הדפסה

חג'ג נ' בנק לאומי בעמ

מספר בקשה:6
בפני
כב' השופטת תמר אברהמי

מבקשים

  1. רחל חג'ג'
  2. עזבון אברהם חג'ג' ז"ל

ע"י ב"כ עו"ד אברהם מרקוס

נגד

משיב

בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נמרוד שושן (משרד שמעוני-פלס, עו"ד)

החלטה

1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

רקע
2. כתב התביעה בתיק זה הוגש בחודש ינואר 2009, היינו - לפני כארבע וחצי שנים.

3. על עיקרי ההליך עמדתי בהחלטה שניתנה במסגרת הדיון מיום 25.12.12 ולמען הסדר הטוב אחזור על תמצית הדברים להלן .

4. במסגרת כתב התביעה כפי שהוגש, נדרש סעד הצהרתי בענין בטלות שטר משכון מיום 22.1.06 אשר במסגרתו מושכנו זכויות התובעים במשק מס' 8 במושב עזריה עד לסך של 150,000$ (וביטול הליכי הוצל"פ כפועל יוצא מכך).

הנתבע בתובענה הוא בנק.

5. לפי כתב התביעה, השעבוד נשוא התובענה מבטיח את החובות שבחשבון אחד מילדיהם של התובעים, מר הרצל חג'ג' (להלן: "הרצל"). הבנק הגיש את שטר המשכון לביצוע בלשכת ההוצל"פ ביום 7.9.08.

6. במסגרת כתב התביעה עתרו התובעים לבטלות או לביטול שטר המשכון לפי שנעשה , לשיטתם , בין היתר, תוך "ניצול מחפיר של מצבם הפיסי והמנטלי". התובעים טוענים , כי בנסיבות בהן חתמו על המסמכים הרלוונטיים (ובענין הנסיבות ניתן להזכיר טענות לגבי מצב בריאותי, העדר הסבר, אי גילוי מידע, וכיוצ"ב סוגיות) יש להורות על כך שהמשכון בטל או מבוטל.

7. לפי החלטת כב' השופט ישעיה מיום 19.5.09 ניתן בתיק צו מניעה זמני לעיכוב מימוש הליכי המשכון שננקטו על ידי הבנק, עד להכרעה בתובענה.

8. התיק הובא לפני בסוף שנת 2012. עיון בו העלה כי מאז מחצית שנת 2009, לא ארע בתיק דבר. הצדדים זומנו אפוא לישיבת קד"מ.

9. מהדיון והחומר הוברר, כי לערך במחצית שנת 2009 נחתם הסדר בין הבנק לבין הרצל וכי לשיטת הבנק, הסדר זה הופר ונותרה יתרת חוב של ממש.

כן הוברר, כי למרבה הצער, התובע 2 נאסף בינתיים אל אבותיו. התובעת 1 באה בימים ומצבה הבריאותי אינו שפיר.

10. הצדדים ובית המשפט היו תמימי דעים כי ראוי להביא את המחלוקת לידי גמר בהסדר במהרה. לצורך כך אף זומנו ישיבות נוספות בתדירות גבוהה, מתוך נסיון לסייע. ברם, הצדדים אינם מתקדמים לכדי הסדר והמגעים ביניהם ככל הנראה מוצו לעת הנוכחית.

11. בהחלטה שניתנה בדיון שהתקיים ביום 11.4.13 נקבע כי למעשה הצדדים השחיתו זמן בתקופה האחרונה, כי אין נכונות אמיתית להדברות ואין אלא לקדם את ההליך. לאור גילו של התיק, נקבעו מועדים להגשת ראיות (ונדחתה בקשה להתחיל בהליכים מקדמיים).

12. לאחר האמור, הוגשה ביום 23.4.13 הבקשה דנן, לתיקון כתב התביעה.

הבקשה
13. במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה עותרים התובעים לכך שכתב התביעה יכלול סעדים הצהרתיים נוספים, בדבר ביטול "צרופם וערבותם של המבקשים לחשבון החייב העיקרי".

14. סעיף 4 לכתב התביעה כפי שהוגש מלכתחילה הינו כדלקמן:

"התובעים עותרים בתביעה זו להצהיר על היות המשכון בטל ומבוטל ושנעשה, בין היתר, מתוך ניצול מחפיר של מצבם הפיזי והמנטלי".

את סעיף זה (מס' 4) לכתב התביעה, עותרים התובעים להחליף בסעיף הבא:

"התובעים עותרים בתביעה זו להצהיר על ביטולם של הפעולות והמעשים הבאים:
משכון הבית ע"ס 150,000$.
צרוף התובעים כבעלי חשבון ביחד עם הרצל חג'ג'.
ערבות התובעים לחשבון הרצל חג'ג'.
חתימות ואישורים מכל מין וסוג שהוא שנעשו ע"י התובעים."

