הדפסה

טולוצינסקי נ' א.א. בית הבירה בע"מ ואח'

בפני
כבוד ה שופטת אורית וינשטיין

בעניין:

החברה:
פקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג – 1983

א.א. בית הבירה בע"מ

המנהל מיוחד: עו"ד רון כהנא

הכונ"ר: כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה והצפון

המשיבים:

  1. אלעד טולצ'ינסקי
  2. נתי טולצ'ינסקי
  3. השותפים הטובים בע"מ
  4. בלה ארזי
  5. עדינה טודור
  6. בנק לאומי לישראל בע"מ
  7. משרד האוצר/מכס מע"מ-הוצאה/חשבות

החלטה

1. בפני שתי בקשות: בקשה למתן הוראות (להלן – הבקשה למתן הוראות ) שהוגשה על ידי המנהל המיוחד של חברת א.א. בית הבירה בע"מ (בפירוק) (להלן – החברה), עו"ד רון כהנא (להלן – המנהל המיוחד); בקשה למינוי מפרק קבוע (להלן – הבקשה למינוי מפרק), אשר הוגשה על ידי הכונ"ר במסגרת דו"ח הכונס הרשמי מיום 29.7.15.

אתייחס תחילה לבקשה למינוי מפרק.

הבקשה למינוי מפרק:

2. הבקשה למינוי מפרק הוגשה על ידי כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה והצפון (להלן - הכונ"ר), במסגרתה נתבקשתי להורות על מינויו של עו"ד רון כהנא, המנהל המיוחד, לתפקיד המפרק הקבוע של החברה.

הכונ"ר, אשר מונה על ידי במסגרת צו הפירוק מיום מיום 13.4.15 כמפרק זמני של החברה, ביקש ביום 27.5.15 את מינויו של עו"ד רון כהנא כמנהל מיוחד של החברה .
זאת, מאחר ו הסתבר לכונ"ר כי לחברה יש נכסים ולפיכך טען כי ראוי שימונה מנהל מיוחד, אשר יוקנו לו הסמכויות לפעול ביחס לנכסים אלו על פי הסמכויות המוקנות בפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג – 1983 (להלן – פקודת החברות).

3. בסמוך לאחר הגשת בקשת הכונ"ר למינויו של עו"ד כהנא כמנהל מיוחד, הוגשה ביום 1.6.15 על ידי המשיב 1, מר אלעד טולצ'ינסקי (להלן – המשיב 1) בקשה להורות על מינויו של עו"ד יהודה שוורץ כמ נהל מיוחד של החברה ולחילופי ן למינויו של עו"ד נפתלי נשר לתפקיד. לעמדת המשיב 1 זכאי הנושה, יוזם הליך הפירוק, לבחור את זהותו של בעל התפקיד שימונה ואשר לדעתו יבצע את התפקיד בצורה המיטבית ביותר.

באת כוח הכונ"ר בתגובתה לבקשת המשיב 1 התנגדה למינויו של עו"ד שו ורץ כמנהל מיוחד נוכח חשש לניגוד עניינים. זאת, מאחר ועו"ד שוורץ שימש כמיצגו של המשיב 2 , מר נתי טולצ'ינסקי, אביו של המשיב 1 (להלן – המשיב 2) בתביעתו בבית הדין לעבודה בחיפה כנגד החברה, אשר ביחס אליה גם הוגשה תביעת חוב במסגרת הליך הפירוק. ב"כ הכונ"ר הציבה בתגובתה סימני שאלה באשר למניעים להגשת הבקשה על ידי המשיב 1.

4. בהחלטתי מיום 2.6.15 קיבלתי את עמדת הכונ"ר והוריתי על מינויו של עו"ד רון כהנא כמנהל מיוחד של החברה, לצורך בדיקת נכסי החברה, כינוסם, שמירה עליהם ובחינת אפשרויות מימושם. הקניתי למנהל המיוחד את הסמכויות המוקנות בפקודת החברות.

5. בבקשה למינוי המפרק הקבוע מציינת באת כוח הכונ"ר כי ביום 26.7.15 כינס הכונ"ר אסיפת נושים ומשתתפים ראשונה בהתאם להוראות הפקודה ולצורך קבלת החלטה בדבר מינויו של מפרק קבוע לחברה. פרוטוקול אסיפת הנושים צורף כנספח א' לבקשה למינוי מפרק. באסיפה השתתפו המנהל המיוחד, באי כוח המשיבים 1 ו-2 , מר בן טולצ'ינסקי הטוען להיותו מייצג את עיזבון המנוח יוסף טולצ'ינסקי (סבו של המשיב 1, אביו של המשיב 2 ומי שנטען כי הלווה כספים לחברה) , עו"ד אולג גיבלוב ב"כ בנק לאומי, חברת החשמל, וכן מר אביב פרימן הטוען להיותו מיופה כוח של גב' עדינה טודור, המשיבה מס' 5, היא בעלת המניות בחברה (להלן – גב' טודור).

6. באת כוח הכונ"ר דיווחה כי משהועלה להצבעה עניין מינויו של עו"ד כהנא כמפרק הקבוע של החברה הסכימו חמישה מבין הנושים למינויו של עו"ד כהנא ואילו המשיבים 1 ו-2 באמצעות באי כוחם הביעו את התנגדותם למינויו של עו"ד כהנא כמפרק החברה והציעו שמות אחרים. באשר למר בן טולצ'ינסקי, כעולה מפרוטוקול אסיפת הנושים, הנ"ל לא הוכר על ידי יו"ר האסיפה, עו"ד ארז רון מהכונ"ר, כבעל זכות הצבעה באסיפה מאחר ולא מונה כמנהל עיזבונו של המנוח יוסף טולצ'ינסקי.

7. הכונ"ר ציין כי תוצאות ההצבעה העלו כי התקיים רוב מניין הנוכחים והמצביעים למינויו של עו"ד כהנא למפרק קבוע, אך לא התקיים רוב ערך התביעות של הנושים , כנדרש על פי תקנה 31 לתקנות החברות (פירוק) התשמ"ז – 1987 (להלן – תקנות הפירוק). זאת, בעיקר בשל התנגדותו של המשיב 2, אשר תביעת החוב שלו כלפי החברה עומדת על סך נטען של כ- 1.2 מיליון ₪.

8. לעמדת הכונ"ר, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 9 וסעיפים 10(ט)-(יב) לבקשה למינוי מפרק, תביעת החוב של מר נתי טולצ'ינסקי היא תביעה מוגזמת. באת כוח הכונ"ר ציינה כי תביעתו של המשיב 2 הוגשה כתביעת עובד, אך בשים לב למהות יחסיו האישיים עם בעלת המניות בחברה, גב' טודור, ואופן סיומם של יחסים אלו, עולה ספק באשר למעמדו של המשיב 2 בנשייה וכן מועלית תמיהה , ככל שייקבע כי הלה אכן היה עובד החברה, באשר לשקיטתו על שמריו זמן כה רב בלא שיתבע את המגיע לו לכאורה.

9. זאת ועוד, ב"כ הכונ"ר ציינה כי המשיב 2 בחר במודע שלא לטעון טענות באשר לחוב הנטען כעת בתביעת החוב כלפי החברה בעיתוי מוקדם יותר . המשיב 2 היה נתון בהליכי הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל במסגרת תיק פש"ר 18149-09-12 שהתנהל בבית משפט זה.

לעמדת הכונ"ר, לא טרח המשיב 2 לציין במסגרת בקשתו לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל את דבר זכויותיו הכספיות הנטענות כלפי החברה וכי לנושי החברה נודע על דבר זכויות אלו רק במעמד אסיפת הנושים לצורך אישור הצעת ההסדר לפי סעיף 19א', לאחר שהוגשה התנגדות להצעת ההסדר על ידי אחד הנושים, אשר טען כי המשיב 2 מסתיר מידע אודות נכסיו מפני נושיו. באת כוח הכונ"ר ציינה כי גם לאחר אותה התנגדות – לא ציין המשיב 2 במסגרת אסיפת הנושים לצורך אישור ההסדר לפי סעיף 19א' את הסכומים אשר נתבעים כעת על ידו במסגרת תביעת החוב. זאת, על מנת שכספים אלו, ככל שאמנם מגיעים לו, לא יגיעו לקופת ההסדר ולא ישמשו לכיסוי חובותיו לנושיו.

10. המשיבים 1 ו-2 גורסים בתגובותיהם כי אין למנות את עו"ד כהנא כמפרק הקבוע של החברה בשל מה שהם מכנים "משבר אמון" בינם לבין המנהל המיוחד. המשיבים 1 ו-2 טוענים כי המנהל המיוחד איבד, כביכול, את הניטראליות המתחייבת מתפקידו ו"תפס צד" בסכסוך העסקי המתנהל סביב נכסי החברה (חנויות 15,16 ו- 19 במתחם גן האם בחיפה) בינם לבין מר אביב פרימן, שמונה על ידי גב' עדינה טודור כמיופה כוחה. עוד טענו המשיבים 1 ו – 2 כי מסיבה זו אצה , כביכול, הדרך למנהל מיוחד למכור את נכסי החברה וכי פעולותיו לקידום מימוש נכסי החברה נעשית ממניעים שאין בינם לבין מילוי תפקידו ולא כלום.

