הדפסה

חע"מ 1944-06 עיריית רמת-גן נ' מזרחי

בית משפט לעניינים מקומיים ברמת גן
חע"מ 1944-06 עיריית רמת-גן נ' מזרחי

19 מרץ 2012

בפני כב' השופט יעקב שקד

המאשימה:
עיריית רמת-גן

נגד

הנאשם:
צדוק מזרחי

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד הילה קולטון
הנאשם וב"כ עו"ד עידו ואראס

פרוטוקול

עו"ד ואראס:
בדיון האחרון שהתקיים ב-12/12/11 הגענו להסדר לפיו הנאשם הודה בכתב האישום, הורשע והטיעונים לעונש נדחו להיום. ב"כ המאשימה שנכחה אז בדיון ציינה בפרוטוקול שהנאשם פועל לקבלת היתר בנייה, שחלק ניכר מהבנייה נהרסה על ידו ולגבי היתרה, שלא נהרסה, תלויה ועומדת בקשה להיתר, כפי שאמרתי, אושרה אבל עומדת בפני דרישות. אנחנו באים היום לבימ"ש כאשר הבקשה להיתר עדיין לא באה אל קיצה וכאשר עדיין נותרו מס' תנאים שיש למלא כדי לקבל את ההיתר המיוחד. אנו נבקש מבימ"ש לאפשר לנו דחייה נוספת של שלושה חודשים כדי להתייצב עם היתר בבימ"ש. החשיבות היא רבה ואני אסביר: כנגד הנאשם תלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי שהושת עליו בתיק הקודם, כפי שהבנתי מחברתי ועפ"י הנחיותיה היא מחויבת לבקש את הפעלת עונש המאסר על תנאי כיוון שאין היתר בפועל, אבל במידה ויהיה היתר, אני מניח, שהיא לא תעמוד על הפעלת המאסר אלא תמצה את הדין עמו באמצעים אחרים. לכן, כיוון שהנאשם פועל במרץ לקבל היתר, אני יכול להציג לאדוני את ועדת ההחלטה האחרונות שניתנו בעניינו, שמלמדות שהנאשם פועל ואדוני יראה את רשימת הדרישות שהציבו בפניו וגם ביקשנו שיבוא לכאן היום האדם שמטפל לו מבחינת הרישוי שיכול לומר באופן בלתי אמצעי את המסכת הארוכה שנדרש לבצע כדי לקבל את ההיתר, אני סבור שלא יגרם נזק אם תינתן לו דחייה נוספת, מה גם שזו הדחייה הראשונה שאנו מבקשים.

ב"כ המאשימה:
אנו מתנגדים לדחיית הדיון היום. הצדדים הגיעו להסדר טיעון כפי שהוא נרשם ומופיע בפרוטוקול הדיון מ-12/12/11 ולכן התביעה אפשרה לנאשם לדחות את הטעונים לעונש על מנת לקדם את הליכי הרישוי אבל לא ניתן לומר כי הסכמה זו עומדת מאותו יום של ההסכמה עד לקבלת ההיתר ע"י הנאשם. אכן, כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי ולא בכדי. נסיבות התיק לא פשוטות. אנו סבורים שנסיבות התיק הזה, כפי שניתן ללמוד על חלק מהן מקריאת כתב האישום, אנו לא סבורים כי יהא זה נכון מבחינת האינטרס הציבורי להמתין עד לקבלת היתר ע"י הנאשם, במיוחד לאור זה שחלק מהבנייה שהוא ביצע הריסה, הוא ביצע אותה רק בשנת 2011.

<#3#>
החלטה

בדיון שהתקיים ביום 12/12/11 נקבע דיון להיום לטיעונים לעונש. לא ראיתי כל סיבה לשנות מהחלטה זו, על אף דברי הסנגור המלומד, וכעת יטענו הצדדים לעונש.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ב, 19/03/2012 במעמד הנוכחים.