בהמשך עותרת הבקשה ומפרטת שורה של תיקונים לכתב התביעה בענין 'הפעולות והמעשים' אשר בית המשפט מתבקש להצהיר על ביטולם כאמור.

15. בבקשה נטען, כי ילדי התובעים מצאו לאחרונה בבית הוריהם הודעה מיום 25.1.09 בה מודיע הבנק לתובעים על היותם ערבים לחייב העיקרי הרצל. עוד טוענים התובעים כי בדיון מיום 11.4.13 הפנה ב"כ הבנק לענין גובה החוב את התובעים לשטר המשכון ולתצהיר המימוש. שטר המשכון מגביל את החוב לסך של 150,000$ אולם בתצהיר המימוש מתייחס הבנק לחוב המלא של הרצל (שעמד ביום 26.8.08 על סך של 1,162,254 ש"ח). מוסיפים התובעים וטוענים כי הבנק תבע ביום 29.9.08 את מלוא החוב של הרצל ולא כדי הגבלתו של המשכון. לשיטת התובעים בבקשתם, הטענות כנגד צרופם לחשבון בנם וערבותם אליו, הינן חלק מהשאלות במחלוקת בהליך, לא יהא בברור כדי להאריך או לשנות את הדיון אלא לסייע לבית המשפט לפתור את השאלות שבמחלוקת, תיקון כתב התביעה ימנע פיצול הליכים ולא יגרם נזק לצד שכנגד שכן מדובר באותן טענות מהותיות כלפי התנהגותו.

16. הבנק מתנגד לבקשת התיקון. לשיטתו, הבקשה אינה עומדת בדרישות הדין, הוגשה בשיהוי ניכר, יש בתיקון המבוקש כדי להוסיף עילה חדשה שהראיות לגביה שונות מהנדרש להוכחת העילה המקורית, יהא בתיקון כדי לגרום לבנק נזק בלתי הפיך לאור קיומה של טענת התיישנות העומדת לו, התיקון יסרבל את ההליך ואינו נדרש כדי להכריע בסוגיה שבמחלוקת. התובעים הגישו תשובה לתגובה.

17. אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים אלא כדי להביא רקע כללי בלבד.

דיון
18. עיון בבקשה לתיקון כתב תביעה מעלה כי זו לוקה במגוון היבטים.

19. תחילה אין מנוס מלציין כי הבקשה אינה מגובה כלל בתצהיר לתמיכת הטעונים העובדתיים הכלולים בה. בבקשה נטען (בסע' 12) כי היא מוגשת ללא תצהיר "מאחר והיא מסתמכת על עובדות ומסמכים הקיימים בתיק בית המשפט ובמכתבים שנשלחו למבקשים ע"י המשיבה". ברם, אין הדבר משמש מענה של ממש ובוודאי שאין הוא משום מענה מלא. סוגייה מרכזית בעניינה של הבקשה לתיקון כתב התביעה (המוגשת למעלה מארבע שנים לאחר הגשת התביעה) היא סוגיית השיהוי. נימוקיה (הלקוניים למדי) של הבקשה כוללים את הטענה כי ילדי התובעים מצאו "לאחרונה" הודעה של הבנק בענין ערבות התובעים.

עצם קיומה של הודעת הבנק בענין הערבות (שנמצאה על ידי ילדי התובעים, לפי הטענה) אינה המוקד שמצריך גיבוי ראייתי בעת הנוכחית (שלא במפתיע, הבנק אינו מכחיש כי התובעים הינם ערבים וכי שלח על כך הודעה). המוקד הינו בשאלת המועד בו מצאו ילדי התובעים את ההודעה (מועד זה אינו מצויין בברור בבקשה, ואין אלא להניח כי יש לכך טעם) ובשאלות דומות הנוגעות לידיעתם של התובעים ומי מטעמם את המידע אותו הם מבקשים לשלב כיום בכתב התביעה. סוגיות אלה מצריכות גיבוי בתצהיר (ובמידת הצורך יתכן והיה הצד שכנגד אף עותר לחקירה על התצהיר) ( רע"א 1077/12 פלוני נ' מדינת ישראל (26.06.12) , סע' 9; רע"א 1807/04 ביטון רגב נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ (26.04.04) ). בהעדרו, הבקשה אינה עומדת בדרישות הדין ובפרט יש קושי בטעוני הבקשה בכל הנוגע להצדקת המועד (המאוחר) בו הוגשה. זאת, אף מבלי להדרש לחובה לאמת בתצהיר את העובדות אותן מבקשים לצרף לגדרו של התיקון גופו. בתגובת הבנק הוצבע על החוסר בתצהיר אך התובעים לא מצאו לנכון להשלים את החסר , ולא צורף תצהיר אף לתשובה שהוגשה לתגובה.

