הדפסה

חב ר.סובקרונו נ' בר נוי ואח'

בפני
כב' השופטת דר' דרורה פלפל / ס. נשיאה

בעניין:
1. חברת ר. סובקרונו בע "מ
2. ריצארד סימון נעים
ע"י ב"כ איבצן-נצר-וולצקי ושות'
המבקשים

נ ג ד

1 . אופיר יצחק ברנוי
2. חיים גיא ברנוי
3. חברת האחים ברנוי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסי מרקוביץ ועו"ד חגי יערי
המשיבים

החלטה

א. מהות הבקשה

זו בקשה (להלן: "הבקשה") לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן: "הפקודה"), שהוגשה ביום 30.12.2012, שעניינה לכוף על המשיבים, ביצוע חיובים אשר נקבעו בפסק דין (ת.א. (ת"א) 1673/05 חברת ר. סובקרונו בע"מ נ' תכשיטי אלן אור יבוא וייצוא בע"מ, (פורסם בנבו ביום 16.02.2012)) על ידי כבוד השופט יהושע גייפמן (להלן: "פסק הדין" או "ההליך העיקרי") מיום ה- 16 לפברואר 2012.

ב. עובדות רלוונטיות

בפסק הדין ניתן צו מניעה קבוע (ר' סעיף 42 לפסק הדין) האוסר על המשיבים (בבקשה זו) או מי מטעמם-
"...להעתיק או למכור שעונים המפרים את זכויות סאב במדגם רשום מספר 38665 מיום 7.12.2003 על שעון Sub Diving Watch."

כן נקבע בפסק הדין כי הצו יחול גם על שעוני EMBOSS שהוצגו בפני (ר' כאן בבקשה, ע' 4 ס' 14- מוצגים 4-6), המשווקים על ידי המשיבים.

ג. תמצית טענות הצדדים

ג.1. המבקשים:

המבקשים טוענים כי המשיבים הפרו בשנית את זכויותיהם במדגם הרשום מספר 38665 (להלן: "מדגם רשום"):
שעון מדגם Scuba Master אשר הוגדר על ידי בית המשפט בפסק דין כשעון מפר, ממשיך להיות משווק ולהימכר בשוק החופשי (ר' ע' 7 ס' 29 לבקשה).
שעוני המשיבים אשר סומנו כ נספחים 2-33 לבקשה (וכן בקטלוג העדכני- ת/2), הם הפרת המדגם ה רשום (ר' ע' 7 ס' 30 לבקשה).
השעונים לגביהם נטען כי הם מפרים את המדגם הרשום, משווקים על ידי חנויות החברה ואתר האינטרנט המופעל על ידה (ר' ע'8 ס'34-37 ונספחים מס' 34-38 לבקשה).

ג.2. המשיבים:

תגובת המשיבים (להלן: "התגובה לבקשה") לבקשה היא כי דינה להידחות. הם סוברים כי זהו ניסיון להשחיר את פניהם תוך ניצול לרעה של ההליך השיפוטי . לטענת המשיבים, הם מילאו אחר פסק הדין ככתבו וכלשונו, דגמי השעונים שהוצגו בהליך העיקרי (ר' ע'4 ס'14 לבקשה- מוצגים 4-6) , אינם משווקים כיום ע"י המשיבים.(ר' ע'2 ס'2 ו- ע'14 ס'72 לתגובה לבקשה) .
32 דגמי השעונים המוצגים בקטלוג (אשר שווקו גם במהלך ניהול התיק העיקרי), אינם נופלים בגדר המדגם הרשום. (ר' ע'2 ס'4 לתגובה לבקשה)
המשיבים מלינים על העובדה כי המבקשים לא טרחו לערוך השוואה בין כל שעון שלכאורה מפר את המדגם הרשום, ואף לא ערכו כל השוואה למתווה בית המשפט ולרבות ציון ההפרה כמקובל.
כך, המבקשים מעלים בעצם בקשה לאכוף סלקטיבית את חלק מ פסק הדין (ר' ע'2 ס'5 לתגובה לבקשה) .

