הדפסה

חע"מ 60020-08 מועצה אזורית עמק חפר נ' ביסמוט

בית משפט השלום בנתניה
חע"מ 60020-08 מועצה אזורית עמק חפר נ' ביסמוט

20 מאי 2012

בפני כב' השופטת הבכירה אביבה טלמור
המאשימה
מדינת ישראל – ע"י ב"כ עו"ד יוני עמנואל

נגד

הנאשם
שמעון ביסמוט – עצמו
ע"י ב"כ עו"ד גולן
<#1#>

<#3#>
הכרעת דין

בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם בתיק עמק 60020/08 בית משפט השלום נתניה נטען כי בתאריך 29.8.07 בשעה 19:30 או בסמוך לכך, שוטט כלבו של הנאשם בשטח ציבורי בשושנת העמקים אשר בתחום המועצה האזורית עמק חפר, ללא רצועה וללא מחסום לפיו.

באותו מועד נטען כי הכלב נשך את יצחק אדרי (להלן :"הנפגע") באזור הידיים, הגב, הישבן והמפשעה וגרם לו לחתכים עמוקים ושריטות, לרבות דימום.

עוד צויין בכתב האישום כי בתאריך הרלבנטי לכתב האישום היה הנאשם הבעלים והמחזיק של הכלב וכי הנאשם התבקש להסגיר את כלבו אך זה סירב להסגירו.

בנסיבות אלה יחסה המאשימה לנאשם עבירות על חוק הסדרת הפיקוח על הכלבים, התשס"ג- 2002 סעיפים 11 (א) ו- 18(ב)(2) לחוק , עבירה על חוק עזר לעמק חפר (פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים), התשמ"ט – 1988, סעיף 5(א) וכן עבירה לפי סעיף 2 (א) לתקנות הכלבת (החזקת כלבים, חתולים וקופים במאורות בידוד) , תשי"ט – 1959 .

בישיבת יום 4.12.08 כפר הנאשם בעובדות המפורטות בכתב האישום וטען כי היה לו בעבר כלב אך הכלב נגנב ביום שבת של שבוע קודם למועד הנקוב בכתב האישום – 29.8.07.

שמעתי עדויות עדי התביעה, עדות הנאשם עצמו ועד הגנה מטעמו, עיינתי במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים.

