הדפסה

ח'טיב נ' לענייני הערבים בישראל ואח'

בפני
כבוד ה שופט עודד גרשון

המבקש:
עו"ד עמראן ח'טיב ת"ז XXXXXX490
ע"י ב"כ עוה"ד באדר אבראהים, מוחמד סבאח ואח'

נגד

המשיבים:
1. ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל
באמצעות נציגה ויוה"ר הזמני מר מאזן ג'נאיים

2. מאזן ג'נאיים

3. ועדת הבחירות של וועדת המעקב העליונה לערבים

4. ח"כ מסעוד ג'נאיים ת"ז XXXXX061
המשיבים 2 ו – 4 ע"י בא כוחם עו"ד ויסאם ג 'נאיים

5. מוחמד ברכה ת"ז XXXXX330

6. עבד אלחכים מופיד אגבאריה ת"ז XXXXX148

7. כאמל ריאן ת"ז XXXXX890

8. עווד עבד אלפתאח

9. עו"ד מוחמד אבו ריא ת.ז. XXXXX801
סחנין, ת"ד 13282 פקס מס' 04-XXXX176

החלטה

1. המבקש הגיש לבית משפט זה תובענה על דרך של המרצת פתיחה (ה"פ 48799-08-15) שבה עתר לסעדים שלהלן:

"108. ליתן צו למשיבה (היינו למשיבה מספר 1. ע.ג.) לפרסם את החוקה/תקנון לציבור הרחב ולפעול בשקיפות מלאה ובתום לב.

109. ליתן פסק דין לפיו החלטת ועדת הבחירות (היינו, המשיבה מספר 3. ע.ג.) מיום 22.8.15, לפיה נפסל המבקש מלהתמודד על ראשות הועדה, הינה מבוטלת.

110. ליתן פסק דין הצהרתי כי התנאים המגבילים את זהותם של המתמודדים, שאינם נמנים על המפלגות החברות בוועדה (מתמודדים עצמאיים בלתי מפלגתיים ובלתי תלויים), תנאים שאין להם אזכור בחוקת הוועדה, הינם בטלים ומבוטלים.

111. לחייב את המשיבים ביחד וכל אחד לחוד, בתשלום הוצאות משפט, שכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ כחוק".

יחד עם התובענה האמורה, הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני שבו עתר לכך שבית המשפט יורה למשיבות 1 ו – 3 –

"להימנע מקיום הליך בחירת יושב ראש ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ואשר אמור להתקיים בתאריך 29.8.2015, זאת עד להכרעה בתביעה למתן פסק דין הצהרתי אשר הוגשה בד בבד עם בקשה זו.

כמו כן, התבקש בית המשפט הנכבד, ליתן צו ארעי, שלפיו יורה על המשיבות 1 ו – 3 להימנע מעריכת הכנות לבחירות ו/או הוצאת כל החלטה בעניין הבחירות מטעמה עד להחלטה בבקשה זו".

ביום 26.8.2015 דן כב' השופט חננאל שרעבי בבקשה והוציא מתחת ידו צו מניעה ארעי "המורה למשיבות 1 ו – 3 להימנע מקיום הליך בחירת יו"ר ועדת מעקב עליונה לענייני הערבים בישראל, שאמורה להתקיים בתאריך 29.8.2015, עד להכרעה בתביעה למתן פסק דין הצהרתי שהוגשה עם הבקשה הנדונה".

בית המשפט (כב' השופט שרעבי) הורה על הפקדת סך של 100,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, להבטחת נזקים אפשריים כתוצאה מהצו הארעי, וקבע את הדיון בבקשה במעמד הצדדים להיום בפני השופט התורן.

כך הגיע התיק לידיי.

ביום 3.9.2015 קיימתי דיון במעמד הצדדים ועתה הגיעה שעת הכרעת הדין בבקשה.

2. כל המשיבים הוזמנו לדיון (בא כוח המבקש הציג בפניי בפתח הישיבה אישורי מסירה).

לדיון הייתה התייצבות מטעם המשיבים 2, 4 ו – 9 בלבד.

המשיבים 2 ו – 4 הגישו תגובה בכתב לבקשה.

המשיב מספר 9 לא הגיש תגובה כתובה וטען, כי אין בכוונתו להצהיר דברים שצריכים להיתמך בתצהיר והוא רק יטען את הדברים בעל פה.

