הדפסה

חמו נ' מדינת ישראל ואח'

לפני:
כב' השופטת יפה שטיין

התובע:
מנשה חמו
ע"י ב"כ: עו"ד קרן קנפו

-
הנתבעות:

  1. מדינת ישראל
  2. נציבות שרות המדינה

ע"י ב"כ: עו"ד ענבל וילנר
החלטה
נקבעת בזאת רשימת מוסכמות ופלוגתאות על יסוד רשימת התובע והערות הנתבעות וכן כלל החומר שהוגש בתיק.
מוסכמות
התובע עבד כאמרכל ברשם הפטנטים בין השנים 2002-2007.
התובע נקלט כעובד משרד המשפטים בשנת 1995.
התובע נבחר לתפקיד יו"ר ועד העובדים במשרד המשפטים בחודש מרץ 2007.
ביום 28/03/07 נשלח לתובע מכתב בו התבקש לבחור בין תפקידו כאמרכל ל כהונתו כיו"ר ועד העובדים, עקב החשש לניגוד עניינים, כפי שנקבע בתקשי"ר.
ביום 28/03/07 השיב התובע כי הוא מעוניין להמשיך ולכהן כיו"ר ועד העובדים.
ביום 10/05/07 נשלח לתובע מכתב בו נכתב כי הניסיון לשבצו לתפקיד אחר באחת מיחידות המשרד הראשי לא צלח ולכן התבקש התובע להודיע על הסכמתו לבדיקת תפקיד אחר עבורו ברמת התקן שלו ובדרגת שכר דומה, מחוץ למשרד הראשי.
התובע קיבל זימון לשימוע בפני המנכ"ל ליום 11/07/07, על רקע תלונה כנגדו של רשם הפטנטים. ביום 3/07/07 נשלח לתובע מכתב בו נאמר כי לאור הסכמתו לעבור ליחידה אחר ת, ייעשה ניסיון למצוא לו תפקיד שיתאים לכישוריו וככל שיימצא לו תפקיד לפני קיום השימוע, השימוע ידחה ככל שהתובע יגיש בקשה לכך.
ביום 23/11/07 אושרה לתובע תוספת שכר נשחקת, שאינה פנסיונית.
ביום 19/11/08 קיבל התובע את תגובתה ש ל הגב' שטרית ובו נכתב בין היתר כי ביקשה שעניינו של התובע יובא בפני הוועדה המיוחדת לפי סעיף 25.02 לתקשי"ר. ביום 17/12/08 נשלח לתובע מייל אודות תוספת השכר הנשחקת.
התובע פנה ביום 24/02/11 למר גורביץ', סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש במשרד המשפטים בעניין תוספת השכר הנשחקת ופנה שוב ביום 07/07/11. ביום 2/08/11 השיב מר גורביץ' למכתבו של התובע וציין כי ביום 13/11/07 נשלח לתובע מכתב המפרט את תנאי העסקתו ובכלל זה צוין כי תוספת השכר היא תוספת נשחקת.
ביום 23/05/12, פנה יו"ר הסתדרות עובדי המדינה דאז, מר צ'יקו כהן, לנציב שירות המדי נה במכתב על מנת להסדיר את עניינו של התובע.
פלוגתאות
האם התובע ידע או היה צריך לדעת שהתוספת שניתנה לו כאשר עבר תפקיד הינה משכורת נשחקת, (ולא משכורת לפנסיה). האם הובטח לו שהמשכורת תהיה פנסיונית וככל שכן – האם מי שהבטיח היה מוסמך לכך, והאם תוספת זו הינה בהתאם לתקשי"ר.
בהתאם לכך – האם זכאי להחזרי השכר ולתוספות שנתבעו על ידו .
שאלה זו תיבחן בין היתר לאור תתי הפלוגתאות הבאות:
1. האם נכונה טענת התובע כי הבהיר כי הסכמתו להעברה מתפקידו ניתנת
בתנאי שרכיבי שכרו לא ייפגעו (כולל לפנסיה);
2. האם נכונה טענת התובע הגב' שטרית הודיעה לו כי תפנה לנש"מ בבקשה
לשלם לתובע תוספת שכר עידוד? האם נכונה טענת התובע כי ביום
15/11/07 הודיעה לוהגב' שטרית כי התקבל אישור לתוספת השכר לפי
ממוצע השנה החולפת והבטיחה לתובע טלפונית, כי שכרו יישמר,
וממכתבה מיום 19/11/07 הושמטה במכוון המילה "נשחקת". האם
הבטחתה לתובע - ככל שניתנה לו - הינה בגדר הבטחה שלטונית?
3. זה האם הנתבעת 1 רשאית הייתה לאשר תוספת שכר שאינה נשחקת
והאם התובע זכאי לתוספת זו, בהתאם להוראות התקשי"ר?
4. האם התובע קיבל את המכתבים מיום 23/10/07 ו- 13/11/07, והאם
נכונה טענתו כי לא היה מסכים לקבל את התפקיד החדש לו ידע כי שכרו
יפגע? מה הנפקות של שאלה זו לעניין זכויותיו כיום?
5. האם נכונה טענת התובע כי האם הגב' זקן כתבה כי ככל שזכור לה, הוחלט
