הדפסה

טובול נ' בנק מזרחי טפחות בעמ ואח'

המבקשת
סימה טובול

נגד

המשיבים

  1. בנק מזרחי טפחות בע"מ
  2. המנוח מכלוף טובול ז"ל (פורמלי)
  3. המנוחה יקוט טובול ז"ל (פורמלי)
  4. מרים (גוזלן) טל (פורמלי)
  5. ג'אן מישל גוזלן (פורמלי)

החלטה

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל (תיק 01-XX132-04-08), שננקטו נגד המבקשת לצורך ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (הש' מיכאלה שידלובסקי-אור), שניתן בהיעדר הגנה, בה"פ 1258/02 ביום 19.6.03 (להלן: "פסק הדין").

הבקשה הוגשה בצירוף בקשה לביטול פסק הדין, לרבות בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

2. פסק הדין הורה על העברת הזכויות הרשומות על שם המשיבים 2-3, בדירה ברחוב אורן 25 במבשרת ציון, הידועה כגוש 30472 חלקה 40 במנהל מקרקעי ישראל ובחברת עמידר בע"מ (להלן: "הנכס"), על שמם של המשיבים 4-5, בכ פוף לרישום משכנתא לטובת המשיב 1. כן הורה פסק הדין על מינוי ב"כ המשיב 1 ככונס נכסים לצורך מימוש המשכנתא.

3. המבקשת הינה בתם של המשיבים 2-3, אשר לימים הלכו לעולמם. המשיבים הותירו אחריהם צוואות הדדיות, בהן הורישו את רכושם לבן הזוג ולאחר פטירה, למבקשת (נספח ב'). עד לכתיבת שורות אלו, טרם ניתן צו קיום צוואה. מכאן, שטרם הוסדר מעמדה המשפטי של המבקשת כיורשת הנכס.

4. המשיבה 4 הינה בתם של המנוחים, המשיבים 2-3, ואחותה של המבקשת. המשיב 5 הינו גרושה של המשיבה 4. בקצרת האומר, המשיבים 4-5 התקשרו בהסכם לרכישת זכויותיהם של המשיבים 2-3 בנכס ולשם כך נטלו מהמשיב 1 הלוואה שהובטחה במשכנתא. לימים, נפרדו המשיבים 4-5 וביטלו את הסכם המכר. תשלומי המשכנתא לא נפרעו במועדם וכסדרם ועל כן פעל המשיב 1 בהליכים למימוש המשכנתא, ובכלל זה עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים על מנת שיורה על השלמת העברת הזכויות בנכס על שמם של המשיבים 4-5 (ה"פ 1258/02). בהיעדר תגובת המשיבים 2-5, ניתן פסק הדין נשוא המחלוקת.

5. פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בשנת 2004. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, עתר המשיב 1, ככל הנראה בשנת 2013, לפינוי המחזיקים בנכס, ביניהם המבקשת דכאן. צו פינוי ניתן ביום 26.1.14, ולפיו עליה לפנות את הנכס עד ליום 27.2.14.

6. הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל הוגשה לבית המשפט ביום 24.2.14. תגובת המשיב 1 הוגשה ביום 26.2.14. בו ביום, ניתן צו עיכוב ביצוע בכפוף להפקדת ערבון בסך של 25,000 ש"ח בקופת בית המשפט. כן הוריתי על הגשת ת שובת המבקשת. התשובה הוגשה ביום 12.3.14.

7. עיקר יהבה של המבקשת בטענה כי הזכויות בנכס שייכות להוריה המנוחים (המשיבים 2-3). בנסיבות אלו, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. עיכוב הליכי הפינוי יוביל לכל היותר להקפאת ההליך , נזק שניתן לפיצוי כספי, בעוד שהנזק הצפוי מפינוי מיידי של הנכס ומימושו הינו משמעותי ובלתי הפיך . המשיב שקט על שמריו במשך שנים רבות, 10שנים! ולנוכח שיהוי זה, לא ייגרם לו נזק עקב עיכוב הליכי הפינוי. בנסיבות בהן נוטה מאזן הנוחות בבירור לטובת עיכוב הביצוע, מתמתנת עוצמתו של התנאי בדבר סיכויי הבקשה לביטול. מכל מקום, נטען כי סיכויי הבקשה לביטול פסק הדין טובים. בתשובתה הפליגה המבקשת בטענותיה ונכנסה לעובי הבקשה לביטול פסק הדין. מעבר לכך, נטען כי לא ניתן לממש את הנכס אלא ברישום בלבד וזאת מכח תקנה 10א לתקנות ההוצאה לפועל לפיה, לא ניתן למ מש נכס שבעלי הזכות בו נפטרו, בשלב בו טרם ניתן צו קיום צוואה או צו ירושה ולא מונה מנהל עזבון, אלא ברישום בלבד. צוין כי המנוחים לא ידעו על הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדם. אלו נודעו למבקשת לראשונה בשנת 2013 במסגרת הבקשה לפינוי שהוגשה נגדה ונגד המשיבים 4-5 ללשכת ההוצאה לפועל. מעבר לכך, נטען כי בניגוד לטענת המשיב 1, המשכון לא נרשם להבטחת הסדר החוב שנחתם עם המשיבים 4-5 בשנת 2005, והראיה כי המשכון נרשם בשנת 2004. יוצא שאין בידי המשיב כל אפיק משפטי אחר למימוש המשכון למעט פסק הדין. לאור כל האמור לעיל, התבקש עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל עד להחלטה בבקשה לביטול פסק הדין.

8. המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל וטוען כי הליכי המימוש יונקים את שורשם מהשעבוד שנרשם כדין על זכויות המשיבים 2-3, הם הוריה המנוחים של המבקשת, בהמשך לכתב ההתחייבות לרישום משכנתא. בנסיבות אלו, נטען כי גם אם תתקבל הבקשה לביטול פסק הדין לא יהא בכך כדי להשליך על הליכי מימוש הנכס וכנגזרת על צו הפינוי. המשיב סמך יתדותיו על פסק הדין והפליג לעניין סיכוייה של הבקשה לביטול פסק דין להתקבל. לשיטתו, שיקול דעת מצו מצם הוקנה לבתי המשפט בהכריעם בבקשות לעיכוב ביצוע הליכי מימוש נכס. להלכה נפסק, כי ראש ההוצאה לפועל חייב להורות על מימוש על פי הדין ותנאי שטר המשכנתא. תכליתה של המשכנתא להבטיח את פרעונו של החוב ללא דיחוי, גם אם יגרום הדבר לקשיים ניכרים לחייב ולבני משפחתו. אין במידת החסד בה נהג המשיב בהורי המבקשת המנוחים מטעמים של בריאותם כדי לשמש כעת קרדום לחפור בו, בפרט כאשר המבקשת ישנה על זכויותיה משנת 2012, מועד פטירת אמה המנוחה. טרם סיום, נטען כי תקנה 10א(ג) לתקנות ההוצאה לפועל מקנה את הזכות להמשיך בהליכים למימושו של נכס שבעליו נפטרו לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל. עוד נטען, כי על פי סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל לא יעוכבו הליכי מימוש משכנתא בשל פטירת החייב. לעניין מאזן הנוחות, נטען כי עיכוב הביצוע יסב נזק משמעותי למשיב ולנושי המנוחים שהחוב כלפיהם הולך ותופח וספק אם יהא במימוש הנכס כדי סילוקו. אשר על כן, נתבקש בית המשפט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע.

9. בפתח הדברים, מעמדה המשפטי של המבקשת כזוכה בצוואת אמה המנוחה- המשיבה 3, טרם הוסדר. לציין, כי הלכה למעשה, המשיבה 3 זכתה בצוואת המשיב 2 לאחר פטירתו בשנת 2006. המשיבה 3 הלכה לעולמה בשנת 2012 והותירה אחריה צוואה, לפיה, כאמור, הורישה את רכושה למבקשת. יחד עם זאת, לא ניתן צו קיום צוואה ואף לא ננקטו ההליכים המשפטיים הנדרשים לכך. הצוואה אמנם הוצגה לפני בית המשפט בצירוף כתב טענות עליו חתומה המשיבה 4 ולפיו המבקשת הינה היורשת היחידה של הנכס, אלא שאין בכך כדי לקבוע מסמרות. בפרט עת לא ידועה שושלת היוחסין במשפחה ואם יש קרובי משפחה נוספים שבכוחם לטעון לירושה על פי דין, לחלופין אם אוחז בידיו מאן דהוא צוואה מאוחרת. על פניו, המבקשת זכתה בנכס מכח צוואת המשיבה 3. מעמדה כזוכה בנכס יתברר בהליך העיקרי.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט, שהוגשה לפניו בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, את הסמכות להורות על עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל; בהאי לישנא:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה — לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

המדובר בבקשה לסעד זמני של עיכוב ביצוע החלטה, לרבות פסק דין. המסגרת הנורמטיבית להושטת סעד זמני מצויה בהוראות תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי. ככלל, בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני "אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". עוד נקבע בתקנה, בסעיף קטן (ב), כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד, לרבות היקפו ולעניין הערובה, יביא בית המשפט בשיקוליו את מאזן הנוחות, תום ליבו של המבקש וכן שיקולי צדק.