11. עוד טענו המשיבים 1 ו- 2 כי המנהל המיוחד מסר לבית המשפט מידע מטעה וכי הוא ניזון ממידע שמתקבל מגורמים עסקיים מתחרים דוגמת מר פרימן. עוד הלינו המשיבים 1 ו- 2 על כך כי המנהל המיוחד התייצב באופן מפתיע לדיון בבית משפט השלום בחיפה בתביעת סילוק יד שהוגשה על ידי החברה כנד המשיבה 3, וכי א יפשר את נוכחותו של מר פרימן באסיפת הנושים שהתקיימה. בנוסף, טוענים המשיבים 1 ו-2 כי טרם שהתגבשה מלוא מצבת החובות כלפי החברה אין מקום למנות מפרק קבוע וכי הניסיון למנות את המנהל המיוחד למפרק קבוע במסגרת אסיפת הנושים הראשונה, כשלא הוגשו עוד כל תביעות החוב יש בה כדי להעמיד את כל יתר הנושים שיגישו תביעות חוב במסגרת התקופה הקצובה בדין בפני עובדה מוגמרת.

מינוי מפרק קבוע:

12. תקנה 28 לתקנות הפירוק קובעת כי אסיפות ראשונות של נושים ומשתתפים ייערכו במועד מוקדם ככל האפשר לאחר מתן צו הפירוק, בתאריך ובמקום שיקבע הכונס הרשמי.

החלטות באסיפות של נושים ומשתתפים תתקבלנה, בהתאם להוראות תקנה 31 לתקנות הפירוק, ברוב קולות הנוכחים המצביעים בעצמם או על ידי שליח, והמייצגים את רוב ערך התביעות של הנושים או הזכויות של המשתתפים, לפי העניין.

13. סעיף 300(א) לפקודת החברות מקנה לבית המשפט את הסמכות לקבוע האם יש מקום בכלל למנות מפרק לחברה, כמו גם הסמכות לקבוע את זהות המפרק שינהל את הליכי הפירוק וימלא תפקידים שבית המשפט יטיל עליו לעניין הפירוק – האם יהיה זה הגורם שבחרו בו הנושים באסיפת הנושים אם לאו.

תקנה 33 לתקנות הפירוק שעניינה הצעה למינויו מפרק קובעת כדלקמן:

"(א) נערכה אסיפת נושים שבה הוחלט על מועמד לתפקיד מפרק, ימציא הכונס הרשמי לבית המשפט פרוטוקול מהאסיפה בצירוף דו"ח שלו בדבר תוצאותיה, תוך שלושים ימים מיום שנערכה האסיפה.
(ב) נחלקו הדעות באסיפת הנושים או שלא הוצע מועמד או שהכונס הרשמי מתנגד להצעת הנושים, יציע הכונס הרשמי לבית המשפט למנות אדם אחר לתפקיד מפרק.
(ג) בית המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בתקנת המשנה (א) ו- (ב) ויחליט בדבר מינוי המפרק."

14. הנה כי כן, בידי בית המשפט נתונה הסמכות להורות על מינויו של מפרק קבוע. בדרך כלל, תהא נטייתו של בית המשפט למנות כמפרק את מי שהנושים בחרו בו, אך בהחלט ייתכנו מקרים בהם יבחר בית המשפט למנות מפרק שאינו דווקא על פי בחירת הנושים.

15. אציין כבר עתה, כי לטעמי על פי הדין יש מקום להורות כעת על מינויו של מפרק קבוע לחברה, וזאת מאחר ונדרשת נקיטת פעולות ביחס לנכסים וזכויות של החברה, אשר ראוי כי יבוצעו על ידי מפרק של החברה. כך, למשל גבית דמי השכירות המגיעים לחברה בגין החזקת הנכסים שבבעלותה, כמו גם בדיקת תביעות החוב שהוגשו כלפי החברה ובדיקת תקפותם של שעבודים על נכסי החברה .

16. זאת ועוד, לא מצאתי כי קיים בסיס בדין לטענות המשיבים 1 ו-2 בדבר מועד כינוסה של אסיפת הנושים ובדבר ההצעה למינוי מפרק במסגרתה, טרם שהתגבשו כל תביעות החוב.

אסיפת הנושים התכנסה בהתאם להוראות תקנה 28 לתקנות הפירוק, במועד מוקדם ככל האפשר לאחר מתן צו הפירוק. יתר על כן, מצד המשיב 2 עצמו הועלתה דרישה להורות על הקדמת כינוסה, במסגרת בקשה שהוגשה על ידי המשיב 2 ביום 8.7.15 שכותרתה "בקשה דחופה לכינוס אסיפת נושים". המשיב 2 הוא שביקש, למעשה , כי ימונה מפרק באסיפת הנושים, ועל כן לא יכולה להישמע מפיו טענה משהועלה עניין מינויו של מפרק לדיון במסגרת אסיפת הנושים שכונסה.

17. זאת ועוד, לא מצאתי אסמכתא בדין לכך כי מינויו של מפרק יעשה רק לאחר שהוגשו כל תביעות החוב והמשיבים 1 ו-2 אף לא היפנו אותי לאסמכתא כאמור. להיפך, משילובן של תקנות 28 ו- 29 לתקנות הפירוק עולה כי אסיפת נושים יכול ותתכנס גם אם טרם הוגשו כל תביעות החוב, וזאת נוכח העובדה כי בתקנה 29 נאמר כי הודעה על מועד האסיפה הראשונה יישלח לכל נושה ששמו ידוע לכונ"ר לפי המען הנקוב בתביעתו, ואם לא הגיש תביעה – לפי המען הנקוב בדו"ח על מצב העסקים, או לפי מענו האחר הידוע לכונ"ר.

גם אם נראה כי סביר שבחירת מפרק קבוע תעשה לאחר הגשת כל תביעות החוב, הרי שמקום בו טרם חלף המועד להגשת תביעות החוב, אך קיים צורך במינויו של מפרק – ייעשה מינויו בדרך הקבועה בתקנות 28, 29, 31 ו- 33 לתקנות הפירוק.

כאמור לעיל, כזה הוא המקרה שבפני.

18. השיקולים ה עומדים לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להכריע בשאלת זהותו של הגורם שימונה כמפרק החברה מתמקדים בעיקר בבחינת יכולותיו וכישוריו של בעל תפקיד נוכחי לשמש בתפקיד מפרק; בבחינת ניסיון קודם של בעל התפקיד הנוכחי בכהונה בתפקיד מפרק; בבחינת היכרותו של בעל התפקיד הקיים את העובדות הרלבנטיות הנוגעות לחברה ולפירוקה; בדיקת השלב שבו נמצא הליך הפירוק; העלויות הכרוכות בהכנסתו של גורם אחר לתפקיד המפרק וכיוצ"ב.

נא ראו לעניין זה: ספרה של פרופ' ציפורה כהן, פרוק חברות, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין (תש"ס-2000) בעמ' 244;
פש"ר (ת.א.) 1987/00 עו"ד דן פרידמן בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת מולטימדיה קיד נ' גולדנברג;
פר"ק (ת"א) 31286-01-13 ל. גולדשטיין השקעות בע"מ ואח' נ' קרל גאוס בע"מ ואח'.

19. במקרה הנדון, הוצע על ידי הכונ"ר כי המנהל המיוחד עו"ד כהנא ימונה לתפקיד המפרק הקבוע של החברה. באסיפת הנושים, כפי שדיווח הכונ"ר במסגרת הבקשה למינוי המפרק, היה רוב של מניין המשתתפים המצביעים למינויו של עו"ד כהנא, אך לא היה רוב ערך, וזאת בשל התנגדותו של המשיב 2, אשר ערך תביעת החוב שהוגשה על ידו הינו, כאמור, גבוה ועומד על מעל 1.2 מיליון ₪.

בעניין פר"ק (חי') 4057-04-09 אברמוביץ' נ' א.א.ל מכללים בע"מ (2010) נקבע כי:

"לעולם מסורה ההחלטה בדבר זהות המפרק הקבוע בידי בית המשפט, והדבר עולה ברורות מהוראות החוק ובכללן הוראות תקנה 33ג' לתקנות החברות פרוק".

20. לאחר שעיינתי בבקשת הכונ"ר למינוי מפרק, בתגובות המשיבים 1 ו-2 והקשבתי קשב רב לטענות הצדדים בדיון שהתקיים בפני בעניין זה ביום 9.9.15, אני סבורה כי יש מקום לקבל את בקשת הכונ"ר ו להורות על מינויו של המנהל המיוחד, עו"ד רון כהנא, לתפקיד המפרק הקבוע של החברה.

21. אדגיש, כי לא מצאתי כי נפל פגם או כשל בהתנהלות המנהל המיוחד במילוי תפקידו עד כה, אשר יש בו כדי להצדיק את שלילת מינויו כמפרק. להיפך - המנהל המיוחד התנהל בצורה מקצועית ועניינית, ואיני רואה עין בעין עם טענות המשיבים כלפיו כפי שהועלו בתגובותיהם ובדיון בפני.

המנהל המיוחד אוחז בניסיון הנדרש לצורך ניהול של ענייני החברה ורכושה. יתר על כן, הושקע כבר על ידי המנהל המיוחד זמן לא מבוטל בלימוד החברה, פרטי רכושה, זכויותיה, נכסיה, לרבות הנפשות הפועלות ושפעלו בה. מינויו של גורם אחר לתפקיד מפרק יחייב לימוד מחדש של כל מה שנעשה על ידי המנהל המיוחד עד כה, תוך השקעה כפולה של זמן ומשאבים ותוך הכברת עלויות שלא לצורך.

לפיכך, לעמדתי קיים יתרון מובהק במינויו של המנהל המיוחד כמפרק קבוע של החברה.