עד התביעה, אדרי יצחק ציין באשר לארוע מיום 29.8.07 הדברים הבאים : "אני כל יום רץ ואני גר ברחוב האוניה אינפורה שזה נמצא במערב שכונת נווה שלום בנתניה. המקום שאני גר מרוחק בערך 500 מטרים ל-1,000 מ' מהמקום שבו ארע האירוע שאני מספר עליו, אז יצאתי לרוץ ורץ במסלול קבוע כי זה מקום שאין תנועה של מכוניות וכך אני נוהג לעשות מידי יום. רצתי באותו יום של 29.8.07 בשעות הערב וכשהגעתי לרחוב הדר בשושנת העמקים ראיתי את הכלב השחור הגדול שאני מכיר אותו שמידי פעם אני רואה אותו בתוך חצר של בית ברחוב הדר 8 בשושנת העמקים, וכל פעם שאני עובר שם בריצה אז הכלב הזה נובח וחושף את השיניים שלו ממש בצורה מאיימת. כל הזמן לא פחדתי כי הכלב הזה כל פעם שהייתי רואה אותו היה בתוך החצר של רחוב הדר 8 שושנת העמקים והחצר מגודרת בגובה בטוח. מה שקרה ביום 29.8.07 בשעה 19:30 לערך זה שהגעתי בריצה ברחוב הזה שהוא רחוב הדר והתקרבתי לבית הדר 8 והכלב הזה השחור שכל פעם הייתי רואה אותו בחצר, הוא לא היה בחצר אלא שכב על המדרכה ממש סמוך לכביש. אני נעמדתי במרחק ממנו כשראיתי את הכלב הזה, והיה שם בחור שיצא מהמכונית ואחרי שהכלב כבר התקיף אותי התברר לי השם שלו ושמו קלוד שריקי והוא נתן לי טיפול ראשוני. כפי שסיפרתי אני נעצרתי והבחור הזה שיצא מהמכונית שאלתי אותו אם הכלב השחור הזה ששכב ככה על המדרכה זה הכלב שלו, אז הוא אמר לי שלא, זה הכלב של השכן שלו אבל הכלב בסדר, אז התקרבתי ואז הכלב הזה רץ לכיוון שלי. כשאני יוצא לריצה וכך גם היה ביום 29.8.07 בשעות הערב אז רצתי עם הכלב הקטן שלי שהוא כלב קטן והוא רץ לידי והוא ידידותי. אז מה שקרה הוא שהכלב הגדול השחור הזה רץ לכיוון שלי והכלב שלי מפחד התקרב אלי, אז אני הרמתי את כלב שלי על הידיים וחיבקתי אותו, אבל הכל היה במהירות כל כך גדולה ואז הכלב השחור ממש התנפל עלי וקרע אותי. הוא נשך אותי בידיים, בטוסיק, בגב והכלב הזה הוא מאוד גדול, פשוט ענק ויכול היה אפילו להגיע אלי לפנים. אני צעקתי וניסיתי לברוח אבל הכלב תפס אותי מאחורה בישבן בנשיכה שלו הוא תפס אותי ביד ועכשיו אני מתאר את זה ממה כמו סיוט ובגלל שצעקתי אז יצאו שכנים והגישו לי עזרה וגם האיש שיצא מהמכונית הגיש לי עזרה. גם אמר לי שראה הכל ויבוא להעיד ונתן את השם שלו. הזמינו אמבולנס. תוך כדי זה שהשכנים טיפלו בי אז הגיע אדם עם הג'יפ שלו צבע לבן (לא הכרתי אותו קודם אבל אחר כך הסתבר שהוא הבעלים של הכלב השחור שהתנפל עלי – מצביע על הנאשם שיושב באולם בית משפט). באותו רגע אני לא ידעתי שהוא בעל הכלב אבל השכנים אמרו לי הנה מגיע בעל הכלב השחור עם הג'יפ הלבן והצביעו לי עליו, אבל האדם הזה שהוא הבעל של הכלב לא התקרב אפילו בכלל. אני הייתי בסערת רוחות ואמבולנס הגיע ולקח אותי ואני לא יודע מה האיש עשה ומתי הלך אליו הביתה ולקח את הכלב. אחרי יום או יומיים מהאירוע שהיה והשכנים אמרו שהם יעידו במשפט אז פחדתי שהם יחזרו בהם בגלל שהנאשם הוא שכן שלהם, אז אני הקלטתי אותם. אחת השכנות שאני חושב שהיא בת זוג של קלוד, היא אמרה שהיא אחרינו בהכל ויבואו להעיד והיא גם אמרה לי שמדובר בכלב השחור שהוא הכלב של ביסמוט שמעון. שכנה נוספת שגם אותה הקלטתי אמרה ראית את המנוול הזה באותו ערב הוא לקח את הכלב השחור שלו והעלים אותו כשהכוונה לאותו ביסמוט שמעון שהוא זה שהעלים את הכלב. זה מה שהיה. הקלטות האלה נמצאות אצלי במקום העבודה שלי ואם אני צריך להביאם אני אביאם. תוך 10 דקות אני אביא את הקלטות האלה. אני יודע שרשמתי את שמות השכנות האלה שאמרו לי את זה וגם את שעת השיחה. אני התקשרתי אליהם הביתה, כך שאפשר בהחלט לשחזר את זה לפי מספרי טלפון. אני מוכן להמשיך את עדותי בישיבה נוספת כדי להביא את הפרטים. אני גם הגשתי תלונה במשטרה וקיבלתי טיפול רפואי בבית חולים. לקחו אותי לבית חולים לניאדו בחדר מיון".