ההלכה הפסוקה לעניין סעד זמני של עיכוב ביצוע פסק דין התפתחה במרוצת השנים במסגרת הדיון המשפטי בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה בבקשה לביטול פסק דין במסגרת בקשה בערעור. הדיון בבקשות מעין דנא החיל את הטרמינולוגיה ויישם את ההלכות שהתפתחו בפסיקת בתי המשפט בדונם בבקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין עליו הוגש ערעור (ראה למשל ע"א 50 10/06 מרק בן איבגי נ' ד.ר. נופרים ואלי חן בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 2.9.10)). מושכלות יסוד, ביצוע פסק הדין יעוכב ככל שיוכיח המבקש כי סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו שיתקשה להשיב את המצב לקדמותו ככל ובקשתו לסעד העיקרי תתקבל (ראה למשל ע"א 2772/13 אלי רון ואבי יוזמה ופיתוח בע"מ נ' ק.ר. השקעות ונכס בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 21.5.13)). יחסי הגומלין בין התנאים המצטברים לעיכוב ביצוע הוגדרו בפסיקה בבחינת "מקבילית המוחות", ככל שסיכויי הערעור נמוכים יעלה קרנו של מאזן הנוחות ולהיפך (ע"א 8786/13 אברהם ביאלוסטוצקי נ' עו"ד מוטי בן ארצי (טרם פורסם, ניתן ביום 11.2.14)). יוער, כי הסיכוי לביטולו של פסק דין, בפרט בחלוף למעלה מעשור, מעצם טיבו אינו גבוה.

בענייננו, מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין. על הכף מימוש זכויות קניין במקרקעין המשמש ים למגורים (ראה ע"א 10702/05 XXX נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 14.1.07)) . כעולה מדו"ח חוקר שהוגש מטעם המשיב 1 בהליכי ההוצאה לפועל וצורך כנספח יב' לבקשה, הנכס מורכב מקוטג' ובצידו בית ישן, בו מתגוררת המבקשת. לא ידוע מכתבי הטענות ומחומר הראיות מי מתגורר בקוטג'. המזור לחוסר הנוחות שייגרם למשיב כתוצאה מעיכוב הביצוע יירפא באמצעות סעד כספי. יחד עם זאת, אין להתעלם מהשיהוי הניכר בהגשת הבקשה לביטול פסק דין משנת 2003. המבקשת זכתה בנכס מכח צוואה בשנת 2012 עם פטירת אמה המנוחה. למצער, משנת 2013 ידעה על הליכי מימוש הדירה עת הוגשה נגדה בלשכת ההוצאה לפועל בקשה לפינוי הנכס. מהצד השני מונח על כפות המאזניים השיהוי הניכר של המשיב לממש את הנכס ולנקוט בהליכי פינוי יושביו. תיק ההוצאה לפועל נפתח, ככל הנראה מטענות הצדדים, בשנת 2004 אלא שככל הידוע עד לתחילת שנת 2009 לא נעשה דבר. אין רבותא לטענות המשיב בדבר פלטפורמה נורמטיבית למימוש הנכס מלבד פסק הדין. המדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח לצורך ביצוע פסק הדין, כך שהליך הפינוי יונק את חיותו מקיומו של פסק הדין. מעבר לכך, בפי המבקשת טענות משפטיות ועובדתיות אף לעניין פלטפורמה זו וראוי שאלו תתבררנה עד תום בהליך העיקרי .

לעניין סיכויי הבקשה לביטול פסק הדין- הצדדים העלו טענות מגוונות ואין הליך זה האכסניה ההולמת לבירורן. בשלב זה לא ניתן לקבוע כי אין כל סיכוי לבקשה להתקבל, אם כי לא על נקלה יבוטל פסק דין שניתן בשנת 2003, לפני כ- 11 שנים! פסק הדין ניתן בהיעדר הגנה נגד אנשים קשישים, ככל הנראה במצב רפואי לא קל, ולא ניתן לחסום את יומה של המבקשת, אף שכאמור הסיכויים אינם גבוהים.

בסיכומו של עניין, מאזן הנוחות מכריע את הכף לטובת עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפו על שנפתחו לצורך ביצוע פסק הדין אלא שאין להתעלם מהשיהוי הניכר בו נקטו שני הצדדים והיעדר גופנשקא משפטית למעמדה של המבקשת בהליך דנא. במכלול הדברים, מצאתי ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט בכפוף לעירבון כספי משמעותי שיהא בו כדי להבטיח את הוצאותיו של המשיב ולפצותו על נזק שיכול להיגרם לו כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין.

10. אשר על כן, הבקשה מתקבלת. ניתן בזאת צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל המתנהלים בתיק הוצל"פ 01-XX132-04-8, עד להכרעה בבקשה לביטול פסק הדין, בכפוף להפקדת עירבון כספי נוסף בסך של 25,000 ש"ח (סך מצטבר של 50,000 ש"ח), עד ליום 8.4.2014.

ניתנה היום, טז' באדר ב' התשע"ד, 18 במרץ 2014, בהעדר הצדדים.