3. לאור הטענות שעלו בתגובת המשיבים 2 ו – 4, ביקשתי, בפתח הדיון, את התייחסות באי כוח המבקש לשאלה אם המשיבות 1 ו – 3 הן ישויות משפטיות שאפשר להגיש נגדן הליך משפטי.

בא כוח המבקש, עו"ד מוחמד סבאח, השיב על טענות המשיבים 2 ו – 4 כדלקמן:

א. המשיבה מספר 1 (להלן – " המשיבה" או " הועדה") והמשיבה מספר 3 (להלן – "ועדת הבחירות") מנועות מלטעון שהן אינן ישויות משפטיות בשל השתק שיפוטי.

כדי להמחיש את טענתו הפנה ב"כ המבקש למספר עתירות שהוגשו לבג"צ על ידי המשיבה וגורמים נוספים וטען כי הלכה פסוקה היא שבעל דין מנוע מלטעון טענות סותרות בפני ערכאות שונות.

ב. המשיבות 1 ו – 3 העלו בהליך הנוכחי טענות באמצעות עו"ד מטעמן.

ג. עובדה היא שהמשיבות 1 ו – 3 כיבדו את החלטת כב' השופט שרעבי ולא ערכו בחירות במועד שנקבע. מכאן, ניתן ללמוד שהן ישויות משפטיות.

ד. אמנם, המשיבות 1 ו – 3 אינן תאגיד רשום כדין, אולם, בית המשפט מוסמך לקבוע שהן ישויות משפטיות אפילו אם הן לא מוכרות על פי ה דין. "קביעת בית המשפט תהיה במשתמע לאחר ניתוח ההוראות החקוקות הנוגעות לאותן ישויות, אופן פעולתן וכו'".

הערה: בעקבות טענתו האחרונה הנ"ל ביקשתי מב"כ המבקש, עו"ד סבאח, לפרט באזני אלו הוראות חוק קיימות בעניין שלפנינו שמהן ניתן ללמוד כי ועדת המעקב הינה אישיות משפטית. ב"כ המבקש הפנה בהקשר זה לסעיפים 2 ו-3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ה. התנהלותה של המשיבה 1 ומחויבותה כלפי הציבור הערבי והאופן שבו היא מציגה את עצמה מחילים עליה את כללי הדין הציבורי וחוקי היסוד.

ו. נטען כי המשיבה "מתקיימת מכספי ציבור מאחר והרשויות המקומיות משלמות מדי חודש לקופת המשיבה 1, מממנים את תקציבה ופעילותה ולכן קם אינטרס ציבורי חברתי (...) להתערב ולבקר את פעילותה של המשיבה 1".

ז. המשיבה 1 הקימה עמותות והיא "מנהלת ומפעילה את כספי הציבור". ב"כ המבקש הפנה בהקשר זה לשתי עמותות, "ועדת המעקב לחינוך" ו"ידידי ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי".

נטען כי בראיונות שקיים יו"ר המשיבה 1 לשעבר, מר מוחמד זידאן, ביום 31.10.2010, הוא הצהיר כי העמותות הנ"ל שהוקמו על ידי המשיבה, הוקמו כדי לנהל כספי ציבור אלה ולתמוך בפעילותה של המשיבה 1.

4. בתשובה לטענותיו הנ"ל של ב"כ המבקש, טען ב"כ המשיבים 2 ו-4, עו"ד ויסאם ג'נאיים, לאמור:

א. דווקא העמותות שאליהן התייחס ב"כ המבקש תומכות בטענתו על כך שהמשיבה אינה גוף משפטי. לדבריו, העמותות האמורות הוקמו בידי אנשים פרטיים. לטענתו, זוהי הוכחה "(...) מאוד ברור שהיתה כוונה לאנשים מסויימים להקים אישיות משפטית, הקימו את אותה עמותה. אם היתה להם כוונה להתאגד היו יכולים לרשום את עצמם כתאגיד . העובדה שלא עשו כן במשך 33 שנים בהן פועלת וועדת המעקב, זאת הוכחה שמדברת בעד עצמה שלא מדובר באישיות משפטית".

ב. באשר לטענה בדבר השתק שיפוטי: ב"כ המשיבים 2 ו- 4 טען כי ערך בירור אל מול "עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל" ולדבריו כל העתירות אליהן הפנה ב"כ המבקש הוגשו על ידי המשיבה באמצעות יושב הראש שלה שהוא אדם פרטי "ולכן עצם הגשת העתירה לבג"צ בשמה של ועדת המעקב אינה מלמדת על השתק שיפוטי".