22. ביצוע בדיקות על ידי המנהל המיוחד, לרבות על דרך של קיום פגישות עם גורמים שונים הקשורים בחברה – לא רק שאין בה, לטעמי, כדי לפגום בכשרותו של המנהל המיוחד לשמש כמפרק קבוע – אלא ההיפך הוא הנכון. על פי הנטען, מר פרימן קיבל ייפוי כוח מטעמה של גב' טודור, בעלת המניות בחברה, לייצגה בהליכים בישראל, לרבות בהליכי הפירוק. נוכחותו באסיפת הנושים – אין בה , לעמדתי , כדי לעורר ספק באשר להתנהלות המנהל המיוחד. לפיכך, לא מצאתי בסיס לטרוניות המשיבים 1 ו- 2 בעניין זה.

כך גם באשר לטענה שהועלתה על ידי המשיבים בעניין התייצבותו של עו"ד כהנא, טרם מינויו כמנהל מיוחד, בדיון בתביעת סילוק היד שהוגשה על ידי החברה, באמצעות מר פרימן כמיופה כוחה של גב' טודור, כנגד המשיבה 3, חברת השותפים הטובים, לסילוק ידה מנכסי החברה. כפי שהובהר על ידי ב"כ הכונ"ר – עו"ד כהנא התבקש על ידי הכונ"ר להתייצב בדיון בבית המשפט בעניין התביעה האמורה לאחר שניתן צו הפירוק, ועל פי בקשת הכונ"ר עשה כן.

23. זאת ועוד, אומר כי התרשמותי היא, כי על אף שלא ננקט על ידי המשיבים 1 ו-2 הליך כלשהו לערער על החלטתי בדבר מינויו של עו"ד כהנא כמנהל מיוחד, לא השלימו המשיבים 1 ו- 2 עם החלטה זו בשום שלב.

הטענות, שהועלו במסגרת תגובותיהם של המשיבים 1 ו- 2 לבקשת הכונ"ר למינוי מפרק קבוע, פרט לכך שנועדו להשחיר את פניו של המנהל המיוחד - לא נמצאה ל הם תשתית עניינית. יתרה מזו, אמירות וטענות בוטות וחריגות הושמעו על ידי המשיבים 1 ו-2 במסגרת תגובותיהם בדיון גם כלפי נציגי הכונ"ר. טענות חמורות שכאלה, ככל שהינן מועלות – ראוי כי לא תופרחנה בהבל פה לחלל האוויר, אלא תלווינה בראיות חד משמעי ות וקונקרטיות. אלא שמעבר להעלאת הטענות כלפי נציגי הכונ"ר - לא מצאתי בסיס כלשהו גם לטענות אלו.

24. לא נעלמה מעיני העובדה, כי למן תחילת הליך הפירוק ביקשו המשיבים 1 ו-2 לקבוע את זהותו של בעל התפקיד שימונה לחברה בפירוק. גם כאשר בסמוך לאחר מתן צו הפירוק הוגשה בקשת הכונ"ר למנות את עו"ד כהנא כמנהל מיוחד, בחרו המשיבים 1 ו- 2 להגיש בקשה נגדית מטעמם, וזאת בלא שניתן הסבר מניח את הדעת לבקשה נגדית שכזו . בהחלטתי מיום 2.6.15 מצאתי כי קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של עו"ד שוורץ לתפקיד מנהל מיוחד, וממילא לא מצאתי מקום שלא למנות את הגורם שהומלץ על ידי הכונ"ר, שהינו זרועו הארוכה של בית המשפט, משמונה כמפרק זמני .

25. העובדות שהובאו בפני במסגרת הדו"ח הראשון של המנהל המיוחד, כמו גם במסגרת דו"ח הכונ"ר והבקשה למינוי מפרק קבוע, וכן נוכח האמור בפסק דינו של בית משפט השלום בקריות בת.א. 3324-11-12 בתביעת החברה וגב' טודור נגד המשיבים 1 ו-2 (להלן – פסק דין הקריות) שצורף לדוח השני של המנהל המיוחד – עשויות להסביר מה עומד מאחורי התנגדות המשיבים 1 ו-2 למינויו של עו"ד כהנא כמפרק.

עם זאת, ברי כי חשיפת עובדות שאינן נוחות למשיבים 1 ו-2 ולתביעות חוב של מי מהם, כמו גם להתנהלות קודמת שלהם – איננה עילה לפסילתו של המנהל המיוחד מלכהן בתפקיד המפרק הקבוע של החברה.

26. היפוכו של דבר הוא הנכון, שכן העובדות המועלות באשר להתנהלותו, לכאורה, של המשיב 2 במסגרת הליכי הצעת הסדר לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל שניהל בבית משפט זה, במסגרתם לא הוצג החוב הנטען של 1.2 מיליון ₪ של החברה כלפיו – מצריכות בדיקה מקיפה, עניינית, ונטולת משוא פנים, בעיקר לאור טענת הכונ"ר כי תביעת החוב של משיב 2 היא תביעה מוגזמת.

נותנת אני מבטחי בעו"ד כהנא כי כך יפעל, וככל שהחלטתו בעניין תביעת החוב של המשיב 2 לא תהא מקובלת על המשיב 2 – פתוחות בפניו האפשרויות הקבועות בחוק לערער על הכרעתו של עו"ד כהנא בתביעת החוב.

כך הם פני הדברים גם באשר לתביעת חוב שהוגשה, או עומדת להיות מוגשת, על ידי באת כוח המשיב 1, עו"ד לסלי לוי, המחזיקה בידיה המחאות שנמסרו לה על ידי החברה כתשלום שכר טרחתה בייצוגו של המשיב 2 בהליכי ההסדר לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל. השאלות הקשות המועלות, הן על ידי המנהל המיוחד והן על ידי הכונ"ר בעניין זה, נוכח העובדה כי בעיתוי שבו נמשכו ההמחאות – כבר פרץ הסכסוך המר והקרע בין המשיב 2 לבין בעלת המניות בחברה, גב' טודור - מחייבות בדיקה יסודית ועניינית, בדבר זהותו הגורם שחתם על ההמחאות הללו בשם החברה, ותקפות החתימה. יתר על כן, נדרשת גם הבהרה מדוע על החברה לשאת בהוצאות, אשר על פניהן, נוגעות באופן אישי למשיב 2.

כך הם פני הדברים באשר לתביעות חוב נוספות, לרבות זו המועלית כלפי החברה על בסיס מסמכי משכון. נדרשת בדיקה מקיפה ועניינית של נסיבות החתימה על הסכם ההלוואה ועל המשכון, מי חתם על המסמכים בשם החברה, ולאיזה צורך שימשו כספי ההלוואה בגינם נרשם משכון על נכסי החברה.

27. לפיכך, וכאמור לעיל, לא מצאתי לעת הזו כל בסיס ענייני להתנגדות למינויו של המנהל המיוחד לתפקיד המפרק הקבוע של החברה. לנושים או מי מהם שמורה הזכות לפנות בעתיד, במידת הצורך, לבית המשפט ככל שתהיינה טענות ענייניות באשר להתנהלות המפרק הקבוע וטענות אלו ייבדקו, בהתאם לנסיבות העניין.

28. אשר על כן, אני ממנה את עו"ד רון כהנא כמפרק של החברה. ההתחייבות שהפקיד עו"ד כהנא ב מועד מינויו כמנהל מיוחד תשמש גם ל תפקידו כמפרק הקבוע של החברה. למפרק הקבוע תהיינה כל הסמכויות הקבועות בפקודת החברות והתקנות שהותקנו על פיה, לרבות כל הסמכויות הנדרשות ליישום ההחלטות להלן בבקשה למתן הוראות.

הבקשה למתן הוראות:

29. הבקשה הוגשה במסגרת הדו"ח הראשון מטעם המנהל המיוחד, ובה התבקשתי כדלקמן:

א. לחייב את המשיבים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לשלם למנהל המיוחד דמי שכירות חודשיים בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין החזקתם בחנות מס פר 19 במתחם גן האם בחיפה. זאת, החל מיום 1.10.12 ועד למועד מתן פסק דין בתביעת של החברה בבית משפט השלום בקריות בת.א. 3324-11-12 (להלן – התביעה בקריות). (יצוין כי בבקשה למתן הוראות נרשם בטעות מספר תיק תביעה אחר, ת.א. מספר 3654-04-15, שהוא תיק התביעה לסילוק יד שהוגשה על ידי החברה לבית משפט השלום בחיפה כנגד המשיבה 3 חברת השותפים הטובים בע"מ). בסך הכל, ביקש המנהל המיוחד כי אורה על תשלום סך של 48,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין 32 חודשים בהם המשיבים 1 ו- 2 מחזיקים בחנות מס' 19 הנ"ל.
ב. לחייב את המשיבה מס' 3, חברת השותפים הטובים בע"מ, לסלק את ידה מחנויות מס' 15 ו- 16 במתחם גן האם בחיפה, ולחייבה לשלם למנהל המיוחד דמי שכירות חודשיים בסך של 1,900 ₪ בתוספת מע"מ בגין החזקתה בנכסים אלו, החל מיום 6.2.15 ועד למועד הפינוי בפועל. בסך הכל, ביקש המנהל המיוחד כי אורה למשיבה 3 לשלם את הסך של 7,600 ₪ בתוספת מע"מ. עוד ובנוסף ביקש המנהל המיוחד כי אורה על הגשת הודעה לבית משפט השלום בחיפה לתיק ת.א. 3654-04-15 (להלן – תביעת סילוק היד בחיפה), שעניינו תביעת סילוק יד שהוגשה בשם החברה, לפיה אין מבחינת החברה מקום להמשיך בניהול תביעה זו.
ג. כי יינתן סעד הצהרתי לפיו המשכון הרשום אצל רשם המשכונות על זכויות החברה בחנויות מספר 15, 16, ו- 19 הנ"ל, לטובת המשיב 1 – בטל ומבוטל וחסר כל תוקף, ולהורות לרשם המשכונות למחוק רישומו של משכון זה.
ד. להתיר ולהסמיך את המנהל המיוחד להזמין חוות דעת שמאית בעניין שווי זכויות החברה בחנויות מס' 15, 16 ו- 19 הנ"ל.
ה. ליתן כל סעד נוסף או אחר שייראה נכון וצודק בנסיבות העניין.