20. אשר לקשיים נוספים, נזכיר תחילה את ההלכות בענין תיקון כתבי טענות, סוגיה אשר נדונה בבתי המשפט תדירות והפסיקה לגביה נרחבת למדי.

לדוגמא בלבד יובא תיאור הדברים באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון:

"סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מלשון התקנה ומהפרשנות שניתנה לה בפסיקה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין – נעתרים לו ברוחב לב (ראו למשל....) ואולם, לגישה הליברלית הנהוגה, בדרך כלל, בסוגיית תיקון כתב תביעה, קיימים חריגים. בין חריגים אלה נמנים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי רב או בחוסר תום לב, השלב בו מוגשת הבקשה, והאפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת התביעה מחדש – דוגמת טענת התיישנות (ראו: ....). כך גם לא יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות שאין תועלת בצידו, כגון שהתיקון אינו מראה עילה (ראו: ...)."

רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' אלינובק (11.5.11).

ור' למשל גם רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ (7.8.12) .

21. במקרה דנן הוגשה הבקשה לתיקון כתב תביעה בחלוף למעלה מארבע שנים מאז הגשת התביעה. ברמה הדיונית, התיק היה "רדום" פרק זמן ניכר, אך הטעם לכך היה במידה רבה נעוץ בתובעים עצמם, שכן לאחר שניתן, לפי בקשתם , צו מניעה זמני כנגד מימוש המשכון, לא אצה להם הדרך להתקדם בהליך. משהתעורר התיק מ"תנומתו", וכאשר הסתבר כי הצדדים אינם פועלים באופן ממשי לסיים את המחלוקת בהסדר, ניתנו הוראות לקידומו של ההליך על דרך הגשת ראיות. רק אז מצאו התובעים לנכון להגיש את הבקשה (ותוך כך הגישו ראיות).

22. לא אותרה הצדקה להגשת הבקשה בשלב זה (ו ככל שבעל דין מאחר בהגשת בקשתו לתיקון כתב טענות ללא טעם סביר, פוחת הסיכוי, שבית המשפט ייעתר לבקשה (בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4) 130 (1982); ור' רע"א 8850/06 עיריית מודיעין נ' התאחדות הקבלנים הארצית, 11.04.07 )). בבקשה נטען, כאמור ( ובשפה רפה למדי, כך נדמה), כי ילדי התובעים מצאו לאחרונה בבית הוריהם הודעה בה מודיע הבנק לתובעים על היותם ערבים לבנם הרצל, החייב העיקרי. כמבואר לעיל, הבקשה ובה הטענה בענין הטעם לשיהוי בהגשת הבקשה, אינה נתמכת בפרטים ממשיים או בתצהיר. דומה כי לא בכדי. מסמכים בחתימת התובעים לגבי בקשה לפתיחת חשבון הבנק, לרבות חתימתם במיקום המיועד לבעלי החשבון, צורפו עוד ב יום 5.5.09 לתגובת הנתבע לבקשה לסעד הזמני בתיק זה (בש"א 1614/09). נראה אפוא כי העובדות בבסיס הבקשה לתיקון כתב התביעה היו בידי התובעים, ואף בתיק בית המשפט, מאז ראשית ההליכים לפני כארבע שנים .

23. התובעים הגישו תשובה לתגובה בה, למעשה, לא סתרו את האמור. טענתם של התובעים כי הבנק לא ציין במפורש בכתב ההגנה כי הם צורפו לחשבון גם כחייבים עיקריים וכערבים, היא מוקשית כאשר מסמכים עליהם חתמו התובעים צורפו לתיק וכאשר כתב התביעה נגע למשכון ולא לסוגיות המועלות עתה. כמו כן, עיון בכתב ההגנה מעלה כי למרות שבעיקרו הוא מתייחס אל התובעים כמי שמשכנו את הזכויות במשק "לצורך פרעון אשראי שקיבל בנם" (סע' 2 לכתב ההגנה) וכמי שחתמו על מסמכי משכון הנכס "לטובת חשבונו של בנם" (סע' 12 שם), הרי שבחלק מהמקומות צוין כי התובעים "צורפו כשותפים לחשבון" של הרצל (סע' 21 לכתב ההגנה) , כי יש לתובעים חשבון בבנק (סע' 9) וכי מדובר במשכון בגין חובותיהם שלהם וחובות הבן (סע' 20). התובעים לא מצאו לנכון, כנזכר, לצרף תצהיר אף לתשובה שהגישו (ובה נטען כי "כיום" נתברר להם כי צורפו לחשבונו של הרצל גם כערבים וכחייבים עיקריים, סע' ח'1 לכתב התשובה) . בנסיבות אלה, השיהוי לא נסתר והוא מעלה קושי של ממש.

