הדפסה

חולודנקו ואח' נ' יוסיפוב ואח'

בפני
כבוד ה שופטת ריקי שמולביץ

תובעים

  1. עו"ד מרדכי חולודנקו
  2. נילי מויסייב

נגד

נתבעים

  1. יעקב יוסיפוב
  2. גדי מור
  3. בית מחסה ליתומים הגדול "דיסקין"
  4. אמישראגז - גז טבעי בע"מ
  5. עיריית פתח תקווה

החלטה

רקע
בפני בקשת התובעים לפטור מתשלום אגרה.
מדובר בתביעה לנזקי גוף ורכוש על סך של 5,000,000 ₪.
התביעה עוסקת בנזקים שנגרמו על פי הטענה לדירת התובעים, דירה בשכירות מוגנת, בעקבות שריפה שפרצה בשנת 2008 בבית מלאכה שהיה מצוי בחנות מתחת לדירתם.
לטענת התובעים אירוע השריפה הביא לטיפול חירום לשיקום נשימתי ונזקים ארוכי טווח. השריפה הפכה אותם לחסרי בית, במשך מספר חודשים, ולבסוף נאלצו הם לחזור לדירתם כשהיא עוד מפויחת והרוסה מנזקי השריפה.
מדובר בתביעה רביעית שהוגשה בגין האירוע, וזאת ערב חלוף תקופת ההתיישנות. בהליכים קודמים התביעה נמחקה בשל אי תשלום אגרה ולאחר שנדחו בקשות התובעים לפטור מתשלומה.
בהליכים קודמים המבקש, שהוא עורך דין, ייצג התובעים, ובהליך זה מיוצגים המבקשים על ידי עורך דין נפרד, אך מוגשות תשובות גם על ידי המבקש באופן אישי.
הנזק העיקרי הנתבע בהליך בסך של כ-3,000,000 ₪ נתבע בראש נזק של אבדן הכנסה בעקבות סיבוכים במצב הבריאותי של התובעים, שנטען כי נגרמו בעקבות אותו אירוע.
בנוסף נתבעים נזקי רכוש בסך של כ-300,000 ₪ ( מתוכם כ-100,000 ₪ הוערכו כנזק סנטימנטלי), כאב וסבל בסך 500,000 ₪, אבדן הנאות החיים בסך של 600,000 ₪ וסכומים נוספים.
תמצית טענות הצדדים
טענות התובעים
לטענת המבקשים הם חסרי יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.
המבקשים הם בני זוג. המבקש 1 זכאי לסך של 2,441 ₪ מהביטוח הלאומי. והמבקשת 2 משתכרת סך של 2,225 ₪ מקצבת זקנה וסיוע בשכר דירה. לטענת המבקש לבני הזוג אין הכנסות נוספות.
לטענת המבקשים הוצאותיהם, לא כולל הוצאות כלכלה הן בסך של 2,970 ₪ בחודש. הוצאות אלו כוללות תשלום בסך של 500 ₪ ללשכת הוצאה לפועל לאחר שהמבקש הוכרז כחייב מוגבל באמצעים.
המבקשים בתחילת שנות ה-70 לחייהם, אינם עובדים ואינם בקו הבריאות.
עובר לאירוע התאונה היה המבקש מושעה מלשכת עורכי הדין, ובעקבות כך עבד כמשגיח כשרות. לטענת המבקש ההשעיה הייתה לשנתיים בלבד והוא היה צפוי לשוב ולעסוק בעריכת דין ולהשתכר סך של כ-15,000 ₪ בחודש.
למבקשים אין רכוש ולטענתם קיים חשש לפינויים מהדירה בשל חוב שכר דירה.
לטענת המבקש חשבון הבנק בבעלותו מעוקל ואין בו סכומים כלשהם.
המבקש הפנה להחלטה קודמת שניתנה לפני 4 חודשים ובה ניתן לו פטור מתשלום אגרה ( ע"ר 17 840-12-14). אלא שבאותו מקרה מדובר היה בערעור רשם בעניין פטור מאגרה שממילא לא היה המבקש מחויב באגרה בגינו ולכן אין ללמוד מכך דבר.
המשיבים
המשיבים 4, 6 (כפי שמפורטים בכותרת החלטה זו) והיועץ המשפטי לממשלה הגישו תגובות לבקשה שבמסגרתן התנגדו לה.
לטענתם יש לדחות הבקשה שנתמכה בתצהיר המבקש בלבד ולא בתצהיר נוסף של המבקשת.
בקשות קודמות של המבקש לפטור מתשלום אגרה נדחו. לטענת המשיבים מדובר במתדיין סדרתי ויש לבחון בקשתו בקפידה.
במקרה זה נטען כי המבקש לא עמד בחובתו להוכיח העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה. המבקש לא צירף תדפיסי כרטיסי חיוב לששת החודשים האחרונים, לא צורפו אישורי בנקים או גורמים פיננסיים בדבר קיומם או העדרם של חסכונות וכן לא צורפו אסמכתאות מספקות בדבר הוצאות משק הבית.