בחקירתו הנגדית לשאלה "איזה כלב יש לך"
השיב "זה כלב שעשועים קטן, זה מן כלב מעורב, זה מן כלב מעורב. כלב קטן וידידותי"
לשאלה "מה הגובה של הכלב השחור שתקף אותך"
השיב "הגובה שלו בערך כגובה שולחן. זה היה אולי קצת פחות מזה, אולי משהו כמו בין 80 ס"מ או 70 ס"מ עד מטר, זה כלב גדול ושחור. אני אומר שזה כלב שאני מכיר אותו ואני ראיתי אותו הרבה פעמים בחצר ברחוב הדר 8 שושנת העמקים בשעה שהייתי רץ מידי פעם באותו רחוב. זה כלב גדול ושחור שתמיד פחדתי ממנו, הכל כפי שהעדתי".
לשאלה "אתה ראית את הכלב הגדול והשחור הזה שאתה אומר שאתה היכרת אותו ושאפילו פחדת ממנו כפי שהעדת וראית אותו ביום 29.8.07 בשעה 19:30 כשהוא שוכב על המדרכה בצד הכביש ליד בית ברחוב הדר 8 שושנת העמקים בלי רצועה כלומר לא היה קשור ולא היה מחסום, למה המשכת ללכת ברחוב הזה כשאתה יודע שזה כלב מפחיד וחושף שיניים".
השיב "אני נעמדתי כשראיתי את הכלב הזה שוכב על המדרכה שלא קשור ואין לו מחסום. אני ממש הייתי בשוק כזה שהוא מחוץ לחצר של הבית שלו ונעצרתי, אבל הבחור בשם קלוד שהחנה שם את האוטו שלו אמר לי הכלב הזה לא עושה כלום. אז התחלתי ללכת ואז ממש ענין של שניות הכלב השחור הזה התנפל עלי. אני אפילו לא הגעתי עוד לכלב והכלב רץ לכיוון שלי והתנפל עלי כפי שסיפרתי. קלוד שריקי ראה את כל מה שהיה והוא אפילו באותו רגע אמר לי שאני אזמין אותו למתן עדות ונתן לי את השם שלו. אחרי זה שהגשתי תלונה במשטרה ואמרתי לקלוד שאני רוצה שהוא יבוא לתת עדות במשטרה אז הוא אמר לי, תשמע לא ראיתי כלום, תעזוב אותי ותבין אותי, אני שכן של הנאשם ואני לא רוצה עניינים. אני ידעתי שזה יקרה. אמרתי לו שאני לא מאשים אותו וידעתי שזה יקרה. ידעתי שבתור שכן של הנאשם הוא יכול לשנות את דעתו אחרי שאמר שהוא שכן של הנאשם ושהכלב של הנאשם".
לשאלה "ליד איזה בית הותקפת".
השיב "ליד בית ברחוב הדר 8 שושנת העמקים, זה הכלב ששייך להדר 8 שושנת העמקים שאני מכיר אותו רק שבאותו יום של 29.8.07 בשעות הערב הכלב הזה במקום שיהיה בחצר הוא היה על המדרכה ליד בית הדר 8 שושנת העמקים כפי שציינתי והוא זה שהתנפל עלי".
לשאלה "איזה רכב יש לנאשם".
השיב "ג'יפ לבן".
לשאלה "יכול להיות שהכלב שתקף אותך ושכב על המדרכה כשהגעת יכול להיות כלב שחור גדול אחר ולא הכלב שאתה אומר שהוא היה ברחוב הדר 8"
השיב "לא. אני אומר בוודאות שאני מכיר את הכלב הגדול והשחור הזה. אני מכיר אותו מזה שהייתי תמיד רץ ברחוב הזה וזה הכלב שהיה ברחוב הדר 8 ושכב תמיד מאחורי הגדר בחצר של הבית ברחוב הדר 8 אלא שביום 29.8.07 בשעות הערב שאני רצתי שם אז הוא לא היה בתוך החצר הבית אלא שכב על המדרכה ליד בית שברחוב הדר 8 שושנת העמקים, לא היה קשור והוא זה שתקף אותי. אני חוזר ואומר שאני מכיר את הכלב הזה וחששתי ממנו כי הוא תמיד היה מאיים כזה ולכן גם עצרתי".

עד התביעה ד"ר אהוד לבל, וטרינר במועצה המקומית עמק חפר ציין כי בעקבות ארוע נשיכת הכלב נשוא כתב האישום מיום 29.8.07 נשלח אליו מלשכת הבריאות נפת נתניה דוח פעולות למניעת כלבת ובטופס הזה נכתב שם הנפגע, מי הכלב הנושך, תיאור האירוע ומתפקידו היה לדאוג להסגרת הכלב. העד ציין כי החוק מחייב את בעליו של כלב שנשך להסגירו תוך 24 שעות לתחנת הסגר.
לשאלה "עם קבלת הדיווח ממשרד הבריאות בקשר למקרה נשוא הדיון מה עשית?"
השיב "התקשרנו לבעלים של הכלב, ביסמוט שמעון, הבעלים טען שהכלב נעלם ושהוא לא מוצא אותו שבוע לפני מועד הנשיכה. הנשוך שוחח איתי מספר פעמים והתעקש שזה הכלב שנשך אותו. הבהרתי לבעלי הכלב שחובה עליו להסגיר את הכלב ולא הוא צפוי למשפט. היום יש בענין זה קנס מינהלי באותו תאריך לא היו קנסות מינהליים. בסופו של דבר הכלב לא הוסגר".
לשאלה "מפנה אותך לדף השני של אותו דוח ושואלת אותך של מי הכיתוב בכתב יד".
השיב "כתב היד שלי וכתבתי שבעלי הכלב טוען שהכלב נעלם ואינו מוצא אותו כשבוע לפני הנשיכה.
הכיתוב הזה נשלח למשרד הבריאות כדי שיחליטו האם לחסן את הנשוך נגד כלבת מכיוון שהכלב לא הוסגר אלינו ולכן לא ידענו מה מצבו של הכלב. אני לא יודע אם בסופו של דבר הנשוך קיבל או לא קיבל חיסון נגד כלבת". הדו"ח הוגש סומן מוצג ת/1.