מה גם שכידוע בית המשפט העליון נוקט גישה מקלה בקשר להגשת עתירות בעניינים ציבוריים באמצעות גופים המייצגים אינטרסים ציבוריים. "(...) ואני סבור שזו אולי הסיבה שבגללה הפרקליטות אפילו לא טענה לגבי אישיות משפטית של ועדת המעקב ונמנעה מהעלאת הטענה. בנוסף, כל העתירות המדוברות לא היו רק בשם ועדת המעקב עצמה אלא היו עותרים נוספים שהיו בדיוק בגלל אותה סיבה: במידה ומתעוררת שאלה של יכולתה של ועדת המעקב להגיש עתירות הרי שיש עותרים נוספים וגם העתירה בשם ועדת המעקב היתה מוגשת בשם היו"ר שלה".

ב"כ המשיבים 2 ו-4 הוסיף בהקשר זה והפנה את תשומת הלב לכך, שגם המבקש עצמו הגיש את תובענתו כנגד המשיבה "באמצעות נציגה ויוה"ר הזמני מר מאזן ג'נאיים" וכנגד ועדת הבחירות "באמצעות יו"ר הועדה ח"כ מסעוד ג'אניים". "כך שהמבקש עצמו מודע לעובדה ולטענה שאין מדובר באישיות משפטית".

ג. עו"ד ג'אניים התייחס לטענת ב"כ המבקש על כך שהמשיבה נותנת שירותים לציבור. לטענתו, "טענה זו אינה נכונה כי ועדת המעקב אינה גוף שנותן שירותים. מטרתה של ועדת המעקב, כפי שצויין גם בתגובה של המשיבים 2 ו-4 וגם בבקשת חברי, היא גוף על שמטרתו להתערב ולגבש הסכמות ולתאם עמדות בין מפלגות ובין זרמים פוליטיים שבחלקם (...) אינם רשומים כגופים משפטיים כמו לדוגמא, בני הכפר, התנועה האסלמית הצפונית".

ד. עו"ד ג'אניים הוסיף וטען לחוסר דיוק בדברי ב"כ המבקש: לטענתו, הטענה על כך שהרשויות המקומיות משתתפות ומשלמות לכאורה מכספי הציבור לוועדת המעקב, אינה נכונה. "הרשויות המקומיות אינן משלמות לוועדת המעקב, להבדיל מהמפלגות והזרמים הפוליטיים שהם כן משתתפים בהוצאות כדי לתחזק את הפעילות של ועדת המעקב, ישיבות, כיבוד קל, צריכת חשמל וכיוצ"ב". לדברי עו"ד ג'אניים, הרשויות המקומיות משתתפות בהוצאות בתקציב של הועד הארצי של הרשויות המקומיות.

5. המשיב מס' 9, עו"ד מוחמד אבו ריא, הצטרף לדברי עו"ד ג'אניים.

6. דיון והכרעה

א. לאחר עיון בכתבי הטענות שלפניי ובטענות באי כח הצדדים, הגעתי למסקנה כי מן הדין לבטל את צו המניעה הארעי שניתן על ידי כב' השופט שרעבי.

להלן אנמק את מסקנתי.

ב. אין מחלוקת על כך שהמשיבות 1 ו-3 אינן רשומות כתאגידים.

ג. ב"כ המבקש טען כי המשיבות 1 ו-3 מנועות מלטעון שהן אינן ישויות משפטיות בשל השתק שיפוטי.

אין בידי לקבל טענה זו מן הטעם שלא הוכח בפני ולא שוכנעתי כי המשיבות 1 ו-3 נקטו בהליכים משפטיים בשמן שלהן שלא באמצעות אדם בשר ודם. לאור דברי ב"כ המשיבים 2 ו-4 הרי שנראה כי בכל עת שהוגשה עתירה בשמה של הוועדה, הדבר נעשה כשההליך הוגש באמצעות אדם. מה גם שבכל המקרים שאליהם הפנה ב"כ המבקש הוועדה לא היתה עותרת יחידה ותמיד נלוו אליה גורמים נוספים. לפיכך, אין לראות בעצם הגשת העתירות שאליהן הפנה ב"כ המבקש כבסיס מספיק לטענה בדבר השתק שיפוטי.

