הדפסה

חברת החשמל לישראל בעמ נ' חאג' ואח'

בפני
כב' השופטת חנה לפין הראל

תובעת
חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד י.נחשון ואח'

נגד

נתבעים
1.נסר חאג'
3.מנורה חברה לבטוח בע"מ
2.מפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אילן מאוטנר

פסק דין

תביעה על סך 10,889 ₪ אשר הגישה חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד מר נאסר עיד חאג' (להלן: "הנתבע") ומפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה, עקב פגיעה בכבל מתח גבוה תת קרקעי (להלן: "הכבל").

הנתבע עסק בביצוע עבודות חפירה, מטעם הנתבעת 2 , באמצעות מחפרון מסוג J.C.B מ.ר. 89931 (להלן: המחפרון") לביצוע עבודות פיתוח ותשתית לצורך הנחת צנרת ביוב. חברת מנורה מבטחים בע"מ (להלן: "הנתבעת 3") ביטחה את השימוש במחפרון.

תחילה, התביעה הוגשה בסדר דין מהיר, אך לאור טענות הצדדים, הראיות והעדויות, ניתנה ביום 16.12.12 החלטה המורה על העברת הדיון לסדר דין רגיל.

רקע:

הפגיעה בכבל החשמלי אירעה ביום 19.10.09 כאשר הנתבעים ביצעו עבודות עפר עבור חברת יפה נוף, ברחוב המוסכים בחיפה, ליד בית מספר 29 (להלן: "מקום הפגיעה").

כאמור, הנתבעים ביצעו במקום הפגיעה עבודות שיפוץ וחידוש תשתיות, ביוב וניקוז. טרם ביצוע עבודות השיפוץ בקשו הנתבעים היתר חפירה מאת התובעת כנדרש על פי הדין, וקיבלו את ההיתר בצירוף מפה ובה מסומנים קווי חשמל, למען יזהרו שלא לפגוע בהם.

מיד לאחר הפגיעה הגיעו שני משגיחי חברת החשמל לאזור, ניתקו את קו החשמל שנפגע ודאגו לספק חשמל ממקומות חלופיים לעסקים שבאזור. לאחר מכן עסקה התובעת בתיקון נזקי הפגיעה. עלות התיקון נתבעת מהנתבעים.

טענות הצדדים:

טענות התובעת:

  1. הובהר לנתבעת 2, טרם ביצוע העבודות, כי במקום קיימים כבלים תת קרקעיים אשר הוטמנו על ידי התובעת, והנתבעת תודרכה לגבי הזהירות הנדרשת בעבודתה ליד הכבלים.
  2. על פי היתר החפירה אסור היה לנתבעים לבצע חפירה באמצעות מחפר במרחק של מטר מקו המתח אלא רק חפירה ידנית.
  3. בניגוד להיתר החפירה, הופעל במקום מחפרון מכני, מבלי לשמור על מרחק מהכבלים התת קרקעיים, דבר אשר גרם לפגיעה בכבלים ולנזק נשוא התובענה.

4. אין באפשרות התובעת לדעת את הנסיבות הממשיות אשר גרמו לנזק. הנזק נגרם על ידי רכב ו/או דבר מסוכן אשר לנתבעים הייתה שליטה מלאה עליו. אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבעים לא שמרו על זהירות סבירה מאשר עם המסקנה כי שמרו על זהירות כזו, לפיכך, נטל הראייה מוטל על הנתבעים להראות כי לא הייתה מצדם התרשלות אשר יחויבו בגינה.
5. הנתבעים הפרו חובות חקוקות אשר נועדו להגנת התובעת, ובשל ההפרה נגרם הנזק הנטען. בין השאר הפרו הנתבעים את חובתם לפי פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות לרבות תקנה 114 (א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) התשמ"ח-1988, חוק התכנון והבניה לרבות תקנה 1(2) לתקנות התכנון והבניה (עבודות ושימוש הטעונים היתר) התשכ"ז – 1967, ולרבות פקודת התעבורה ותקנות התעבורה סעיפים: 25,27, 95ד'.
6. העבודות נשוא התובענה לא בוצעו בתוך פיקוח והשגחה של עובדי חברת החשמל. עבודות אחרות שבוצעו בסמוך לרחוב מקלף ולרחוב הנפח בוצעו בנוכחות עובדי חברת החשמל אך לא העבודות נשוא התובענה.
7. למרות שתיקון הנזקים עלה לתובעת בשיעור גבוה בהרבה, התובעת הגבילה תביעתה לעלויות בהתאם לתעריפים שקבעה רשות החשמל לעבודות על חשבון אחרים, בהתייחס לעבודות בהזמנת צרכים פרטיים, ובסה"כ לתשלום: 10,889 ₪ (משעורך ליום הגשת התביעה בצירוף אגרת בית משפט).