בחקירתו הנגדית לשאלה "בתחילת העדות העדת שהתקבל הטופס מלשכת הבריאות המחוזית שוחחתם עם הנאשם וביקשתם להסגיר את הכלב. מי ביצע את השיחה הראשונה עם הנאשם".
השיב "מה שנהוג במקרים של טופס נשיכה, המזכירה מתקשרת לבעלי הכלב הנושך ומסבירה לו שהוא צריך להסגיר את הכלב. שם המזכירה שלנו גלינה אייל. במקרים יוצאי הדופן כמו במקרה הזה שכלב לא מוסגר מסיבה כלשהיא או הבעלים לא רוצה להסגיר אותו, אז אני אישית מדבר עם בעלי הכלב, מבהיר לו את חומרת המצב ודורש ממנו להסגיר את הכלב".
לשאלה "באיזה תאריך ביצעת את הרישום בכתב ידך בעמ' השני לת/1".
השיב "לא זוכר בדיוק זה יכול להיות באותו יום שהוברר לי שהכלב לא מוסגר ומכל מקום זה דוח שאני חייב שאני צריך להעביר ללשכת הבריאות בלבד כדי שיחליטו אם צריך לחסן את הנשוך נגד כלבת".
לשאלה "כמה זה כמה ימים?"
השיב "זה יכול להיות 24 שעות. מאחר ומדובר בחיסון שצריך להינתן לנשוך והחיסון צריך להינתן מקסימום 10 ימים אז אני צריך להעביר את הדיווח תוך מקסימום עד 10 ימים מיום הנשיכה".

הנאשם, שמעון ביסמוט, ציין בעדותו כי הוא גר בשושנת העמקים רח' הדר 8 עמק חפר וכי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היה ברשותו כלב מסוג לברדור מעורב שהוחזק בתוך החצר קשור וכי החצר מוקפת גדר שגובהה כ- 2 מ' עשויה מעץ צפוף כך שלא ניתן לראות מהרחוב פנימה לתוך החצר וכך גם לא החוצה.
הנאשם ציין כי במועד הרלבנטי לכתב האישום היה לו רכב מסוג ניסן טרנו בצבע אפור.
לשאלה "איפה היית בזמן האירוע נשוא הדיון".
השיב "הייתי בעבודה. בשעה 19:30 יצאתי מהעבודה באזור תעשיה ישן נתניה ונסעתי הביתה ובשעה 20:30 לערך יצאתי לאירוע בגן הירוק"
לשאלה " האם בתאריך נשוא כתב האישום היה לך את הכלב נשוא כתב האישום"
השיב "לא"
לשאלה "למה?"
השיב "כי שבועיים לפני ה- 29.8.07 יצאתי לטיול של יומים וביקשתי מאחד השכנים שיאכיל את הכלב, הוא האכיל את הכלב ובאתי במוצאי שבת חזרה מהטיול והכלב כבר לא היה. ניגשתי לשכן לשאול אותו אם הוא שחרר את הכלב או לקח אותו לביתו, השכן אמר לי שהוא לא לקח את הכלב".
לשאלה "האם הלכת לחפש את הכלב במקומות אחרים".
השיב "כן. הלכתי לכלביה של העיריה ולמועצה ולא מצאתי את הכלב. כל פעם ניגשתי פיזית למועצה לראות אם מצאו את הכלב כי הילדים רצו את הכלב ולא מצאו את הכלב. היות והכלב היה עם שבב אז קל יותר לאתר אותו אם היו מוצאים אותו"