ד. הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות של הצדדים, עולות הפלוגתאות הבאות:

  1. האם הליך הביזיון הוא ההליך הנכון במקרה דנן?
  2. האם המשיבים ביזו את פסק הדין על ידי הפרת צו המניעה הקבוע בהקשר למדגם הרשום?

האם הליך הביזיון מתאים בנסיבות?

פקודת בזיון בית משפט המנדטורית אשר חוקקה בשנת 1929 , היא מקור הסמכות לבקשה לאכוף צו בית משפט על דרך של הפעלת המנגנון שבפקודת הביזיון.
 
סעיף 6(1) לפקודה מסמיך את בתי המשפט-

"לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לצו שניתן על ידם והמצווה לעשות מעשה או האוסר לעשות מעשה".

בפרשת האחים שרבט (רע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט ואח', פ"ד נט(4) 49 )( להלן: "פרשת שרבט") הגדיר בית משפט עליון את מטרות החוק ומאפייניו:

"הליך לפי סעיף 6 לפקודת בזיון ביהמ"ש הינו הליך בעל אופי מיוחד המצוי בתחום הדמדומים שבין הליך אזרחי "רגיל" להליך פלילי. אין הוא עונשי במהותו ומטרתו העיקרית להביא לאכיפת ההחלטה השיפוטית במבט צופה עתיד. עניינו של ההליך הוא במישור היחסים שבין הצדדים המתדיינים ואין הוא מיועד להטיל דופי או לפגוע במפר הצו. זהו הליך אכיפה קיצוני שמקובל לראות בו הליך שיורי, ואין להיזקק לו כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית. עם זאת, למרות הזהירות והאיפוק בהפעלת מנגנון הביזיון, מיהותו של ההליך השיפוטי, חשיבותו וכבודו מחייבים קיום החלטות וצווים שיפוטיים.

יפים לעניין זה דברים שנאמרו בשעתו על ידי השופט (כתוארו אז) זוסמן, בהקשר אחר: "...משטר חופשי ודמוקרטי זכאי לשמור על טהרת הדיון המשפטי שאם לא יעשה כן יהיו חופש והפקרות שמות נרדפים" (ע"פ 126/62 דיסנצ'יק ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יז (1) 179 )."

הנה כי כן, המטרות אשר מונחות ביסוד חיקוק הוראת סעיף 6 לפקודת הביזיון צופות ברוב המקרים פני עתיד כך שמיועדת להכווין את הצדדים למלא את פסק דין שניתן בבית משפט. המחוקק המנדטורי חוקק את פקודת הביזיון כמכשיר משפטי מרתיע אשר יסייע באכיפה יעילה ואפקטיבית של צווי בית המשפט.
תוצאתה העיקרית מכוונת לכך שההסדר הציבורי מחייב שפסקי דין יקוימו והאינטרס הציבורי הוא שהציבור יידע שפסקי הדין מבוצעים הלכה למעשה וההליכים שקוימו בפני בית המשפט לא התנהלו לשווא.
ההלכה הורחבה כשביהמ"ש פסק (ע"פ 5177/03 מור נ' דנציגר- משק פרחים "דן", פ"ד נח(4) 198) [להלן: "פרשת מור"] שניתן ליישם את הילכת הביזיון גם לביצוע בהווה ולא רק לשמירת טוהר
העתיד.
במהלך השנים התגבשו בפסיקה עקרונות מנחים באשר לאכיפתו של צו שיפוטי באמצעות סעיף 6 לפקודה, בשונה מתביעה בהליכים אזרחיים רגילים. העקרונות הללו גובשו לאור תכלית מנגנון האכיפה על פי פקודת הביזיון, היא– הרתעה אפקטיבית מהפרה ומניעת הימשכותה של ההפרה בעתיד.
וכדברי הנשיא ברק-

"האפשרות להטיל סנקציה של קנס שתוקפו מידי עולה בקנה אחד עם תכליתו (האזרחית) של סעיף 6 לפקודת הביזיון, הנוגעת לאכיפה יעילה של צווי בית-המשפט. יש לשמור על פקודת בזיון בית המשפט כמכשיר משפטי יעיל ומרתיע" (ר' פרשת מור שם ע' 196)