24. קבלת הבקשה בשלב זה, תסיג את התיק לאחור באופן ניכר, אל שלב הגשת כתבי הטענות (שהסתיים עוד באפריל או מאי 2009). מהות התיקון אף מעלה כי לנתבע תהא הן זכות והן צורך להגיש כתב הגנה מתוקן (ותקום זכות להגשת כתב תשובה) (ור' בענין זה עוד להלן).

25. יתכן כי די היה באמור על מנת להגיע למסקנה כי במקרה דנן אין הצדקה לאפשר לתובעים לתקן את כתב התביעה בעת הזו. מכל מקום, מסקנה כזו מתחזקת לאור הבהרת הבנק בתגובתו, כי ערבותם של התובעים לחשבונו של הרצל מהווה חלק בלתי נפרד משטר המשכון, ולכן ההגבלה (בסכום) שחלה על שטר המשכון, חלה גם על ערבות זו, ואין הוא רואה בה משום חיוב נוסף. משכך, הוסר חששם של התובעים כי הליך מימוש המשכון (בעטיו הוגשה למעשה התובענה דנן) יתייחס לסכום הגבוה מהסכום בו הוגבל ש טר המשכון.

26. אשר לטענת התובעים כי יש לבטל את עצם צרופם כבעלי חשבון ביחד עם הרצל, יש לכאורה טעם בטענת הבנק כי מדובר בסוגייה שאינה דרושה לענין המשך המימוש בתיק ההוצל"פ שהוא שעמד בבסיס התובענה. מדובר בסעד חדש שלא נכלל בכתב התביעה כפי שהוגש. זאת ועוד. בענין העילה הנוגעת לביטול צירוף התובעים כבעלי חשבון, טוען הנתבע בנוסף, כי במקרה הקונקרטי יכול תיקון כתב התביעה לפגוע בטענת הגנה של התיישנות המוקנית לו בדין. זאת, בשים לב לכך שהבקשה לפתיחת חשבון הבנק ותנאי החשבון נחתמו ביום 29.1.06 ואילו הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה למעלה משבע שנים לאחר מכן (ביום 23.4.13). התובעים טוענים, כי תעמוד להם כלפי הבנק טענה לפיה לא ידעו על עילת התביעה עד לשנת 2008.

27. כידוע, סוגיית התיישנות יכולה להוות שיקול ממשי בעני ן התרת תיקון כתב תביעה. ככלל, בית המשפט לא יאפשר תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה, שהייתה קמה לו, לו ּ היית ה מוגשת הבקשה מחדש, דוגמת טענת התיישנות. אין מתירים תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי על ידי פסיקת הוצאות. "לפיכך אם מבקש בעל הדין להעלות, על דרך של תיקון כתב תביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה היא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי" ( ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218- 219 (1992), וההפנייה שם; ור' למשל גם רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (21.3.06) ).

כמו כן ובכל מקרה, טענותיהם ההדדיות האמורות של הצדדים (בענין ההתיישנות) מלמדות כי שילובן של עילות נוספות בגדרו של כתב תביעה מתוקן עומד ליצור חזית נוספת בין הצדדים ולהביא למחלוקות נוספות על אלה הקיימות, גם בכל הנוגע להיבטים של התיישנות. אין הצדקה לכך שבמסגרת ההליך הנוכחי, בחלוף מספר שנים, וכאשר אין כיום למול הנתבעים תביעה כספית או אחרת בענין בעלותם הנטענת בחשבון (אלא רק הליך למימוש משכון אשר בואר כי היקפו מוגבל במגבלה הכספית של שטר המשכון).

28. לאור כל האמור ובכפוף להבהרות הבנק לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

29. לא מצאתי לנכון לחייב את התובעים בהוצאות הבקשה, לאור הדרך בה נוסח כתב ההגנה בתובענה (ר' לעיל) . אמנם, במכלול הנסיבות לעיל, אין באמור כדי להביא לקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה, אך מצאתי להביא את הדבר בחשבון בסוגיית ההוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, 1616 יולי 2013, בהעדר.