יעקב שקד, שופט

טיעונים לעונש

עו"ד קולטון:
הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן אשר מייחס לו אי קיומם של שלושה צווי הריסה: האחד מתיק פלילי 15/92 שניתן במסגרת בקשה להריסה ללא הרשעה המתייחס לסגירת דלת מחדר המדרגות ופתיחת דלת במיקום אחר בדירה. סגירת חלון ושתי תוספות לשטח הדירה בשטח כולל של כ-10 מ"ר, מדובר בצו הריסה שנכנס לתוקף בפברואר 1995. הצו השני הוא גם כן במסגרת בקשה להריסה ללא הרשעה בתיק פלילי 1195/91 המתייחס לגדר מבלוקים באורך של 9 מ"ר והוא נכנס לתוקפו בספטמבר 94'. הצו השלישי ניתן במסגרת הליכים פליליים, במסגרת פס"ד והרשעה בתיק פלילי 4161/00, שם צו ההריסה התייחס למבנה מבלוקים וגג אסבסט בשטח של כ-28 מ"ר והוא נכנס לתוקפו במאי 2003. במסגרת תיק זה גם נגזר דינו לקנס על סך 3,000 ₪.
שלושת הצווים הנאשם לא ביצע, על כן הועמד לדין בגין אי קיומם בשלושה תיקים אשר נדונו במאוחד. אני מגישה את גזר הדין של התיק המאוחד לבימ"ש. ביהמ"ש הנכבד הטיל על הנאשם מאסר בפועל של חודשיים, מאסר על תנאי של חודשיים על מנת שלא יעבור שלוש שנים עבירה של בנייה ללא היתר, סטייה מהיתר וכן קנס בסך 3,000 ₪. הנאשם הוגש ערעור על רכיב המאסר בגזר הדין ולימים בימ"ש המחוזי ביטל רכיב זה והעונש הסופי היה חודשיים מאסר על תנאי וקנס.
מדובר באי קיום צווים לאורך שנים ארוכות, כפי שבימ"ש רואה, שבהם מתנהלים הליכים משפטיים כנגד הנאשם בגין אי קיומם וגם לאחר שהוגש כתב האישום בתיק הזה, הנאשם איננו מבצע את צווי ההריסה באופן מלא. הבנייה נשוא שני צווי ההריסה שניתנו במסגרת הריסה ללא הרשעה, שניהם, הבנייה לא נהרסה בשניהם עד היום. הנאשם הגיש בגינה בקשה להיתר, בתחילה בשנת 2006 אשר נדונה ע"י הועדה, אושרה אבל הנאשם זנח אותה, לאחר מכן ביקש לחדש אותה. בסופו של יום, כאשר הועדה סירבה לחדש את הבקשה, הוגש ע"י הנאשם ערר בעניין זה. הערר לא התקבל ולכן בשנת 2011 הגיש הנאשם בקשה חדשה להיתר. בסופו של יום, הבקשה שהוגשה בשנת 2011 בתחילה סורבה ע"י הועדה, לאחר מכן אושרה בתנאים ארוכים ומפורטים בהחלטה. למעשה, עד היום, למרות חלוף שנים רבות מאז שנכנסנו הצווים לתוקף, אין הם מקוימים.
לגבי הבנייה נשוא הצו השלישי שניתן במסגרת הרשעה וגזר דין – הנאשם לאורך שנים ארוכות, מאז שנכנס הצו לתוקף, לא ביצע את ההריסה. רק בשנת 2007 בוצעה הריסה חלקית של המבנה ולמעשה רק באוגוסט 2011 מבצע הנאשם הריסה מלאה של המבנה ורק באוגוסט 2011 הוא למעשה מבצע את צו ביהמ"ש.
התביעה רואה בחומרה רבה את הנסיבות בתיק הזה. מדובר בצווים של ביהמ"ש אשר אינם מבוצעים מזה למעלה מ-17 שנים. מדובר בהחלט בתקופה נכבדה מאד שחורגת מכל פרופורציה לדעתנו. במהלך התקופה הזאת מתנהלים הליכים כנגד הנאשם בבית המשפט אך הליכי ביהמ"ש וגם העונשים אשר מוטלים עליו אינם מרתיעים אותו והוא ממשיך ומפר את צווי ביהמ"ש. התביעה רואה בהתנהלות הנאשם בתיק הזה זלזול בוטה וגס בחוק, בבתי המשפט ובצווים של בתי המשפט. כנגד הנאשם תלוי עומד מאסר על תנאי בן חודשיים, שהינו בר הפעלה בתיק הזה ולכן לאור התקופה הארוכה שהצווים אינם מבוצעים, לאור הזלזול בחוק, לאור העובדה שהנאשם עומד זו הפעם השנייה בעניין אי קיום צו והעובדה ששניים מהצווים טרם בוצעו או טרם ניתן להם היתר כדין, גם היום, וגם לאור פסיקת ביהמ"ש העליון בעבירות מהסוג הזה, אנו נעתור להפעיל את המאסר על תנאי ולהפעיל אותו בדרך של מאסר ולא בדרך של עבודות שרות, להשית על הנאשם מאסר על תנאי בתיק הזה, כלומר לא להוסיף על החודשיים שאני מבקשת שיופעלו. כן אני אבקש להשית עליו התחייבות כספית. בנוסף על כך, להשית על הנאשם קנס יומי מיום מתן ההתראה בתיק הזה ועד היום בגובה המקסימלי הקבוע בחוק, ס' 61 לחוק העונשין. אנו נבקש שהקנס יהיה גבוה במיוחד כיוון שנראה כי כל ההליכים עד עתה לא הואילו ולא הרתיעו. רק פגיעה ממשית, בחירותו של הנאשם ובכיסו, יביאו לקיום הצווים ע"י הנאשם.