בעניין סיכויי ההליך נטען כי כבר נקבע שמדובר בתביעה בסכום מנופח ללא פרופורציה, שהוגשה בסכומים שונים על ידי התובעים בעבר וללא ביסוס. בהתחשב בגילם של המבקשים סיכויי קבלת התביעה בסך של כ- 3,000,000 ₪ בגין אבדן השתכרות אינו ריאלי.
לטענת המשיבה 6 חברת הגז, היות שלטענת התובע ההצתה הייתה בזדון, לא קיימת עילת תביעה נגדה.
בנוסף המבקשים לא צירפו חוות דעת רפואית.
לטענת היועץ המשפטי דחיית בקשותיו הקודמות של המבקש לפטור מתשלום אגרה מהווה מעשה בית דין ואין לאפשר לו לשוב ולהגיש תביעה חדשה ולדון מחדש בבקשותיו שנדחו.
הליכים קודמים
ההליך הראשון בגין האירועים נשוא התביעה הוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה ביום 27.11.2008 בת.א. 15428-11-08. סכום התביעה באותו הליך עמד על 2,000,000 ₪. יצוין כי ערעור החלטת הרשם שדחה הבקשה לפטור מאגרה באותו הליך נמחק לבקשת המבקש.
ההליך השני בגין האירועים נשוא התביעה הוגש ביום 24.8.2010 בת"א 42251-08-10 לבית המשפט המחוזי בתל אביב. אותה תביעה הוגשה על סך של 3,000,000 ₪. באותו הליך לא פורטו הסכומים בגין ראשי הנזק השונים. ביום 19.12.2010 דחה כבוד השופט חגי ברנר בקשת המבקשים לפטור מתשלום אגרה וקבע כי :
"עסקינן בתביעה כספית לתשלום פיצויים בסך שלושה מיליון ₪. בכתב התביעה נטען כי דירתו של המבקש נשרפה מחמת הצתה שהציתו עבריינים את חנותם של המשיבים, ומשם האש התפשטה לדירת המבקש. ברי איפוא כי לא ניתן להטיל על המשיבים אחריות כלשהי לנזקי השריפה, שלא הם גרמו ברשלנותם, אלא אותם עבריינים עלומים. מכאן שהתביעה אינה מגלה עילה לכאורה כלפי המשיבים וממילא אין מקום ליתן למבקש פטור מאגרה"
בהמשך הדברים נקבע כי:
" בנוסף, סכום התביעה הוא סתמי, ונעדר כל פירוט. כבר נפסק כי תשלום האגרה מהווה מחסום מפני הגשת תביעות בסכומים מוגזמים ( ת.א. (ת"א 1969/07 לוין נ' אביבי). לבסוף יש לציין כי מדובר בתובע שהגיש בקשות רבות למתן פטור מאגרה, ועל כן יש לבדוק את עילת תביעתו באופן קפדני, שכן הפטור מאגרה לא נועד למי שיוזם הגשת הליכים משפטיים לרוב".
בתביעה השלישית בגין אותו אירוע ואותן נסיבות שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז ביום 20.10.2013 (41595-10-13) קבע כבוד השופט ויצמן כך:
"10. בנדון אכן נראה כי עסקינן בתביעה אשר סכומה נופח ללא פרופורציה והוא אף משתנה מעת לעת בכל פעם שעולה בדעת התובעים להגיש התביעה מחדש לפתחו של ביהמ"ש. התביעה עצמה מערבת נזקי רכוש עם נזקים גופניים כאשר לא ברור כלל כיצד הוערך וחושב סך התביעה, מה שיעור הנזק המיוחס לרכוש ומהו שיעור הנזק המיוחס לנזקי גוף. התביעה הוגשה ללא חוות דעת ערוכות כדין כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי ( תקנה 127 לתקנות) ולבד מכך היא ערוכה באופן מוזר ומלאה בשרבוטים והערות בכתב יד. סיכוייה, למיצער, לעניין הסכומים הנתבעים נראים קלושים ביותר.
