הדפסה

חמד עבדאלגני(המנוח) ואח' נ' עבדאלגני(המנוח) ואח'

בפני
כב' השופטת בטינה טאובר

מבקשים

  1. אבראהים חמד עבדאלגני (המנוח)
  2. ג'מאל עבד אל גני
  3. אחמד עבד אל גני
  4. מוחמד עבד אל גני
  5. חמד עבד אל גני
  6. נואל אחמד חמד עבדאלגני
  7. סהאם אחמד חמד עבדאלגני

נגד

משיבים

  1. חמד אחמד עבדאלגני (המנוח)
  2. פיאד עבד אל גני
  3. פואז חמד עבדאלגני (המנוח)
  4. פאדל עבד אל גני
  5. מוחמד פואז עבדאלגני
  6. סאלח פואז עבדאלגני
  7. עבד אל גני עבד אל גני
  8. עומר עבד אל גני
  9. באסם עבד אל גני
  10. כאמל עבד אל גני
  11. זהייה עבדאלגני (המנוח)
  12. גבר חמד עומרי (המנוח)
  13. יחיא גבר עומרי
  14. מוחמד עומרי
  15. סאלח גבר עומרי

החלטה

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה ( כבוד השופטת אריקה פריאל), מיום 14/01/15, בת"א 34712/05/12. במסגרת ההחלטה קבע בית משפט קמא כי תופסק תובענת המבקשים שעניינה בפירוק שיתוף מקרקעין המצויים באדמות כפר נחף והידועים כחלקה 40 בגוש 19135 ( להלן: "החלקה"), והרשומה על שם המנוח חמד עבדאלגני ( להלן: "המנוח") וזאת עד להגשת צו ירושה על ידי המבקשים המצהיר על זהות יורשי המנוח.

2. מהחלטת בית משפט קמא עולה, כי המנוח הלך לעולמו ביום 23/11/66 והותיר אחריו צוואות אחדות שהאחרונה ביניהן מיום 30/09/66 ( להלן: "הצוואה"). בצוואה ציווה המנוח את רכושו למבקשים ולמשיבים. בנוגע לחלקה הרשומה על שמו, ציווה אותה המנוח לכאורה למנוח אבראהים חמד עבדאלגני ז"ל שעיזבונו הוא המבקש 1, ( להלן: "המנוח אברהים עבדאלגני").

3. יש לציין, כי להליך שבפני בית משפט קמא קדמו שני הליכים משפטיים הנוגעים לצוואה. הליך אחד התנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה ( תל"א 9433/08), במסגרתו עתרו המבקשים 2 ו-3 בבקשה להורות על תיקון טעות סופר שנפלה בצוואה בקשר לחלקה. ההליך הנ"ל נידון בפני כב' השופטת שרון נתנאל אשר קבעה בפסק דינה מיום 15/02/09 כי בשל חוסר בהירות בהוראות הצוואה בקשר לחלקה עד כדי חוסר יכולת לדעת מה הייתה כוונתו של המנוח, הוראה זו בצוואה בטלה.

הליך נוסף התנהל בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בפני כב' השופט בן ציון ברגר במסגרתו נידונה בקשה לצו קיום צוואה קודמת של המנוח (1814-07-08), התנגדות לקיומה (1828-07-08), בקשה למתן צו ירושה (1810-07-08) ובקשה לקיום צוואת המבקשת 4 והתנגדות לקיומה (1029-07-08). ביום 28/07/09 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במסגרתו נקבע בנוגע לחלקה כי נוכח הוראות הביטול הקיימת בצוואה מיום 30/09/66 לגבי צוואות קודמות בזמן, אין מנוס מהקביעה כי חלקה 40 בגוש 19135 שנגרעה מצוואת המנוח בעקבות פסק הדין של כב' השופטת שרון נתנאל, הינה בגדר עיזבונו של המנוח שחל עליו חוק הירושה, היינו, כי יורשיו על פי דין של המנוח הם יורשי החלקה.

4. חרף ההחלטות שניתנו על ידי שתי ערכאות ביחס לגריעת החלקה מצוואת המנוח, הגישו המבקשים תביעה במסגרתה ביקשו להורות על פירוק שיתוף החלקה כאשר לטענתם אין בביטול הוראות הצוואה בקשר לחלקה, כדי לגרוע מזכויות הצדדים בחלקה ובהתאם כי הבעלות בחלקה היא של הזוכים על פי הצוואה ולא נתונה ליורשיו של המנוח בדין. לפיכך, נטען על ידי המבקשים שיש להורות על פירוק השיתוף בחלקה בין הזוכים על פי הצוואה.