בחקירתו הנגדית אישר הנאשם אישר הנאשם כי כתובתו ברח' הדר 8 בשושנת העמקים עמק חפר כך גם אישר כי היה לו פעם רכב מסוג ג'יפ לבן.
לשאלה "יש לך שכן בשם קלוד שריקי"
השיב "לא"
לשאלה "אתה לא מכיר אדם בשם קלוד שריקי"
השיב "מוכר לי השם, אני מכיר אדם שכזה, מוכר לי מאזור התעשיה בתחום הרכב. אין לי הכרות אישית איתו"
הנאשם ציין כי כלבו אף פעם לא היה משוחרר בחצר הבית אלא היה קשור.
לשאלה "למה לא הסגרת את הכלב".
השיב "כי לא היה לי את הכלב. אם היה לי כלב הייתי מסגיר אותו. יש לי ילדים ואני הייתי דואג לו"
לשאלה "מתי הכלב הלך לאיבוד"
השיב "יצאתי לטיול או בתחילת חודש אוגוסט או בסוף אוגוסט, זה היה טיול לשישי שבת מאורגן וכשחזרתי הכלב לא היה".
לשאלה "למי דיווחת על זה שהכלב נעלם"
השיב "לא דיווחתי לאף אחד. לא לקחתי בחשבון שצריך לדווח שהכלב שלי נעלם. זה החבר של הילדים שלי וחיית המחמד שלהם ולי היה רק חשוב למצוא אותו.אהבתי את הכלב"
לשאלה "לא חשבת להתלונן במשטרה שהכלב נגנב"
השיב "בתקופה שהכלב היה אצלי אז היו מקרים שכלבנים שעובדים במועצה נכנסים לחצר ולוקחים את הכלב, אז למי אני אתלונן?"
לשאלה "אמרת שהלכת לעיריה וראית שהכלב לא נלכד, למה אז לא הלכת והגשת תלונה במשטרה כשלטענתך הכלב שאתה אוהב נגנב".
השיב "אם נגנב לי הכלב והוא נלקח לרשויות אז שם הייתי צריך למצוא אותו. היה שבב לכלב אז קל לזהות אותו. הכלב לא היה מסוכן. אני חושב שאם מישהו היה לוקח את הכלב זה לא אדם רגיל, הכלב היה גדול בצבע שחור עם חזה לבן".
הנאשם ציין כי הכלב לא נמצא.
עוד ציין הנאשם בחקירתו הנגדית "אם הוא טוען על הכלב שהוא שחור אז אני אומר שהכלב באמת שחור אבל החצר שלי סגורה עם גדר סגורה אז איך הוא יכול לראות דרך הגדר שהכלב שחור ושכנה גם פעם התלוננה במועצה שהגדר גבוהה".
לשאלה "מפנה אותך לעמ' 2 לאותו פרו' ואז הנפגע אומר: שתוך כדי זה שהשכנים טיפלו בו לאחר שננשך ע"י הכלב הגיע אדם עם גיפ בצבע לבן שהוא לא הכיר אותו קודם, אחר כך הסתבר שהוא הבעלים של הכלב השחור והוא הצביע עליך במהלך הדיון שאתה הוא האיש שהגיע עם האוטו הלבן"
השיב "אני אומר שהוא הצביע אותי עלי עם האצבע זה בגלל שהוא מכיר אותי ממכון הרישוי והוא ראה אותי מטייל עם הכלב הזה בחוף הים כי אני גר קרוב לים אז יותר קל לזהות אותי, אני לא אדם קטן. אני אומר שעם הגיפ בצבע לבן נסעה בדרך כלל אשתי ולא אני כי לא באותה תקופה היה גיפ בצבע אפור. גם היום יש לי גיפ לבן וגם גיפ אפור כי אני קונה רכב מתקן אותו ונוסע איתו תקופה של 5 שנים לפני שאני מוכר אותו אני מתקן אותו ומוכר אותו.
יש לי מוסך לבדיקות כלי רכב באזור תעשיה נתניה אבל אין לי הכרות אישית לא עם קלוד שריקי ולא עם הנפגע אבל עם הנפגע יש לי הכרות לא אישית מזה שעבדתי בעבר במכון רישוי והנפגע היה בא לשם לקבל טיפול ברכב ואת שריקי אני מכיר לא אישית אלא במסגרת העבודה.
אף פעם לא היתה לי מחלוקת אישית כלשהיא עם הנפגע, המתלונן"
לשאלה "למה הנפגע הצביע דווקא עליך ויאמר שהוא ראה אותך ואתה הבעלים של הכלב שנשך אותו ושאתה הגעת עם הרכב הלבן?"
השיב "כי אני הייתי עושה הליכה עם הכלב בשבתות וגם הוא עושה הליכה בשבתות ולכן היה יותר קל לו להצביע עלי".

עד ההגנה, אילן איטח, שכנו של הנאשם הגר ברחוב הדר 2 ציין כי הוא גר ברחוב 18 שנים .
העד ציין כי חצרו של הנאשם מגודרת בגדר עץ בגובה 1-2 מטר וכי מבחוץ לא ניתן לראות לפנים החצר. העד אישר כי לגדר יש שער וגם דרכו לא ניתן לראות לתוך החצר.
בחקירתו הנגדית ציין העד כי כלבו של הנאשם הוא כלב שכולו שחור וכי הגדר של חצר ביתו של הנאשם היתה קיימת במועד הנקוב בכתב האישום.
לשאלת בית המשפט אם יש לחצר שער השיב העד כי לחצר יש שער ואם פותחים את השער ניתן לראות את פנים החצר.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של עדי התביעה. עדותם היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו להם כל פרטי התרחשות האירוע וניתן לסמוך על עדותם, אשר לא נסתרה בראיה ממשית כלשהי ע"י הנאשם ועד ההגנה מטעמו.

לא כך באשר לעדות הנאשם, עדות אשר אין אני נותנת בה אמון.
עדותו של הנאשם היתה בלתי כנה, חמקנית מלאת סתירות ואי דיוקים ואיני נותנת אמון בעדותו זו.
ניכר היה כי הנאשם מנסה להתחמק מאחריותו לאירוע נשוא כתב האישום .

בקבלי כמהימנה ואחראית עדויותיהם של עד התביעה ובדחותי גרסת הנאשם, שאין אני נותנת בה אמון, קובעת אני כי הוכחו בפני העובדות המפורטות בכתב האישום לפיהן שוטט כלבו של הנאשם ביום 29.8.07 בשעה 19:30 או בסמוך לכך בשטח ציבורי בשושנת העמקים ללא רצועה וללא מחסום לפיו וכי באותו מועד נשך את יצחק אדדי (להן :"הנפגע").