עו"ד ואראס:
אני עם כל הצניעות מופיע כדבר שבשגרה בתיקים רבים מסוג זה ואני חייב לומר לבימ"ש שאני מזה זמן רב לא שמעתי טיעונים כל כך קשים כנגד נאשם בעבירות חוק התכנון והבנייה ולא שמעתי גם דרישה לעונשים כל כך קשים כנגד אדם שתיכף ביהמ"ש ישמע את נסיבותיו האישיות. ביני לביני אני תוהה אם כל הטיעון הזה לא נולד לאור מה שהתביעה חושבת שקרה בבימ"ש המחוזי ואולי בגלל שהיא חושבת שזה קרה בגלל הנאשם ואני מפנה את בימ"ש לפרוטוקול הדיון בבימ"ש המחוזי. הנאשם כן ביצע את ההריסה כי כך קבע בימ"ש המחוזי והוא קבע שהערעור מתקבל בכך שמה שנהרס ממצה את התחייבויותיו של המערער. ככל שלא הוגש על זה ערר לבימ"ש העליון, מדובר בהחלטה חלוטה שלא ניתנת לערעור וההחלטה הזאת סיימה את הפרק העובדתי בקשר למה שעורער עליו. אני טוען שבהחלטה מיום 3/7/07 נקבע שרכיב המאסר יבוטל, הכוונה על רכיב המאסר בפועל ועל תנאי ביחד וזאת בהתאם להגדרת מאסר בחוק. אני טוען שהגדרת מאסר טוענת בחובה וכוללת את רכיב המאסר והמאסר על תנאי ומשבימ"ש המחוזי ביטל את רכיב המאסר, הוא גם ביטל את רכיב המאסר על תנאי. ככל שלא הוגש על זה רע"פ לבימ"ש העליון מדובר בהחלטה חלוטה שלא ניתנת לערעור או לתקיפה היום.
לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם: מדובר בנאשם בן 68, סובל מבעיות רפואיות רבות בתחום הקרדיולוגי בעיקר, עבר צנתורים ואירועים לבביים (מגיש סיכום מחלה). התאלמן מאשתו לפני מס' שנים. לגופו של עניין, מדובר באדם שעשה רבות כדי לקבל את היתר הבנייה ופעל והגיש בקשות להיתרים במשך שנים רבות ואני מגיש לבימ"ש מסמכים והחלטות ועדה לאורך השנים המלמדות על פועלו של הנאשם בניסיון לקבלת היתר. אני לא מכיר הרבה נאשמים שפועלים במרץ רב כל כך במשך שנים רבות כל כך כדי לקבל היתר. נכון הדבר שעל הנאשם ועל ראשו רובצים צווי הריסה וגם נכון שהוא לא קיים אותם ונכון שמדובר בעבירה חמורה ביותר, אין על כך חולק. הנאשם לא היה מיוצג במשך השנים ולאחר שבא לייצוגי מטעם הסנגוריה הציבורית, דבר ראשון הסברתי לו את חומרת המעשה אבל לא ניתן להתעלם מהניסיונות הרבים שהוא עושה כדי לקבל היתר בסופו של יום. נמצא כאן המתכנן מטעמו שתיכף נשמע אותו, ברשות בימ"ש והוא יספר על פועלו הרב של הנאשם כדי לקבל את ההיתר ועל כך שההיתר נמצא במרחק נגיעה, נמסר לי שזה עניין של שבועות אבל למען הזהירות עתרתי וביקשתי דחייה של שלושה חודשים כדי לבוא עם ההיתר לבימ"ש. למרות שמדובר בנאשם שהפר צווים, לא מדובר באדם שמזלזל באופן בוטה ומצפצף על ביהמ"ש אלא באדם שפשוט עקב חוסר הכוונה וחוסר הבנה של ההליכים ומשמעותם, חשב שאם הוא פועל בניסיון לקבל היתר בנייה (וגם לא ידע שיש אפשרות להגיש בקשות להארכת מועד) הגיע לאן שהגיע. לכן, אני אבקש את רחמי ביהמ"ש בעניין הזה לאור נסיבותיו האישיות, לאור פועלו הרב של הנאשם. אני אבקש מבימ"ש, ככל שבימ"ש יסבור שאין בטענה שלנו ממש, להאריך את עונש המאסר על תנאי. ככל שאדוני יסבור שיש ממש בטענה, אני אבקש מאדוני, אם הוא מחליט להשית עונש של מאסר על תנאי, שהעונש יהיה נדחה בכמה חודשים, זאת אומרת כניסתו לתוקף תהיה בעוד כמה חודשים כך שתינתן לנאשם שהות לסיים את הטיפול שבו התחיל ושחרב המאסר לא תהיה על צווארו. עוד אני מבקש להגיש דו"ח מפקח של הועדה שמאשר שחלק מהבנייה נהרסה.