11. כאן ראוי להוסיף ולהעלות ענין נוסף. המבקש שבנדון אינו מבקש רגיל העותר לפוטרו מתשלום אגרה בשל קושי כלכלי. כבר בהחלטת בימ"ש המחוזי בת"א מיום 8.9.09 ( בש"א 14421/09) מציין ביהמ"ש כי עסקינן ב"תובע המגיש תביעות רבות ובמקביל אליהן בקשות לפטור מאגרה". כך גם מציין בית המשפט בהחלטתו הנזכרת כי מאישורי הביטוח הלאומי שלו ושל בת זוגו עולה כי הם בעלי הכנסות גבוהות ומשום כך נפגמה זכאותם לקצבת זיקנה, וכן הוסבה שימת הלב לכך, שלמרות שלתביעתו צירף המבקש חשבוניות וקבלות רבות הרי שבתדפיסי חשבון הבנק שצורפו על ידו לבקשתו לא נראית כל פעילות, דבר המעלה סימני שאלה באשר למקורות המימון בהן הוא נעזר. דומה כי תמיהות אלו לא באו על פתרונן בבקשה שלפני ובתצהיר שצורף לה.
12. ואם כן בנדון יש לנו שתיים – האחת, בקשת המבקשים והתצהיר שצורף לה אינם מפורטים דיים ולא ניתן ללמוד מהם על כלל המקורות הכלכליים של המבקשים. השניה- סיכויי הצלחת המבקשים בתביעתם קלושים בהתייחס לתוכנה המערב בין נזקי רכוש וגוף מבלי לאבחן בניהם, העדר חוות דעת כנדרש, הטיעון המבולבל, וסכום התביעה הנראה מופרך על פניו, מה גם שהמבקשים נקבו בסכום תביעה שונה בכל פעם שהגישו תביעתם זו או תביעה הדומה לה ונוגעת באותו עניין.
13. מכלל האמור אין לי אלא לדחות הבקשה לפטור מאגרה. המבקשים ישלמו האגרה עד ולא יאוחר מיום 15.2.14 שאם לא כן תימחק התביעה".
(ת"א ( מחוזי מרכז) 41595-10-13 חולדנקו ואח' נ' יוסיפוב ואח' (2.2.2014)
ערעור על אותה החלטה נדחה על ידי כבוד השופט שיינמן שקבע כי:
"אם ברצון המערער להגיש תובענה, יעשה זאת בצורה מסודרת, ערוכה כדין, וטוב יעשה אם קודם כל ישקול את סכום התביעה בטרם הגשתה ובהתאם יבחר את ביהמ"ש המוסמך לדון בתובענה. "זריקת" סכום תביעה לחלל האוויר אינו מספיק, ודווקא התנהלות זו, מחזקת את התחושה והמסקנה, כי לא מדובר בתביעה מבוססת ורצינית.
בנסיבות אלו, ברור שמסקנת כב' השופט ויצמן, כמו מסקנות בתי המשפט האחרים, הייתה כי אין מקום ליתן פטור מאגרה, שכן התביעה בניסוחה הנוכחי סיכוייה קלושים ולו רק מהטעמים האמורים".
ע"ר 28997-02-14 חולדנקו נ' יוסיפוב ואח' (8.4.2014)
המסגרת הנורמטיבית
בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט ( אגרות) התשס"ז - 2007 ( להלן: "התקנות") בבואו להחליט בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שניים; האם אין ביכולתו של התובע לשלם אגרת ההליך והאם מגלה ההליך עילה.
התנאים של העדר יכולת כלכלית וקיום עילה שבתקנה 14 לתקנות הם תנאים מצטברים, ודי כי המבקש אינו ממלא אחר אחד מהם כדי להביא לדחיית בקשתו.
עוד נקבע, כי חובה על מבקש הפטור לחשוף בפני בית המשפט כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי וכי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ ר' לדוגמא: רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' (2006) ].
כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, כדי לזכות בפטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' ( פורסם בנבו, 16.7.91)]:
"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".
לעומת זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן [ המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 (1960) ].
הישענות על קופת המדינה אמורה להיות מפלטו האחרון של תובע ועליו מוטלת החובה לשכנע בית המשפט, כי עניינו מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי ציבור משלמי המסים [ ר' דברי השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.2011)]
הכרעה