טענות הנתבעים:

  1. הנתבעים מודים כי פעלו במקום אך העבודות בוצעו על ידי הנתבעת 2 בפיקוח מלא ובהתאם להוראות התובעת ולתוכנית שצירפה התובעת להיתר. המפה והתוכנית שקבלו מהתובעת לא כללו את סימון הכבלים.
  2. עבודות החפירה בוצעו על פי תנאי האישור תוך פיקוח והשגחה של התובעת והתייעצות עמה. הנתבעים פעלו בהתאם להוראות התובעת תוך כדי ביצוע חפירות גישוש אשר נועדו לגילוי סימון כבלים של התובעת (סרט צהוב או פלטות).
  3. עובר לאירוע התאונה ביצעה הנתבעת 2 חפירת גישוש לגילוי כל הכבלים המסומנים בתוכנית שצורפה לאישור החפירה ולגילוי כל השרוולים, סרטי הסימון והפלטות שחייבים היו להימצא יחד עם כבלי החשמל.
  4. במהלך חפירת הגישוש נמצאו כבלים ללא שרוול וסימון וכן שרוולים של כבלים שכלל לא סומנו בתוכנית אישור החפירה, ו/או שסומנו אך לא במיקום הנכון ו/או לא היו מסומנים כנדרש, ועובדות החפירה בוצעו על ידי הנתבעים ללא פגיעה בכל אלה.
  5. יום לפני האירוע, הנתבעים גילו מספר כבלים לא מסומנים, אשר אינם מופיעים במיקומם בתוכנית העבודה. עובדי ומפקחי התובעת, אשר נכחו במקום החפירה, הורו לחדול מעבודות החפירה עד ליום המחרת. עיכוב זה גרם לנתבעים נזק.
  6. ביום אירוע הנזק הגיע למקום מפקח ומהנדס מטעם התובעת לבדיקת הכבלים שלא סומנו, ועקב בדיקתם היה צורך בתכנון חדש של תוואי ומיקום שוחות הביוב.
  7. רק לאחר שהנתבעת קיבלה היתר מהתובעת להמשיך בעבודות החפירה על פי הוראות חדשות שקיבלה מהתובעת בשטח העובדות, חידשה היא את עבודות החפירה, אך אותו קו ניקוז שעליו היה מונח כבל של התובעת, לא היה ידוע למפקחי התובעת שאישרו את המשך עבודות החפירה, הכבל לא היה מסומן בתוכניות, לא התגלה גם על ידי התובעת, לא היה מסומן ובמהלך פירוק צנרת המים נגרם לו נזק.
  8. הכבל אשר נפגע לא היה ממוקם במקום שסומן בתוכנית, החפירה אושרה במקום בו בוצעה לאחר בדיקות התובעת עצמה בשטח, הכבל היה בעומק קטן בלבד מתחת לפני השטח, עומק שאינו מיועד להנחת כבלי חשמל ושלגביו כלל לא נדרש היתר לביצוע חפירה. הכבל לא היה מסומן בסרט צהוב או על ידי פלטות והוא היה מונח על צינור ניקוז קיים שאיננו של התובעת.
  9. הנתבעים לא יכלו לצפות את קיומו של כבל החשמל במקום לאור מחדלי התובעת עצמה בגילוי הכבל ובמתן אישור החפירה במקום, לנתבעים לא הייתה כל אפשרות למנוע את הפגיעה.

ראיות הצדדים:

להוכחת האירוע שנגרם, התובעת הגישה את תצהיריהם של מר גילי גולן (ראש מדור נזקים), מר שמעון בן קנדל ומר גדעון ביצר (משגיחים במחלקת השגחה), מר מרדכי סלע (ראש מדור אישורי חפירה), מר אדי מן (סגן מנהל עבודה במחלקת אחזקה) ומר אלכס צ'רנוב (מתכנן בחברת החשמל).