30. בבקשה מדגיש המנהל המיוחד כי סכום דמי השכירות המבוקש, הן ביחס לחנות מס' 19 והן ביחס לחנויות 15 ו- 16, הינו השכר הראוי לפי גישתם של המשיבים 1 ו- 2 עצמם (ביחס לחנות 19) ולפי גישתה של המשיבה מס' 3 בעצמה (ביחס לחנויות 15 ו- 16) , ואין בבקשה האמורה כדי להוות הודאה לעניין גובה דמי השכירות הראויים בפועל .

31. אציין, כי כאמור לעיל בין מועד הגשת הבקשה למתן הוראות ועד למועד הדיון בה, ניתן ביום 26.8.15 פסק דינה של כבוד השופטת פנינה לוקיץ' בעניין התביעה בקריות (להלן – פס"ד הקריות). פסק הדין הובא לידיעתי במסגרת הדו"ח השני מטעם המנהל המיוחד.

32. בתמצית יאמר, כי פס"ד הקריות קובע כי הסכם השכירות מיום 24.10.12 ביחס לחנות מס' 19, הנחזה להיות ערוך בין החברה לבין המשיב מס' 1, מר אלעד טולצ 'ינסקי, הינו חסר תוקף. זאת, מאחר והסכם השכירות אשר נחתם על ידי המשיב מס' 2, מר נתי טולוצינסקי, בשם החברה – נחתם תוך חריגה מהרשאה, בניגוד לחובות האמון של המשיב 2 כלפי החברה, בניגוד לאינטרס העיסקי של החברה באשר לגובה דמי השכירות ולאורך תקופת השכירות. זאת ועוד, פס"ד הקריות קובע, בין היתר, כי השוכר האמיתי של חנות מס' 19 הוא המשיב 2, וכי המשיב 1 הוצב כשוכר בהסכם השכירות רק למראית עין, וזאת נוכח היותו של המשיב 2 מצוי בהסדר נושים במסגרת הליך של פשיטת רגל בו היה נתון אותה עת.

33. בהתאם לכך נקבע בפס"ד הקריות כי המשיבים 1 ו-2 מחזיקים בחנות מס' 19 שלא כדין, בהעדר הסכמה של מרבית בעלי הזכויות בנכס להשכרתו, ועל כן ניתן צו המורה למשיבים 1 ו – 2 לפנות ולסלק ידם מן הנכס תוך 90 יום ממועד קבלת פסק הדין. בית המשפט גם התיר לחברה לפצל סעדיה, כך שתוכל להגיש תביעה בגין כל טענה או דרישה כספית ביחס להחזקת המשיבים 1 ו -2 בחנות 19 והפעלת מסעדה בה.

34. פס"ד הקריות מבוסס על קביעות עובדתיות, לאחר סקירה של מערכת היחסים שהתקיימה בין המשיב מס' 2 לבין המשיבה מס' 5, גב' טודור, בעלת המניות בחברה – מערכת יחסים זוגית אשר במהלכה ניהלו משק בית משותף ואף את החברה שהפעילה פאב, "בית הבירה", כעסק משותף. למשיב 2 ניתנו על ידי גב' טודור זכויות חתימה בחברה.

מערכת היחסים הזוגית עלתה על שרטון והובילה לפרידה בין בני הזוג בחודש ספטמבר 2011 ולאחר מכן גם לדרישה מצד גב' טודור לפרידה עסקית, כאשר ביום 24.10.12 נשלח מכתב מגב' טודור למשיב 2 לפיו, בין היתר, נאסר על המשיב 2 להמשיך לחתום על מסמכים כלשהם בשמה או בשם החברה.

35. בדו"ח הראשון של המנהל המיוחד, מתוארת הקמת החברה בשנת 2001, הפעלת "בית הבירה" למן שנת 2002, והשתלשלות מערכת היחסים הזוגית בין גב' טודור למשיב 2 עד לפרידתם , תוך נקיטת הליכים משפטיים הדדים ותלונות למשטרה, שהתעצמו בחודש אוקטובר 2012.

עוד מצוין בדו"ח המנהל המיוחד, כי בשנת 2009 רכשה החברה את מחצית הזכויות בחנויות מס' 15, 16, ו- 19, כאשר המחצית הנוספת של הזכויות הינה בבעלותה של המשיבה 4, גב' בלה ארזי (להלן – גב' ארזי). בין החברה לבין גב' ארזי לא היה קיים הסכם שיתוף בנוגע לחלוקת השימוש במקרקעין, וההתנהלות בין שני צדדים אלו בפועל היתה כ זו שגב' ארזי קיבלה דמי שכיר ות מהחברה בגין מחצית הזכויות בחנויות הנ"ל.

36. עוד מתואר בדו"ח כי בחודש אוקטובר 2012 הגיש המשיב 2 תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה כנגד החברה, לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות, כשבתביעה האמורה נטען על ידי המשיב 2 כי פוטר על ידי גב' טודור ביום 24.10.12.

37. אציין, כי בהחלטתי מיום 30.6.15, דחיתי את בקשת המשיב 2 להתיר לו להמשיך ולנהל את תביעתו האמורה נגד החברה בבית הדין לעבודה והוריתי כי תביעת החוב שלו, שממילא הוגשה – תתברר במסגרת הליך הפירוק . בקשה לעיון מחדש שהוגשה על ידי המשיב 2 נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 9.9.15.

38. דו"ח המנהל המיוחד מתאר את חתימתו של הסכם שכירות מחודש אוקטובר 2012 בין המשיב 1 לבין החברה – הוא הסכם השכירות נשוא פס"ד הקריות.

בדו"ח מצוין גם כי מאז אוקטובר 2012 ועד היום מופעל בחנות מס' 19 פאב בשם "אפטרדארק", על ידי המשיבים 1 ו- 2, וזאת באמצעות תיק עוסק המורשה של המשיב 1, הגם שזה נפתח בעוד המשיב 1 בן 21 שנים בלבד וחייל בשירות סדיר.
המנהל המיוחד מציין בדו"ח כי ככל הנראה התנהלות זו, של הצבת המשיב 1 כשוכר בהסכם השכירות מול החברה ופתיחת תיק עוסק מורשה על ידיו, נעוצה בעובדה כי המשיב 2 הגיש בחודש ספטמבר 2012 לבית משפט זה בקשה לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל, במסגרתה הציע הסד ר לנושיו, בנימוק כי הינו חסר יכולת לפרוע את חובותיו (פש"ר 18149-09-12) ובחודש נובמבר 2012 מונה לו נאמן לצורך ביצוע הליכי ההסדר. בחודש נובמבר 2014 הופטר המשיב 2 מחובותיו.

39. דו"ח המנהל המיוחד מציין גם כי בחודש יולי 2013 ניתן פסק דין בבית משפט זה במסגרת עת"מ 15552-14-13 כנגד גב' טודור, אזרחית רומניה, ובו נקבע כי נישואיה לאזרח ישראלי אחר, לאחר פירודה מהמשיב 2, נעשו במטרה לקבל אשרת שהייה בישראל וכי אין בבסיס נישואין אלו קשר זוגי אמיתי. נראה כי בסמוך לחודש פברואר 2014 יצאה גב' טודור את ישראל ולא שבה עוד.

עם זאת, דו"ח המנהל המיוחד מציין כי גב' טודור מינתה לעצמה מיופה כוח בישראל, מר אביב פרימן והוא הגיש בשם החברה את התביעה לסילוק יד בחיפה.

דמי השכירות בגין חנות מס' 19:

40. במסגרת הבקשה למתן הוראות המתייחסת לעניין דמי השכירות ביחס לחנות 19, ציין המנהל המיוחד כי בפגישה שקיים עם עו"ד יהודה שוורץ, שהוצג כבא כוחם של המשיבים 1 ו -2, נטענה טענת קיזוז ביחס לתשלום דמי השכירות. על אף דרישת המנהל המיוחד לא הוגשה הודעת קיזוז מסודרת. המנהל המיוחד ציין כי המשיבים 1 ו- 2 נמנעו מלהבהיר מיהו זה העומד מאחורי פאב ה"אפטרדארק" – האם המשיב 1 או המשיב 2. כמו כן, נטען בבקשה כי נשלחה הודעה על ידי עו"ד שוורץ לפיה שולחו, המשיב 2, מבקש לקזז כל טענה ביחס לחוב דמי שכירות על פי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל כנגד תביעתו בבית הדין לעבודה, העולה על סך של מיליון ומאתיים אלף ₪.

41. המנהל המיוחד הבהיר כי לטעמו מאחר והשוכר על פי הסכם השכירות מיום 24.10.12 הינו המשיב 1, מר אלעד טולצ'ינסקי, הרי שלא יכולה לקום טענת קיזוז למשיב 2, מר נתי טולצ'ינסקי ביחס לחוב דמי השכירות אל מול תביעת החוב שלו.