מר עופר טל, מוזהר כדין:
אני הנדסאי אדריכלות. רוב עבודתי עוסקת באישורים של חריגות בנייה. מר מזרחי שכר את שירותיי שאני אוציא לו היתר בנייה לחריגות שהיו לו. הוא פנה אליי ב-2010, אני חושב. הגשתי בקשה ראשונה ב-2010 ואחרי 10 חודשים החליטו לדחות אותה וביקשו שנבצע עוד פעולות הריסה, כל מיני השלמות שהיו מחוץ למבנה. הבקשה הראשונה הייתה חידוש של הבקשה מ-2006. סירוב לבקשה זו ואמרו שכל הפרסומים והחתימות לא בתוקף. הגשנו מחדש, שוב סירבו וביקשו שנשלים "שאריות" של הריסות. ביצענו והגשנו את הבקשה שוב והפעם אישרו אותה. קיבלנו גיליון דרישות ארוך ומפורט שאת רובו ביצענו. נשאר את העניין עם הג"א ובימים הקרובים זה גם ייגמר.
לפי איך שאני ראיתי שהגישו את הבקשות הקודמות, זה לא היה מקצועי, בלשון המעטה, וההכוונה שאני ובא כוחו נתנו לנאשם זה מה שהביא אותנו עד הלום, גם אישרו את הבקשות, גם הרסו מה שצריך להיהרס. ההיתר נמצא ממש מעבר לפינה.
ראיתי את התוכנית של הבקשות הקודמות שהגישו וכל מיני פרסומים שעשו אבל התוכניות היו ברמה לא מקצועית ולא מובנת, מפות לא נכונות.
יש את העניין מול הג"א, אגרות וכו', אני מעריך שהנאשם יקבל את ההיתר בעוד חודש, חודש וחצי.
אין שום דבר נוסף שהנאשם יכול לעשות כרגע כדי לקבל את ההיתר. כל שארית ההליך זה הליך ביוקרטי גרידא. הנאשם עשה כל מה שיכול היה לעשות מבחינתו.

עו"ד קולטון:
אין לי שאלות לעד.

הנאשם מוזהר כדין:
תמיד כשאנו מבקשים להאריך את המועד התביעה לא מסכימה. אנו מדברים על 20 שנה. אני לקחתי מהנדס, הגיש בקשות, אני לא מבין בזה ואני משלם כסף בשביל זה. באים לבימ"ש עוד פעם, נותנים ארכה של 3 חודשים או 6 חודשים וזה לא מספיק. חוזרים לבימ"ש ואומרים שהפרתי צו. נכון שהפרתי צו כי שישה חודשים זה לא מספיק. באים עוד פעם ועוד פעם לבימ"ש, אני לוקח מהנדס אחר, משלם לו כסף, הבקשות מגיעות כל הזמן עם ערעורים. אני כבר ממוטט. אין לי שכל להבין מה עושים פה לבן אדם. לא יכול להיות שכל פעם ימציאו משהו. אני לא מבין את זה. לפני שלקחתי את טל, לקחתי את גיל, לפני גיל את בני, לפני בני ציון שרעבי. מדובר במהנדסים שמוציאים רישיונות, למה איתי זה לא הולך? מגיעים לארכה, כמו שביקש עורך הדין, אומר שאנו לקראת הסוף והתביעה שוב מתנגדת. למה היא לא רוצה? היא רוצה להכניס אותי עוד פעם למצב של מפר צו. היא לא חושבת שנמאס לי מזה? היא לא רואה את זה? אני קיבלתי מאסר על הפרת צו שלא ביצעתי הריסה. הלכתי לבימ"ש, בימ"ש אמר שביצעתי את ההריסה ולא מגיע לי מאסר. היום אני שומע שהתובעת חולקת אם היו או לא היו, בימ"ש המחוזי קבע בפירוש שקיימתי את הצו.
אני חולה משנת 2000, הייתי בעולם השני, הצילו אותי בדקה התשעים, לקחו אותי מהבית. הגעתי לבי"ח, עשו לי צנתור, 4 מעקפים כאשר לא הצליחו לעשות את המעקף החמישי. חוץ מהבעיות עם הלב, אני כל הזמן נכנס למתח מהדברים האלה, רק בימ"ש הזה הרס אותי.
אני נתמך של ביטוח לאומי.