ד. אין זה נכון שהמשיבות 1 ו-3 העלו בהליך הנוכחי טענות באמצעות עורך דין מטעמן, כפי שטען ב"כ המבקש. עו"ד ויסאם ג'נאיים הגיש תגובה כתובה והתייצב לדיון בשמם של המשיבים 2 ו-4. אכן, נראה כי במקרה דנן יש זהות אינטרסים בין המשיבות 1 ו-3 לבין המשיבים 2 ו-4. ואולם, עו"ד ג'נאיים לא התייצב לטעון בשמן.

ה. אין בעצם כיבוד צו המניעה שניתן על ידי כב' השופט שרעבי, בכך שהבחירות לא התקיימו במועד שנקבע, כדי ללמד על כך שהמשיבות 1 ו-3 הן ישויות משפטיות.

ו. אכן –

"(...) אישיות משפטית היא תופעה בעולם המשפט אשר הדין מעניק לה, במפורש או במשתמע, כשרות לזכויות ולחובות (...). במפורש, כאשר קיימת הוראת חוק שלפיה התופעה הנדונה היא אישיות משפטית (ראו לדוגמה: סעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט 1999 המורה כי "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מואגד"). במשתמע, כאשר ניתוח מכלול ההוראות החקוקות הנוגעות לאותה תופעה מוביל למסקנה שיש לה כשרות משפטית (ע"א 272/81 הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים נגד עיריית רמלה (...))". (רע"א 2735/99 עמותת בית הכנסת לספרדים בשכונת אבו תור בירושלים ואח' נגד ולטר אורנשטיין, פד"י נה(3) 433, בסעיף 9 לפסה"ד).

ואולם, להבדיל מהעניין שנדון ברע"א 2735/99 לא ידע ב"כ המבקש להצביע בפני על הוראות חוק כלשהן הנוגעות לוועדת המעקב, הוראות חוק שניתוחן יכול להוביל למסקנה שיש לוועדה האמורה כשרות משפטית. עו"ד סבאח הצביע בפניי על הסעיפים 2 ו-3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אלא שאינני רואה קשר בין הסעיפים האמורים בחוק היסוד, לענייננו.

התוצאה היא שלא שוכנעתי כי יש בטענה האמורה כדי להוביל למסקנה שיש לוועדת המעקב כשרות משפטית המאפשרת לה לתבוע או להיתבע.

ז. ב"כ המבקש טען כי התנהלותה של המשיבה 1 ומחויבותה כלפי הציבור הערבי והאופן שבו היא מציגה עצמה, מחילים עליה את כללי הדין הציבורי וחוקי היסוד. נטען כי וועדת המעקב "מנהלת ומפעילה את כספי הציבור".

ב"כ המשיבים 2 ו-4 טען וועדת המעקב אינה גוף הנותן שירותים. היא גוף על שמטרתו להתגבש ולתאם עמדות בין מפלגות ובין זרמים פוליטיים בציבור הערבי.

בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי וועדת המעקב אכן מנהלת ומפעילה את כספי הציבור ואיני רואה בסיס והצדקה להחיל עליה את כללי הדין הציבורי.

ח. כשלעצמי אני סבור שהדרך הנכונה שבה היה צריך המבקש לפעול, כדי לקבל את הסעדים להם עתר, היא על ידי הגשת ההליך כנגד כל חברי וועדת המעקב וכל האישים שנטלו חלק בקבלת ההחלטה עליה הוא משיג. בהקשר זה, אני רואה לציין כי צירופם של המשיבים 5, 6, 7, ו-8 לא היה רלוונטי כלל. אם רצה המבקש להצביע על הפלייתו לעומת המשיבים האמורים, יכול היה לטעון זאת מבלי לצרפם כמשיבים. לעומת זאת, חברי וועדת המעקב והאישים האחרים שנטלו חלק בהחלטה עליה משיג המבקש, לא צורפו להליך למרות שצריך היה לצרפם.

7. אחרית דבר

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א. אני קובע כי המבקש אינו יכול לתבוע את המשיבות 1 ו-3 מבלי לצרף להליך את חברי וועדת המעקב ואת הגורמים האחרים שקיבלו את ההחלטה עליה הוא משיג.

ב. אשר על כן אני מורה על דחיית הבקשה לצו מניעה ועל ביטול צו המניעה הארעי שניתן בבית משפט זה ביום 26.8.2015.

ג. המבקש ישלם למשיבים 2 ו-4, שהגישו תגובה כתובה והתייצבו לדיון באמצעות בא כוחם, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ד. הואיל והמשיב מספר 9 לא הגיש תגובה כתובה, איני רואה מקום לזכותו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לכל הצדדים.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ה, 04 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.