יתר על כן, טען המנהל המיוחד כי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל מאפשר קיזוז במצב של פירוק, רק בגין התחשבנות הנובעת מאותה עסקה, ואילו בענייננו מבקש המשיב 2 לקזז דמי שכירות שאינם שנויים במחלוקת והמגיעים מהמשיב 1, כנגד חוב שכר עבודה וזכויות סוציאליות נטענות של המשיב 2, אביו. גם בקשת הבהרה שנשלחה לעו"ד שוורץ לעניין פרטי הודעת הקיזוז – לא נענתה.

42. בדיון שהתקיים ביום 9.9.15 הועלתה לראשונה ובלשון רפה משהו, טענה לפיה זכותו של המשיב 2 כלפי החברה (החוב בסך 1.2 מיליון ₪) הומחתה למשיב 1 ועל כן ניתן לבצע את הקיזוז אל מול חוב דמי השכירות (נא ראו פרוטוקול הדיון מיום 9.9.15 עמ' 11 שורות 25-26).

43. יאמר, כי לא נשמעה מפי המשיבים 1 ו- 2 או מי מהם טענה לפיה אין חבות מצידם בתשלום דמי שכירות בגין החזקתם בחנות מס' 19, ואף לא נשמעה טענה באשר לסכום החודשי שנדרש. הטענות היחידות שנשמעו הן טענות באשר למועד שממנו והלאה רשאי היה המנהל המיוחד לדרוש את תשלום דמי השכירות (האם רק מיום מתן צו הפירוק או ממועד החזקתם של המשיבים 1 ו- 2 בנכס) והטענה בעניין זכות הקיזוז.

44. משמונה המנהל המיוחד למפרק קבוע כאמור בהחלטתי זו לעיל , איני רואה מקום עוד לדון בשאלת העיתוי ממנו והלאה ניתן לדרוש מן המשיבים 1 ו-2 את תשלום דמי השכירות. המפרק ללא ספק רשאי לדרוש מן המשיבים 1 ו- 2 את תשלום חוב דמי השכירות בסכום שאינו שנוי במחלוקת אף לפי שיטתם-הם, למן מועד היווצרותו ועד למועד בו יסלקו המשיבים 1 ו-2 את ידם מחנות מס' 19 בהתאם לפסה"ד הקריות.

45. אני מוצאת לנכון לקבוע כבר עתה, כי יש מקום להיעתר לבקשתו של עו"ד כהנא להזמין חוות דעת שמאית לצורך הערכת שווי זכויות החברה בחנויות מס ' 15, 15 ו- 19, לרבות הערכת דמי השכירות הראויים בגין הנכסים הנ" ל בתקופות הרלוונטיות – קרי: בשנים 2012 ואילך עד למועד הפינוי הנדרש של הנכס.

אני מורה למפרק לפעול לאלתר לקבלת לפחות שלוש הצעות מחיר משמאי מקרקעין למתן חוות דעת שמאית ביחס לזכויות החברה בחנויות 15, 16, ו- 19.
לאחר שתתקבלנה הצעות המחיר יהיה המפרק מוסמך להתקשר עם שמאי המקרקעין שהציע את ההצעה הטובה ביותר לצורך קבלת חוות דעת כאמור . המפרק יגיש דו" ח לבית המשפט בעניין זה בתוך 45 יום מהיום.

יושם אל לב, כי ככל שחוות הדעת של שמאי המקרקעין מחייבת התייחסות וקביעת שווי גם ביחס לחלקה של גב' ארזי בזכויות בחנויות 15, 16 ו-19 ובדמי השכירות הראויים לגביהם או ככל שגב' ארזי תבקש כי חוות הדעת תתייחס גם לשווין של זכויותיה בנכסים האמורים – תישא גב' ארזי בחלק היחסי של עלות חוות הדעת, לפי חלקה בנכסים.

46. באשר לטענת הקיזוז: זכות הקיזוז של חוב בו חייבת החברה אל מול חוב שחייבים לה מוסדרת בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, אשר חל בהליכי פירוק מכוחו של סעיף 353 לפקודת החברות.

הגם שבזכות הקיזוז יש משום פגיעה בעיקרון השיוויון בחלוקת נכסים בפירוק, עקב הענקת יתרון לנושה שחייב כספים לחברה, על פני נושים אחרים שאינם חייבים לה כספים, ועוד כאשר זכות הקיזוז אינה בת רישום - מצאה הפסיקה כי קיימת הצדקה לזכות זו לשם מניעת אי צדק לנושה שיהיה חייב לשלם את חובו לחברה במלואו, אך בסופו של דבר עשוי לקבל ממנה רק חלק קטן מן החוב כלפיו, כמו גם הרצון למנוע את "אפקט הלגו" שעשוי להיגרם כתוצאה מפירוק החברה.

נא ראו לעניין זה ספרה של פרופ' צפורה כהן, פירוק חברות, בעמודים 678-679.
וכן נא ראו ע"א 4316/90 הספקה חברה מרכזית לחקאלות בע"מ (בפירוק) נ' אגרא – אבן יהודה האגודה חקלאית שיתופית בע"מ פ"ד מט(2) 133.

47. התנאים להפעלת זכות הקיזוז נקבעו בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל ולפיהם: זכות הקיזוז מתאפשרת מקום בו עסקינן באשראי הדדי, חוב הדדי או עסקים אחרים בין הנושה לבין החברה; הקיזוז אפשרי רק לגבי חוב בר הוכחה; ניתן לקזז רק חובות שנוצרו לפני צו הפירוק; החוב של החברה בפירוק לנושה, הניתן לקיזוז, נוצר לפני שהנושה ידע על הגשת הבקשה לפירוק החברה.

48. במקרה שבפני טוענים המשיבים 1 ו-2 כי חוב דמי השכירות בגין החזקתם בחנות מס' 19 מתקזז כולו מול חוב החברה כלפי המשיב 2, אשר תביעת החוב שלו עומדת על סך של כ- 1.2 מיליון ₪.

49. אלא שהסכם השכירות אשר מכוחו קם חוב דמי השכירות בגין חנות מס' 19 נכרת בין החברה לבין המשיב 1, ולא בין החברה לבין המשיב 2. השוכר על פי הסכם השכירות הנ"ל הוא המשיב 1.

50. גם אם אתעלם מהטענה הנטענת על ידי המנהל המיוחד, לפיה המשיבים 1 או 2 לא הגישו הודעת קיזוז מסודרת ומפורטת כדין, הרי שהתנאי הראשון לפיו נבחנת הזכאות לקיזוז הוא תנאי ההדדיות. דהיינו: היות החיובים המקוזזים קיימים בין אותם צדדים וביניהם בלבד. ככל שלא קיימת זהות בין הצדדים לחיובים – נשללת האפשרות לבצע את הקיזוז.

51. על כן, בכל הקשור והמתייחס לחוב דמי השכירות בגין חנות מס' 19, יכולה להישמע טענת קיזוז כלפי החברה רק מפי השוכר על פי הסכם השכירות – קרי: המשיב 1.

בבקשה למתן צו הפירוק שהוגשה על ידי המשיב 1 טען הוא לחוב בסך של 4,372 ₪ בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורין, על פי פסק דין שניתן נגד החברה בהעדר הגנה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה. עוד נטען כי בית הדין פסק לו סך של 2,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

בבקשת הפירוק נטען עוד כי לבעלת המניות בחברה חוב אישי כלפי המשיב 1 בסך של 38,000 ₪ ועוד נטען באשר לחובות של החברה כלפי סבו של המשיב 1, יוסף טולצ'ינסקי המנוח, אשר המשיב 1 הוא אחד מיורשיו וזכאי על פי הצוואה לחלקו בחוב שחבה החברה כלפי העיזבון.

52. מעיון בבקשת הפירוק על נספחיה עולה כי הסך של 2,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד אמור היה להיות מקוזז כנגד פיקדון שהופקד על ידי החברה ו/או גב' טודור במסגרת תביעה שכנגד שהוגשה על ידן. על כן, על עו"ד כהנא, בתפקידו כמפרק, בבואו לבדוק את תביעת החוב של המשיב 1, לבדוק את סכום חוב השכר ופיצויי הפיטורין וכן האם זכאי המשיב 1 לסך של 2,500 ₪, אם לא קוזז מהפיקדון שהופקד בקופת בית הדין לעבודה על ידי החברה או גב' טודור.

החוב בסך 38,000 ₪ של המשיב 1 הינו כלפי גב' טודור באופן אישי, כעולה מנספח ו' לבקשת הפירוק, ועל כן אינו רלוונטי לצורך דרישת הקיזוז.

באשר לחוב החברה כלפי המשיב 1 בכובעו כיורש של המנוח יוסף טולצ'ינסקי – הרי שלא הובהר כלל על ידי המשיב 1 מה גובה החוב הנטען כלפי החברה בהקשר זה. אדגיש גם, כי בבחינת טענת חוב זו של המשיב 1 כלפי החברה, יש ליתן את הדעת לשאלות אליהן התייחסתי לעיל, בדבר מהות הסכומים נשוא הסכם ההלוואה מיום 31.12.2010 (נספח ז' לבקשת הפירוק), למי הועברו, לאילו מטרות, כמו גם כשרותו של החותם בשם החברה על הסכם ההלוואה לחייבה בהסכם זה. יש ליתן גם את הדעת לעובדה כי הסכם ההלוואה הנ"ל נושא תאריך מאוחר למועדים בהם נטען, על פי כרטסת ה"הלוואות מיוסף טולוצ'ינסקי" שצורפה אף היא כחלק מנספח ז' לבקשת הפירוק, כי הועברו כספים, וכן כי ישנם רישומים בכרטסת, הן תחת העמודה של "ח-ן נגדי" והן בעמודה של "פרטים" המצריכים בחינה יסודית וקפדנית. בייחוד באשר לשורה האחרונה בכרטסת המתייחסת ל"הלוואה כנגד מבנה" ע"ס 260,000 ₪.