5. בית משפט קמא קבע בהחלטתו נשוא בקשת רשות הערעור, כי משנקבע בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה כי עם ביטול סעיף 3 לצוואה הפכה החלקה לחלק מעיזבון המנוח שהזכויות בה נתונות לכלל היורשים על פי דין, הרי שיש לראות בחלקה כנכס שלא נכלל בצוואה ולפיכך, יש צורך בצו ירושה לגבי החלקה כשהיורשים של החלקה הם יורשי המנוח על פי דין.

לנוכח האמור, היות שאין חולק כי אין זהות בין הזוכים על פי הצוואה לבין היורשים על פי דין, קבע בית משפט קמא כי מן ההכרח שקודם להליך של פירוק שיתוף יינתן צו ירושה אשר יכריז מיהם יורשי המנוח הזכאים לחלקה, כאשר בד בבד ניתנת אפשרות ליורשים החפצים בכך להסתלק מן העיזבון לטובת כלל היורשים או מקצתם.

בנסיבות אלה, הורה בית משפט קמא על הפסקת התובענה כך שניתן יהא לחדשה עם מתן צו הירושה בכל הנוגע לחלקה שבמחלוקת.

6. המבקשים טוענים, כי החלטת בית משפט קמא מקפחת אותם באופן חריג וחורגת מצו קיום צוואת המנוח ומנוגדת לרצונו. נטען, כי טעה בית משפט קמא בהחלטתו להפסיק את התובענה עד לקבלת צו ירושה בעניינה של החלקה, שעה שההחלטה עומדת בניגוד מוחלט לרצון המנוח אשר ציווה כי הזכאים לעיזבונו וכל נכסיו ורכושו יהיו רק יורשיו המאוזכרים בצוואתו, היינו המבקשים והמשיבים, ואין שום צורך בצו ירושה.

כן טענו המבקשים, כי טעה בית משפט קמא משלא קבע כי סעיף 8 לצוואה מגלם את רצונו העז והאדיר של המנוח לשלול באופן חד משמעי את זכותם של יורשים על פי דין שאינם זוכים על פי צוואה, לקבל חלק מעיזבונו, ומשלא עמד על אומד דעתו ורצונו האמיתי של המנוח כאמור.

עוד טענו המבקשים, כי טעה בית משפט קמא משלא נתן פסק דין חלקי לפיו יפסוק לטובת המבקשים חלק מזכותם בחלקה, שטח של 636.4 מ"ר מכלל שטח החלקה בהתאם להודאת המשיבים בסיכומיהם.

הוסיפו וטענו המבקשים, כי טעה בית משפט קמא משלא קיבל עמדת המבקשים, לפיה ובהתאם לסעיף 2 לפסק הדין של כב' השופטת שרון נתנאל נקבע כי החלקה שבמחלוקת אמנם הוצאה מהוראות סעיף 3 לצוואה. ואולם היא נשארה חלק בלתי נפרד מהנכסים המאוזכרים בצוואה ולא יצאה מגדרה של הצוואה, כך שהחלקה הפכה להיות נחלתם של כל שבעת היורשים על פי הצוואה, היינו, המבקשים והמשיבים.

בנסיבות אלה סבורים המבקשים, כי יש להורות על ביטול החלטת בית משפט קמא ועל החזרת התיק להמשך דיון בבקשת פירוק השיתוף בחלקה בהתאם לצוואה.

7. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406( א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-198, (להלן: "התקנות"), אני מוצאת, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף בהעדר קבלת תשובה.