אשת הנאשם:
אני שנתיים עם הנאשם, אני רואה שהוא בדיכאון בגלל העירייה. שנתיים אנחנו הולכים לעירייה, אין שבוע שאנו לא הולכים לעירייה. כל מיני פרסומים, אומרים לנו שזה לא טוב ועוד פעם עושים. אני לא מבינה איך אפשר. אנחנו מבקשים דחייה של שלושה חודשים כדי לגמור את העניין הזה. אני

עו"ד קולטון:
ביהמ"ש ביקש ממני כאשר טענתי, את ההתראה ואני מגישה את ההתראה מיום 30/7/06. אני מבקשת גם להגיש את הודעת הערעור שהוגשה ע"י בא כוחו המתייחסת אך ורק לרכיב המאסר בפועל וזה לאור טיעונו של חברי, שבמהלך טיעונים לעונש,

עו"ד ואראס:
אני מתנגד להגשת הודעת הערעור. אני חושב שיש דרך להגיש מסמכים במסגרת הטיעונים לעונש ויש זמן להגיש מסמכים. אם התביעה לא הגישה מסמכים במסגרת טיעוניה לעונש, היא לא יכולה להגיש מסמכים לאחר שהסנגור העלה טיעוניו והעלה טענות שלתביעה לא היה נוח לשמוע. אני מבקש שבימ"ש לא יקבל את המסמך הזה.
ביהמ"ש מפנה אותי להחלטה מ-3/7/07 שמציינת תחילת ריצוי עונש מאסר ובסופו היא מבטלת עונש מאסר אם יתקיים תנאי ואני משיב שאני קטונתי מלפרש החלטות של בימ"ש המחוזי ובטח קטונתי מלפרש את כוונותיו של ביהמ"ש המחוזי, בטח ובטח כאשר לא נכחתי בדיון ולא הייתי שותף להסכמות האלה. אני מגלגל את הטענה לפתחו של אדוני ואני חושב שאדוני צריך להכריע בה. אני אומר, נכון שכתוב שהמערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 1/11/07 ונכון שלאחר מכן כתוב שאם יבצע את ההריסה יבוטל עונש המאסר. אני עדיין טוען, שאני לא יודע מה הייתה כוונת ביהמ"ש המחוזי במילים "יבוטל עונש המאסר". אני חושב שכיוון שמדובר בנאשם בפלילים זכאי להינות מהספק בניסוח של בימ"ש המחוזי שיכול היה לנסח את הדברים כך שאם ה נאשם יבטל או יהרוס יבוטל עונש המאסר בפועל. הוא לא השתמש במילים המפורשות "בפועל" ולדעתי הגדרת המונח מאסר טומנת בחובה גם את המונח הגדרת מאסר על תנאי ולדעתי הנאשם זכאי ליהנות מן הספק בעניין הזה.

<#6#>
החלטה

אשר לעתירת ב"כ המאשימה להגשת הודעת ערעור, ראיתי לנכון לקבל את התנגדות הסנגור המלומד, ולפיה אין להתיר הגשת מסמך זה לאחר שהסנגור והנאשם סיימו את טיעוניהם ולכן הודעת הערעור מוגשת לב"כ המאשימה ללא שעיינתי בה.

נדחה למתן גזר דין לאחר עיון בטענות, ליום 2/4/12 שעה 08:30.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ב, 19/03/2012 במעמד הנוכחים.

יעקב שקד, שופט

15

21