53. שמעתי בדיון את טענת המשיב 2 לפיה המחה, כביכול, את חובו בסך 1.2 מיליון ₪ למשיב 1. ראיה להמחאת חוב לכאורית זו והמועד בו בוצעה – לא הוצגה בשום שלב והטענה עצמה הושמעה לראשונה ובחצי פה רק בדיון מיום 9.9.15. על כן, בהעדר כל ראיה באשר להמחאה כדין ובשים לתנאי הרביעי הנדרש על פי הוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל כתנאי לקיזוז – לא ניתן לקבל את הטענה האמורה בדבר המחאת החוב לידי המשיב 1.

יתר על כן, אף אם המחאת החוב ומועדה היו מוכחים כדבעי, ספק אם מדובר ב"אשראי הדדי, או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים" בכל הנוגע ליחסים שבין משיב 1, כמי שהפך לבעל חוב בעקבות המחאת חוב מהמשיב 2, ובין החברה. ספק רב בעיני אם המחאת חוב של שכר עבודה ופיצויי פיטורין של עובד יכולה להיכנס לגדרו של התנאי של אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים בידיו של הנמחה. אמת , כי במקר ה הרגיל נכנס הנמחה לנעליו של הממחה, אך מאחר, שכאמור, קיזוז במסגרת הליכי פירוק ופשיטת רגל יש בו משום פגיעה בעקרון השוויון בין הנושים, דומני כי ראוי להחילו בצמצום ובמשורה, לא כל שכן במצב שבו החוב הנמחה הנו חוב שכר עבודה נטען .

54. זאת ועוד, הודעת קיזוז מסודרת לא הוגשה, כפי שציין עו"ד כהנא בדיון מיום 9.9.15, וכפי שצוין בדו"ח הראשון שהוגש על ידו, והמשיבים 1 ו- 2 לא הציגו ראיה סותרת בדבר הגשת הודעת קיזוז סדורה.
בהעדר הודעת קיזוז סדורה ומפורטת – ממילא לא ניתן לבחון או להפעיל את זכות הקיזוז הנטענת.

55. אשר על כן, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ולאור המסמכים המצויים בתיק כמו גם לאור הקביעה בפס"ד הקריות אני מחייבת את המשיב 1 לשלם לע ו"ד כהנא, כעת בתפקידו כמפרק הקבוע של החברה, לקופת הפירוק, סך חודשי של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ, כדמי שכירות בגין חנות מס' 19, החל מיום 1.10.12 ועד למועד פינויה של חנות מס' 19 בהתאם לפסה"ד הקריות.

לא נעלמה מעיני קביעתה של כבוד השופטת לוקיץ' בפס"ד הקריות בעניין היות המשיב 2 הדמות העומדת לאמיתו של דבר מאחורי הסכם השכירות. אלא שבפסק הדין לא נקבעה קביעה באשר לחבות של המשיב 2 בחובות הנובעים כתוצאה מהחזקת הנכס בתקופת השכירות. בנסיבות העניין שבפני, אני מו צאת כי יש לחייב את הגורם החתום על הסכם השכירות כשוכר, הוא המשיב 1, בתשלום דמי השכירות כפי שנקבע על ידי בסעיף זה לעיל.

56. לאחר שתתקבל חוות הדעת של השמאי, אשר יעריך את שווי הזכויות בחנות מס' 19 לרבות דמי השכירות הראויים בגינה לתקופות הרלוונטיות מ- 2012 עד 2015 כולל, וככל שייווצר פער לתשלום (בין אם ליתר או לחסר) – ישולם הסכום על ידי המשיב 1 או יוח זר סכום למשיב 1 – לפי חוות דעת השמאי.

57. תשלום דמי השכירות על ידי המשיב 1 לפי קביעתי לעיל יבוצע לידי המפרק לקופת הפירוק בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ככל שתיווצר יתרת דמי שכירות לתשלום לאור חוות הדעת של השמאי, ישלם המשיב 1 לידי המפרק לקופת הפירוק, את יתרת דמי השכירות בתוך 30 ימים מהמועד שבו יגיש המפרק דו"ח לבית המשפט על ממצאי חוות הדעת השמאית ויתרת התשלום המתחייבת הימנה ביחס למשיב 1.

58. ככל שתוגש הודעת קיזוז מפורטת וסדורה כדין בתוך 14 יום מהיום – יבחן אותה המפרק ויקבע תוך 15 יום נוספים ממועד קבלת הודעת הקיזוז כאמור, אם יש מקום לקבל את הטענה כולה או חלקה.
ככל שימצא המפרק כי יש מקום לקבל הטענה כולה או חלקה יקוזז מסכום דמי השכירות שחויב המשיב 1 בתשלומו כאמור לעיל, הסכום שנמצא כי הוא בר קיזוז.

חנויות מס' 15 ו- 16:

59. כאמור, החברה הינה בעלת מחצית הזכויות בחנויות 15 ו- 16 במתחם גן האם בחיפה, כאשר גב' ארזי מחזיקה במחצית הנוספת של הזכויות בנכסים אלו.

בבקשה למתן הוראות מבוקש כי אורה על סילוק ידה של המשיבה 3, חברת השותפים הטובים בע"מ מן הנכסים הללו, כי המשיבה 3 תחויב לעת הזו בתשלום דמי שכירות בסך של 1,900 ₪ לחודש בתוספת מע"מ מיום 6.2.15 ועד הפינוי בפועל. עוד ובנוסף, התבקשתי להורות על מתן הודעה לבית משפט השלום בחיפה הדן בתביעת סילוק היד בחיפה כי מבחינת החברה אין מקום להמשיך ולנהל התביעה שם.

60. כעולה מסעיפים 36-40 לבקשה למתן הוראות, עו"ד יהודה שוורץ ייצג אף את המשיבה 3 במסגרת תביעת סילוק היד בחיפה ולמשך פרק זמן מסוים גם ייצג אותה מול המנהל המיוחד. בדיון מיום 9.9.15 התייצב מייצג אחר, עו"ד ליאור פוליאקוב.

עו"ד כהנא ציין בבקשה למתן הוראות כי התביעה לסילוק יד בחיפה הוגשה על ידי החברה באמצאות מיופה כוחה של גב' טודור, מר אביב פרימן והיא הופנתה כנגד המשיבה 3 וכנגד גב' ארזי.

61. עו"ד כהנא מציין כי קיימת הסכמה עם גב' ארזי כי יש מקום למכור את הנכסים כשהם פנויים, על כן אין מקום להמשך ניהול התביעה נגדה. בדיון מיום 9.9.15 הודיע עו"ד פוליאקוב בשם המשיבה 3 כי אין התנגדות למתן הודעה לבית משפט השלום בחיפה כי התביעה לסילוק יד תימחק שם ותידון במסגרת תיק הפירוק.

62. אשר על כן, נוכח הסכמה זו, אני מורה למפרק למסור בתוך 7 ימים ממועד מתן החלטה זו, הודעה לבית משפט השלום בחיפה, במסגרת ת.א. 3654-04-15, לפיה החברה בפירוק ואין מקום להמשיך בניהול התביעה במסגרת בית המשפט, וכי התביעה תידון במסגרת הליכי הפירוק.

63. עו"ד כהנא פירט בבקשה למתן הוראות כי מבירוריו עולה כי גב' ארזי חתמה על זיכרון דברים בינה לבין המשיבה 3 מיום 6.11.14 (נספח י"א לבקשה למתן הוראות) , לפיו היא מאפשרת למשיבה 3 לשכור את חנויות 15 ו- 16 לתקופה של שלושה חודשים, עד יום 6.2.15, ללא תשלום, ולאחר תקופה זו אמור היה להיחתם הסכם שכירות. באותו זיכרון דברים הובהר למשיבה 3 כי לגב' ארזי יש שותפה במקרקעין (גב' טודור) אשר לא ניתן היה ליצור עימה קשר וכי גב' ארזי קיבלה ייעוץ משפטי לפיו היא מוסמכת להתקשר בזיכרון הדברים בנסיבות "היעדרותה" של השותפה.

בזיכרון הדברים צוין מפורשות כי בכל מקרה שבו גב' טודור תטען כי גב' ארזי לא היתה מוסמכת לחתום על זיכרון הדברים, או ייקבע כך בהחלטה שיפוטית – לא תהיה למשיבה 3 כל טענה כלפי גב' ארזי, לרבות טענות כספיות.

64. עו"ד כהנא דיווח כי מהמידע שנמסר לו על ידי גב' ארזי לא נחתם הסכם שכירות בין גב' ארזי למשיבה 3 מאז החתימה על זיכרון הדברים, אך המשיבה 3 התחייבה לשלם לה סך חודשי של 1,900 ₪ בצירוף מע"מ, ולהחזיק בנאמנות סך זהה עבור החברה, עבור כל חודש בו היא מחזיקה בנכס.

65. עו"ד כהנא פירט במסגרת הבקשה התכתבויות שהיו בינו לבין עו"ד שוורץ עת ייצג את המשיבה 3, מהם עולה כי המשיבה 3 כלל אינה מחזיקה כיום בחנויות 15 ו- 16. על כן, נטען כי לא צריכה להתקיים כל מניעה מליתן את סעד סילוק היד כלפי המשיבה 3 ולהורות על תשלום דמי שכירות בסך 1,900 ₪ בצירוף מע"מ בגין כל חודש בו החזיקה המשיבה 3 בנכסים עד לפינוים.