תחילה אבהיר כי איני מוצאת מניעה בהגשת תצהיר אחד ע"י אחד מבני הזוג לעניין היעדר יכולת כלכלית כאשר מדובר בבני זוג המנהלים משק בית משותף. לא הוברר עד תום אם אכן בנסיבות העניין יכול היה המבקש להצהיר מידיעתו האישית אודות מצבה הכלכלי של המבקשת, אך בכל מקרה איני סבורה שיש לדחות הבקשה מטעם זה.
יכולת כלכלית
עיקר התביעה היא תביעה בגין נזקי גוף אשר אגרת הפתיחה בגינה עומדת על סך של 1,208 ₪ ויתרת האגרה ( השלמה לסך של 42,596 ₪) תשולם בסוף ההליך בהתאם לתוצאותיו.
סכום של 300,554 ₪ מסכום התביעה נתבע בגין נזקי רכוש שהאגרה בגינו עומדת על 2.5% מסכום התביעה. מחצית האגרה שיש לשלם עם פתיחת ההליך בגין נזקים אלו עומדת על סך של 3757 ₪.
בהתאם לתקנה 2( ב) לתקנות יש לשלם האגרה לפי הפריט בסכום הגבוה יותר. במקרה זה האגרה הכוללת בגין נזקי גוף גבוהה יותר מנזקי הרכוש ולכן יש לשלם האגרה לפי פריט זה בתקנות האגרות.
בהתאם לכך אגרת הפתיחה שיש לשלם במסגרת הליך זה עומדת על סך של 1,208 ₪.
מתדפיס חשבון הבנק של המבקש עולה כי הוא מצוי ביתרת חובה וכי אין ברשותו כספים זמינים בחשבון. מהתדפיס לא עולה שימוש בכרטיס אשראי.
מתדפיס חשבון הבנק של המבקשת עולים מספר ממצאים שיש בהם כדי ללמד שלא הוצגה תמונה עובדתית מלאה בדבר מצבה הכלכלי.
כך מחויב חשבון הבנק שלה בסך של 251 ₪ בחודש עבור עמותת גמ"ח כלשהי. לא ברור האם מדובר בחיוב בגין הלוואה או מטרה אחרת.
בחשבון בוצעו פעולות במט"ח בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר 2015 שיש בהן כדי ללמד על הכנסה או יכולת כלכלית שלא פורטה בבקשה.
ביום 4.1.2015 הופקד בחשבון סך של 1,000 ₪ מבלי שנמשך סכום דומה במועד מוקדם יותר, ולא ברור מקור הכספים.
די באמור כדי להגיע למסקנה כי המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה להוכחת היעדר יכולת כלכלית לשלם האגרה. המבקשים הסתירו בבקשתם פעילות המט"ח, מקורות כספי המט"ח, והיקפם. לא שוכנעתי כי אין באפשרות המבקשים לצמצם הוצאותיהם במשך תקופה מסוימת כדי לשלם האגרה.
האם ההליך מגלה עילה?
סכום התביעה העיקרי בהליך זה הוא בגין אבדן השתכרות בסך של כ- 3,000,000 ש"ח.
תביעת סכום מופרז ללא פירוט וביסוס משפיעה על עילת התביעה.
"כידוע, סכום התביעה הינו חלק מעילת התביעה וכאשר סכום התביעה משולל יסוד עובדתי או משפטי, לא ניתן לקבוע כי התביעה מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה.
לעניין זה יפים הדברים שנאמרו מפי כב' הש' רובינשטיין ברע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה, (פורסם במאגר משפטי), [פורסם בנבו], ניתן ביום 26.8.07):
"ואולם, כפי שכבר צוין בהחלטות שיפוטיות שונות, שעה שעסקינן בסכומים גבוהים מעין אלה, שעל פניהם נראים גבוהים עד מאוד, על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה בפטור מאגרה, ויש להטוות את הסכום כחלק ממכלול הערכת העילה. עוד בשכבר הימים נדרש לכך בית משפט זה ( המ' 502/59 בנין וביצוע נ' קסתיאל, פ"ד יד 675).
כדברי המלומד ש' לוין – פרוצדורה אזרחית, סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט 11-10 "... לו היה התובע בעל אמצעים, הוא לא היה מסכן את כספו על-ידי הגשת תובענה חסרת סיכוי, אך אם ההליך מוגש חינם, מה איכפת לו להגיש תובענה חסרת שחר או ל'נפח' את תביעתו...?". זאת, הגם שכלל ננקטת גישה ליברלית כשהמדובר באגרות ( ראו רע"א 321/07 גושן נ' אבי גיא ( טרם פורסם) [פורסם בנבו]); ראו גם רע"א 10537/03 מדינת ישראל נ' יש-גד, פ"ד נט(1) 642 (השופט גרוניס) וכן בש"א ( חיפה) 16578/02אמר נ' בנק מרכנתיל דיסקונט ( טרם פורסם) [פורסם בנבו] (השופט סוקול). ברי כי הביטוי " נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה" כאחד התנאים למתן פטור לפי תקנה 13 לתקנות האגרות, כולל את הערכת היחס בין עצם קיומה של עילת תביעה לבין סיכוייה"".