כלומר, הליך על פי פקודת הביזיון מטרתו, בין השאר, לקיים הליך מהיר ויעיל אשר יוביל לקיום צו בית המשפט , בהווה ובעתיד, מנגנון האכיפה בפקודת ביזיון בית משפט יופעל רק אם דבר ההפרה ניתן לתיקון.
המטרה שביסוד ההוראה היא להביא לביצועו המלא של צו השיפוט, וזו תושג רק כאשר בידי המבזה, יהיה הכוח לתקן את ההפרה או לחזור בו ממנה. (ר' פרשת שרבט, שם עמ' 60-61)

עקרון נוסף אותו יש לבחון בבואנו להחליט האם השימוש בפקודת הביזיון ראוי , הינו האם פסק הדין או הצו שאת אכיפתו מבקשים הוא ברור וחד משמעי?
כבר נקבע על ידי בית משפט כי-

"אין אוכפים מכוח פקודת הביזיון אלא צווים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד. צו שאינו ברור וחד משמעי אין רואים בהפרתו משום ביזיון בית משפט." (ראו רע"פ 7148/98 עזרא ואח' נ' זלזניאק ואח' פ"ד נג(3) 348) (להלן: "פרשת עזרא")

אולם, אין מקום להפוך דיון על פי פקודת הביזיון למשפט מחודש בו יוגשו ראיות ויובאו עדויות מומחים, על מנת לברר האם בוצעה הפרה אם לאו. מכל מקום, פסה"ד צריך לה יות ברור, והסטיה ממנו גם כן צריכה להיות ברורה.

יישום בנסיבות מקרנו
השאלה היא - האם פסק-הדין של כבוד השופט גייפמן, ניתן לאכיפה בהליכים לפי פקודת הביזיון, תיפתר אם צו המניעה שניתן על ידי בית המשפט, ברור ובהיר די הצורך, באופן שכל אדם יכול להבין מלשונו, ובענייננו במיוחד מלשון סעיף 36 לפסק הדין, מה עליו לעשות או מה אסור עליו לעשות?

השופט גייפמן הבהיר בהחלטתו באופן חד משמעי מדוע השעונים שהובאו בפניו דומים ומחקים את שעון המדגם, תוך שהוא מפרט בהנמקתו את התדמית וקווי צורה דומים הצדים את העין.
בפסק הדין אף יש השוואה ספציפית ופרטנית לאלמנטים אשר מהם ניתן ללמוד על הדמיון והחיקוי של שעון המדגם על ידי שעוני המשיבים , לעמדת השופט, ואלו הם:
א. מראה דו שכבתי (כפול) לקופסא.
ב. חריץ היקפי בין שתי השכבות- השוני במבנה החריץ הוא זניח.
ג. האוזניים לחיבור הרצועה מחוברים בברגים.
ד. שלושה לחצנים מצד ימין לשעון.
ה. שם המותג על הלחצן המרכזי בצד ימין.
ו. על גבי טבעת השעון חרוט משולש באותו מיקום.
ז. היחס מבחינת עובי הטבעת לעובי גוף השעון, בזוויות השיפוע של הטבעת וגודל הלחצנים בצד ימין.
ח. מסגרת המשוננת של השעון.
ט. מספרים המוטבעים על גבי הטבעת- למרות השוני במספרים אין בכך כדי לפגוע בהגנת המדגם.
י. שלושה שעונים פנימיים- אין בעיצוב השונה שלהם כדי לשנות מהחוזי הכללי.

על פי פסק הדין המדובר במאפיינים קישוטיים מצטברים המייחדים את שעוני סאב, כך ששילובם של אלמנטים אלו, יוצר את החוזי הכללי של שעון המדגם.
שעון הצלילה של Emboss מדגם Scuba Master הוא חיקוי בולט של שעון המדגם.

האם הפרו המשיבים את צו המניעה הקבוע שניתן בפסק הדין בהקשר למדגם הרשום?

