כי הוחלט על פיטוריו עקב הפסקת פעילות המשיבה 2 בישראל והתרכזות בפעילותה בחו"ל. מאוחר יותר התגלה למבקש, כי המשיבה 2 החליטה להמשיך לפעול בישראל למשך "תקופת ניסיון" של שלושה חודשים. במהלך אותה תקופה, לטענתו, המשיך המבקש לעמול על עסקאות עבור המשיבה 2, עד שבתום התקופה נודע לו כי המשיבה 2 החליטה להמשיך לפעול בישראל . למרות זאת, המבקש לא הוחזר לעבודתו.
לאור זאת, דורש המבקש כי פיטוריו יבוטלו והוא יושב לעבודתו.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי אין בידי לקבלה.
סעד זמני יינתן מקום שהוא הכרחי לשמירת המצב הקיים, עד כדי הצדקת התערבותו של בית הדין בשלב מקדמי, טרם בירור התביעה (ר' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 417). במקרה דנן, העסקתו של המבקש הופסקה ביום 31.3.2013, למעלה משלושה חודשים לפני הגשת הבקשה. מכאן שלא אצה למבקש הדרך להגיש בקשה זו והוא פעל בשיהוי, המצביע על היעדר דחיפות הבקשה.
אינני מקבלת את טענת המבקש, לפיה עילת התביעה קמה ביום 30.6.2013, עת הסתיימה אותה "תקופת ניסיון" של שלושה חודשים, במהלכה בחנה המשיבה 2 את המשך פעילותה בישראל.
כידוע, קיומן של ראיות מהימנות לכאורה הינן תנאי בסיסי לקבלת סעד זמני. הטענה לקשר בין פיטורי המבקש לבין אותה "תקופת ניסיון", אם אכן הייתה כזו, אינ ה מגוב ה ולו בראשית ראיה , למעט הצהרת המבקש. כך גם הטענה בדבר המשך עבודתו של המבקש עבור המשיבה במשך שלושת החודש ים שלאחר הפסקת עבודתו באופן רשמי.
יתרה מכך, לעניין "זכותו" של המבקש לשמש כמנכ"ל המשיבה 2 כל עוד מחזיק הוא ב למעלה מ-25% ממניותיה, הדבר אכן מצוין בסעיף 7.1 להסכם (ר' נספח א' לבקשה). עם זאת, לבקשה לא צורף נספח 7.1 להסכם המגדיר את תנאי ההעסקה, שהיה הכרחי לצרפו. יש בכך משום העלמת עובדות, המונעת מבית הדין לראות את מלוא רוחב היריעה הנדרש למתן סעד זמני.
לאור האמור לעיל, נראה כי אין סיבה שתיק מעין זה לא יישמע על פי תורו בבית הדין לעבודה.

אי לכך, הבקשה לסעד זמני נדחית.
המשיבות יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום.
דיון קדם משפט ייקבע ליום 29.10.2013. זימונים יישלחו לצדדים.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ג, (10 יולי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.