התובעת צירפה לכתב תביעתה: אישור חפירה, תמונות ממקום האירוע, דו"ח אירוע נזק, דו"ח על תקלה ברשת מתקן, כתב הודאה, דרישה לתשלום הוצאות תיקון נזק, חשבוניות, קודים לחיוב נזק,דו"ח שעות ותפוקות יומי, יומן עבודה יומי לקבלני חפירות והנחת תשתיות במחוזות, דו"ח פרטי תקציב, לוחות תעריפים מטעם חברת החשמל, חישוב חוב בהליך משפטי, מכתב המודיע לנתבעת ולחברת יפה נוף אודות הנזק מיום 20.10.09, מפה, מכתבי דרישת תשלום לתובעת מאת קניון סימנול ומכתב תשובה.
מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של מר נאסר עיד חאג' (מנהל עבודה אצל הנתבעת 2), עיסא בן מוחמד חוג'יראת (מפעיל מחפרון אצל הנתבעת 2) מחמוד בן מחמוד היאג'נה (מתקין קווי ביוב אצל הנתבעת 2) עד זה לא העיד בבית המשפט.

הנתבעת צירפה לכתב הגנתה: העתק מפוליסת הביטוח של הנתבעת 3, דו"ח על פגיעה בכבל חשמל בזמן חפירה מטעם הנתבעת 3, פניית הנתבעת 3 אל ב"כ הנתבעים וצילומי נזק.

דיון והכרעה:

אין חולק, כי הנתבעת 2 קיבלה היתר חפירה בטרם ביצעה את העבודות.
אין חולק כי הנתבעים פגעו בכבל מתח גבוה במהלך החפירה. לאחר שהכבל ניזוק, מר נאסר עיד חאג', מנהל עבודה מטעם הנתבעת 2, העיד כי הודיע על כך לתובעת ואנשי התובעת הגיעו למקום, תיקנו את הכבל והחזירו את החשמל לאזור (ראה: סעיף 12 לתצהיר עדותו הראשית).

טענת ההגנה העיקרית של הנתבעים היא כי בהיתר החפירה שניתן על ידי התובעת, במפה ובתוכנית של התובעת, לא היו מסומן הכבל שהיה מצוי בשטח ואשר ניזוק.

אם כן, הצדדים חלוקים בענייננו, בשאלת האחריות, כאשר עיקר המחלוקת נוגעת לשאלה האם קו המתח סומן או לא סומן במפה שקיבלו הנתבעים.

חקירת עדי התביעה לימדה כי הייתה מפה שהוכנה וסומנה על ידי התובעת וצורפה לתצהיר עד התביעה, ראש מדור היתרי חפירה, מר מרדכי סלע.

מר סלע הציג בדיון ההוכחות מיום 28.4.13 את המפה ( נ/1) אשר צורפה להיתר החפירה אשר ניתן לנתבעים. המדובר אף במפה אשר צורפו לתצהיר עדותו של מר סלע (מסומן ת/4).

במפה זו מסומן בברור כבל תת קרקעי העובר במקום הפגיעה. כבלי חשמל תת קרקעיים מופיעים בצורה ברורה במפה.

הנתבעים טענו כי סימון הכבלים במפה הוסף לאחר המקרה. הנתבעים לא הציגו את המפה אשר ניתנה להם.

מר סלע הסביר כי המדובר במפה אשר ניתנה לנתבעים עם קבלת היתר החפירה, אלא שמחלקת תשתיות עדכנה מפה זו לאחר קרות מקרה הפגיעה בכבל החשמלי, כפי שמעודכנות מפות באופן שוטף על פי נתונים מתחדשים בשטח. עוד הסביר מר סלע כי אילו הנתבעים היו מציגים את המפה אשר ניתנה להם ואשר עליה הסתמכו במהלך עבודות החפירה, ניתן היה לראות כי המדובר באותה המפה בדיוק, ללא נתוני הפגיעה (ראה: עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 19-28):
"ת. במפה שסופקה ללקוח, לא מופיע תקלה שהיתה אמורה להתבצע בעוד חצי שנה. המפה שסומנה היא הוצאה מהמחשב אבל לפי המפה רשום מפת תיאור לפי הנקודה העליונה והתחתונה, היא תוחמת את המפה. ביום שקרה המקרה, הוצאתי את המפה הרלוונטית למקום ובגלל זה מסומן שם התקלה.
ש. אתה מסכים איתי שנ/1 לא היה קיים ב- 19.10.2009 כי הוא כולל נתונים של 20.10.2009?
ת. נכון אבל זה לא רלוונטי, זה בדיוק אותו מקום ואותו הדבר.

לשאלת בית המשפט:
אני הוצאתי את אותה מפה אבל מחלקת התשתית מסמנים על המפה את התקלה. אם הלקוח הביא את המפה שסיפקתי לו, אני אראה לו שזה בדיוק אותו דבר".

בהמשך העיד מר סלע כי המפה אשר הוגשה לבית המשפט היא המפה אשר צורפה להיתר העבודה אלא שהיא כוללת את כל העדכונים ויש בה את כל הנתונים הרלבנטיים עד ליום הדפסתה.