טענות הצדדים:
המבקשים טוענים כי המשיבים הפרו את המדגם הרשום ובכללם את המאפיינים שהתווה בית המשפט בפסק דינו. לעמדתם, המשיבים עשו שינויים זניחים עד כי אין ספק שגם החוזי הכללי של השעונים נותר מטעה כשהיה והם מפרים את פסק הדין (ר' ע'12 ס'76 לתשובת המבקשים לתגובה).
בנוסף, על פי המאפיינים באמצעותם אפיין בית המשפט את המדגם וביצע את ההשוואה בין השעונים ולרבות דרישת החידוש והמקוריות (ר' ס' 30 לפק' הפטנטים והמדגמים), עולה כי שעוני המשיבים אשר הוצגו לבית המשפט בנספחי הבקשה (2-33), מפרים את שעון המדגם של המבקשים.

המשיבים אינם מסכימים לכך. לטענתם בית משפט אוסר על הפרת מדגם השעונים הכוללים את ששת האלמנטים. לשיטתם של המשיבים, המבקשים בחרו לאמץ לעצמם מאפיינים וקביעות שיפוטיות מפסק הדין באופן סלקטיבי ומגמתי . (ר' ע'28 ס'153 לתגובה לבקשה) לדעת המשיבים, פרשנות המבקשים חמדנית עד כי כלל שוק שעוני הצלילה מצוי בהפרה שכן ידוע כי ההבדלים בין שעונים רבים, ושעוני הצלילה בפרט, על תשומת לב הלקוח אינם גדולים ואף מזעריים.
כמו כן הובא על ידי המשיבים דוגמאות (מוצג נ/1) לשעונים אשר משווקים כיום בישראל שאם ניישם את שיטת המבקשים, גם הם מהווים שעונים מפרים.

טענות נוספות המועלות על ידי המשיבים, כי המבקשים לא הציגו בבקשת הביזיון את תעודת המדגם הרשום אותו כך על פי טענתם שעוני המשיבים הפרו, וכן המבקשים לא ערכו השוואה בין המתואר במדגם לבין 32 דגמי השעונים עליהם נטענים כי הפרו מדגם רשום (ר' ע'6 ס' 24.1 ו- ע'14 ס'74 לתגובת המשיבים) המבקשים טוענים בהמשך לכך, כי המסכת הראייתית לעניין המדגם והוכחת ההפרה של שעוני המשיבים, נדונה והוכרעה בהליך העיקרי, ואילו בהליך הביזיון אין מקום לשוב ולנהל הוכחות לגבי עצם הפרת המדגם. ( ר' ע'6 ס'36 לתשובה לתגובה)

דיון

השאלה העומדת להכרעה בחלק זה היא: האם המשיבים הפרו את יסודות פסק הדין של בית המשפט?

השופט גייפמן בפסק הדינו, בחן כל שעון אשר נטען כלפיו כי הפר את המדגם, אל מול שעון המדגם הרשום.
הבחינה שערך השופט היא בחינה כפולה:
הראשונה- בחינה ספציפית של האלמנטים המאפיינים את שעון המדגם הרשום כפי שנרשם על ידי המבקשים ולדעת השופט מאפיינים אלו הם הם המוגנים ברישום, אל מול אלמנטים דומים בשעון אשר לכאורה הפר את המדגם.

השניה: בחינת החוזי הכללי של השעון, דהיינו- האם חזות השעון עולה כדי העתקת שעון המדגם?
על פי הבחינה הכפולה שהתווה השופט גייפמן, הגעתי למסקנה כי המשיבים לא הפרו את צו המניעה שניתן בפסק הדין בגין המדגם הרשום, לשעונים נשוא בקשה זו.

להלן מצורפת להחלטה זו, טבלת השוואה בין המאפיינים אשר נקבעו בהליך הקודם ובין השעונים של המשיבים נשוא הליך זה (ר' נספח 1 להחלטה זו).

על נימוקים ראייתיים נוספים למסקנתי זו, ניתן ללמוד מהמסכת הראייתיות אשר הובאה בפני מותב זה ובצירוף קביעות בית משפט בערכאות השונות.
ניתן ללמוד על מאפיינים מסוימים השונים בין השעונים אשר אף המבקשים אינם טוענים לייחודיותם.
משולש שחור- החשיבות הניתנת למשולש ההפוך על גבי הטבעת אינה משמעותית.
בעדותו מיום 22.6.10 (ע' 26 ש' 10-11), אמר המבקש 2 במסגרת ההליך העיקרי כי:

"המשולש אינו חשוב, והוא אינו שייך לי, לכל השעונים יש משולש."