8. בית משפט קמא לאחר שנתן לצדדים לטעון טענותיהם, הורה על התליית ההליכים בתובענה לפירוק שיתוף בחלקה שבמחלוקת עד לקבלת צו ירושה המצהיר מיהם היורשים על פי דין של החלקה, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לחדש את הדיון בתביעה. סמכותו של בית המשפט להורות על התליית ההליכים בתובענה מעוגנת בתקנה 153 לתקנות, והיא קובעת כדלקמן:

"153. (א) בית המשפט, או הרשם רשאי לדחות את הדיון דחיה ללא מועד, ואם עשה כן יהא כל בעל דין רשאי לבקש החזרת המשפט לרשימת המשפטים התלויים ועומדים.
(ב) נדחה הדיון דחיה ללא מועד ולא נתבקשה החזרת המשפט תוך ששה חודשים מיום הדחיה האחרונה, רשאי בית המשפט או הרשם ליתן הודעה לבעלי הדין לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה; לא ניתן טעם להנחת דעתו של בית המשפט או של הרשם, תימחק התובענה."
9. בעניינינו, צדק בית משפט קמא בקבעו, כי טרם נקיטת הליכים להכרזה על היורשים על פי דין של המנוח לא יהיה ניתן להורות על פירוק שיתוף בחלקה.

בנוגע לחלקה שבמחלוקת התנהלו כאמור זה מכבר שני הליכים משפטיים שבשניהם נקבע, כי יש לגרוע את החלקה שבמחלוקת מגדרי צוואת המנוח. הגם שהמבקשים היו צדדים להליכים אלה לא השיגו המבקשים על קביעות אלה בפני הערכאות המוסמכות ומכאן שפסקי דין אלה הפכו לחלוטים. פועל יוצא מההכרעות השיפוטיות האמורות הוא כי לא ניתן יהיה להכריע בבקשה לפירוק שיתוף בטרם ימציאו המבקשים צו ירושה הקובע מיהם יורשי המנוח על פי דין בכל הנוגע לחלקה שבמחלוקת. בהקשר זה, לא מצאתי לקבל את טענת המבקשים, כי סעיף 8 לצוואה נועד לבטא את רצון המנוח לשלול את זכותם של יורשים על פי דין מלקבל את חלקם בירושה ביחס לכלל נכסי המנוח לרבות, החלקה שבמחלוקת, טענה שעומדת כאמור בסתירה לאמור בהכרעות השיפוטיות שניתנו ביחס לצוואה נשוא הדיון.

זאת ועוד, לא מצאתי לקבל את פרשנות המבקשים ביחס לקבוע בסעיף 2 לפסק דינה של כב' השופטת שרון נתנאל, לפיה, אמנם הוצאה החלקה שבמחלוקת מהוראות סעיף 3, אולם היא נשארה חלק בלתי נפרד מהנכסים המאוזכרים בצוואה ולא יצאה מגדריה. עיון בפסק דינה של כב' השופטת שרון נתנאל, מלמד כי אכן צדק בית משפט קמא בקביעתו, כי אין באמור בסעיף 2 לפסק הדין כדי לסייע למבקשים, שכן המדובר בסעיף הנמנה על החלק העובדתי של פסק הדין אשר מפרט את שמות הזוכים על פי הצוואה ותו לא.

10. מעבר לכך, אין בידי לקבל את טענת המבקשים בכל הנוגע למתן פסק דין חלקי לטובתם, המזכה אותם בחלק מזכותם הלכאורית בחלקה. בהקשר זה, משטרם התבררה סוגיית בעלי הזכויות בחלקה שבמחלוקת, וזו תתבהר לאחר קבלת צו ירושה, משמתן פסק דין חלקי כפי שביקשו המבקשים עשוי לגרום לנזק לצדדים שלשיים, ובוודאי עומד בניגוד לתכלית הליך פירוק שיתוף במקרקעין אשר אמור להסדיר את השימוש במקרקעין בין כל בעלי הזכויות, סבורני, כי צדק בית משפט קמא כאשר לא נעתר לבקשת המבקשים.

11. בהינתן כל האמור, ועל רקע ההליכים שהתנהלו בעניינה של החלקה שבמחלוקת, ומשעולה, כי בהעדר צו ירושה הקובע מיהם היורשים על פי דין של המנוח ובפרט מיהם היורשים של בעלי הזכויות בחלקה שבמחלוקת לא ניתן לדון בבקשת המבקשים לפירוק השיתוף בחלקה. על כן, לא נפל בהחלטת בית משפט קמא להפסיק את הדיון בתובענה עד לקיום התנאי לחידוש התובענה, קרי, עד להמצאת צו ירושה כאמור, כל פגם המחייב התערבות ערכאת הערעור.

12. אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה.

13. בנסיבות העניין, מאחר שלא נתבקשה תשובה, לא ניתן צו להוצאות.

14. העירבון, ככל שהופקד, יוחזר על ידי מזכירות בית משפט לידי מפקידו.

15. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ולתיק בית משפט קמא.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.