מעדותו של הנפגע עולה כי ביום 29.8.07 בשעה 19:30, נשך אותו כלב שחור גדול ששכב על המדרכה ברחוב הדר 8 שושנת העמקים בסמוך לבית מספר 8 ללא רצועה וללא מחסום לפיו, וכן ציין כי היה זה אותו כלב שהיה נוהג לראותו בתוך חצר בית מספר 8 וציין כי תמיד חשש מהכלב מכיוון שהיה נוהג לרוץ באזור וכשהיה חולף ליד הבית היה הכלב חושף שיניים ונובח לעברו. הנפגע ציין כי ננשך בידיים ובגב כשניסה לברוח נשך אותו הכלב בישבנו. . הנפגע ציין כי אדם בשם קלוד שריקי ציין שהוא מכיר את הכלב הנושך ככלבו של הנאשם, ציין שהוא שכנו של הנאשם וכן נתן לו טיפול ראשוני הנפגע ציין כי עוד שכנים יצאו מבתיהם, לאור צעקות הכאב שלו, הגישו לו עזרה והזמינו אמבולנס. הנפגע ציין כי באותו זמן הגיע רכב ג'יפ לבן וכי השכנים זיהו את הנהג כשמעון ביסמוט בעליו של הכלב הנושך.
מטעם הנאשם העיד עד ההגנה אילן איטח ועדותו התמקדה אך ורק בגדר ביתו של הנאשם באומרו כי להולך מחוץ לגדר אינו יכול לראות את המתרחש בתוך החצר בשל קיומה של הגדר, אלא שבחקירתו הנגדית סייג את תשובתו הנחרצת בציינו: "לפי מה שאני זוכר אי אפשר לראות לתוך החצר..." ובהמשך אישר כי קיים שער בגדר וכאשר השער פתוח ניתן לראות פנימה לתוך החצר.
עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של עדי התביעה – הנפגע אדרי יצחק וד"ר לבל הויטרינר. עדותם היתה כנה רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו להם כל פרטי התרחשות האירועים וניתן לסמוך על גרסתם שלא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי הנאשם ועד ההגנה מטעמו.
עד התביעה הוטרינר ד"ר לבל ציין כי לאור ארוע הנשיכה עליו דווח לו ממשרד הבריאות- נפת נתניה – "דו"ח פעולות למניעת כלבת" - מוצג ת/1 היה מתפקידו לדאוג להסגרת הכלב תוך 24 שעות לתחנת הסגר. ציין כי פנה לבעל הכלב הוא הנאשם בבקשה להסגרת הכלב וכי הנאשם טען כי כשבוע לפני מועד הנשיכה נעלם כלבו וכי הוא אינו מוצא אותו, דברים אלה נכתבו ע"י הוטרינר בכתב ידו על גבי טופס ת/1.
הוטרינר חיזק את עדותו של הנפגע בציינו כי הנפגע התקשר אליו מספר פעמים וסיפר לו שנהג לרוץ או ללכת באזור הזה ושהוא מכיר את הכלב של הנאשם והוא התעקש שכלב זה נשך אותו.