ובהמשך גם בש' 13-16:

"המשולש קיים משנות ה-50...וקיים על כל השעונים."

וכך אמר המבקש 2 בעדותו בפני מותב זה, מיום 30.01.13 (ע' 115 ש' 7-8) כי די בשינוי אחד מתוך ששת הרכיבים כדי לצאת מכלל הפרת המדגם:

"אני אומר לך שששת האלמנטים אם הם מופיעים שלושה פה ושניים פה, זה משהו
אחר."

שותפה אני לדעתו של המבקש 2 ואף יותר מכך, שכן ייתכן כי גם בהתקיים כל ששת המאפיינים בשעון מתחרה לשעון המדגם, עדיין אין בכך כדי להפר את המדגם הרשום.
דרישת המקוריות אשר הצביע עליה השופט גייפמן בפסק דינו, מתייחס לשילוב מלא של ששת המאפיינים, אך לא זו בלבד. לשם הגדרת שעון אשר מפר את שעון המדגם הרשום בענייננו, נדרש כי בנוסף למאפיינים הספציפיים, השעון יעמוד בבחינה של חוזי כללי שהוא בין היתר, שימוש בקווי צורה ודמות של שעון המדגם, תדמית הכוללת בקווי מתאר הצדים את העין (ר' סעיף 36 רישא לפסק הדין).

טבעת השעון היא זו ש צדה ראשונה את עינו של הלקוח וחשיבותה לעניין החוזי הכללי גדולה.
עיצוב המספרים על גבי שעון צלילה חשוב לעניין קווי הדמות לתדמיתו הכוללת של השעון. מרבית שעוני EMBOSS (למעט השעונים בנספחים 18, 19, 20 לתגובה לבקשה) מעוצבים בצורה זהה ובשונה משעון המדגם הרשום.
ואלו ההבדלים המרכזיים בין שעוני EMBOSS ושעון המדגם:
טבעת שעוני EMBOSS משוננת בקווי גלים לעומת טבעת חלקה בשעון במדגם, בין הנקודות המייצגות את השעות 00 ל-15, אין מספרים אלא 15 נקודות שחורות, בסמוך לשעות 05,10,15,25,35,45,55 קווי ציון ונקודה במרחק מה מהקו, המספרים המוטבעים על גבי הטבעת הם: 20,30,40,50 לעומת בשעון המדגם- 05, 10, 15, 20, 25, 30, 35, 40, 45, 50, 55.

גם המבקש 2 חושב כי הטבעת בכלל והמספרים המוטבעים על גביה בפרט חשובים לנראות השעון ובעיקר לדרישת המקוריות. כך למשל, פנה המבקש 2 לרשמת הפטנטים (ר' נספח יז' לתגובה לבקשה), בענין עיצוב המספרים (כפי שעלה מעדותו בתאריך ה- 30.01.13- ע' 111 ש' 12-20) על גבי טבעת השעון ולטענתו כי עיצובם בצורה שונה משעונים אחרים, יש בכך משום חידוש.
אני ערה להחלטת בית המשפט (ס' 36 נימוק 6) אולם הסתכלות כוללת על טבעת השעון ובכלל זה על המספרים אבל לא רק עליהם, אלא על כל הפרטים המעצבים של שעוני EMBOSS, מביאנו למסקנה כי העיצוב השונה של EMBOSS הינו שוני מהותי משעון המדגם הרשום ומשכך אינו מפר אותו.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

טענות המשיבים בדבר שיהוי, חוסר ניקיון כפיים, כמו גם הבקשה לדחייה על הסף של הבקשה- אינן רלוונטיות לאור דחיית הבקשה וכן משום שאין זה ההליך המתאים להעלותם.

אשר על כן, המבקשים יחד ולחוד, ישלמו למשיבים יחד ולחוד את הוצאות הבקשה ושכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום 2 6.6.2013, בהיעדר.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו לב"כ הצדדים בהמצאה כדין.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת
ס/נשיאה