חסדאי נ' המוסד לביטוח לאומי

29 יולי 2015

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
אברהם חסדאי
ע"י ב"כ: עו"ד אורן סודאי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הדס אהרוני

החלטה
לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה במרפקיו (תסמונת התעלה הקוביטלית) כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
ביום 28.6.15 התקבלה חוות דעתו של ד"ר יעקב פעילן בעקבות החלטת בית הדין מיום 21.5.15, בה קבע כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של מר חסדאי לבין הופעת התסמונת (להלן- "חוות דעת").
ביום 20.7.15 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומחה שאל ות הבהרה. בתגובתו התנגד הנתבע להפניית שאלה א' מהטעם שאינה רלוונטית. והסכים להעביר את שאלות שבסעיפים א' וב' עם שינוי נוסחן.
בפסיקה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע כי " בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את כל שאלות ההבהרה , באשר הן עומד ות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
עם זאת, יוער כי השאלה שבסעיף ב' תופנה בשינוי נוסחה, ב התאם לתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין מיום 21.5.15.
כמו כן, השאלה שבסעיף ג' תופנה בשינוי נוסחה, שכן בהתאם להלכת סיטרוק ( בר"ע 7293-06-13 סיטרוק – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 15.7.13), נדרש קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% על מנת להכיר במחלת התובע כפגיעה בעבודה.
על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
"האם סביר להניח כי תסמונת התעלה הקוביטלית במרפקיו של התובע הייתה מתרחשת במועד בו אירעה בפועל גם אלמלא האירועים החוזרים ונשנים בעבודה, או שסביר יותר להניח שאלמלא האירועים החוזרים ונשנים בעבודה תסמונת התעלה הקוביטלית הייתה מתרחשת במועד אחר, אם בכלל? נא פרט והסבר!"
"תשומת ליבך מופנית לסעיפים 9-12 לתשתית העובדתית בהם נקבע כי התובע עשה שימוש רב מהרגיל בכלים רוטטים כ-5 שעות ביום במצטבר, במשך 10 שנים. לאחר מכן עבד התובע עם פטיש אוויר, משחזת פנאומטית ומברגה חשמלית במשך שעתיים בשבוע וכן בשאר הזמן עושה התובע שימוש בכלים סטטיים דוגמת מברגות ידניות, כאשר התנועה שהוא ביצע בכלים אלה היא תנועה כמו של פתיחת דלת עם מפתח, אבל מתוך שורש כף היד ועם הפעלת לחץ; מפתח רינג ראצ'ר כדי לפתוח ברגים כאשר העבודה עם כלים אלה מחייבת תנועה עם שורש כף היד והמרפק. התובע עשה שימוש בשתי הידיים בכלי זה, שכן, ידו הדומיננטית - יד ימין - לא תמיד הספיקה והיה צורך לעשות שימוש גם ביד שמאל; שופין פצירה – כאשר התנועה שהוא עשה בעת השימוש בכלי זה היא תנועה של קירוב והרחקה לכיוון החזה; ג'בקות שזה כלי שדומה למלחציים/פלייר פטנט וצריך להפעיל לחץ עם כף היד אשר משפיע על המרפק כאשר עושים שימוש בכלי זה; לוחץ סופיות חשמל – כלי שנראה כמו צבת עם שינים שהתנועה המבוצעת בו היא של לחיצה תוך הזזת היד והפעלת הכח. התובע מציין שהשימוש בכלי זה היה התכוף ביותר ואף גרם לו להרבה כאבים. השימוש בכלי זה נעשה לעיתים ביד אחת ולעיתים בשתי ידיים במשולב.

האם על פי הספרות הרפואית יש בעבודת התובע כמפורט לעיל כדי ליצור לחץ/עומס/רטט/כוח על התעלה הקביטלית בהיבט הפנימי?"

לאור האמור בסעיף לעיל, האם ניתן לומר בסבירות של מעל 50% כי יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לתסמונת התעלה הקביטלית ממנה הוא סובל, כגרימה ו/או החמרה?"
במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ה, (29 יולי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.