טענת העד סלע כי התובעת אינה משנה את המפות אלא רק מעדכנים ומוסיפים על המפה הקיימת נתונים מעודכנים חדשים הנה טענה סבירה ובהחלט מתקבלת על הדעת. אך הגיוני כי מפות התובעת מתעדכנות באופן רציף.

התובעת היא מי שהניחה את כבלי החשמל והכינה את התוכניות. היא מחזיקה במפקחים האמורים לעקוב אחר ביצוע נכון של הנחת התשתיות ובהתאם לתוכניות. ברור אפוא כי התובעת יכולה לדעת אם הפגיעות בכבלים נגרמו עקב תוכניות שגויות, העדר סימון בשטח, הטמנתם שגוי וכדומה.

התובעת הגישה לבית המשפט את התוכנית אשר הועברה לנתבעים, כאשר עליה מסומן אזור הפגיעה, משכך נטל הראייה עובר לנתבעים להוכיח כי המפה שקיבלו הנה שגויה שכן לא סומנו בה כבלי מתח.

הדרך הפשוטה ביותר להוכיח זאת היא הגשת המפה, עליה התבססו בשעת החפירה, כראייה, אולם הנתבעים לא עשו זאת. מכאן שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח, כי המפה עליה הסתמכו הינה ללא סימונים של כבלי המתח. אין כל בסיס ראייתי לטענת הנתבעים בדבר הטעייתם ומסירת מידע שגוי.

המפה עליה הסתמכו הנתבעים בעת ביצוע העבודות, אם בכלל, כלל לא הוגשה לבית המשפט ולא צורפה לתיק. כמו כן, לא הובאה כל ראיה אחרת המלמדת כי הכבל שניזוק לא שורטט במפה אשר קיבלה מאת התובעת.

כידוע "כלל הנקוט בידי בתי המשפט... שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו..." - ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1), 736 , 762-763 (1980).

הנתבעים לא סיפקו הסבר סביר לאי המצאת המפה אשר ניתנה להם מאת התובעת, עם קבלת היתר החפירה, ובהחלט ניתן להסיק כי אילו הובאה המפה כראייה להוכחת טענות הנתבעים, הייתה פועלת כנגדם, דהינו, היה מוכח כי אכן במפה זו מסומנים הכבלים.

מר סלע סיפק בעדותו הסבר מקצועי ומפורט להיתר שניתן על ידי התובעת וכן לסימונים המאוחרים שבמפה המסמנים את מקום הפגיעה בכבל החשמלי.

זאת ועוד, התמונות שצירף מנהל הנתבעת 2, מר חאג' להוכחת טענתו כי הכבל שנפגע היה בעומק שטחי מאוד מתחת לפני השטח הן תמונות שצולמו למחרת הפגיעה ביום 20.10.09, לאחר שהתובעת החלה בתיקון כבל החשמל ולא בליל האירוע עצמו. מר חאג' טען שוב ושוב בחקירתו כי התמונות שצילם בליל קרות האירוע לא נמצאות.

הנתבעים לא הציגו תמונות, אשר צולמו סמוך לאחר התביעה, מהן ניתן להיווכח כי כבל החשמל היה על גבי קו הביוב משכך יש לדחות את טענת הנתבעים לפיה הכבל הונח בעומק (של פחות מ- 50 ס"מ) הנופל מהעומק הדרוש לפי תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח גבוה) תשס"ו, או כי הכבל הונח על גבי צינור ניקוז מים (ס' 10 (ו) לכתב ההגנה).

טענות אלה נטענו בעלמא ללא שום הוכחה. בפני הנתבעים הייתה הזדמנות לצרף אף חוות מקצועית בעניין, חרף זאת, הנתבעים בחרו שלא לעשות כן והסתפקו בעדות של נהג המחפרון ומנהל העבודה. משכך יש לקבוע, כי טענות אלו לא הוכחו.

יתר על כן, גם לו אכן הכבל לא הונח בעומק הנטען, הרי על פי סעיף 1 ג' לאישור החפירה היה על הנתבעים לחפור ידנית כפי שכתוב בהבלטה: "בקרבתם ובחצייתם של הכבלים יש לחפור ידנית במרחק של 1 מ' לפחות".

