הדפסה

זריהן נ' דוד

בפני
כב' השופט משה הולצמן

המבקש:
התובע

אתי זריהן
ע"י ב"כ עוה"ד עדיאל מליץ

נגד

המשיב:
הנתבע

ניר דוד
ע"י ב"כ עוה"ד ויוי חביבה ארגמן

החלטה

בפני בקשה להורות על עיכוב יציאתו של המשיב מהארץ.
ניתן צו עיכוב יציאה במעמד צד אחד. הוגשה בקשה לביטולו, ונערך דיון במעמד הצדדים ובמסגרתו נחקרו הצדדים בחקירה נגדית.
לאחר שבחנתי את כל שהובא בפני מצאתי לנכון להותיר בתוקפו את צו עיכוב היציאה על המשיב.
עסקינן בתביעה שהוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (במסגרת ת.א. 18929-03-14), כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה למבקש- התובע, עת נסע בקטנוע בבעלותו של המשיב, במסגרת עבו דתו אצל המשיב, כך לפי הטענה, ובדיעבד התברר כי המשיב לא פעל להוצאת ביטוח חובה. לפיכך הוגשה תביעה כנגד המשיב וכנגד "קרנית".
להשלמת התמונה אציין ש"קרנית" מצאה לנכון להגיש הודעת צד ג' כנגד המשיב.
על פי הנתונים שהוצגו בפני, למבקש נקבעה בשלב זה נכות רפואית כללית, ודרגת אי כושר זמנית, בשיעור של 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי.
סבורני כי הונחו בפני ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, ככל שהדבר נדרש בשלב זה של ההליך המשפטי.
אין מחלוקת בין הצדדים כי במועדים הרלבנטיים המבקש קיבל הנחיות מהמשיב, או מי מטעמו, לגבי ביצוע משלוחים, ולטענת המבקש במועד קרות התאונה היה בדרכו עם קטנוע של המשיב לצורך ביצוע משלוח על פי הנחיות יו.
בין הצדדים נטושה אמנם מחלוקת האם היו יחסי עובד- מעביד בין הצדדים במועד קרות התאונה, וכן קיימת מחלוקת בשאלה האם המבקש עשה שימוש בקטנוע על פי רשות שקיבל מהמשיב, אלא שמקומן של פלוגתאות אלה ונוספות, התלויות ועומדות בין הצדדים, להתברר במסגרת דיון ראיות מסודר שי ערך בפני המותב הדן בתיק העיקרי, ואין מקום להידרש אליהן, או להכריע בהן לגופן, בשלב זה.
באשר למאזן הנוחות, הלכה פסוקה היא שככל שבית המשפט מתרשם לגבי סיכויי הצלחת התביעה כך ניתן להקל בדרישות לגבי מאזן הנוחות ( רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ; פורסם במאגרים משפטיים ).
הנני סבור כי הבקשה הוגשה בתום לב.
מהנתונים שבפני הנני סבור שניתן להסיק לגבי קיומו של חשש סביר שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין, במשמעות תקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
המשיב העיד כי מכר את עסקו באפריל 2014 (ע' 7, ש' 24). כן העיד שהוא עובד כשכיר בחברת סיעוד, המנוהלת על ידי רעייתו של אביו, וכי היה בכוונתו לצאת את הארץ במסגרת עבודתו לצורך הבאת עובדים זרים לארץ, למשך תקופה שאותה לא ידע לתחום במועד מסוים. "לשאלת בית המשפט אם אני מתכוון לצאת לחו"ל בקרוב? ת: הייתה לי כוונה למטרת עבודה. לשאלת בית המשפט איפה זה עומד, משיב בנושא הזה של הסיעוד במסגרת העבודה. אני לא יודע לכמה זמן. המטרה היא לעבודה. ש: אתה מ נכ"ל החברה? ת: אני מלווה עובדים. ש: מה העבודה שלך? ת: א ני מתלמד בתחום שהוא חדש עבורי. ש: במסגרת ההתלמדות ישלחו אותך לייבא עובדים? ת: כן" (ע' 9, ש' 3-11 ; הדגשה שלי- מ.ה.). עוד העיד שהינו רווק, אין לו נכסים בארץ, ויש לו חברה בחו"ל. "ש: יש לך נכסים שרשומים על שמך? ת: מה זאת אומרת? ש: בית, דירה יש נכס רשום על שמך? ת: לא. ש: אתה לא נשוי ואין לך ילדים בארץ? ת: לא. יש לי חברה בחו"ל" (ע' 12, ש' 12-17 ).
התוצאה היא שהצו על פי ההחלטה מיום 17.2.2014 נותר בתוקף.
בשים לב לכך שהבקשה המקורית הוגשה באמצעות אמו של המבקש, הגב' אתי זריהן, בשל מצבו הרפואי , ואשפוזו בבית לוינשטיין (פרוטוקול מיום 24.2.2014), ולאור ההטבה היחסית במצבו, הנני מורה על הגשת כתב התחייבות עצמית מעודכן מטעמו של המבקש, וכן ערבות צד ג' בסכום של 5,000 ₪, וזאת בתוך 20 יום ממועד מתן החלטה זו (פגרה במניין). ככל שהערובות לא יופקדו במועד יפקע הצו.
ככל שהמשיב יבקש לצאת את הארץ לתקופה קצובה, ניתן להגיש בקשה מתאימה, וליתן פרטים של שני ערבים, בצירוף העתק תעודות זהות, ושישה תלושי שכר אחרונים, כאשר ההשתכרות החודשית לא תפחת מסכום של 7,500 ₪ נטו.
בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.
בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 30 יום.
המזכירות תקשר תיק זה לת.א. 18929-03-14.
המזכירות תודיע לצדדים.
ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ה, 07 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

משה הולצמן, שופט