בגרסת הנאשם בעדותו בבית המשפט יש כדי לתמוך בעדות הנפגע, עד התביעה אדרי, וזאת למרות ניסיונותיו של הנאשם להרחיק עצמו מהאירוע.
הנאשם אישר כי הוא מתגורר ברחוב הדר 8 שושנת העמקים הכל כפי שהעיד עד התביעה, הנפגע אדרי יצחק. כך גם אישר והודה הנאשם שבמועד הרלבנטי לכתב האישום היה לו ג'יפ בצבע לבן כפי שהעיד הנפגע עד התביעה אדרי יצחק, גיפ לבן זה, כך הוסיף נמצא ברשותו ובחזקתו גם נכון למועד מתן עדותו בבית המשפט, למרות שבחקירתו הראשית ניסה תחילה להציג כאילו יש לו ג'יפ בצבע אפור בלבד. הנאשם הודה כי הוא מכיר אדם בשם קלוד שריקי, גם אם תחילה ניסה להתכחש לכך, וטען שמכירו במסגרת עבודתו בלבד .
בתחילה ציין הנאשם כי יש לו רכב ניסן טרנו בצבע אפור. משעומת עם עדותו של הנפגע יצחק אדרי אשר טען שתוך כדי שהשכנים טיפלו בו במקום האירוע בו ננשך על ידי כלבו של הנאשם, לאחר שננשך הגיע אדם עם ג'יפ בצבע לבן והוא הנאשם שכלבו שלו, של הנאשם נשכו השיב :".... אני אומר שעם הג'יפ בצבע לבן נסעה בד"כ אישתי ולא אני כי לי באותה תקופה היה ג'יפ בצבע אפור. גם היום יש לי ג'יפ לבן וגם ג'יפ אפור...."
הנאשם ציין כי לא דיווח לאף אחד על העלמות הכלב . משעומת עם טענתו שנטענה בישיבת ההקראה כי כלבו נגנב ולא נעלם השיב "זה מה שאני אומר עכשיו".
משנשאל הנאשם מדוע לא התלונן במשטרה על גניבת הכלב השיב תוך שהוא מתפתל ומסתבך בתשובתו :"אם נגנב לי הכלב והוא נשלח לרשויות אז שם הייתי צריך למצוא אותו. היה שבב לכלב אז קל לזהות אותו. הכלב לא היה מסוכן. אני חושב שאם מישהו היה לוקח את הכלב זה לא אדם רגיל, הכלב היה בצבע שחור עם חזה לבן".
באשר להכרותו עם אדם בשם קלוד שריקי, המשיך הנאשם בתשובה מתחמקת תוך ניסיון להרחיק עצמו מהאירוע ומביצוע העבירות בציינו "מוכר לי השם, אני מכיר אדם שכזה, מוכר לי מאזור התעשייה בתחום הרכב. אין לי הכרות אישית איתו".
כשהנאשם עומת עם עדות הנפגע אשר סיפר כי הוא מכיר את הכלב שנשך אותו מאחר וזה אותו כלב שחור שהיה רואה בחצרו של הנאשם, הודה הנאשם כי כלבו שחור אך ניסה הנאשם להרחיק עצמו מביצוע העבירות בציינו כי הגדר שלו סגורה ולכן הנפגע לא היה יכול לראות שכלבו שחור.
משעומת הנאשם עם עדותו של הנפגע אשר סיפר שלאחר שננשך הגיע אדם עם ג'יפ לבן שבדיעבד הסתבר שהוא הבעלים של הכלב השחור ואף הצביע על הנאשם במהלך הדיון שזה אותו האדם, השיב הנאשם בצורה סתמית באומרו "אני אומר שהוא הצביע עלי עם האצבע זה בגלל שהוא מכיר אותי ממכון הרישוי והוא ראה אותי מטייל על הכלב הזה בחוף הים כי אני גר קרוב לים אז יותר קל לזהות אותי, אני לא אדם קטן. .. אבל עם הנפגע יש לי הכרות לא אישית מזה שעבדתי בעבר במכון רישוי והנפגע היה בא לשם לקבל טיפול ברכב ..."
הנאשם לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע יצביע עליו הנפגע אלא אמר "כי אני הייתי עושה הליכה עם הכלב בשבתות וגם הוא עושה הליכה בשבתות ולכן היה יותר קל לו להצביע עלי".

באשר לעדות עד ההגנה אילן איטח, הרי שזו התמקדה כאמור אך ורק בנושא גדר ביתו של הנאשם באומרו כי ההולך ברחוב מחוץ לגדר ביתו של הנאשם לא יכול לראות את המתרחש בפנים חצר הבית אלא שבחקירתו הנגדית סייג עד ההגנה את תשובתו הנחרצת האמורה בציינו בהיסוס: "לפי מה שאני זוכר אי אפשר לראות לתוך החצר... " (ההדגשה שלי - א.ט) ואישר כי קיים שער בגדר חצר ביתו של הנאשם וכאשר השער פתוח ניתן לראות פנימה, את המתרחש בחצר.
בנסיבות אלה, בהעדיפי גרסת המאשימה והעדויות שהובאו לתמיכה בגרסה זו, גרסה שהוכחה בפני ולא נסתרה בראיה כלשהי ע"י הנאשם, על פני עדות הנאשם ועד ההגנה מטעמו, קובעת אני כי הוכחו בפני העובדות המפורטות בכתב האישום ואני מרשיעה הנאשם בעבירות כתב האישום לפי סעיפי האישום המיוחסים לו.

<#2#>

ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תשע"ב, 20/05/2012 במעמד הנוכחים.

אביבה טלמור, שופטת בכירה

<#4#>
טיעונים לעונש

התובע:
מדובר בנאשם אשר הורשע בעבירות חמורות. כפי שפורט בכתב האישום ביום 29.8.07 שוטט כלבו של הנאשם בשטח ציבורי בשושנת העמקים ללא רצועה ומחסום לפיו. באותו מועד נשך הכלב את הנפגע מר אדרי באיזור הידיים הגב הישבן והמפשעה וגרם לו לחתכים עמוקים ושריטות לרבות דימום. למרות זאת כאשר התבקש הנאשם להסגיר את כלבו על שיחולט אם לחסן את הנפגע לא עשה כן הכל כמפורט בכתב האישום. בנסיבות אלה יש לראות בחומרה רבה את העבירות שביצע הנאשם שכן כתוצאה ממחדלו נוצר סיכון ממשי לבריאותו של הנפגע בין היתר לאור מחלת הכלבת שהינה מחלה קשה ביותר היכולה להגרם מנשיכה של כלב. לאור האמור מתבקש בית המשפט להטיל על הנאשם קנס כספי משמעותי שישקף את העבירות שביצע וכן לחייבו לחתום על התחייבות כספית למשך 3 שנים שלא יחזור ויבצע אותן עבירות.