הנתבעים לא עשו כן: מנהל העבודה מטעם הנתבעת 2, מר נאסר עיד חאג', העיד כי את החפירות בסמוך לכבל החשמל שניזוק, לא ביצעו הנתבעים ידנית אלא באמצעות מחפרון (ראה: עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 26-28) בניגוד לנוהלי התובעת המפורטים בהיתר החפירה אשר ניתן לנתבעים.
אף נהג המחפרון, מר עיסא חוג'יראת העיד כך (ראה: עמ' 29 לפרוטוקול, שורות 21-22):

"אני לא ידעתי בוודאות שיש שם חשמל תפסתי את המחפר וחפרתי על הכבל".

על כן אין לפטור את הנתבעים מאחריותם לנזק שנגרם לכבל, גם לו הייתי קובעת כי הכבל לא הונח בעומק הרצוי – ואין אני קובעת כך.

מעדות עדי הנתבעים עולה כי הנתבעים לא פעלו בהתאם להיתר ולא ביצעו את החפירה בעבודה ידנית על אף שנהג המחפרון העיד כי לא היה בטוח כי אין באזור זה כבלי חשמל. הנתבעים פעלו תוך התעלמות מהנחיות התובעת ולא ביצעו את עבודות החפירה בצורה סבירה.

על כן הנני קובעת כי אכן הנתבעים אחראים לנזק שנגרם לכבל החשמל כמתואר בכתב התביעה.

גובה הנזק:

התובעת טענה כי על אף שבפועל עלות תיקון הנזקים הנה גבוהה, התובעת הגבילה את תביעתה לעלויות בהתאם לתעריפים שקבעה התובעת לעבודות על חשבון אחרים בהתייחס לעבודות בהזמנת צרכנים פרטיים.

התעריפים שנקבעו על ידי רשות החשמל מחייבים רק לגבי צרכנים פרטיים ומדובר על תעריף צרכני אשר אינו מכסה את הנזקים שנגרמו לתובעת בפועל.

לטענת התובעת, סך כל נזקיה בגין תיקון הנזקים, בשערוך ליום התביעה: 10,542.34 ₪.

מנגד, הנתבעים טענו כי הנזקים הנטענים מוגזמים ומופרזים ללא כל בסיס.

הנתבעים טענו כי ציון שעות עבודת העובדים נועדה לניפוח התביעה. על פי עדות מר אדי מן (מטעם התובעת) מי שעסקו באירוע פעלו במסגרת שעות עבודתם הרגילות, וכל עבודתם לתיקון הנזק נכללת ממילא במשכורתם הרגילה ושכרם ממילא מגולם כבר בתעריפי החשמל המשולמים על ידי כלל הציבור.

עוד טענו הנתבעים כי תמחור הנזק על ידי התובעת אינו ראוי מחמת ביסוסו על "קודים". התעריפים הנטענים מתייחסים להזמנת צרכניים פרטיים ולא לביצוע עבודות על ידי התובעת כשאלה מבוצעות על חשבונה. הקודים אינם ראייה לביסוס התביעה אלא מהווים חוות דעת לגבי העלויות, אולם ראייה כזו לא הוגשה באמצעות חוות דעת מומחה כמתחייב, ולכן הבאת הקודים הנה לכל היותר עדות סברה של מי שאין עיסוקו בתמחור העבודות.
מר סלע העיד כי התובעת הזמינה קבלן חפירות בשם יצחק עמנואל, כאשר היה על התובעת להקטין נזקיה ולהשתמש בשירותי הנתבעים אשר היו במקום.

דיון:

מר אלכס צ'רנוי, מתכנן אצל התובעת, אשר תכנן את עבודות תיקון הכבל, העיד בתצהיר עדותו הראשית מהן עלויות תיקון הכבל החשמלי, עלויות אלו מפורטות אף בתצהירו של גיל גולן, ראש מדור נזקים בחברת החשמל, אשר לא נחקר כלל בנוגע לעלויות. הנתבעת אף ויתרה על חקירתו של מר צ'רנוי.

התובעת הסבירה את היקף העבודות והחומרים שנדרשו לצורך תיקון הנזק וכן צירפה לכתב תביעתה ולתצהירי עדיה פרק "לוחות תעריפים" המפרט את התעריפים שנקבעו על ידי התובעת ופירוט הקודים על פיהם מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים, מהן עולה כי התובעת חייבה את הנתבעים במחיר הנמוך מהעלויות בפועל.

מאידך, הנתבעים לא תמכו את טיעוניהם לעניין הנזק בראיות בכלל ובחוות דעת מקצועית בפרט.
על כן , לא ניתן לקבל את השגותיהם הכלליות הבלתי מבוססות של הנתבעים ביחס לעלות התיקון.

התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 10,542 ₪, ביחד ולחוד. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות משפט ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪. סכומים אילו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל

ניתן היום, כ"ד חשון תשע"ד, 28 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.