66. המשיבה 3 בתגובתה, טוענת כי רצתה לפתוח בית קפה ומתחם אירועים לילדים בגן האם ולצורך זה שכרה את חנויות 17 ו- 18 מן הבעלים של אותן חנויות ורצתה לשכור גם את חנויות 15 ו- 16. המשיבה 3 טוענת כי בהסתמך על מצגים שהציגה בפניה גב' ארזי בדבר היותה מוסמכת לחתום על זיכרון הדברים והסכם השכירות מולה, הוציאה המשיבה 3 הוצאות רבות בשיפוץ חנויות 15 ו- 16 ובשיווק בפרסום אירועים שאותם ביקשה להוציא אל הפועל בנכס.

67. המשיבה 3 ציינה בתגובתה כי עוד במחצית השנייה של חודש נובמבר 2014 פנה אליה מר פרימן בשם גב' טודור, על פי ייפוי הכוח שבידיו, בדרישה כי תחדל מפעילותה ותפנה את הנכס. בהמשך צוין, כי נשלח מכתב מאת באי כוחה של גב' ארזי לב"כ של גב' טודור לפיו מתבקשת גב' טודור להימנע מלפנות את המשיבה 3 מהנכס, נוכח העובדה כי ראוי למקסם את הרווחים מהנכס ולהשכירו על מנת לכסות את עלויות אחזקתו.

68. המשיבה 3 הוסיפה וטענה כי במחצית חודש ינואר אף נשלחה אליה טיוטת הסכם שכירות על ידי מר פרימן, אך מאחר ותנאי ההסכם לא היו מקובלים עליה – סירבה המשיבה 3 לחתום על ההסכם. נסיונותיה של המשיבה 3 לגרום לגב' ארזי לחתום על נוסח הסכם השכירות שצורף לזיכרון הדברים – עלו בתוהו.

על כן, ציינה המשיבה 3 כי עצרה את פעילותה העסקית בחנויות 15 ו- 16 וצמצמה את עצמה לחנויות 17 ו- 18 בלבד. עוד הועלו טענות על ידי המשיבה 3 באשר לדין ודברים בינה לבין גב' ארזי לאחר שהוגשה תביעת סילוק היד בחיפה. המשיבה 3 טוענת גם כי נחתם נספח לזיכרון הדברים בינה לבין גב' ארזי בדבר דמי השכירות לתקופה שמיום 25.5.15 ועד 24.7.15. המשיבה 3 טוענת כי לאחר שהתקבל דו"ח המנהל המיוחד, נוכחה לדעת כי גב' ארזי "השתמשה" בה לצורך הקטנת נזקיה והשבחת הנכס.

69. המשיבה 3 עומדת על קיום המצגים הנטענים של גב' ארזי כלפיה ודורשת לאכוף את טיוטת הסכם השכירות, אשר לא נחתם, בין היתר מאחר ושילמה כביכול את מלוא התמורה בגין השכרת הנכס מתוך ציפייה שתקופתו תהא 24 חודשים. המשיבה 3 טוענת כי קיימת בידה זכות כדין בנכס וכי סילוק ידה מן הנכס כפוף לזכותה לפיצויים, בין היתר בשל השבחת הנכס והשקעות בו. מוסיפה המשיבה 3 וטוענת טענות באשר לתום ליבה של גב' ארזי בניהול המו"מ עימה.

70. גב' ארזי הגישה אף היא תגובה מטעמה, במסגרתה טענה כי מתוך מטרה לצמצם נזקיה הכלכליים במצב בו הנכס עמד ללא שימוש, חתמה על זיכרון הדברים, תוך שהיא מקפידה להעמיד את המשיבה 3 על מצב הדברים העובדתי לאשורו ביחס לחברה ולגב' טודור. גב' ארזי טוענת כי תקופת השכירות הקצרה בת 3 החודשים בגינה לא שולמו דמי שכירות אלא המשיבה 3 רק נשאה בתשלומים השוטפים של החזקת הנכס – היתה על פי דרישה של המשיבה 3 שחששה ממערך היחסים הסבוך בין בעלי המקרקעין. גב' ארזי מוסיפה וטוענת כי הובהר למשיבה 3 ונרשם תנאי ברור לכך בזיכרון הדברים לפיו לא תהיינה לה טענות כלפיה ככל שגב' טודור לא תסכים להסכם השכירות או ייקבע כך בהחלטה שיפוטית.

71. גב' ארזי טוענת כי משניתן צו הפירוק בחרה לשתף פעולה עם המנהל המיוחד והגיעה עמו להסכמה לפיה יפעלו בשיתוף פעולה לשם מכירת כלל הזכויות בנכס, לצורך השאת התמורה המתקבלת. זאת ועוד, טוענת גב' ארזי כי מהשתלשלות האירועים ברור היה למשיבה 3 כי קיימת בעיה בשכירות הנכס וכל טענותיה בעניין השקעות בנכס ופיצויים בשל כך דינן להידחות, מה גם שהחשבוניות שצורפו לתגובת המשיבה 3 כראיה להוצאות שהוצאו על ידה בשיפוץ הנכס הינן כולן מתקופה שקדמה למועד החתימה על זיכרון הדברים, ועל כן אין קשר בין ההוצאות הנטענות לבין שיפוץ חנויות 15 ו- 16 וזאת בשים לב לעובדה כי המשיבה 3 מחזיקה בנכסים נוספים במתחם גן האם אשר יש להניח כי החשבוניות מתייחסות לנכסים אלו ולא לחנויות 15 ו- 16. כמו כן, גם אם הושקעו על ידי המשיבה 3 כספים בחנויות 15 ו- 16 הרי ש נטלה על עצמה סיכון נוכח ז יכרון הדברים ואין לה אלא להלין על עצמה.

סילוק יד מחנויות 15 ו- 16 ותשלום דמי שכירות:

72. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים גם במסגרת הדיון שהתקיים ביום 9.9.15 ולאחר עיון בכלל המסמכים שהוצגו בעניין, הן בבקשה למתן הוראות, הן בתגובת המשיבה 3 והן בתגובתה של גב' ארזי, אני מוצאת כי יש מקום להורות על סילוק ידה של המשיבה 3 מחנויות מס' 15 ו- 16 שבבעלות החברה וגב' ארזי.

73. על פי הממצאים שבפני לא נחתם הסכם שכירות בין גב' ארזי לבין המשיבה 3. גם המשיבה 3 בתגובתה אינה מכחישה זאת, אך גורסת כי לא נדרש מסמך בכתב על מנת שתתגבש זכות השכירות לטובתה. אינני מקבלת טענה זו.

בנסיבות המתוארות בכתבי הטענות שהוגשו, עולה כי המשיבה 3 היתה מודעת לקושי ולבעייתיות שבהשכרת הנכס על ידי גב' ארזי לבדה. המשיבה 3 היתה מודעת לצורך באישור החברה באמצעות גב' טודור להתקשרות בהסכם שכירות. אינדיקציות לכך מצויות הן בנוסח זיכרון הדברים והן בתקופות הקצרות שבהן הותר למשיבה 3 על ידי גב' ארזי לשכור את הנכס, גם לפי שיטתה. על כן, ברי כי אין בסיס, לא בעובדות ולא בדין, לטענת המשיבה 3 לפיה גם בהעדר הסכם שכירות חתום קמה לה זכות בנכס.

74. דמי שכירות שולמו על ידי המשיבה 3 לגב' ארזי עד ליום 24.7.15. יתר על כן, המשיבה 3 אינה יכולה לאחוז במקל משני קצותיו:
המשיבה 3 מציינת חד משמעית בתגובתה כי משלא נחתם הסכם שכירות עימה מצד גב' ארזי והחברה או גב' טודור, צמצמה פעילותה במתחם גן האם לחנויות 17 ו- 18 ששכרה מגורם אחר (סעיף 31 לתגובת המשיבה 3) . מכאן, שממילא המשיבה 3 אינה יכולה לטעון אלא את טענותיה באשר להשקעותיה בשיפוץ הנכס ותו לא.

טענות אלו, ככל שיש להן בסיס, אין להן דבר וחצי דבר עם סילוק ידה של המשיבה 3 מן הנכס.

75. מקובלת עלי עמדת עו"ד כהנא כי בנסיבות פירוקה של החברה אין מקום להמשיך את השכרת הנכס, ואין מקום להגיע למכירה כאשר הנכס אינו פנוי וכפוף לשכירות שכן יהא בכך לפגוע בתמורה שתתקבל במכירת הנכס. ממילא, כאמור, בנסיבות שבהן המשיבה 3 חדלה מלהפעיל בנכס עסק כלשהו מטעמה – אין עילה להתנגדותה לפינויה מהנכס.

76. באשר לטענות המשיבה 3 לגבי זכאותה לפיצוי בשל סילוק ידה מן הנכס: לא מצאתי כי יש בסיס להעלאת טענות אלו כלפי החברה שבפירוק. ממילא לא הוצגו ראיות קונקרטיות להוצאות שהוצאו על ידי המשיבה 3 ביחס לחנויות 15 ו- 16.