ת"א ( מחוזי ת"א) 57553-05-13 שביט יחזקאל חי נ' יצחק גפני (14.10.2013)
בעת קרות השריפה היה המבקש שנים ספורות לפני גיל פרישה והמבקשת ככל הנראה כבר הגיעה לגיל פרישה.
המבקש היה עורך דין מושעה מהלשכה ולכן עבד כמשגיח כשרות בתמורה לסך של כ-5,000 ₪ לחודש.
טענתו של המבקש כי יכול היה לשוב לעסוק בעריכת דין בסמוך לגיל פרישה בנסיבות האמורות מעלה ספק ממשי באשר לביסוסראש נזק זה.
התנהלות המבקש בהליכים הקשורים לשריפה מלמדים כי הדבר לא מנע ממנו לנקוט בהליכים משפטיים גם כאשר אלו בוססו כנדרש.
גם האינפלציה בסכומי התביעה מהליך להליך מחזקת המסקנה כי סכומי התביעה בלתי מבוססים היום, כפי שלא היו מבוססים בגרסאות קודמות של התביעה וזאת למרות הניסיון להיעזר במייצג נפרד.
לא רק זאת אלא שלמרות החלטות קודמות לא צירף המבקש לכתב התביעה חוות דעת רפואית בהתאם לסעיף 127 לתקנות סדר הדין האזרחי.
בתשובה לתגובות טען המבקש כי לא יכול לשאת בעלות חוות הדעת אך למרות האמור לא הגיש לבית המשפט בקשה לפטור מהגשת חוות דעת. בהתחשב בהעדר ביסוס חלק ניכר מסכומי התביעה ( ולא רק טענות בדבר אבדן כושר השתכרות) נראה כי יקשה על המבקש לבסס נימוקים מיוחדים שיצדיקו לפטור אותו מהגשת חוות דעת או לחילופין לשאת בתשלום בגין חוות דעת מומחה שימונה על ידי בית המשפט ככל שימונה.
מעשה בית דין
לטענת היועץ המשפטי יש לדחות הבקשה בשל מעשה בית דין.
בעניין ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ ( בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ (2015) דן בית המשפט העליון בחלות הדוקטרינה של מעשה בית דין על בקשה לפטור מאגרה. באותו עניין לא הייתה מחלוקת כי בהעדר שינוי נסיבות אין לדון בבקשה לפטור מאגרה בתביעה חדשה לאחר שנדחתה בקשה קודמת בתביעה שנמחקה. זאת גם בשים לב להרהורים שפורטו באותו מקרה בדבר חלות עיקרון מעשה בית דין על בקשות בעניין אגרה.
בענייננו, לא הייתה מניעה מצדו של המבקש להגיש תביעה ערוכה כדבעי בהליכים קודמים ולבסס טענתו להעדר יכולת כלכלית. אלא שהמבקש לא עשה כן. למבקש ניתנו כבר 3 הזדמנויות קודמות לברר בקשתו לפטור מאגרה.
אמנם בהחלטת כבוד השופט שינמן שנזכרה לעיל הוצע למבקש להגיש כתב תביעה ערוך כדין, אך אין משמעות הדבר כי קיימת הצדקה לדון פעם נוספת בבקשתו של המבקש לפטור מאגרה או לפחות בטענתו להעדר יכולת כלכלית.
התנהלות המבקש שהגיש תביעה בגין אותם אירועים ואותן נסיבות ב-4 הליכים שונים בסכומים שונים ובערכאות שונות שכללו גם הליכי ערעור על החלטות בית המשפט, כאשר לכל ההליכים נלוות בקשות לפטור מתשלום אגרה מביאה להכבדה מיותרת על בית המשפט, ובזבוז זמנם של המשיבים ובית המשפט.
לאור כל האמור לעיל אני דוחה בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה.
המבקש יישא בהוצאות משיבים 4, 6 והיועץ המשפטי לממשלה ב סך של 1,500 ₪ כל אחד (סך הכל 4,5 00 ₪).

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ה, 01 אוגוסט 2015, בסמכותי כרשמת, בהעדר הצדדים.