ב"כ הנאשם:
מדובר באדם נורמטיבי ללא הרשעות קודמות. כפי שהעיד ד"ר לבל הוטרינר הכלב היה רשום במרכז הרישום והיה מחוסן כפי שהדבר נבדק על ידי המזכירה, היה מטופל על ידי וטרינר ועל כן הנאשם ביצע את כל החובות המוטלות עליו על פי חוק. לנאשם היו כלבים לפני הכלב הזה ולאחר הכלב הזה, הנאשם מקפיד על כל הוראות החוק בעניינם. מדובר במקרה חד פעמי גבולי מאוד ולמרות שבית משפט קיבל הכרעת דין לחובתו של הנאשם. לכן מבקש להתחשב בעברו הנקי של הנאשם, מדובר באיש נורמטיבי עובד כפיים קם כל בוקר לפרנסתו, עובד שעות ארוכות, הפרנסה לא מצויה בשפע בביתו ואם יגזר עליו קנס שהקנס יהיה בגובה נמוך ויחולק לתשלומים.

<#5#>
גזר דין

העבירות שעבר הנאשם הינן עבירות חמורות מאוד שיש בהם סכנה של ממש לשלום הציבור ובטחונו ואכן באירוע זה כלבו של הנאשם אשר שוטט בשטח הציבורי ברשות הרבים ללא רצועה ומחסום לפיו נשך את מר יצחק אדרי, הנפגע, וגרם לו לפציעה. הנאשם התבקש להסגיר את כלבו אך סרב להסגירו דבר שאף לו השלכה ממשית לבריאות הנפגע.

התובע בטיעוניו לעונש ציין הדברים הבאים:
" מדובר בנאשם אשר הורשע בעבירות חמורות. כפי שפורט בכתב האישום ביום 29.8.07 שוטט כלבו של הנאשם בשטח ציבורי בשושנת העמקים ללא רצועה ומחסום לפיו. באותו מועד נשך הכלב את הנפגע מר אדרי באיזור הידיים הגב הישבן והמפשעה וגרם לו לחתכים עמוקים ושריטות לרבות דימום. למרות זאת כאשר התבקש הנאשם להסגיר את כלבו על שיחולט אם לחסן את הנפגע לא עשה כן הכל כמפורט בכתב האישום. בנסיבות אלה יש לראות בחומרה רבה את העבירות שביצע הנאשם שכן כתוצאה ממחדלו נוצר סיכון ממשי לבריאותו של הנפגע בין היתר לאור מחלת הכלבת שהינה מחלה קשה ביותר היכולה להגרם מנשיכה של כלב. לאור האמור מתבקש בית המשפט להטיל על הנאשם קנס כספי משמעותי שישקף את העבירות שביצע וכן לחייבו לחתום על התחייבות כספית למשך 3 שנים שלא יחזור ויבצע אותן עבירות".

ב"כ הנאשם עתר להקלה בעונשו של הנאשם בציינו כדלקמן:
" מדובר באדם נורמטיבי ללא הרשעות קודמות. כפי שהעיד ד"ר לבל הוטרינר הכלב היה רשום במרכז הרישום והיה מחוסן כפי שהדבר נבדק על ידי המזכירה, היה מטופל על ידי וטרינר ועל כן הנאשם ביצע את כל החובות המוטלות עליו על פי חוק. לנאשם היו כלבים לפני הכלב הזה ולאחר הכלב הזה, הנאשם מקפיד על כל הוראות החוק בעניינם. מדובר במקרה חד פעמי גבולי מאוד ולמרות שבית משפט קיבל הכרעת דין לחובתו של הנאשם. לכן מבקש להתחשב בעברו הנקי של הנאשם, מדובר באיש נורמטיבי עובד כפיים קם כל בוקר לפרנסתו, עובד שעות ארוכות, הפרנסה לא מצויה בשפע בביתו ואם יגזר עליו קנס שהקנס יהיה בגובה נמוך ויחולק לתשלומים".

לאחר ששקלתי בזהירות יתרה טיעוני הצדדים אני מורה בזאת כדלקמן:
1. אני דנה הנאשם לתשלום קנס בסך של 5000 ש"ח או 60 ימי מאסר שישא בנוסף לכל עונש מאסר אחר שהוטל עליו.
הקנס ישולם ע"י הנאשם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים - כשהראשון לא יאוחר מיום 1.6.12 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן עד התשלום המלא.
היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מידי.
2. הנאשם יחתום על התחייבות על סך 5000 ש"ח למשך שנתיים להמנע מלעבור אותן עבירות.
ההתחייבות תחתם היום בבית המשפט ואם לא תחתם - יעצר הנאשם למשך 7 ימים.

אני מקווה שהנאשם מבין היטב חומרת מעשיו ולא יחזור עליהם ויהא הדבר לטובתו לטובת בני ביתו ולתועלת הציבור כולו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תשע"ב, 20/05/2012 במעמד הנוכחים.

אביבה טלמור, שופטת בכירה

25

36