החשבוניות שצורפו כנספח 3 לתגובת המשיבה 3 אכן אינן תומכות בטענתה זו, נוכח העובדה כי החשבוניות שהוצאו על ידי חברת בית מצ'וגעים בע"מ, נושאות תאריכים שמיום 1.7.14, 1.8.14, 2.8.14 ו- 4.8.14, אינן מפורטות וכל שנאמר בהם כי הוצאו בגין "תכנון וביצוע". לא ניתן לייחס חשבוניות אלו לפעולות שבוצעו ביחס לחנויות 15 ו- 16 דווקא. בשים לב לעובדה, שאינה שנויה במחלוקת , כי המשיבה 3 פעלה גם או בעיקר בחנויות 17 ו- 18 בהפעלת עסקה, לא ניתן לשלול את האפשרות הסבירה כי ההוצאות האמורות מתייחסות לאותן חנויות ולא לחנויות 15 ו- 16. בייחוד מאחר וזיכרון הדברים בין גב' ארזי למשיבה 3 נחתם ביום 6.11.14 ולא נטענה טענה מפי המשיבה 3 כי החלה בביצוע השיפוצים עוד לפני שגב' ארזי חתמה עמה על זיכרון הדברים.

הנה כי כן, קיים פער זמנים של שלושה חודשים לפחות בין הטענות הנטענות בסעיף 18 לתגובת המשיבה 3 לבין הטענות שבסעיף 21 לתגובה. ודי בכך.

77. אציין בנקודה זו, כי אינני מוצאת לנכון להתייחס לטענות כלשהן שבפי המשיבה 3 ביחס לזכאותה הלכאורית לפיצוי מגב' ארזי.
מערכת היחסים שבין גב' ארזי לבין המשיבה 3 וטענות שהועלו על ידי המשיבה 3 ביחס למצגים או התנהלות של גב' ארזי, אינן נכנסות לגדרי תיק הפירוק והן ותידונה, ככל שיועלו לפסים של הליך משפטי, בפורום המתאים על פי הדין.

78. אשר על כן, אני מורה על סילוק ידה של המשיבה 3, חברת השותפים הטובים בע"מ, מחנויות מס' 15 ו-16 במתחם גן האם, שבבעלות החברה וגב' ארזי, וזאת תוך 30 יום מהיום.

79. המשיבה 3 תשלם תוך 30 יום מהיום לידי המפרק לקופת הפירוק סך של 1,900 ₪ בתוספת מע"מ בגין כל חודש של שכירות שהחזיקה בנכס הנ"ל, החל מיום 6.2.15 ועד לפינויו, שאם לא כן יישא חוב דמי השכירות הנ"ל ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ככל שתיווצר יתרת דמי שכירות לתשלום לאור חוות הדעת של השמאי, תשלם המשיבה 3 לידי המפרק לקופת הפירוק, את יתרת דמי השכירות בתוך 30 ימים מהמועד שבו יגיש המפרק דו"ח לבית המשפט על ממצאי חוות הדעת השמאית ויתרת התשלום המתחייבת הימנה ביחס למשיבה 3.

המשכון הרשום על נכסי החברה ברשם המשכונות:

80. בבקשה למתן הוראות התבקשתי להצהיר על בטלותו של משכון מיום 11.10.12 על שם המשיב 1 על זכויות במקרקעין של החברה בחנויות 15, 16 ו- 19 במתחם גן האם שבחיפה.

עו"ד כהנא טען במסגרת הבקשה כי המשיב 1 לא גילה את דבר קיומו של השיעבוד במסגרת בקשת הפירוק והוא למד על כך רק בעקבות אישור זכויות שקיבל מב"כ עירית חיפה (נספח א' לבקשה למתן הוראות).

81. עו"ד כהנא ציין כי פנה לעו"ד יהודה שוורץ בבקשה לקבל את מסמכי השיעבוד ואסמכתאות על התמורה שניתנה בעד השעבוד, אך נתקל בסירוב תוך שהוא מופנה לעו"ד לסלי לוי. עוד נטען, כי השעבוד לא נרשם ברשם החברות ודי בכך כדי להביא לבטלותו, וכי בהגשת בקשת הפירוק על ידי המשיב 1, גילה דעתו לכאורה כי השעבוד אינו תקף, שאם לא כן אין הסבר הגיוני לבחירתו של מי שאמור להיות נושה מובטח בהליכי פירוק תחת הליכי מימוש השיעבוד.

82. זאת ועוד, נטען בבקשה למתן הוראות כי לא הומצאו לעו"ד כהנא הסכם השעבוד ולא הוצגה כל אסמכתא באשר לתמורה שניתנה בעדו. עו"ד כהנא אף מסב את תשומת הלב לעיתוי רישום המשכון, בחודש אוקטובר 2012 – מועד בו הגיע הסכסוך בין גב' טודור למשיב 2 לשיאו תוך הפקעת זכויות החתימה בחברה מידי המשיב 2.

83. בתגובת הכונ"ר לבקשה למתן הוראות, הביע הכונ"ר עמדתו כי יש להכריע בבקשה זו לאחר בחינת מסמכי השעבוד והאסמכתאות בעניין התמורה שניתנה בעד השיעבוד.

84. מקובלת עלי עמדת הכונ"ר בעניין זה.

85. טרם שיוכרע גורלו של השעבוד שנרשם על נכסי המקרקעין של החברה ראוי כי יתאפשר למפרק לבדוק את מכלול המסמכים הנוגעים לשעבוד, מועד יצירתו, התמורה שניתנה בגינו, מי חתם על המסמכים הנוגעים לו, באיזה מועד ומה תקפות החתימה, בשים לב למערכת היחסים שבין המשיב 2 לגב' טודור ונסיבות סיומה, כפי שבאו לידי ביטוי גם בפסה"ד הקריות.

86. תשומת ליבו של המפרק מופנית לבקשת הפירוק, אליה צורף כנספח ז' הסכם הלוואה מיום 31.12.10 בין יוסף טולוצ'ינסקי לבין החברה וכן צורפה כרטסת הנהלת חשבונות ביחס ל"הלוואות מיוסף טולצ'ינסקי". המפרק יבחן ויבדוק את הסכומים שנרשמו בכרטסת האמורה, כפי שקבעתי בסעיף 52 להחלטתי זו לעיל.

87. ניתן לומר כבר עתה, כפי העולה מבקשת הפירוק על נספחיה, כי עולה תמיהה באשר לרישומו של המשכון על שמו של המשיב 1 בלבד ולמועד הרישום . על פי צו קיום הצוואה שצורף כנספח לבקשת הפירוק, המנוח יוסף טולוצ'ינסקי נפטר ביום 22.6.11. על פי סעיף 2(ג) לצוואה שצורפה אף היא כנספח לבקשת הפירוק, ציווה המנוח את יתרת רכושו, אשר עשויה להתייחס גם לכספי הלוואה ככל שניתנו לחברה, לשמונת נכדיו בחלקים שווים.

נדרשת בדיקה וקבלת תשובה באשר לשאלה מדוע לא נרשם שעבוד כפי שנקבע בהסכם ההלוואה ובסמוך לחתימתו. נדרשת בדיקה וקבלת תשובה מדוע נרשם המשכון במועד שנרשם ועל שם המשיב 1 בלבד בשים לב להוראות הצוואה.

88. על מנת לאפשר למפרק למלא תפקידו בשלמות וביסודיות, אני מורה למשיבים 1 ו -2 וכן לרואה החשבון של החברה (אשר פרטיו ימסרו לידי המפרק), למסור לידי המפרק את כל ספרי הנהלת החשבונות של החברה, וכן דוחות כספיים של החברה לשנות המס 2009-2014 , וזאת תוך 14 יום מהיום.

כמו כן, יימסרו המשיבים 1 ו -2 וכן רואה החשבון של החברה לידי המפרק תוך 14 יום מהיום כל מסמך המצוי בידיהם ביחס להלוואות כספים שניתנו על ידי המנוח יוסף טולוצ'ינסקי, וביחס לרישום השעבוד על נכסי החברה.

ניתן בזאת צו המופנה כלפי עזבון המנוח טולצ'ינסקי, באמצעות מנהל העיזבון, ככל שמונה כזה, למסור לידי המפרק תוך 14 יום מהיום את כל המסמכים הנוגעים להלוואות כספים מהמנוח לידי החברה או לידי המשיב 2, לרבות העברות כספים באמצעות שיקים או העברות בנקאיות.

ככל שלא מונה מנהל עזבון – מופנה הצו האמור כלפי כל אחד מן היורשים על פי הצוואה שנחתמה על ידי המנוח יוסף טולוצ'ינסקי ביום 19.7.2009, אשר צורפה כנספח לבקשת הפירוק.

לאור טענות שהושמעו מפי ב"כ המשיב 1 במסגרת הדיון מיום 9.9.15 בדבר קיומם של נכסים נוספים לחברה, ניתן בזאת צו המופנה כלפי המשיבים 1 ו- 2 ורואה החשבון של החברה למסור לידי המפרק תוך 14 יום מהיום כל מסמך אשר יש בו כדי להעיד על קיומן של הכנסות או נכסים נוספים לחברה ו/או התחייבויות כספיות כלשהן כלפיה.

89. המפרק יבדוק את כל הפרטים הנחוצים בקשר לרישום השעבוד והסכם ההלוואה הנ"ל וכל מסמך רלוונטי אחר הנוגע לנכסים נוספים, ככל שקיימים, ויגיש דו"ח באשר לממצאיו, וזאת תוך 45 יום מהיום.

תזכורת פנימית ליום 12.11.15.

המזכירות תשלח החלטה זו לעו"ד כהנא, כעת בתפקידו כמפרק קבוע של החברה, לכונ"ר ולבאי כוח המשיבים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ו, 24 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.