מול האוצר והנציבות שהתוספת לא תושפע משינויים ביסוד ובתוספת
והיא הופתעה מכך ששכרו של התובע נפגע, והאם היא הגורם המוסמך
בעניין זה?
6. האם שכרו של התובע נפגע עקב התנהלות הנתבעות, ובפרט מאחר שלא
זכה לתוספות שהתקבלו במסגרת הסכמי השכר של שנת 2010 עקב שחיקת
התוספת האישית, והאם הוא זכאי בשל כך להפרשי שכר משנת 2009?
האם התובע זכאי לתוספות הסכם 2010?
האם נכונה טענת התובע כי בריאותו נפגעה כתוצאה ממתחים נפשיים שנגרמו לו בשל התנהלות הנתבעות (ככל שהעניין בסמכותו העניינית של בית הדין), ו האם נכונה טענתו כי זכאי בשל התנהלות הנתבעת לפיצוי כספי בגין נזק שאינו ממוני.
2. ניתנת בזאת החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית כדלקמן:
הצדדים יגישו את העדויות של בעלי הדין וכל יתר העדים בתצהירים. כל צד יעביר למשנהו העתק מהתצהירים שיוגשו.
3. תצהירי הצדדים יתייחסו לכל אחת מהפלוגתאות שנקבעו, תצהירי עדות הנתבעים יתייחסו לכל העובדות שהועלו בתצהירי התביעה.
4. הצדדים יצרפו לתצהיריהם את כל המסמכים אשר הם מבקשים שיהיו בפני ביה"ד. בפרט, יצרפו הצדדים את כל הראיות הנוגעות לתביעה לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות, ככל שהיא מהווה חלק מהפלוגתאות בתיק.
5. א. בעל דין שלא מסר פרט בתצהירו, והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, ישקול ביה"ד לראותו כמודה בפרט שמסר לביה"ד בעל הדין שכנגד בעניין הנדון ולעניין זה לא די בהכחשה סתמית.
ב. בעל הדין שלא צרף לתצהיריו מסמך שהיה עליו לצרפו, לא יורשה להביא מסמך
זה בפני ביה"ד בעת הדיון, אף לא בחקירה נגדית של עדי הצד שכנגד, אלא באישור בית הדין על פי שיקול דעתו.
6. סדר הבאת התצהירים הוא כדלהלן:
א. התובע יגיש את תצהיריו והצירופים לביה"ד וישירות לצד שכנגד תוך 45 יום.
ב. הנתבעת תגיש את תצהיריה והצירופים לביה"ד וישירות לצד שכנגד תוך 45 יום מיום המצאת תצהירי התובע.
ג. לא הוגשו תצהירי צד במועד שנקבע, ישקול ביה"ד לחייב את הצד בהוצאות לטובת אוצר המדינה או ליתן החלטה לפיה לא יורשה הצד להביא עדויות בע"פ בביה"ד ביום הדיון.
7. למועד שנקבע לדיון להוכחות, ידאג כל צד כי מצהיריו יתייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם, אלא אם כן יודיע הצד שכנגד שאין בדעתו לחקור את העד.
8. סירב עד לאמת את דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד לביה"ד יחד עם הגשת תצהיריו בקשה להתיר לו להעיד את אותו עד בע"פ בזמן הדיון. בבקשה יפורטו ניסיונות בעל הדין או בא כוחו לקבל תצהיר מהעד, הסיבות שבגללן מבקש בעל הדין להעיד את העד שלא בדרך תצהיר ותמצית העובדות שהעד יתבקש להעיד עליהן. אם תאושר הבקשה על ידי ביה"ד, על הצד לדאוג להגיש בקשה להזמין את העד ליום הדיון.
9. למען הסר ספק, בקשת להזמנת עדים, תוגש לאחר שייקבע מועד להוכחות. בקשתו של צד להזמנת עדים אשר לא ניתן להגיש את עדויותיהם בתצהיר, תידון ע"י השופט הדן בתיק לאחר הגשת התצהירים. אם לא יוגשו הפרטים הנדרשים עפ"י החלטה זו, לא יוזמן העד.
10. צד הנזקק למתורגמן יגיש בקשה מתאימה לבית הדין עם הגשת התצהירים. אם לא תוגש בקשה כאמור לא יוזמן מתורגמן, ולא תהיה זו סיבה לדחיית מועד הדיון.
11. התיק מועבר לשופט/ת לקביעת מועד להוכחות. נוכח המחלוקות המתעוררות בתיק והיקפו, בית הדין מעריך את הזמן הדרוש לשמיעת ראיות הצדדים, בכ-3שעות.
ניתנה היום, ז' שבט תשע"ה, (27 ינואר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.