הדפסה

חברת מוסדות חינוך ותרבות בנס ציונה בע"מ (חל"צ) נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ

מספר בקשה:7
בפני
כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי

תובעת

חברת מוסדות חינוך ותרבות בנס ציונה בע"מ (חל"צ)

נגד

נתבעת

חברת בזק בינלאומי בע"מ

החלטה

הבקשה היא לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד .

התובעת הגישה תביעה בהליך של סדר דין מהיר נגד הנתבעת, בטענה לחיוב ביתר משך שנים עבור שירותים שסיפקה לה הנתבעת.
הנתבעת הסכימה למעשה עם התביעה והפקידה את סכום התביעה בקופת בית המשפט בהתאם לתקנה 504 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
לאחר חילופי כתבי בי-דין בין הצדדים, הסכימה בסופו של דבר התובעת לקבל את הסכום שהופקד בקופת בית המשפט וביקשה להורות על תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לפי תקנה 505(ב) לתקנות.

לטענת הנתבעת אין מקום לפסוק במקרה זה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הן משום שהתובעת היא זו שדחתה את נסיונותיה של הנתבעת להביא לסיום המחלוקת והאריכה את ההליך שלא לצורך והן משום שהתביעה היתה אמורה להתברר במסגרת הליכי הוצל"פ , באופן ששולל מאת התובעת זכות להוצאות משבחרה לפתוח את ההליך בבית המשפט.

דיו ומסקנות:
סעיף 81א2 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצל"פ) שולל מתובע זכאות לשכ"ט עו"ד מקום בו תביעה שראוייה להיות מוגשת במסגרת הליכי הוצל"פ לפי סע' 81א1 – בחר להגישה בבית המשפט, וזאת למעט החריגים המוזכרים באותו סעיף.

במקרה זה, מדובר בתביעת השבה של סכום קצוב שנטען כי שולם ביתר , הוא רכיב הריבית והצמדה על הסכום שנגבה ביתר. התביעה מבוססת על החוזים שנחתמו בין הצדדים, שאף צוינו מפורשות ולתביעה צורפו מסמכים בכתב שיש בהם לקשור את הנתבעת לעילת החבות באופן שממלא אחר דרישת הכתב. בנסיבות אלה, משעומדת התובענה בתנאים הקבועים בסע' 81א1 לחוק ההוצל"פ, לרבות התנאים הנלווים הנוספים, כך שניתן היה לבצעה לפי חוק הוצל"פ, ו בחרה התובעת לפתוח הליך בבית המשפט שלא בדרך של העברת התובענה מאת לשכת ההוצל"פ, הרי שהיא אינה זכאית לתשלום שכ"ט עו"ד.
הפסיקה אליה הפנתה התובעת בהודעתה מיום 19/2/15 אינה רלוונטית בעניינו באשר אין מדובר היה בתובענות שכשירות להיות מוגשות ללשכת ההוצל"פ לפי סע' 81א1 לחוק ההוצל"פ.

לעניין זה יוער כי בתניית השיפוט המצויה בסע' 8.7 להסכם בין הצדדים (צורף כנספח 2 לתשובת התובעת לכתב ההגנה) אין כדי לשלול מהתובעת הזכות לפתוח בהליך נגד הנתבעת – ככל שהדבר מתאים לכך – במסגרת תובענה על סכום קצוב בהליכי הוצל"פ.

לשון תניית השיפוט:
"הצדדים מסכימים, כי סמכות השיפוט הייחודית והבלעדית לסכסוכים הנוגעים ו/או הנובעים מהסכם זה תהא מסורה לבית המשפט המוסמך בתל אביב ו/או בפתח בלבד ."

אין לראות בתניה האמורה משום תניה שיש בה להשפיע על הסמכות עניינית אלא יש לפרשה ככזו המשפיעה על הסמכות המקומית בלבד, וזאת באופן שהנתבעת בהתקשרויותיה מחייבת את המתקשרים איתה לנהל את תביעותיהם נגדה באזור מרכז הארץ – תל אביב או פתח תקווה, ככל הנראה כדי להקל על המחלקה המשפטית ועורכי הדין של הנתבעת.

תכלית סע' 81א2 היא להביא לניהול יעיל של תובענות שעילתן שטר או סכום קצוב, באופן שככל שלא קיימת התנגדות אליהן, יראו אותן כ'פסקי דין' וניתן יהיה להביא לביצוען בהקדם במסגרת מערכת האכיפה והגבייה . זאת ועוד תכלית ההוראה היא לנתב את התובענות המתאימות לרשות האכיפה והגבייה ולהקל על עומס התיקים המצוי ממילא בבתי המשפט. ההוראה המגבילה פסיקת שכ"ט עו"ד נועדה לעודד הגשת התביעות ברשות האכיפה והגבייה.
לאור האמור, משלא נתקבלה בקשה לסעד זמני, ובמקרה דנן אף לא הוגשה; ובהעדר נסיבות מיוחדות, הרי שאין מקום לפסוק שכ"ט עו"ד לתובעת, וכך אני מורה.

שונה הדבר לעניין הוצאות משפט. סע' 81א2 נוקט לשון "שכר טרחת עו"ד" ואינו מגביל פסיקת הוצאות משפט. ואולם, משלא הובאו בפני ראיות לעניין גובה ההוצאות, הרי ש מתוקף סמכותי מכוח תקנה 511 לתקנות, יש לקבוע הוצאות על-פי שק"ד בית המשפט.

אשר על כן, בהתחשב בשווי התובענה וכי הנתבעת הכירה במלוא התובענה ובהתחשב באופן בו ניהלו הצדדים את ההליך בפניי, אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 900 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.
לא מצאתי בנסיבות העניין להיענות לבקשת הנתבעת ולפסוק הוצאות נגד התובעת.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ה, 15 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.